אלזס -אגדה קסומה

זהו חלק ב' של סיפור הטיול המשפחתי שלנו ליער השחור ואלזס. 5 ימים קסומים בחבל ארץ אלזס שבצרפת. (יולי 2016) – חלק א' – 50 גוונים של ירוק. .

אלזס הוא חבל ארץ בצרפת הגובל עם גרמניה שהיה נתון להשפעות, כיבושים ומלחמות במהלך ההיסטוריה. יש לו קסם ייחודי, הכפרים הציוריים שנשארו מתקופת ימי הביניים, המפורסמים בשווקי הכריסטמס שלהם בחודש דצמבר. האדמות הפוריות של נהר הריין המאפשרות כרמים אין סופיים, מבצרים בראשי ההרים, ברובם הרוסים, המוסיפים לאווירה של המקום.

מנהלות

נסענו ל-13 ימים ביער השחור ואלזס, משפחה עם 2 ילדים בגילאי 14 ו 11. רצינו חופשה רגועה בטבע עם הרבה אטרקציות לילדים במחיר סביר.

חילקנו את הטיול ל 2 כוכבים, לאחר התלבטויות רבות : 8 לילות בצימר מהמם באזור טיטיזי ביער השחור ו-4 לילות במלון בקולמר שבאלזס.

מאחר ונסענו עם הילדים ניסיתי לשלב בין העיירות הקסומות (עד שתיים ליום) לבין אטרקציות לילדים. טיול זוגי ייתן יותר משקל לעיירות, היקבים ואולי אפשרי גם גיחה להרים.

הטיול נבנה בעזרת פורום משפחות למטייל וגם פורסם שם. עכשו מועבר לבלוג סיפור הטיול החלטתי להתחיל עם החלק השני של הטיול אלזס שהיה יותר מיוחד בעיני, על אף שהנופים של היער השחור מלווים אותי בגעגועי לירוק -עד ואף קראתי לסיכום 50 גוונים של ירוק. מקווה להוסיפו בהקדם לבלוג.

טיסות נבחרו דרך אל על לפרנקפורט בעיקר בגלל השכרת הרכב הזולה משמעותית יותר שם מאשר בציריך -רצינו אוטו אוטומטי סטיישן. ניתן להגיע גם מבאזל שבשוויץ.

אנחנו התאכסנו במלון חדש ממש על הגבול של העיר העתיקה מלון דירות עם מטבחון קטנטן, בשם  Appart'hôtel Odalys La Rose d'Argent.

יתרונות : חדש מאוד, יש גם מטבחון, בריכה קטנה, קרוב מאוד לעיר העתיקה, 7 דקות לרחוב הראשי. חנייה במלון. חסרונות : בגלל שהמלון לא ממוקם בעיר העתיקה חסרה קצת  "אוירה". הבחירה בקולמר הייתה בעיקר בגלל שנסענו עם ילדים ורציתי אפשרויות רבות יותר למסעדות. קולמר היא העיירה הגדולה באזור ומתאימה לטיול כוכב מאחר והיא קרובה למרבית העיירות.

אַלְזַס בצרפתית: Alsace אחד מחבלי צרפת, הקטן ביניהם, הנמצא בגבול המזרחי של המדינה, על הגדה המערבית של נהר הריין, וגובל בגרמניה ובשווייץ. בירת החבל היא העיר שטרסבורג. אלזס הייתה פעם חלק מהאימפריה הרומית הקדושה. בשנת 58 לפני הספירה כבשו הרומאים את האזור והפכו אותו למרכז ייצור יין חשוב. אלזס עברה בין צרפת לגרמניה פעמים רבות בין המאה ה-17 למאה ה-20. עקב הכיבושים המתחלפים בין צרפת וגרמניה, הארכיטקטורה היא בעלת מאפיינים גרמניים וצרפתיים כאחד, דבר המייחד את אלזס ממרחבים אחרים באזור כמו גם השפעות גסטרונומיות. נוסף לעיירות הציוריות, אלזס מאופיינת בשטחים אדירים של כרמים ויקבים. הכפרים הרבים והעיירות יוצרות את דרך היין המפורסמת בין נופים ירוקים יפיפיים.

יום 1 : נסיעה מטיטיזי לקולמר- סיור בקולמר

יום ששי  "יום מעבר". נפרדים מהצימר שכל כך אהבנו באזור טיטיזי בגרמניה, קנייה אחרונה של שוקולדים בסופר שהתמכרנו אליו SCHMIDTS MARKET בטיטיזי נוישטארט ומתחילים לנסוע לקולמר-הכוכב השני שלנו ל 4 לילות. בצהרים התמקמנו במלון ולקראת אחה"צ ערב יצאנו לסיור אווירתי בקולמר בחיפוש אחר פסטה עבור בתי. פסטה בצרפת ??

לקח לנו זמן להסביר לה שהגענו לצרפת ויש מאכלים אחרים ומיוחדים. פסטה לא מצאנו והיא התפשרה על הפיצה הדקה המקומית ואני טעמתי לי קיש לורן !. בינתיים התחלנו להכיר את מרכז העיר העתיקה, התפעלנו מהבניינים הישנים בסגנון האלזסי עם קורות העץ והאדניות על החלונות, מהצבעוניות והיופי וניסינו לצלם מכל זווית אפשרית את הנהר והתעלות לצידו, זה שבגללו קוראים לעיר "ונציה הקטנה" (la Petite Venise) במקום יש גם רכבת תיירים לילדים העושה סבוב בעיר.

יום 2 : השוק בריבולה RIBEAUVILLE, מופע נשרים

בתכנון היום השוק בריבולה ושטרסבורג. בפועל: בדרך לריבולה RIBEAUVILLE מצאנו את חנות דקתלון המפורסמת (הערה : כשעוד לא נפתחו סניפים בארץ). נכנסנו "רק לכמה דקות" ויצאנו לאחר שעה ומשהו עם כמה פריטים נחמדים ולא יקרים. המשכנו לריבולה עיירה מקסימה, הרגשתי כמו באתר של סרט ימי הביניים, או בתפאורה של אגדות ילדים כשברקע הטירה שבהרים. השוק קטן עם גבינות, נקניקים, ירקות. הילדים גילו את הפטיסרי המקומי ומעתה לכל עיירה שהגענו ישר הלכנו לפטיסרי או בולנזרי הקרוב, כל אחד בחר לו משהו לאכול וכך יכולנו להסתובב בשקט כשעה שעתיים.

מי באה לבקר ? החסידות, אחד מסימני ההיכר של אלזס. ניתן לראותם ואת קניהן על הארובות של הבתים.

הבית של עמי ותמי

האווירה בעיירה הייתה נהדרת וזו בהחלט הייתה אחת העיירות שהכי אהבתי בטיול הזה ! לאחר מכן נסענו לשוקולטיר-דניאל סטופלChocolaterie du Vignoble Daniel Stoffel החנות נמצאת מחוץ לעיירה. כשהגענו התברר שמהשעה 1230-1400 סגור. מכיוון שהיה כבר מאוחר החלטנו לא לנסוע לשטרסבורג אלא לנסות להגיע למופע הנשרים בטירת קיזנהיים שנמצאת די קרוב.

כך התמכרנו לנו לנופים היפים של אלזס  כאשר רוב המקומות בהם היינו היו באזור בין רקוויר לקיזנהיים-ריבולה. אזור קטן אך יפה מאוד, חלק מדרך היין. טירות על ההרים, כרמים אינסופיים, הרבה ירוק ועיירות ציוריות. המופע עצמו נערך בטירה הרוסה, אחת מיני רבות על רכס ההרים מעל העיירות של דרך היין.

במופע עצמו מוצגים נשרים במגוון עצום, המבצעים "טיסות" ותרגילים אוויריים  והם ממש טסים לידינו. המופע נמשך כשעה (בשמש הקופחת) עם הסברים בצרפתית.

לא כל כך ידענו למה לצפות, אך מאוד התרשמנו. מבחינת הילדים זו הייתה ה-אטרקציה המשמעותית באלזס מה עוד שבני התנדב להחזיק נשר בסוף ההופעה  !!!

השאלה היחידה המתעוררת אחרי מופע שכזה היא באיזה מידה יש כאן שמירה על הבעלי חיים או שזה התעללות. השאלה נשארה פתוחה וכל אחד שמבקר מוזמן להגיב. לאחר המופע אפשר לראות את כל סוגי הנשרים והינשופים המופיעים בתצוגה.

בסיום המופע חזרנו לחנות השוקולד של דניאל סטופל, עשינו סיבוב ואף קנינו מדגמים של השוקולד .

היינו רעבים והחלטנו לחפש את הKFC שראינו באזור הדקטלון, שם עשינו עוד סיבוב באאוטלטים באזור. חזרנו עייפים ומרוצים לקולמר.

יום 3 – מפסטיבל השרי, טירת KOENIGSBOURG, חסידות ועד גמר גביע היורו

לבוקר כבר יש לנו תכניות – נסיעה עד THANNENKIRCH לפסטיבל השרי. נסענו בין הכרמים המרשימים עם הפסקות צילום עד שהגענו לעיירה הזאת הנמצאת במעלה הדרך לטירת KOENIGSBOURG. היו שם ביתנים, דוכנים, מקהלה לבושה בתלבושות מסורתיות, כולם התאספו ושמעו אותם, אנחנו הסתובבנו וחיפשנו שרי, אך מה שמצאנו היה רק עוגות שרי למינהן. מזל שבפרייבורג כבר קנינו לנו מכל הסוגים. השארנו את החוגגים והמשכנו לטירה.

שני הימים האלו היו חמים מאוד והיום שיא החום עמד על 33 מעלות. נסענו דרך היער עד הטירה. החנינו בחנייה הגדולה והתחלנו לעלות כ-800 מ עד הטירה. במעלה הדרך ישנם אנשים שחונים וגם אחרי הטירה בירידה (סיבוב). רצוי לדעתי לנסות לראות אם יש משהו קרוב. העלייה בחום מיותרת.

טירת KOENIGSBOURG נבנתה במאה ה12 וממוקמת על צוק גבוה בגובה 750 מ', החולש למרחקים על כל האזור היא עברה ידיים רבות עד שנהרסה וננטשה במאה ה-17. היא שופצה לפני כמאה שנה ולכן נראית שלמה. למעלה על הטירה כבר לא היה כ"כ חם. אני אוהבת טירות ונהנתי מאוד, הילדים התפעלו מהריהוט  העתיק ולבוש האבירים. אתר המבצר

ירדנו חזרה למכונית והמשכנו לשמורת החסידות.  בעלי ואני רצינו לראות יותר מאשר הילדים. הגענו בזמן להאכלת הגוזלים ומופע הלוטרות. ישבנו בסככה בשיא החום וראינו את המופע.  האמת שלא כ"כ נהנו, אולי בגלל החום. הילדים טענו שהם כבר גדולים מדי, לעומת מופע הנשרים זה היה חובבני למדי. מתחם החסידות נחמד. אולי מתאים לילדים קטנים יותר.

משם חזרנו לקולמר למלון לנוח. בערב תכננו לנו ללכת לראות את משחק  גמר היורו באחד מבתי הקפה. צרפת משחקת בגמר !!

כבר בהגיענו לרחוב הראשי הרגשנו באווירה החגיגית, אנשים לבושים בצבעי הדגל הצרפתי הולכים ברחוב, צפצפות מכל עבר. אווירת פסטיבל. כמובן שעד שהגענו כבר רוב המקומות עם הטלוויזיות היו תפוסים. התיישבנו בבית קפה שהקרין את המשחק. ראינו את כולם שרים את ההמנון הצרפתי בגאווה (מאוד מרגש) ובעוד אנחנו מזמינים לנו אוכל התחיל כבר המשחק. בשלב מסוים הבן שלי רצה לראות בחדר במלון את המשחק וזה אולי היה המזל שלנו. עזבנו את בית הקפה רגע לפני שצרפת הפסידה…

יום 4- ריקוויר – Riquewihr ושטרסבורג

קמנו הלומי שינה מתוצאות משחק הגמר. מה יהיה פה ברחובות בבוקר? יהיה לנו איזה באגט לאכול ? שום התרגשות או עצב לא נראו. לפחות החום ירד וקמנו לבוקר מעונן. אנחנו נוסעים לכיוון ריקוויר Riquewihr !!

כבר בכניסה לעיירה הנוף כל כך יפה עד שאין ברירה אלא לעצור בצד הדרך ולצלם את הכרמים אל מול ההרים. ריקוויר עצמה מקסימה. אין מילים, שונה מריבולה וזה אולי הקסם, כל עיירה יפה ונהדרת בדרך שלה. שוטטנו ברחובות המתעוררים לאיטם. יפה כאן !!!

אפילו חנויות המזכרות באלזס חמודות ולא נותר לנו אלא להיכנע ולקנות לנו ולבני המשפחה המורחבת מזכרות ושלל בובות של חסידות…

בדרך מצאנו את חנות המכשפות המפורסמת וכמובן את החנות   FEERIR DE NOEL חנות קישוטי הכריסטמס המפורסמת, משם קניתי מזכרות לנו כולל מכשפה אחת חמודה וקטנה, אומרים באלזס שהן מביאות מזל…

קפה וקראסון אחד נוסף ואנחנו ממשיכים לכיוון שטרסבורג.  נפרדים מהנופים הציוריים לטובת הכבישים המהירים .

לשטרסבורג הגענו בשלום. החנינו בחניון גטרבורג ועלינו הישר אל הכיכר הגדולה, ככר גטרבורג.

שטרסבורג -משמעות שמה הוא "מבצר על צומת הדרך", ועד היום היא חשובה בעיקר בשל המבנים של האיחוד האירופי הנמצאים בה. האתר החשוב בה היא הקתדרלה שהייתה הגבוהה בעולם עד 1847, בתוכה נמצא בה השעון האסטרונומי הענק. שטרסבורג ידועה גם באזור שלם של תעלות הקרוי "צרפת הקטנה".

היה זה שינוי מרענן להיות בעיר גדולה שכזו. הגענו אל ככר הקתדרלה, נכנסנו פנימה, ראינו גם את השעונים וכשיצאנו התחיל לרדת גשם. עמדנו בקצה חנות מזכרות וחיכינו שהגשם יפסק, כשלא נפסק החלטנו ללכת לאכול ואז מצאנו סוף סוף פסטה לבת שלי. אכלנו במסעדה איטלקית חמודה. כשיצאנו הגשם פסק והתחלנו ללכת לכיוון "צרפת הקטנה" אלא כשכמעט הגענו שוב התחיל הגשם אז נמלטנו  לכיוון החנויות הרבות בשטרסבורג ברחוב הראשי.

את שטרסבורג עזבנו לפנות ערב. בהחלט לא מיצינו ומקווה להגיע אליה שוב בסבוב חוזר. זהו הלילה האחרון שלנו. מחר חוזרים ויש לנו נסיעה עד לפרקפורט לשדה התעופה.

יום 5- יום אחרון -נפרדים מקולמר ואלזס

זהו היום האחרון לטיול,  לאחר שגמרנו לארוז יצאנו לסיבוב פרידה מקולמר שתמיד ביקרנו בה  רק בערב.  היינו בשוק המקורה, ושוב בונציה הקטנה, זהו אנחנו עוזבים את קולמר. יש לנו 3 שעות  נסיעה עד לפרנקפורט שאותם עשינו כמעט בנסיעה רצופה.

הסתיים הטיול . ימים עוד ליוו אותי המראות היפים מהכפרים והציוריים, הכרמים והשלווה הרבה. לעיירות הציוריות עוד התגעגעתי זמן רב והמזכרות הקטנות שקנינו עזרו לי להיזכר. מקווה לפקוד שוב בעתיד את האזור הזה בזמן שווקי הכריסטמס המושקעים שלהם.

לצרפת חזרנו לאחר שנתיים לטיול משפחתי מופלא באלפים הצרפתים עם נופים חד פעמיים – האלפים הצרפתים

ולאחר שלוש שנים לפריז בטיול משפחתי –פריז

אהבתם ?

מוזמנים לעקוב אחרי פוסטים חדשים, יש לרשום את המייל שלכם ולאשר את המייל החוזר שתקבלו. יש לשים לב אם נכנס לרשתות חברתיות

אפשר לעקוב אחרי גם בפייסבוק או באינסטגרם

פוסטים אחרונים:

בלה איטליה -טיול משפחתי בצפון איטליה, האגמים גארדה ומאג'ורה

זהו סיפור הטיול המשפחתי שלנו לצפון איטליה, טיול שעשינו בקיץ 2015 באגם גארדה ואגם מאג'ורה. 11 ימים שלמים של טיול. שילוב של נופים, אגמים, עיירות ציוריות. הרבה פיצה, פסטה וגלידה. שילוב בין אגם תיירותי מאוד עם הרבה אטרקציות לילדים ואגם קצת פחות תיירותי עם נופים נהדרים ! וטעימה משוויץ. את סיפור הטיול פרסמתי בפורום משפחות "למטייל" ועכשו העברתי לבלוג.

מנהלות :

יצאנו משפחה עם שני ילדים בגילאי 13 ו 10 בסוף אוגוסט ל-11 ימי טיול.

הטיול כלל שני כוכבים : אגם גארדה  ואגם מאג'ורה.

חלוקה של : 7 לילות בגארדה ו 3 לילות במאג'ורה. בדיעבד הייתי מוסיפה ימים לאגם מאג'ורה שהנופים בו יפים יותר בעיני. מצד שני באגם גארדה יש יותר פעילויות לילדים ונוער.

לינה : באגם גארדה בדירה באזור הדרום מזרחי במיקום מצוין בין הגארדה-לנד לפארק המים ועולם הקולנוע , קרוב לכביש הראשי . RESIDENZA ORCHIDEE הזמנה דרך בוקינג. דירה דו מפלסית עם בריכת שחייה לכל המתחם. הדירה עצמה היא גדולה עם מטבח. הילדים ישנו בקומה למעלה.

במאג'ורה במלון בבאוונו –במלון HOTEL AZALEA גם מיקום מצוין מבחינתנו. חדר משפחה.

טיסות : אל-על למילאנו.

מתחילים…

חלק א' אגם גארדה

יום 1 – התארגנות

יצאנו בטיסת אל-על השכם בבוקר למילאנו, בשדה התעופה לקחנו אוטו מ-SIXT, קיבלנו רנו  מגאן סטשיין דיזל שחסכה לנו הרבה דלק.

יצאנו הישר לכיוון גארדה ואת היום הראשון בילינו בהתמקמות, בריכה של הצימר, סופר ופיצה ראשונה באיטליה.

יום 2- מונטה באלדו , מלצסינה לאזיסה.

יום הראשון לטיול – קמנו בבוקר והאצתי בכולם להזדרז על מנת להספיק להגיע בזמן למונטה באלדו לפני התורים. למרות הניסיונות הגענו למונטה באלדו רק ב1030. למעלה על ההר היה מעונן, לקחנו צ'אנס והחלטנו לעלות.  החניון התת-קרקעי כבר היה מלא והמשכנו לחניון רחוק יותר. התור לכרטיסים לא היה ארוך רק כמה דקות, היינו מעודדים, אך התור לעלייה לרכבל היה ארוך ולקח לנו כ45 דקות עד שעלינו לרכבל. הנוף משתנה לאורך העלייה כאשר למעלה הנוף הזכיר לנו את נופיה היפים של אוסטריה. האוויר צלול, ערפילי, צריך סווטשרט, המשכנו לעלות לכיוון התצפית שמאלה מהרכבל והתגלה לנו נוף מדהים של דשא ירוק, אנשים הולכים להם בנחת במעלה הגבעות, פסטורליה במיטבה. את הנוף למטה אי אפשר היה לראות בגלל הערפל, אך חווית הענן שבה היינו הייתה חזקה מאוד. היינו שם כשעתיים – שלוש. הילדים גם נהנו מהגלישה על הצמיגים. היו כאלה שבאו עם דאונים וניסו לדאות. אתר הרכבל אי אפשר היה לבקש פתיחה טובה יותר מזו לטיול !

הדרך חזרה למטה פחות צפופה, ואנחנו המשכנו לנו ליעד הבא- העיירה מלצ'סינה.

למטה כבר היה שמשי, 29 מעלות. מצאנו חנייה בקלות במרכז, בדיוק הסתיים השוק של יום שבת ולנו הייתה חנייה !

אהבנו מאוד את העיירה מלצ'סינה, תוססת, חנויות, בתים יפים. אכלנו גלידה ב LADOLCEVITA, מקום שהמומלץ ע"י הספר המצוין של שלומית יפת ביאליק. לאחר שמיצינו את העיר נסענו לכיוון הצימר ועצרנו בדרך בלאזיצה שהייתה גם קרובה למקום הלינה שלנו.

בדרך נתקלנו בפקקים הידועים של גארדה בעיקר באמצע אוגוסט, שלא לדבר על רוכבי האופנים שמאיטים עוד יותר את הקצב. כל ימי הטיול שלנו הדרך בין גארדה ללאזיצה הייתה עמוסה במכוניות אפשר להגיד פקוקה.

יום שבת בערב העיירה לאזיסה הייתה עמוסה בתיירים. עשינו סיבוב, אכלנו ארוחת ערב, היינו עייפים והגענו מחוסלים אל הדירה.

לאזיסה

יום 3 : צפון אגם גארדה – מפלי ורונה, אגם טאנו ולימונה

היום בתכנית צפון אגם גארדה. הג'. פי. אס. (כן, היו ימים לפני ה WASE, מי זוכר ? ) של האוטו לוקח אותנו דרך הכביש המהיר, נופים של גפנים, עצי זית שמתחלפים בנוף הררי וירוק, כפרים מצוירים ומבצרים ברקע. הגענו לריבה דל גארדה, לא עצרנו והמשכנו למפלי ורונה. היה מעונן ואף טפטף בחוץ, כך שהיה לנו אותו מזג אויר בתוך המפלים. יפה אך לא מדהים. המשכנו לאגם טנו. הדרך אליו יפייפיה, אחת הדרכים היפות שהיו לנו בטיול. מזג אויר מושלם כ- 22 מעלות ומטפטף.

הגענו לאגם טאנו ויורד גשם. התלבטנו מה לעשות, לבסוף את הפיקניק ערכנו באוטו ולאחר שהתבהר יצאנו, כמה דקות הליכה ואנחנו מול האגם.  

למים נכנס רק ילד אחד (שבדי?) ואנחנו נהנו מהנוף שמסביב. חזרנו באותה הדרך היפה. עצרנו בדרך לצלם. יפה עד מאוד !! המשכנו לכיוון העיירה לימונה.

העיירה לימונה

העיירה לימונה נמצאת בצידו הצפון מערבי של האגם. ליד האינפורמשיין נמצא החניון של העיירה. התמקמנו וירדנו לכיוון הנמל. סמטאות ציוריות ושוב אותן חנויות לתיירים, אך עם דגש על לימונים.

האווירה בה רגועה יותר מהעיירות שראינו יום קודם ופחות עמוסה.

הגענו לנמל והילדים רצו שייט. מראש התלבטתי אם לקחת סירה קטנה או מעבורת למלצ'סינה שתקצר את הדרך חזרה. הילדים הכריעו -סירת מנוע וכך היה ! הילדים היו מאושרים !

אכן כייף !! חזרנו מהשייט, מצאנו מקום לאכול. לא פשוט בין השעות 1400-1800, יש הרבה מסעדות שלא מגישות ארוחות וצריך לתכנן עם ילדים מראש או לחפש מסעדה שמגישה ארוחות בשעות אלו !

אהבנו את לימונה !

יום 4 -העיירות פסקריה, סרמיונה ובורגטו

בתכנון היום גארדה לנד או ונציה. עקב תחזית למזג אויר גשום ועקב זה שבעלי לא הרגיש טוב בערב הקודם, החלטנו לשנות תכניות ולצאת לכיוון סרמיונה בבוקר ואזור בורגטו בנחת.

בבוקר התעוררנו לערפל ועננות. יצאנו לכיוון סרמיונה ואז בדרך ראינו שבפסקריה יש יום שוק. החלטנו לעצור ולבדוק. כל אחד מצא משהו בשוק והמשכנו לכיוון סרמיונה. מזג אויר מושלם 22 מעלות.

רק בדרך ראיתי שהמבצר סגור בשני, אך היה כבר מאוחר מדי. החנינו בחניונים הצמודים לחומות לפי שעה.

סרמיונה הפתיע אותי לטובה. הניגוד בין החומות לים והבתים היפים שבתוכה הופך אותה למיוחדת. חשבתי שתהיה תיירותית מדי, אך היא בהחלט יפה ושווה ביקור!

כמובן שאכלנו כולנו גלידה,  ירדנו לכיוון חוף הים לאזור הברבורים.

נהנו מאוד. לאחר מכן המשכנו לבורגטו Borghetto שנמצאת דרום מזרחית לאגם.

הכפר ציורי ומקסים, גם מזג האוויר הסגרירי שעטף אותנו סייע לאווירה זו. אכלנו שם ארוחת ערב במסעדה על גדות הנחל  והמשכנו הביתה.

יום רגוע ויפה !

יום 5- גארדה- לנד : יום חג לילדים

מזג האוויר מתבהר ולמרות תחזית לגשמים בודדים אנחנו מתכננים על הגארדה-לנד.

לא הזמנו כרטיסים מראש, יכול להיות שיכולנו להוזיל. קמנו מוקדם והכנו את הילדים לגארדה-לנד. מראש ניסיתי שהילדים יתכננו לעצמם מה רוצים לעשות כדי להתמקד. התכנון היה להגיע ב-0915, לקנות כרטיסים ולהיכנס ישר כשפותחים ובכך להימנע מתורים. ב- 0915 לא היה תור בקופות קופות. אח"כ עמדנו כחצי שעה בתור עד שפתחו את שערי הכניסה. ב -1000 נפתחו השערים והתחילה ריצה של כולם למתקנים.

הבן רצה את ה"RAPTOR" ורץ אליו, אך הוא נפתח רק ב 11. לכן שניהם המשיכו בריצה ל"ממוטה" ואכן לא היו תורים. ישר נכנסו. את הרפטור עשו ללא תורים.

לאחר השעה 11 הפארק התמלא ואתו התארכו התורים. העננות הנחמדה של הבוקר התפזרה ויצאה השמש החמה של גארדה. אני עברתי מספסל לספסל מוצל במשך היום, בעוד הילדים רצים מאתר לאתר. בעלי הצטרף מהר מאוד לספסל איתי. היו מקומות שהילדים אכן חיכו. ורק מתקן אחד הם לא עשו בגלל התורים. מהשעה 1630 התורים התמעטו ואפשר היה להספיק יותר.

ב1745 נפרדנו לשלום מהפארק עייפים ומרוצים. אתר גארדהלנד

גארדה לנד כיכבה במקום הראשון אצל הילדים, אח"כ הסירה והרכבל.

יום 6 – ונציה !

בתכנון המקורי היה צריך להיות יום מנוחה בין הגארדה -לנד לונציה, אך לאור השינויים אחרי גארדה לנד חיכה לנו עוד יום עמוס- ונציה.

מאחר ואי אפשר להסתובב בונציה עם רכב ויש להחנותו, קראתי הרבה על עניין החניונים והספינות, יש אפשרות להחנות בתחנת רכבת מאסטרה ומשם לקחת סירת אוטובוס לעיר. שמענו שאם מגיעים לחניון פיאזה רומא שבונציה עצמה, עד 0845 יש מקום. החלטנו להמר ולהגיע לשם. קמנו מוקדם וב 0645 כבר היינו בדרכנו לוונציה. הגענו ב0845 לפיאצה רומא. תשאלנו אנשים איפה החניון וסימנו לנו על בניין צדדי חניון סן-מרקו. היה שם מקום !!. עלינו לקומה ה-8  כשכל החניון מלא ! רק למעלה נשארו מקומות ספורים. 30 יורו ליום חנייה. (יש לבדוק מחירים עדכניים) Piazzale Roma 467/F Venezia. היה שווה !

שמחים ומאושרים ירדנו למטה, שם חיכתה לנו עוד הפתעה. תיירים שעלו במעלית חזרה לרכב שלהם נתנו לנו את הכרטיס היומי שלהם לוואפורטו -האוטובוס הימי שעובר בין התעלות. מכיוון שנאלצו לנסוע מוקדם מהמתוכנן. זכינו בשני כרטיסים יומיים ליומיים  (עלות 40 יורו) !!קנינו עוד שתי נסיעות בודדות 7X2 יורו  לוואפורטו ואמרנו שנוסיף אם נרצה. התכנון : ללכת ברגל עד ככר סן-מרקו דרך גשר הריאלטו ולחזור בחזרה בוואפורטו שיהיה כייף לילדים ומנוחה לכולם.

בוונציה הייתי לפני שנים רבות כסטודנטית לארכיטקטורה והפעם חזרתי אליה עם המשפחה. איזה כייף !!

בשעה 0900 ונציה מקסימה, רק מתעוררת, ריקה ולא חם. התחלנו ללכת בסמטאות, עצרנו לקפה וקראסונים, בדרך כמובן נכנסנו לחנויות. לאט לאט העיר התמלאה, נהיה חם יותר והדרך נמשכת ונמשכת.

קשה לנווט בסמטאות וקשה לדעת אם השלטים שקיימים מובילים אותך בדרך המהירה. לככר סן מרקו הגענו רק ב1230 כשהילדים כבר עייפים. הבן הגדול כבר חסר סבלנות (לא התפעל בכלל מהארכיטקטורה סביבו…) ישבנו בכיכר על המדרגות, אכלנו את הכריכים וחיכינו שהרוחות יירגעו. לאחר גלידה ופיצה (הרוחות נרגעו…) המשכנו בדרכנו רק בשביל למצוא עוד כמה מזכרות (מקום מצוין !)

לקראת השעה 1500 הבנו שאנחנו לקראת מיצוי והחלטנו להגיע למסוף הסירות ליד ככר סן-מרקו. הילדים כבר לא רצו לנסוע לאיים והחלטנו לנסוע חזרה לחניון.

פינה בלב : לאדריכל אנריאה פלדיו שתכנן את הכנסייה סנט ג'ורג'ה מאג'ורה היושבת על האי. יצירותיו הן העילית של תקופת סוף הרנסנס והכנסייה הזאת הייתה חביבה עלי במיוחד במסע הסטודנטיאלי שלי אי שם לפני הרבה שנים.

הנסיעה עצמה לקחה כשעה, קו מס 1  שעושה סיבוב בגרנד קאנאל. חזרנו לחניון, הענקנו את כרטיסי הוופרטו שהיו טובים גם למחרת לזוג צעיר שירד במעלית וחזרנו לדירה לאחר שעתיים של נסיע חזרה. ונציה יפיפייה לפי דעתי ליום אחד לילדים היא מספקת. יום עמוס ומיוחד !!

יום 7- יום אחרון בגארדה : שחייה באגם, ורונה

לאחר יומיים מאוד אינטנסיבים החלטנו מראש שהיום הזה יהיה רגוע יותר, הילדים גם ביקשו אגם ושחייה. לכן התכנון נשאר פתוח וזרמנו. רצינו ללכת לראות את חוף האגם שקרוב אלינו למקום הלינה שהסתבר כחוף נחמד מוסדר לחניון קמפינג ליד.  נכנסנו לאגם והיה כייף. כשחזרנו לדירה כבר היה מאוחר מכדי להתחיל לנסוע לגארדה העיר והילדים העדיפו להיות בבריכה של הצימר וכך היה. אחה"צ החלטנו לנסוע לוורונה .

ורונה היא יותר עיר מהעיירות שסביב האגם משהו בבניינים בחנויות יותר אורבני. החנינו בחניון ARENA והתקדמנו לכיוון המרכז ההיסטורי. לארנה עצמה לא יכלונו להיכנס מכיוון שהיו שם הכנות לאופרה (אאידה ) שהייתה מאוחר יותר באותו הערב. הבן שוב נהיה רעב וכמנהגנו הלכנו לחפש גלידה ואח"כ ארוחת ערב (בסדר הזה). בין הגלידה לארוחת הערב גם הצלחנו לעבור דרך רחוב החנויות היפה, וגם עברנו במרפסת של יוליה. הצטלמנו כמו כולם והמשכנו לכיכר המרכזית, שם גם אכלנו .

בדרך חזרה כבר ראינו את הבאים לאופרה. אוירה חגיגית. גם סוג של חוויה.

תם שבוע בגארדה. מחר אנו עוזבים ונוסעים לאגם מאג'ורה ואני מחכה בהתרגשות לבאות !!

לסיכום גארדה : אני הכי ניהנתי משני הימים הראשונים : מונטה באלדו, מלצ'סינה ונסיעה לצפון האגם, אגם טאנו, המפלים ולימונה. ונציה הייתה נסיעה כמו מחוץ לזמן -משהו אחר.

העיירות שהכי אהבתי: מלצ'סינה, סרמיונה ולימונה. היה גם כייף לחזור לונציה.

הילדים נהנו מאוד כמובן מגארדה לנד, הרכבל, המזכרות בעיירות עם הגלידה.

חלק ב'-אגם מאג'ורה

יום 8 לטיול

בבוקר אנחנו יוצאים לכיוון אגם מאג'ורה, נסיעה של כשעתיים וחצי. אחרי מילאנו משתנה הנוף ונהיה מיוער יותר, ירוק יותר והררי יותר. 

אנחנו לנים בעיירה באוונו Baveno במלון HOTEL AZALEA.  מלון קטן 3 כוכבים. לקחנו חדר משפחה לכולנו. יושב במרכז, בחלק העתיק ליד כנסייה ציורית עם פעמון שמזכיר לנו מה השעה מדי פעם, 5 דקות מהטיילת ורציף הסירות לאיים.

המיקום מעולה כולל ארוחת בוקר, בריכה קטנה שהילדים אהבו מאוד. קיבלנו חדר אחד גדול לארבעתנו עם מרפסת שממנה יש זווית ראייה לאגם. יש גם חנייה למלון. מאוד אדיבים ונחמדים.

התכנון באזור זה לישון 3 לילות כאשר יש לנו 2 ימים מלאים, חצי יום הגעה ויום שלם של טיול ביום האחרון, מאחר והטיסה יוצאת ממילאנו ב2245. סה"כ 3.5 ימים.

קיבלנו חדרים. התחלנו לפרוק ואז האצתי בכולם לצאת על מנת להספיק את הקרוניות במגלשת הרים בהר-מוטארונה פתוח עד 1700 והתכנון להגיע גם לאגם אורטה ואורטה סאן גוליאנו.

הר מוטארונה Mottarone

מבאוונו להר מוארונה מראה הGPS כ40 דקות, בזמן שהיינו הרכבל לא עבד ועשינו את הדרך עם הרכב. בשנת 2021 היתה תאונה קשה ברכבל זה בה נהרגו גם ישראלים. מאז הרכבל סגור. התחלנו לעלות בהר והדרך נעשתה תלולה ומפותלת. נרשמו מבטים מצד בעלי שנהג (לאן אנחנו בדיוק נוסעים ??) במעלה ההר הדרך גם הופכת למיוערת ויפה. אני מתמוגגת. פנינו מועדות לALPYLANDAL – מגלשת הרים  שאורכה 750 מ'.  לבסוף אנו מגיעים למעלה יש בית קפה נחמד וממנו עולים למעלה הפסגה ושם המגלשה. הבן לוקח קרונית לבד ובעלי ובתי מתחלקים. אני נהנית מהנוף ומצלמת.

ברגע שעולים על הקרונית כולם מאושרים. כמובן שהילדים רצו שוב ושוב והם המשיכו לבד עוד כמה פעמים.    איזה אושר !!

הראות לא היתה מעולה אבל בכל זאת אפשר היה לראות את האגם מאג'ורה ואת אגם אורטה מהצד השני .הנוף מקסים !!

ירדנו לשתות קפה.  השעה כבר היתה 1700 החלטנו לרדת לבאוונו בנחת, להסתובב בטיילת ולאכול . אתר ALPYLANDAL

יום 9- יום שוויץ – חבל טיצינו : עמק ורסאצקה וקצת מהצנטוואלי

על הר המוטארונה גיליתי לבתי סוד : מחר הפתעה נוסעים לשוויץ !! כמה חיכיתי ליום הזה בטיול !!

התכנון : לנסוע לעיר לוקארנוLocarno-בחלק הצפוני השוויצרי של האגם הוא חבל טיצינו (דרום שוויץ) לעשות את עמק ורסאצקה Val Verzasca וארונה ולמחרת לנסוע שוב ולעשות את עמק הצנטוואלי או ברכבת או ברכב. במציאות שינויים …

יצאנו אחרי 900 לכיוון לוקארנו, מראה שעה וחצי, נוסעים לאורך האגם צפונה. איזה יופי ! בתים שיושבים ממש על הכביש עם נוף לאגם הכל ירוק ומקסים, חולפים על פני ורבניה Verbania, וגם שתי עיירות חמודות קנרו ריביירה Cannero Riviera וקאנוביו Cannobio . מבטיחים לעצמנו לשוב בחזרה לאחת מהן. עוברים את הגבול לשוויץ-  כ מ ה  פ ש ו ט !! (הפחדנו את הילדים שאם השוטרים בשוויץ יתפסו אותם משחקים בנייד הטלפונים יוחרמו….) סופסוף הם מסתכלים על הנוף !!

בלוקארנו כיוונו לTENERO נסיעה לא ארוכה, בדרך הראשית מצאנו את האינפורמיישן ברחוב צדדי. קיבלנו הסברים ומפות ואנחנו נוסעים לכיוון עמק ורסאצקה. עוד חומר על המקום באתר התחנה הראשונה –סכר ורסאצקה !

רואים כבר את הסכר מרחוק, לא עצרנו בתחנה-חנות, חשבתי שזה אינפורמיישן נוסף וכך פספסנו את הכניסה לסכר..) אל דאגה ראינו אותו עם קופצי הבאנגי' בדרך חזרה.

הדרך משונה עם הרבה מנהרות, כבר חשבנו שפספסנו כבר גם כאן ..אך הרגיעו אותנו שזו הדרך .כיוונו ל  Lavertezzo. עוצרים לראות את המאגר, ולאחר מכן גם את הנהר. לאורך הדרך יש מקומות חנייה בתשלום , אפשר לשלם גם ביורו.

איזה צבע לנהר תורכיז -תכלת !!

אנחנו נוסעים לאט ונרגשים מהנוף. גם הבנייה שונה -הבתים מאבן עתיקה אפורה עם גגות אפורים -מדהים  !! עוצרים בשולי הדרך לצלם שוב. מגיעים לחנייה, זהו הגענו לגשר המפורסם !!  PONTE DEI SALTI .מרחוק רואים שיש הרבה ששוכבים להם על הסלעים וכאלה שקופצים גם מהגשר. לוקחים אתנו את בגדי הים והילדים מחליפים, רוצים להיכנס גם למים.

המקום מהמם ! צבע המים, הסלעים, ההרים הירוק מסביב והמבנים. אין סוף תמונות! אנחנו מבלים כשעה ומשהו במקום, צופים בקופצים, משכשכים את הרגלים (המים קפואים ) ונהנים מהיופי הזה !!

אנחנו ממשיכים, עוברים בדרך מפלים, כפרים ציוריים וממשיכים עד לכפר העליון  SONOGNO זהו הכפר בו מסתיימת הדרך, כפר ללא מכוניות. צריך להחנות וללכת. כפר ציורי ויפה. לאחר סיבוב מקיף יורדים חזרה לכיוון הסכר.

הפעם לא נפספס. בשעה שהגענו לסכר יש מלא אנשים וקופצים. ראינו לפחות 3 קפיצות ,תענוג של כ-250 פרנק שוויצרי .

הסכר Verzasca Dam עצמו מרשים ביותר, 220 מ' גובה ונחשב לאחד הגבוהים בעולם והגבוה באירופה. ניתן ללכת לאורך הסכר ולהתפעם מעוצמת הנוף והעמק הנהדרים. מכאן אפשר לבצע את קפיצת בנג'י הגבוהה ביותר בעולם ממבנה: קפיצה מגובה 220 מטר. כך עשה פירס ברוסנן בסרט Golden Eye בסרט של ג'יימס בונד.

השעה מתקרבת לשלוש והחלטנו שננסה היום לעשות גם את עמק הצנטוואלי. ישנם שתי אפשרויות לעשות אותו :

1. רכבת שמטרתה העיקרית היא טיול, והיא בנויה במיוחד עם חלונות גדולים כך שניתן להשקיף לנוף. הרכבת יוצאת מלוקארנו בשוויץ, בצפון אגם מג'ורה, וחוצה את הגבול לתוך איטליה עד לעיירה Domodossola. תוואי הרכבת עובר בין הרים גבוהים, ולאורך חלקים גדולים, ישנו נהר העובר במקביל לתוואי המסילה. אפשר לנסוע עד העיירה Santa Maria Maggiore נסיעה האורכת כשעה בכל כיוון. עוד מידע : Centovalli Railway.

2. לנסוע ברכב. אנחנו בחרנו לנסוע ברכב כדי לחסוך זמנים של כניסה ללוקארנו. ה-GPS  מראה חצי שעה ל INTRAGNA. הנוף משתנה שוב, ממשיכים לכיוון מעלה ההר עד שמגיעים לחנייה של העיירה העתיקה. בשלב הזה הבן כבר רעב. כן שוב פספסנו את זמני הארוחות השעה כבר ארבע. מסתובבים בעיירה העתיקה הזאת ומחפשים מסעדה, הכל סגור. לא מגישים עד השעה 1800. אפילו בדיוק נסגר הסופר ב1700-יום שבת. ולא נשארו לנו כריכים….

INTRAGNA
מסילת הרכבת של הצנטרוולי

מה עושים ? האם ממשיכים לכיוון הכפר הבא VERDASIO. הGPS  מראה כמה דקות ואנחנו בכל זאת ממשיכים. מגיעים לדרך לא סלולה ללא מוצא אחרת .הGPS השתגע. האמת הגענו לתחנת הרכבת של הצנטוואלי. בשלב הזה אנחנו כבר עייפים, חם נורא והילדים מותשים. החלטת הרוב (אני לא ביניהם) היא לרדת מהעניין ולחתוך חזרה. אני עצובה שלא אראה את המשך הדרך. אנחנו בדרך חזרה לבאוונו.

עוברים את הגבול חזרה לאיטליה ועוצרים באחת העיירות החמודות שראינו בבוקר –קאנביו Cannobio. לאורך האגם יש חוף עם משחקים לילדים וטיילת יפה. מחפשים מקום לאכול. אני עדין עצובה על שלא המשכנו בצנטוואלי…

קאנוביו חמודה, תוססת, גם שבת בערב וכולם יוצאים לבלות ! אוירה נהדרת. אח"כ עוד שעה של נסיעה עד באוונו.

Cannobio

איזה יום !! בהחלט שיא הטיול בשבילי !!!

יום 10 – שייט לאיים הבורמאים, העיירה סטרסה

קמנו ליום חדש נפעמים מהנופים שראינו אתמול והיום התכנון יום השייט לאיים הבורמאים, אחה"צ העיירה סטרסה.

בבוואנו יש שתי אפשרויות לקחת שייט : אחת מהמשרד המרכזי עם הספינות הגדולות והשנייה-חברה המפעילה סירות קטנות יותר. המחיר כמעט זהה. יש אפשרות לקחת סירות גם מסטרסה. הילדים בחרו בסירות הקטנות ואנחנו בחרנו שני איים מתוך השלוש: איזולה-בלה ואיי הדייגים ISOLA PESCATORI. שני האיים סמוכים אחד לשני.  איזולה מדרה רחוקה יותר וויתרנו עליה.

אתר האיים תוך 10 דקות כבר היינו באיזולה בלה !  קנינו כרטיסים לארמון, שוטטנו בו ויצאנו לגנים המרהיבים.      יפה יפה !

הנוף מסביב של ההרים, המים הכחולים והגנים המטופחים-יוצרים תמונה יפייפיה .

המשכנו לאי השני אי הדייגים שהוא ברובו חנויות, דוכנים ומסעדות.

חביב ביותר. והעיקר מצאנו מקום לצהריים ! .

נהננו מאוד וחזרנו למלון. את שעות הצהרים הילדים בילו בבריכה של המלון ואחה"צ יצאנו לסטרסה :

אהבנו את הטיילת שלה ואת שדרת המלונות המפוארים. הבן שלי מאוד התפעל מהמלונות הנ"ל, המשכנו לסמטאות ומצאנו את הגלידרייה K2 המצויינת. כבר לא היינו צריכים ארוחת ערב !

בדרך חזרה השווינו בין באוונו לסטרסה והגענו למסקנה שאחרי שבוע בגארדה התאים לנו מקום רגוע כמו באוונו . יש משהו קסום בשקט ובסמטאות שלה לעומת סטרסה שיותר עמוסה. גם כבר היינו רוויים מכל העיירות התוססות של גארדה. בדרך חזרה נכנסנו בטעות לסמטה צרה והאוטו נתקע ! לאחר כשעה הצלחנו לצאת אך האוטו נשרט והיינו מודאגים מאוד האם הביטוחים שעשינו בחברת השכרה יעזרו לנו. ( עזרו לנו !! ולא שילמנו תוספות ) זהו הערב האחרון שלנו בטיול וכך לא ציפינו לבלות כך בדאגה.

יום 11 יום אחרון אגם אורטהOrta San Giulio

התעוררנו ליום האחרון של הטיול, החלטנו לקחת את הבוקר ברגוע. הטיסה שלנו יוצאת ממילאנו ב2245.

לאחר ארוחת הבוקר הילדים בילו בבריכה. השלמנו את האריזות, נפרדנו מהמלון ויצאנו לדרכנו לאגם סן-אורטה. בדרך עברנו בסופר גדול לקנות גבינות ושוקולדים לארץ.

לאחר כ-40 דקות הגענו לאגם, רגוע שקט, החנינו באחד החניונים החיצוניים של העיירה והתקדמנו לעיר העתיקה שלה. הרבה פחות תיירים ממה שראינו עד כה בטיול שלנו.

העיירה נראית כלקוחה מהסרטים האיטלקיים ישן ועתיק, אך לא מוזנח -זה היופי בעיני של המקומות האלה. הטיח נראה כאילו נצבע במיוחד חצי מתקלף עבורנו.

הסתובבנו בעיירה, אכלנו את הפסטה האחרונה שלנו לטיול זה, עשינו סיבוב לאורך האגם ולקראת 1800 התחלנו את דרכנו לכיוון שדה התעופה מלפנזה.

זהו תם הטיול היפה שלנו, אך לצפון איטליה בטוח עוד נחזור !!

עוד טיולים שעשינו באיטליה :

מילאנו- רומא ROAD TRIP ITALY– טוסקנה וצינקווה טרה- 2022

רומא הנהדרת -טיול אם ובת – 2022

אהבתם ?

אפשר להירשם ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים

אפשר לעקוב אחרי פוסטים בפייסבוק ובאינסטגרם :

פוסטים אחרונים :

הרובע הארמני בירושלים-סיור בעקבות המוזיאון החדש

יצאתי לסיור מודרך ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים, הצצה לרובע סגור ופחות מוכר.

העיר העתיקה בירושלים מתחלקת לארבעה רבעים : הרובע היהודי, הרובע הנוצרי- אפשר לקרוא עליו כאן – סיור ברובע הנוצרי, הרובע המוסלמי והרובע הארמני.
הרובע הארמני הוא הקטן ביותר. מוקף בחומה, שטח סגור פרטי של המנזר הארמני.

מי הם הארמנים?

איך הם קשורים לירושלים ?

וגולת הכותרת המוזיאון החדש שנפתח ברובע ומספר את סיפור העם הארמני.

מוזמנים להצטרף, הסיור היה בהדרכת דב נוטקביץ.

מנזר סנט סביאור- המושיע הקדוש ST. SAVIOUR

התחלנו את הסיור במנזר הארמני סנט סביאור המושיע הקדוש ובבית הקברות האזרחי הצמוד אליו. שניהם נמצאים ממש ממול לשער ציון ליד הדורמציון, מחוץ לחומה.
המתחם הסגור כולל מנזר בו כנסייה, מנזר, קברי פטריארכים ושומרי המקומות הקדושים. המקום סגור וניתן להיכנס אליו רק בסיור מאורגן. מחוץ למנזר נמצא בית הקברות וכנסייה ארמנית שלא סיימו לבנותה.

כנסייית סן סביאור -המשיח הקדוש

הכנסייה נבנתה כנראה במאה 14. לפי האמונה ישו היה בכלא בערב לפני שהוסגר לנציב הרומאי. הכנסייה עומדת על מקום הכלא. לפי האמונה, האבן מתחת למזבח כיסתה את קברו של ישוע. בכנסיות הארמנים אפשר לראות את המזבח ומסביב קונסטרוקציה שמעטרת את המזבח.

מחוץ לכנסייה רחבה עם ארקדת קשתות, בה מונחים קברים של הפטריארכים הארמנים קבורים בסרקופגים. שומרי המקומות הקדושים ששירתו בכנסיית הקבר קבורים במרכז החצר ברצפת הרחבה. במתחם הכנסייה מתגוררים אנשי כמורה המשמשים בכנסיית הקבר.

את קירות הרחבה מקשטים אריחי קרמיקה ארמנית מתקופות שונות וכאן המקום להסבר קצר על אמנות הקרמיקה.

הקרמיקה הארמנית

הקרמיקה הארמנית היא תולדה של הקרמיקה העותומנית שמרכזה העיקרי היה בערים
איזניק וקוטיה שבתורכיה.
הקרמיקה באיזניק התחילה במאה ה15 והגיעה לשיא גדולתה במאה ה-16,
אז תורכיה הופכת לאימפריה ומפתחת את האמנות הזו. אריחים אלו קישטו את מיטב המבנים המונומנטאלים שנבנו ברחבי האימפריה וכמובן באיסטמבול. בירושלים העותמנים מקשטים את קבר דוד וכיפת הסלע באריחים תורכיים מאיזניק במאה ה-16.
מייסד האמנות הקרמיקה הארמנית בירושלים בתחילת המאה ה-20 הוא דוד אוהנסיאן ,ארמני שעבד בקוטיה, ויסד שם סדנת קרמיקה אומן קרמיקה, קישט את הכעבה והתגלגל עקב הטבח הארמני, כמו עוד רבים מבני עמו לירושלים.
הוא הביא עמו חברים אמנים ויחד יצרו את סדנת אריחי הר הבית. בליאן, שעבד בירושלים עד 1948, וקרקשיאן, שיורשיו פועלים עד היום ברחוב הפטריארכיה היוונית. בהמשך התפצלו וכל אחד מהמשתתפים המשיך את מפעל האריחים הארמנים בדרכו עם פיתוח מוטיבים ארמנים. כיום אחת המשפחות המפורסמות היא משפחת סאנדרוני, שיש לה חנויות ליד השער החדש וברובע הארמני.
עבודות של אוהנסיאן נמצאות בכניסה לאמריקן קולוני, בכנסייה הסקוטית, בבתים בשכונת טלביה וברחוב יפו. מאוחר יותר היו קרמיקאים ארמנים מעורבים בשילוט הרחובות בירושלים.
כאן ברחבת הכנסייה, יצר אוהנסיאן את ציפוי המזבח לזכר משפחתו. הוא יצר בירושלים בין השנים 1919-1948.

ההיסטוריה הארמנית – על קצה המזלג

האומה הארמנית התפתחה כבר בסביבות המאה ה-17 לפני הספירה, והממלכה הארמנית הראשונה אוררטו, נוסדה במאה ה -9 לפנה"ס, באזור בין הים התיכון לים הכספי לים השחור. שיא ההתפשטות של הממלכה היה במאה ה-1 לפנה"ס שאז הגיעה מהים הכספי עד עכו.
העם הארמני היה העם ראשון שמתנצר בשנת 301 לספירה.
קבלת הנצרות היתה אולי התבדלות משתי האימפריות הגדולות שהעם היה ביניהן, האימפריה הפרסית והאימפריה הרומאית.
הנזיר מסרוב הקדוש ממציא את הכתב הארמני בשנת 405 לספירה. וכך יוצרים הארמנים בידול נוסף מכתות אחרות של הנצרות, הם גם עם-לאום. מהמאה ה-5 הם כבר כנסייה עצמאית מבודלת מהכנסייה היוונית.

הקשר עם ירושלים התחיל כבר בתקופה הביזנטית ומאז היה ישוב רציף. הם בנו מנזרים ובמאה השביעית הגיע לירושלים הפטריארך הראשון ששמו אברהם.

הרובע הארמני בירושלים החל להיבנות בתקופה הצלבנית (מאה 12) בזכותה של המלכה מליסנדה שאימה היתה ארמנית (אביה קתולי). בתקופה זו נבנתה גם הכנסייה המרכזית של הרובע כנסיית סנט ג'יימס אליה נגיע בסוף הסיור.

בית הקברות האזרחי הארמני

אחרי מלחמת העולם הראשונה החלו להגיע פליטים מארמניה שחוו את הטבח הארמני, גירוש ,הגליה וצעדות מוות. לירושלים הגיעו יתומים פליטים שהפטריארכיה הארמנית קלטה ויצרה עבורם מוסדות חינוך, תעסוקה וכן הקצתה להם את בית הקברות. מכיוון שהאוכלוסייה הארמנית נמצאת בירידה מתמדת, בית הקברות לא מטופח ושמור. הצלב הארמני הוא צלב עם "פרח " בקצוות, מכל קצה יוצאים ניצנים פרחים. הצלב שהוא ביטוי לישו, הופך להיות עץ חיים.

המוזיאון

המוזיאון הארמני נמצא במבנה שהוקם ב-1853 כאכסניה לכמרים ארמנים, וכשהחלה השואה הארמנית ב-1915, שימש המקום גם כבית יתומים לילדים ניצולים. ב-1975 הפך המבנה בעל שתי הקומות למוזיאון.

לאחר תהליך שיפוץ שנמשך כעשר שנים, הפטריארכיה הארמנית אורתודוקסית בירושלים חנכה ב-23 באוקטובר 2022 את המוזיאון הארמני שקרוי על שם תורמיו הלן ואדוארד מרדיגיאן,

אדריכל הפרוייקט אנטואן פרנסיס יאדי, צרפתי, בנה את תקרת החצר הפנימית של המוזיאון, שהייתה נתונה להצפה במי הגשמים. שיקום המוזיאון כלל גם שינוי של כל התשתיות, החשמל המכניקה והמים אשר הוחלפו במערכות חדישות, והותקנה מערכת חכמה של חימום וקירור, תאורה ובקרה.

הפסיפס
במרכז המוזיאון בחצר המקורה נמצא פסיפס הציפורים שהובא במיוחד לכאן. פסיפס הציפורים הוא מודל לאמנות הארמנית בתק' הביזנטית. על ידי הבאתו למוזיאון, הארמנים מתחברים עם העבר שלהם.
הפסיפס התגלה באזור שער שכם בשנת 1894 מעל מערת קבורה. באזור היו מבנים ארמנים אחרים וכנראה שהיה מתחם ארמני שלם סביב כנסיית סטפנוס, כחלק מנוכחות ארמנית מרשימה בתק׳ הביזנטית.
על הפסיפס התגלתה כתובת לכן יודעים שהוא ארמני.

המוזיאון מתחלק לשני נושאים עיקריים :

בקומה הראשונה – ההיסטוריה של העם הארמני, הקשר לירושלים ומוצגים של התרבות הארמנית שהובאו לירושלים במשך השנים. רבים מאוצרות המוזיאון הן מתנות של עולי רגל ארמנים שביקרו בארץ הקודש בין המאות ה-17 וה-18. הנוכחות הארמנית בארץ הקודש הייתה חזקה לאורך כל ההיסטוריה.

הקומה השנייה מוקדשת כולה לשואת העם הארמנית.

מיליון וחצי ארמנים נרצחו בין סוף המאה ה-19 עד שנות העשרים של המאה העשרים.
לא רק בשנות המלחמה הראשונה כפי שנהוג לחשוב. בסך הכל הושמדו כשליש מהעם הארמני.
היתה הפרדה בין נשים לגברים. את החיילים, את הגברים ואת האליטה רצחו. הנשים והילדים נשלחים למסעות מוות . הרבה מתו תוך כדי המסעות.

שעות פתיחת המוזיאון: שני עד שבת, 16:30-09:30

הביקור במוזיאון בתשלום 25 שקלים לאדם, ממליצה לקחת סיור מודרך שנותן הסבר על העם הארמני וההסטוריה שלו. גם ניתן לסייר עצמאית.

חצ'קר ארמני , הובא מארמניה

המשכנו לאורך הרחוב הראשי של הרובע הארמני והגענו לאנדרטה לזכר קורבנות השואה הארמנית ממול לכנסיית ג'יימס הקדוש.

כנסיית יעקב ג'יימס הקדוש

הכנסייה נבנתה במאה ה – 12 בזכות המלכה מליסנדה שהיתה ארמנית, ונקראת "סנט ג'יימס" בשמם של 2 קדושים בשם הזה : יעקב הגדול – השליח, שלפי האמונה, ראשו קבור כאן וגופו בספרד (סנטיגו דה קומפוסטלה) ויעקב הקטן – אחי ישו והבישוף הראשון של ירושלים. בכניסה לכנסיה ישנו כעין לוח עץ מארך תלוי עליו מקישים לפני התפילה.  הסיבה נעוצה בתקופות בהן לא הרשו המוסלמים השליטים לנוצרים לצלצל בפעמונים ואז הם הקישו על עץ.  זה הפך למסורת ולפני התפילה תוכלו לראות וגם לשמוע את זה.

לכנסייה אפשר להיכנס רק חצי שעה ביום בין השעות 1500-1530. מחוץ לשעות אלו אפשר להיכנס לרחבה של הכנסייה , בה גם מצוי ביתו של הפטריארך הארמני. אנחנו הגענו בשעות הצהרים המוקדמות ולכן לא נכנסנו פנימה.

סיימנו את הסיור המעניין ומעורר המחשבה ועשינו את דרכנו חזרה לשער יפו. כאשר הגענו בבוקר מוקדם עוד היה ריק ושקט, עכשו בשעות הצהריים, ההמולה רבה, הרבה אנשים.

גם אותם ראינו בסיור, מכירים ?

GO CAR הוא רכב חשמלי פתוח שנבנה כדי לתת לכם לטעום מהאוויר של ירושלים – אוויר הרים צלול כיין שאין שני לו. ה-GO CAR כולל גם מסך דיגיטלי מובנה שיגיש לכם סיפורים מרגשים מההיסטוריה של ירושלים. טיולי ה-GO CAR יוצאים ממתחם התחנה מדי שעתיים, משעות הבוקר עד שעות הערב המאוחרות בכל ימות השבוע.

אהבתם?

יכולים להירשם ולקבל פוסטים חדשים שיוצאים.

אפשר גם לעקוב אחרי בפייסבוק ובאינסטגרם.

טיולים נוספים בירושלים :

יום טיול בירושלים -ממילא, ימקא ומרכז העיר

הרובע הנוצרי

פוסטים אחרונים :

daphnatravels

דרום אדום אדום ! – יום טיול פריחה לדרום.

בכל שנה בתקופת חודש פברואר מתקיים פסטיבל דרום אדום בעקבות פריחה נהדרת של מרבדי כלניות בדרום. תמיד שמעתי על דרום אדום, אך נרתעתי מהפקקים והעומס בשבתות. כך חלפו להם השנים ולא ביקרתי את הכלניות. השנה (2022) החלטתי לקחת יום חופש ולנסוע באמצע השבוע, להימנע מהעומס. דבר אחד לא לקחתי בחשבון, העומס בדרכים באמצע השבוע ! .

כל זה לא העיב על החוויה של לראות שלל פריחה אדומה בשטח ענק. מרבדים מרבדים של כלניות. ומלבד הפקקים בדרך, השדות והכלניות היו כמעט שלנו לבד !

לקראת הפסטיבל שיתחיל כבר בסוף ינואר 23 מצרפת את החוויה שלנו.

יצאנו בבוקר שמשי לכיוון פריחת הכלניות הגדולה בדרום באמצע חודש פברואר. ביקרנו בשלושה אתרים : אתר ראש חץ -אתר הנצחה לצנחנים, יער שוקדה ובאר מרווה.

תחנה מס 1 אתר חץ שחור

תחנה ראשונה הייתה אתר חץ שחור שהוקם ע"י מילואימניקים מיחידת הצנחנים. זהו אתר מורשת הקרב של הצנחנים מתקופת פעולות הגמול בשנים 1956 -1953. האתר מתאר 11 פעולות ומבצע “קדש” בכלל זה, מתוך 70 פעולות שהצנחנים ביצעו בשנים אלו. עוד באתר תצפית על רצועת עזה, חורשה לפיקניקים ובית שביתת הנשק. בשטח האנדרטה לוחות הסבר ועמדות האזנה עצמאיות המגוללות את קורותיהם של הלוחמים, המבצעים השונים וסוקרים מעט את האזור. פעולת חץ שחור עצמה התחוללה בעזה, כתגובה לפעולות חבלה ופיגועים של מסתננים מרצועת עזה לעומק המדינה בשנות החמישים.

דרכי הגעה : לבאים מצפון על כביש 232 מיד אחרי הכניסה לקיבוץ מפלסים להיצמד לימין ולפנות ימינה בעיקול לפי השילוט.

תצפית -אל מול השדות המוריקים ישנה תצפית אל עבר רצועת עזה בה אפשר לראות את בית חאנון מצפון, העיר בית להיה, דרומית יותר נוכל לראות את העיר ג'אבליה.

כרגע הכל שקט !

במקום פודטראק נחמד בו שתינו קפה ואכלנו את ארוחת הבוקר שלנו.

תחנה מס 2 -יער שוקדה

יער שוקדה נמצא בין קיבוץ בארי למושב שוקדה. הוא הוקם על ידי תושבי שוקדה כיער קהילתי.
ביער יש דרך נוף יפה, מרבדי כלניות וגם דוכני שוק מהחקלאי לצרכן.

דרך הגעה : מכביש 25 יש פנייה ימינה (דרומה ) לכביש 2422 לכיוון שוקדה. לאחר הישוב כפר מימון יש פנייה ימינה מסומנת, מעט לפני הישוב שוקדה לדרך עפר. נוסעים עד שמגיעים לחנייה.

כבר על הדרך מבצבצות להם כלניות. ממשיכים לנסוע בדרך עפר עד שמגיעים לחנייה מאולתרת. שקרובה מאוד לדוכני המזון. אנחנו התרחקנו מההמולה והדוכנים ויצאנו לסייר בגבעות עם הכלניות האינסופיות.

בדרך אי אפשר שלא להימנע מלראות את כל המיגוניות עם הגרפיטי המרשים עליהן. אנחנו בלב הנגב המערבי, אזור שהכי חשוף לירי מאזור רצועת עזה והרבה משמות הישובים מוכרים לנו לצערי מתקופות האזעקות .

תחנה מס' 3 באר מרווה

מרווה היא מרווה בביאן ז״ל, בת קיבוץ עלומים שמתה ממחלה קשה בהיותה בת 18 בלבד. קק״ל הכשירה במקום חניון לזכרה, סביב באר ביזנטית שרבים כמוה נחפרו בנגב המערבי.  מול קיבוץ עלומים יש דרך נוף שמובילה לפריחה רבה ולפינות פיקניק רבות.

דרך הגעה : מכביש 232, מול קיבוץ עלומים, מסתעפת מזרחה דרך עפר טובה, המגיעה לאחר כקילומטר לבאר מרווה.

כאן הפריחה הייתה במיטבה, יפה ורעננה ולא היו הרבה אנשים, אין ספק שהמקום היה פסגת הטיול שלנו !

מרחבים ! מרחבים !

במשך השבוע אין כאן פעילויות לכל המשפחה, רוב הפעילויות הם לקראת סוף שבוע, כמו גם מסעדות ופוד טראקים מקומיים. מבחינה קולינרית הטיול הזה היה חלש, ומכיוון שגם היינו היינו מוגבלים בזמן, הסתפקנו בכריך שהבאנו מהבית. אפשר להתעדכן באתר של דרום אדום בכל הנוגע לפעילויות, זמני פריחה, דרכי הגעה מעודכנים וכו' לדרום אדום 23.

לקראת השעה 1530 התחלנו בדרכנו חזרה לאזור המרכז. אף שנסענו בפקקים צפונה והדרך התמשכה, מראות הפריחה היפים, המרחבים והשקט שזכינו בו, הם אלה שזכרנו בסוף היום !

מומלץ מומלץ !! מקוה להגיע גם השנה !

ואתם איזה אוהבים טיולי פריחות?

תיסעו במיוחד לראות פריחה? לאן ?

אהבתם ?

מוזמנים להירשם לקבלת עדכונים ופוסטים חדשים. הכניסו את המייל שלכם ואשרו במייל שתקבלו מוורדפרס את החברות. שימו לב שהפוסטים לא נכנסים לרשתות חברתיות !

מוזמנים לעקוב אחרי גם בפייסבוק ובאינסטגרם

daphnatravels

בודפשט החורפית – מהאפור אל האור

חופשה אם ובן

אז הבן קיבל רגילה בצבא, אישור יציאה לחו״ל ודרכון חדש ועלי הוטלה המשימה למצוא יעד במעט זמן ולימים מוגבלים מאוד באמצע נובמבר. ונחשו עם מי בחר לנסוע ?

בודפשט נבחרה מתוך תקוה שיפתחו לנו שווקי חג המולד… האם זה באמת קרה?

היו לנו טיול מקסים, שלושה וחצי ימים בבודפשט, ארבע לילות, זמן איכות אמיתי עם הבן, זמן ביחד שכבר קשה מאוד למצוא ביומיום ועוד ארבעה ימים מלאים איתו ! הספקנו הרבה וגם השארנו לפעם הבאה. היה כייף בלתי נשכח!

נפגשנו בה לקראת שקיעה, יום אפרורי, רטוב, קר, היא נראתה אפרפרה – לאן הגענו?

ביום הראשון גם אפרורי וקר, לאט לאט התרגלנו לקור, מעיל ארוך, צעיף, מטריה כבר עשו את העבודה.

ביום השני הפתעה ! השמש יצאה והכל כבר השתנה ואז עלינו לבודה ולרובע היהודי.

ביום השלישי שווקי הכריסטמס נפתחו. העיר התמלאה, הוארה, איזה שמחה !

מנהלות : נסענו שלישי עד שבת בוקר.

טיסות : ריינאר

מלון: ברסלו BERCALO דרך בוקינג.

כסף : המטבע ההונגרי נקרא פורינט. בעיקר התנהלנו עם אשראי. ליתר ביטחון הימרתי בארץ דרך בנק הפועלים שבנת"בג סכום של כ-650 שח שיהיה לנו מזומן מיידי ולא נצטרך לחפש צ'יינג'.

הסעות : שחר- תיאמנו איתו בווצאפ , 054-5433296 . שלח לנו נהגת נחמדה בשם הלגה. 30 יורו לכיוון.

מזג אויר – אמצע נובמבר, הטמפרטורות צונחות מיום ליום, היה לנו בממוצע 7 -6 מעלות ביום, יומיים וחצי גשומים ויום אחד שמשי. באנו ערוכים עם בגדים תרמים : חולצה תרמית טובה, סוודר לא עבה מעל. גטקס טרמי רק בערב וגרביים טרמיות, כובע, כפפות, צעיף, מעיל חם רצוי ארוך ולא קצר ומטרייה בתיק. עדין פחות קר מסוף דצמבר. כך שמי שמתכנן שווקי כריסטמס יכול להגיע באמצע סוף נובמבר כאשר הטמפרטורות עוד לא מגיעות לאפס או תחתיו.

יום 1- הגעה

יום ג' טיסת ריינאר מתעכבת בשעה בהמראה וחצי שעה בנחיתה. הנהגת שלנו מחכה לנו ואנחנו נוסעים למלון במרכז העיר.

הנוף בדרך שונה , סגרירי, עצים בשלכת בגוונים שאנחנו פחות מכירים.

מגיעים למלון שלנו Barcelo. מלון יחסית חדש, מעוצב יפה שנמצא קרוב מאוד לכיכר הראשית עם מטרו ואוטובוסים Francis Deák Square והמרכז, על גבול הרובע היהודי. החדר שהזמנו יחסית גדול עם מרפסת, מעוצב ומודרני. ממליצה !

אנחנו מתארגנים בחדר ומיד יוצאים לקנות סים, חלב לקפה ושלל מטעמים מהסופר.

סים קנינו ב תמורת כ 50 שח ב YETTEL בכתובת KAROLY KRT מצאנו גם סופר גדול ליד.

בדרך מתחילה להבין שכאן קר וצריך להתלבש יותר חם .

ארוחת ערב מוזמנת לנו במסעדת מנזה MENZA המומלצת. אנחנו מזמינים את המנות המומלצות: מרק גולאש ומרק שום למנה ראשונה, המבורגר ואווז עם ריזוטו מנה עיקרית. המרקים היו מעולים ובקושי השאירו לנו מקום למנות העיקריות. מחירים יחסית טובים.

מרק גולאש

חזרנו למלון דרך שדרת אנדראשי , רחוב המותגים בבודפשט.

מנסים להתרגל למזג האוויר הקר והגשום.

יום 1 אזור פשט

נהר הדנובה, הזורם בלב העיר מצפון לדרום, מחלק את מרכז העיר לשני חלקים עיקריים – פשׁט, שממזרח לנהר, הוא בעיקרו מישורי ובו מרוכז עיקר הפעילות המסחרית, הפיננסית והכלכלית שבעיר, בניין הפרלמנט ומשרדי הממשלה, בזיליקה Basilica San Esteban, הרובע היהודי ועוד. ובודה, שממערב לנהר, הוא אזור הררי יותר, פחות מסחרי, ובו מונומנטים לאומיים , וכן שכונות יוקרה. בין שני החלקים על הנהר מחברים גשרים. עד אשר בנו את הגשרים היו אלה שתי ערים נפרדות שאוחדו רק בשנת 1873.

החלטנו לאכול ארוחת בוקר במלון לאחר מכן אנחנו מתארגנים לסיור מודרך חינמי באזור פשט עם The Free Budapest Walking Tours. המפגש בכיכר אליזבט. הכיכר עם הגלגל הענק. . קרובה לכיכר -צומת הראשית Francis Deák Square , כמה דקות הליכה מהמלון. עצי השלכת מקבלים את פנינו.

המדריך שלנו נחמד מאוד, מסתבר שביקר בארץ במסגרת תגלית, יהודי כמובן. אנחנו מקבלים ממנו סקירה היסטורית על ההיסטוריה של הונגריה ובודפשט ועוברים אתו על פני המקומות החשובים. מתחילים בכיכר אליזבט ומשם לבזיליקה סנט סטפן St. Stephen's Basilica (Szent Istvan Bazilika)

הבזיליקה החשובה הזאת נבנתה ב1850 על המקום בו ניצלו התושבים מאסון השיטפון שפקד את העיר מכיוון שהמקום גבוה במעט. בנייתה נמשכה 54 שנים, נקראת על שמו של אישטוון (סטפן) הקדוש – מלך הונגריה הנוצרי הראשון וזה שהמיר את דתם של ההונגרים לנצרות בשנת 1000. נבנתה בסגנון ניאו רנסנס וגובהה מגיע לאותו הגובה של בניין הפרלמנט. בכיכר שלידה מתקיים שוק הכריסטמס ואליה נחזור ביום האחרון. במהלך הסיור שלנו יש עבודות הקמה של השוק כריסטמס על ביתניו השונים.

ברקע הבזיליקה Basilica San Esteban הכנות לפתיחת שווקי הכריסטמס
כיכר הבזיליקה בהכנות לפתיחת שוק הכריסטמס

התחנה הבאה כיכר József Nádor Square בה בניינים מרשימים מהתקופה האוסטרו הונגרית, התקופה בה נבנו הרבה מהבניינים המרשימים בבודפשט, וחנויות פורצלן עם מוצגים יקרים ביותר.

József Nádor Square

המשכנו לככר מרכזית נוספת ככר Vörösmarty tér‏ בה יש תמהיל של חנויות מוכרות כמו פול אנד בר, ברשקה, בניין שלם ל HARD ROCK CAFE, בניינים מפורסמים וביניהם בניין בית הקפה Café Gerbeaud. במהלך הימים שנהיה יקום כאן שוק כריסטמס נוסף.

ככר Vörösmarty tér‏
ככר Vörösmarty tér‏ בית קפה מפורסם Café Gerbeaud

תחנה נוספת היא בניין המדעים ולבסוף מגיעים לבניין הפרלמנט. שם מסתיים הסיור. זהו סיור המבוסס על טיפים. אנחנו נפרדים מהמדריך וממשיכים.

הסיור שלנו בפרלמנט בשעה 13:30 ויש לנו כ-45 דקות עד לתחילתו. זמן מספיק להיכנס להתחמם בבית קפה וללכת לאנדרטת הנעלים.

אנדרטת הנעלים על הדנובה: הוקמה בשנת 2005 האנדרטה היא יצירתם של האמנים והבמאים ההונגרים ג'וּלַה פַּאוּאֵר (Gyula Pauer) וג'אן טוֹגַּאי (Can Togay). היא נחנכה בשנת 2005 במלאת 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. האנדרטה מורכבת משישים זוגות נעליים עשויים ברזל. לזכר היהודים שנרצחו והופלו לנהר ע"י גדוד צלב החץ בשנים 1944-1945. מאוד מרגש ועצוב.

אנדרטת הנעלים על הדנובה

לקראת 1330 אנחנו מתקדמים לבית הפרלמנט. נכנסים פנימה ובשעה היעודה מקבלים אוזניות באנגלית ונכנסים כקבוצה לסיור.

בניין הפרלמנט– נחשב לסימן ההיכר הבולט ביותר של בודפשט, ואחד המבנים היפים והמרשימים ביותר בבירה ההונגרית. בית הפרלמנט נבנה בין השנים 1885 -1902, ובזמנו נחשב לגדול מסוגו בעולם כולו. במבנה 691 חדרים, ומדרגות באורך כולל של כ-20 ק"מ (!). הכיפה רבת ההוד שבראש הבניין מתנשאת לגובה של 96 מטרים. כגובה הבזיליקה של סנט סטפן. האדריכלות שלו מחקה את בניין הפרלמנט בלונדון.

המדרגות המפוארות

לבניין הפרלמנט צריך להזמין מראש כרטיס כניסה. יש שעות כניסה לפי השפה בה מתנהל הסיור. יש אפשרות לאכסן את המעיל .כרטיסים

אולם הפרלמנט

בדרך חזרה למלון למנוחה קצרה, אנחנו עוצרים לאכול במסעדה איטלקית.

החושך יורד כאן מוקדם ובימים אפורים בארבע כבר חושך.

לערב המוקדם הזמנו שייט לאורך הדנובה ברציף 7, 19 יורו לאדם. שייט .

את דרכנו לרציף אנחנו שוב עושים בגשם, עוברים דרך ה Fashion Street , הרחוב מתארגן לקראת שוק חג המולד והתאורה שאמורה להתחיל בעוד יומיים. האם יפתח בזמן לקראת היום האחרון שלנו ?

השייט אורכו כשעה ויש בו הסברים באוזניות במגוון שפות כולל עברית. וכך יצאה לה ההפלגה ושמענו הסברים על בודפשט, הבניינים המוארים שאנחנו רואים ואף קבלנו כוס שתייה לבחירה!

בניין הפרלמנט המואר

בהחלט מומלץ ! אין ספק שבודפשט יפה מאוד בלילה !

בדרכנו חזרה עברנו דרך רח הואצ׳י, רחוב החנויות הגדול בו הרבה מותגים שאנחנו מכירים גם מהארץ.

את הערב סיימנו בחצרות GOZSDU ברובע היהודי ממש מול המלון שלנו, מתחם שלם של מסעדות בתי קפה וברים, באחד מבתי הקפה לארוחת ערב קלילה.

הכניסה לחצרות GOZSDU

יום 2 – אזור בודה והרובע היהודי

התעוררתי בבוקר ופתחתי את הוילון בחדר במלון ובחוץ שמש!!

לפי התחזית אמור להיות כל השבוע מעונן ואף גשום. איזה הפתעה, אפילו הנוף מהחדר נראה נהדר, ארוחת בוקר קלילה בסטארבקס ואנחנו בדרך לבודה לתפוס את שעות השמש.

לקחנו מונית כדי לחסוך זמן עם אפליקציית Bolt ,שאותה צריך להוריד בארץ טרם נסיעה. היה לנו נהג חביב שהסביר לנו תוך כדי נסיעה. מוניות הן יחסית זולות בבודפשט ובכ 20 שח' הגענו למעלה למבצר הדייגים.

מצודת הדייגים הינה מבנה ניאו-גותי המתחקה אחר סגנון מימי הביניים, וממנה נשקפים הנופים המרהיבים של העיר. המקום נבנה כנקודת תצפית בשנת 1905. חזית המצודה מקבילה לנהר הדנובה ואורכה כ-140 מטרים. מקור שם המצודה בחברי גילדת הדייגים שהגנו על קטע זה של החומה במהלך מלחמות ימי הביניים. שבעת הצריחים הצחורים והשפיציים מסמלים את מנהיגי השבטים המגיאריים שכבשו את המדינה בסוף המאה ה-9 לספירה.

הנוף הנשקף נהדר!

איך אתמול בעננות וערפל כמעט ולא ראינו כלום!

מהמצודה ישנו נוף נהדר לכיוון החלק של פשט ובעיקר בית הפרלמנט היחודי.

משם אנחנו ממשיכים לכנסיית מתיאש

כנסיית מטיאש נבנתה במאה ה-15, והיתה המקום להכתרת המלכים מהמאה ה-16 והלאה. בתקופת השליטה של התורכים, קירות הכנסייה סוידו והיא שימשה כמסגד. בהמשך, עוצבה בסגנון בארוק. היא קיבלה את צורתה הנוכחית כאשר שופצה בשלהי המאה ה-19 בסגנון ניאו-גותי. המלך מטיאש והמלכה ביאטריס נישאו בכנסייה זו – מכאן שם הכנסייה.

נכנסים פנימה (בתשלום) הכנסייה יפה כל הפנים עשוי מעץ. משם אנחנו ממשיכים לכיוון קונדיטוריית RUSZWURM המומלצת. יש שם תור ואין מקום ישיבה. אנחנו עומדים בתור לקחת איתנו. שתי עוגות קרמשניט ושני קפה הפוך.

מחפשים ספסל ומתקדמים לכיוון ארמונות המלך. באחת הפניות מזהים גינה יפה שהיא בעצם שדרה לנוף עם עצים בשלכת וספסלים. זה המקום שלנו !

העוגה נפלאה וכך גם עצי השלכת.

אנחנו נהנים מהשדרה, מצלמים ומתקדמים הלאה. בדרך רואים את מוזיאון הודיני הקוסם. הבן מבקש להיכנס. ואנחנו מחכים כמה דקות עד הכניסה. הכניסה למוזיאון כוללת כרבע שעה של הופעת קוסם צעיר ומוכשר ולאחר מכן הדרכה במוזיאון עצמו (באנגלית).

הידעתם שהודיני היה יהודי ממשפחה הונגרית ? הוא עצמו נולד בשם אריך וייס בבודפשט, אך היגר כילד וחי כל חייו בארה״ב ונודע כאחד מגדולי הקוסמים. שעה קלה של מנוחה שם ואנחנו ממשיכים כמה דקות הליכה לעבר הארמונות.

משם ירדנו ברגל בשביל שוב דרך עצי השלכת היפים משם הולכים לתחנת האוטובוס הקרובה.

עולים על אוטובוס חזרה למלון. בתחנה זו אפשר גם לקחת טראם שעולה למצודת הדייגים.

בתכנון הראשוני רציתי להגיע לאי מגריט . התלבטתי בין שעות היום בהם ניתן לראות את עצי השלכת ולבין שעות הערב בהם מתקיים עכשו פארק אורות לקראת הקריסטמס. בסופו של דבר בצער, החלטתי לוותרוהוחלט מנוחה קצרה במלון ולסיור ברובע היהודי. בערב מוזמנת לנו מסעדת בשר טובה.

לאחר מנוחה קצרה אנחנו יוצאים לסייר ברובע היהודי הקרוב למלון שלנו. דבר ראשון לבית הכנסת שפתוח עד 1600. למרות שהגענו ב1530, כבר לא ניתן היה לקנות כרטיסי כניסה לסיור . לכן הבטנו בו רק מבחוץ. אנדרטת הערבה הבוכייה עשויה מתכת, ומורכבת מאלפי עלים קטנים, שעל כל אחד מהם כתוב שמו של אחד מיהודי הגטו בבודפשט שנספה בשואה שנתרמה בחלקה על ידי השחקן טוני קרטיס.

אנחנו ממשיכים לחנות ספורט שבני רצה לראות ובדרך מגיעים למתחם הקרוואן. מגוון אוכל בפוד טרקים. שם אנחנו אוכלים מרק גולאש בלחמניה ומנת שניצלים עם ציפס. בערב המקום עמוס. בשעות אחה"צ אין בעיית עומס ויש מקומות לשבת. עידכון עד מרץ 23 המתחם סגור.

יש כאן חנויות יד שנייה, אמנות ומסעדות לצד בניינים עזובים, חצרות ריקות שהופכות לעת ערב לפאבים חיי הלילה הם ברובע הזה. מיקס מוזר שמשלב בין העבר שאי אפשר שלא להרהר בו ולחשוב מה היה כאן לפני 80 שנה, לבין העכשווי, ההתחדשות. חלק מהבתים הרוסים או לא מיושבים מה שמחדד את התחושה. חוזרים למלון להתארגנות. בערב יש לנו הזמנה למסעדת הבשר HotStone.

במסעדה HOTSTONE נתחי בשר המוגשים על אבן חמה ונצלים במידה שאתה מבקש. גימיק נחמד. הארוחה הייתה טובה. מומלץ. צריך להזמין מקום מראש. לא זול, בטח לא יחסית למסעדות אחרות בבודפשט. אתר מסעדה

יום 3- שווקי כריסטמס, שוק עירוני וקניות

כאשר החלטתי על הנסיעה לבודפשט ראיתי ששווקי הכריסטמס הגדולים בעיר נפתחים כבר מהראשון לנובמבר, זו הייתה אחת הסיבות שהחלטתי על בודפשט (לעומת וינה שגם נשקלה ברצינות) לאחר שכבר קניתי כרטיסי טיסה התברר שהשנה לא בטוח שיפתחו שווקי הכריסטמס ושהעירייה החליטה לא להאיר את העיר כמדי שנה בתקופה זו עקב הרצון לחיסכון כלכלי. מכיוון שהחופשה נגזרה מתאריך מסויים -רגילה של הצבא, כל מה שנותר לנו לעשות הוא לחכות בסבלנות ולראות מה יתפתח. האם נספיק לראות שווקי כריסטמס ?

לאט לאט התבהרה התמונה והתברר לפי הפרסומים שהשווקים אמורים להיפתח ב18.11, כך שיש לנו יום שלם להHנות בהם. לכן שמרתי את היום הזה לשווקים ולקניות .

יום ארוך ואחרון לפנינו, אנחנו פותחים את היום שוב בקפה סטרבקס וממשיכים לכיוון רח' הFASHION STRRET לקניות, מתחיל שוב גשם. בצומת הרחוב עם הואצי , כיכר Vörösmarty tér אנחנו מגלים שהשוק כריסטמס בדיוק נפתח !! בוחנים את דוכנים, אוכלים בגשם שוטף ארוחת צהרים באחד הדוכנים. שימו לב לשאול כמה עולה, כי מחירי האוכל גבוהים ממחירים במסעדות ! איזה שמחה ! אנחנו נחזור לכאן כמה פעמים במהלך היום.

השוק בVörösmarty tér

לאחר שסרקנו כמה מהחנויות ברח ואצי, בעיקר הבן שלי לשם שינוי, לקראת צהרים אנחנו ממשיכים לכיוון השוק הגדול שנמצא בסוף רחוב הואצי, שוב הגשם לא מפסיק ולעומת היומיים הראשונים, עכשו זה לא טפטוף אלא ממש גשם שמצריך מטריה.

השוק הגדול

הוא נבנה בשנת 1897 ובעל רעפים צבעוניים. עשינו אתנחתא מהגשם והקור בשוק. בעיקר הסתובבנו בקומת כניסה, ניתן למצוא שם סוגי פפריקה, ממרחי שום, נקניקים וכן . אנחנו קנינו חלק מהמתנות הקטנות שם. המזכרות נמצאות בקומה למעלה ולא מצאנו שהיו זולות יותר מהחנויות בעיר. בקומה למעלה יש דוכני אוכל. מכיוון שכבר אכלנו בשווקים , אנחנו מסיימים את הביקור. מזמינים מונית ונוסעים למנוחה קצרה במלון, גם כדי להניח את שקיות הקניות בחדר שלא ירטבו.

לפני השעה 1600 אנחנו יוצאים שוב כדי להספיק לראות את שוק הכריסמס בבזיליקה באור יום, השוק נהדר, מלא דוכנים צבעוניים ואנחנו פשוט הולכים לנו לאיבוד שם. הכל קסום ויפה !!לקראת השעה 1700 הדליקו את האורות גם של עץ הכריסטמס וכל האווירה נהיתה חגיגית אף יותר. אנחנו מתחממים בשוקו חם, אוכלים קרמבו שאצלם ממולא במרשמלו, מצטלמים. חוייה נהדרת!

השוק בככר הבזיליקה- ויהי אור !!

איזה כייף כאן !!

משם אנחנו ממשיכים לשוק השני . 7 דקות הליכה דרך ה FASHION STREET ובכניסה לרחוב כבר ראינו שהכל מואר !!!

FASHION STREET
העץ בFATION STRRET

עכשו גם מואר ויפה בשוק של Vörösmarty tér וגם העץ שראינו בבוקר כבר מואר. אנחנו עושים עוד סיבוב בשוק הזה, שותים פונץ מקומי-סנגרייה , חם וטעים ולאחר מכן מוצאים מנוחה בבית הקפה אנה שברח ואצי.

שוק כריסטמס בכיכר Vörösmarty tér
השוק בכיכר ברקע רח הFASHON STREET המואר

קניות אחרונות ואנחנו חוזרים בערב למלון שוב דרך השוק של Vörösmarty tér , נפרדים מהFASHION STREET על האורות והיופי שלו. אנחנו צריכים לארגן את המזוודות, מחר ב0600 הטיסה חזרה.

בכך תם הטיול הקצר שלנו לבודפשט. יש כמה דברים שכבר שומרת לי לטיול הבא. אין ספק שהקור טיפה מאתגר בטיול כזה , בעיקר להתרגל לקור ואח"כ ההתנהלות של סחיבת מעיל, כפפות, כובע וכו' ממקום חם לקר.

זה היה זמן איכות נדיר עם הבן שלי, שנשאר לי להתגעגע אליו כשהוא בצבא ולקוות לעוד טיולים שכאלה איתו.

ואתם אוהבים את בודפשט ?

שווקי הכריסטמס אהובים עליכם ?

אהבתם?

מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג ולקבל פוסטים חדשים כאשר יעלו

מוזמנים לעקוב באינסטגרם ובפייסבוק

פוסטים אחרונים:


ROAD TRIP- ITALY-מילאנו-רומא

מילאנו – צ'ינקווה טרה – טוסקנה – רומא אוקטובר 22

חזרנו מטיול נהדר משפחתי ראשון אחרי הקורונה עם בתנו בת ה17, בהרכב חסר, הבן בקורס בצבא. חגגנו גם יום הולדת לבעלי. חצי שנה קודם, בשלהי גל האומריקון, הייתי עם בתי ארבעה ימים מופלאים ברומא והבנתי שאני חייבת לחזור לאיטליה, להעמיק ולשלב גם טיול עם נופים. התמכרנו לנופים והמרחבים המגוונים והיפים, הרבה ירוק, הרים, חופים דרמתיים, גבעות משתפלות, כפרים ציוריים שונים, אין סוף כרמים וערים כמו פירנצה ורומא. כל מקום עם נוף ייחודי ושונה. אחד יותר יפה מהשני. למעט יום אחד גשום, היה לנו מזג אויר מעולה ובטוסקנה אף ראינו קצת שלכת. לפני כמה שנים היינו בטיול משפחתי בצפון איטליה באגמים גארדה ומאג'ורה עליו אפשר לקרוא כאן – בלה איטליה-טיול לצפון איטליה .

10 ימים שאותם חילקנו לשלושה חלקים :

אזור צ'ינקווה טרה חבל ליגוריה, חבל טוסקנה כולל יום פירנצה, ורומא.

לינות הוזמנו מראש :

2 לילות לה ספציה- דירה בלה ספציה דרך בוקינג

5 לילות טוסקנה-דירה דו מפלסית בחווה בטוסקנהAgriturismo Le Gallozzole דרך בוקינג.

2 לילות רומא -מלון WHITE ברומא דרך אתר המלון.

טיסות : אלעל הלוך למילאנו, חזור מרומא.

רכב : שכרנו מחברת AutoEurope- Budjet, שידרגנו אותו בשדה והיינו מרוצים מאוד. עשינו את הדרך ממילאנו לרומא.

חלק 1: מילאנו -לה ספציה. צ'ינקווה טרה ופורטוונרה

שנים שחלמתי להגיע לכפרים הצבעוניים האלה הנושקים מההרים לים. לחמשת הכפרים אי אפשר להיכנס עם רכב למעט הכפר הצפוני בו חלקית מותר. אפשר להגיע אליהם ברכבת או שייט. לכן בחרנו לישון בעיר לה ספציה על מנת לאפשר לנו להגיע לכפרי הצ'ינקווה טרה בנוחות עם הרכבת או בשייט וכן לטייל באזור. הדירה שלקחנו "La Cittadella" , ממוקמת קרוב למרכז העיר ולים, אך לא כל כך קרוב לתחנת הרכבת ולחנייה החינמית. נחתנו במילאנו בשעות הצהרים ומיד התחלנו לנסוע את הדרך היפה ממילאנו ללה ספציה, כשלוש -ארבע שעות. נוף מקסים שתוך כדי נסיעה אני מבינה שמגיע לו טיול משל עצמו- אמיליה רומנה.

בדרך

עם ההגעה ללה ספציה אנחנו עסוקים בהתארגנות בדירה, השארת המכונית בחניון חינמי –Piazza d'Armi ליומיים הבאים וקניית כרטיס יומי לרכבת בין הכפרים בתחנת הרכבת, על מנת לחסוך תורים למחרת בבוקר. ארוחת ערב אנחנו אוכלים במסעדה מקומית של פיש אנד ציפס ופירות ים שנמצאת על המדרחוב. עייפים חוזרים לדירה. מחר מצפה לנו יום ארוך ומרגש !

יום 2צ'ינקווה טרה – 5 האדמות- Cinque Terre

התעוררנו לבוקר מעונן, התחזית כבר כמה ימים לפני בישרה על יום גשום. כבר לא יכולנו להזיז את התכנית של טיול בכפרים ולכן לקחנו עמנו את מעילי הגשם, 2 מטריות שהבאנו וקיווינו לטוב. כבר בדרך לתחנת הרכבת התחיל לרדת גשם, קנינו עוד מטרייה בשוק המקומי והמשכנו לתחנת הרכבת. ב-9:20 יצאה הרכבת ואנחנו יורדים בכפר הראשון הדרומי ביותר והקרוב ללה ספציה. החלטנו לעשות את הכפרים מדרום לצפון.

ריומג'ורה- RIOMAGGIORE  
הנמל, הבתים הצבעוניים והסירות

הכפר ריומג'ורה נחשב הכפר הכי מתוייר. תשע דקות מלה- ספסיה. הוא הוקם בתחילת המאה ה13. ומונה כ1600 תושבים. הוא בנוי לאורך נקיק היורד אל עבר הים. הנקיק הוא רחובו הראשי של הכפר ויה קולומבו Colombo via . בו מרוכזים בארים, מסעדות וחנויות. תחנת הרכבת של הכפר ממוקמת כמאה מטר צפונה מהרחוב הראשי. מתחנת הרכבת ניתן לרדת לכיוון הנמל והחוף, בימי הקיץ המקום הומה ואנשים תופסים להם מקום להשתזף על הסלעים.

אנחנו יורדים לנמל והכל רטוב מהגשם שזה עתה ירד. מסיבוב קצר באזור החוף מתגלים הבתים הצבעוניים היפים של הכפרים. לסלעים לא הגענו בגלל הרטיבות, ואנחנו חוזרים לרחוב הראשי ומתחילים לטפס במעלה הרחוב. ככלל בכל הכפרים יש רחוב אחד שמטפס אל ההר. מעלה הרחוב מוביל אותנו לכנסייה ושם תצפית נהדרת, אנחנו מצטלמים ומצלמים,

במעלה הרחוב

משם ממשיכים בשביל המקביל לקו חוף הים שמוריד אותנו חזרה לכיוון תחנת הרכבת. בתחנה צריך לשים לב שאנחנו על הצד הנכון של הרכבות, יש כל 20 דקות רכבת ואנחנו ממשיכים לכפר השני. כמה דקות נסיעה, הרוב במנהרות.

השביל המסתובב ויורד לתחנת הרכבת. יש גם מעלית . ברקע תחנת הרכבת
מנארולה – Manarola

הכפר הכי קטן מבין הכפרים ונחשב לכפר היפה אז המשכנו אליו. יש כביש אחד שמטפס מהנמל עד לכנסייה למעלה. מהכנסייה נשקף נוף מרהיב של העיירה. אנחנו זקוקים להפסקת קפה ומחפשים מקום לשבת במעלה הרחוב הראשי. כן, גם כאן מטפסים. בדרך חנויות שרק נפתחות. קפה לא מצאנו ואנחנו מוצאים את עצמנו בראש ההר אל מול כנסייה יפה כאשר ממול נוף עוצר נשימה של הכפר והים. ברקע עננים כבדים.

מאנארולה- במעלה הרחוב
הנוף של הכפר מהתצפית ליד הכנסייה

מכיוון שלא שתינו קפה, החלטנו לברר מה עם המסעדות בעיר. ישנן שתים מומלצות מאוד שצריך להזמין מראש אליהן או כאשר הן נפתחות. Trattoria Dal Billy, ו Nessun Dorma. במעלה הרחוב ראינו את המשרד של נסון דורמה , אך בגלל הגשם הצפוי הם אמרו לנו שהם סגורים. נשארה לנו המסעדה השנייה שנמצאת במעלה ההר. בעוד אנו מתפעמים מהנוף התחיל שוב לטפטף, אנחנו בפסגת ההר ואין לנו מקלט מהגשם. החלטנו לנסות להגיע למסעדה טרטוריה דאל בילי ולראות אם נוכל להיכנס, על אף שלא הזמנו מקום. שלטים מובילים אותנו אל המסעדה שעוד לא נפתחה. אנחנו מכאן לא זזים !!!

לבסוף בעל המקום הסכים לקבל אותנו וישבנו בפנים. איזה מזל, דקות לאחר מכן התחיל גשם שוטף . הזמנו את המנות המקומיות שכוללות רוטב פסטו ופסטה פסטה בעבודת יד בשם Troffie העשויה מקמח מעורב בקמח ערמונים. זו היתה אחת הארוחות הכי טובות שלנו בטיול . מומלץ ביותר!! . מאחר והגשם לא הפסיק "נאלצנו " להזמין גם מנה אחרונה -טרמיסו, גם טובה מאוד. בכל זאת אנחנו באיטליה !!

אנחנו יוצאים מהמסעדה ועדין גשום, יורדים באותו רחוב שממנו באנו, מחכים מתחת לאיזה גשרון לסוף הגשם, שלא נפסק ובוחרים להמשיך לכפר הבא, את הנמל נשאיר לפעם הבאה. אנחנו מדלגים על הכפר קורניליה Corniglia מאחר והוא פחות מתוייר ובעל הדירה שלנו המליץ לנו להגיע אליו בשקיעה. הוא הכפר היחיד שאין לו נמל. שמרתי אותו כאופציה לסוף אם תהיה שקיעה ביום כזה ואם ישאר לנו כוח וזמן.

VERNAZZA

אנחנו יורדים מהרכבת בגשם שוטף ומתחילים ללכת לכיוון הנמל.

וארנצה נחשבת לפנינה של הכפרים. המרכז של הכפר הוא הנמל היחסית גדול, עליו חולשת הכנסייה היפיפייה סנטה מרגריטה לה מגדל הפעמונים צהוב ומעוגל מרשים ביותר ולה מרפסת פנורמית מאחור. בגב הנמל על קו החוף נמצאת המצודה המרשימה קְסֶטלו דורָיה Doria Castello מובילות אליה מדרגות תלולות. בנמל חוף חולי קטן, חוף נוסף ממוקם מדרום לנמל חופים סלעיים. המבצר נבנה במאה ה-15 במטרה להגן על תושבי הכפר מפלישת פיראטים.

בגשם השוטף אנחנו מנסים לקלוט את יופי המקום, בדרך מהתחנה למעגן ומסביב למעגן חנויות קטנות חמודות לתיירים. תיירים עם מטריות מנסים להגיע לקצה המעגן.

תחנת הרכבת-עולים יורדים. כך זה בכל כפר

באחת מהפוגות הגשם המשכנו לכיוון הרחוב הראשי שהיה פחות מוצלח מהכפרים שכבר ראינו לכן החלטנו להמשיך לכפר הבא. את המבצר, התצפית ממנו וחוף הים השארנו לפעם הבאה.

מונטרוסו Montoroso

הכפר הצפוני ביותר, מונטרוסו נחשב כפר ממוסחר יחסית לכפרים האחרים ומתאים ל"בטן גב" עם חוף מסודר. יש בו אזור חדש עם מלונות וחוף ים רחב ואזור "הישן" עם הבתים הצבעוניים, הרחובות המתפתלים וגרמי המדרגות התלולים. כמו גם, חנויות אומנות, מזכרות ואפילו בגדים. תחנת הרכבת נמצאת באזור "החדש" . אנחנו יוצאים מתחנת הרכבת, מתפעלים מחוף הים וממשיכים לכיוון הטיילת בחוף באזור החדש. יש הפוגה מהגשם ואנחנו מוצאים את עצמנו כמעט לבד על הטיילת ובחוף. בכל התמונות המפורסמות מהקיץ המקום מפוצץ מאנשים ומטריות הצללה הצבעוניות צפופות צפופות. לאחר ששתינו קפה עם עוגה אנחנו ממשיכים לכיוון החלק הישן. יש מנהרה מתחת לפסי הרכבת, בה עוברים כדי לעבור לאזור "הישן" של הכפר.

החוף בחלק החדש
חוף הים הנטוש

אנחנו מסיירים בין הרחובות והחנויות המושקעות . העייפות ניכרת ואנחנו מוותרים על הכנסייה Chiesa di San Giovanni Battista, הנמצאת בחלק הישן של הכפר. כנסייה זו נבנתה בין השנים 1244 ו-1307 בסגנון גותי ליגורי. וגם על המגדל Torre Aurora – שנבנה במאה ה-16 כדי להגן על הכפר מפני שודדי ים. אנחנו כבר עייפים ומחליטים לחזור חזרה לתחנת הרכבת, שוב על הטיילת היפה . מכאן אנחנו עולים בתחנה ונוסעים כמה תחנות עד ללה ספציה. נותנים לרגלים לנוח ומנסים לקלוט את המראות היפים שראינו היום.

מונטרוסו -החלק הישן
מבט לחלק הישן

בתחנת הרכבת של לה ספציה אנחנו יורדים וממשיכים במידרחוב לכיוון הדירה שלנו. עדין מוקדם לארוחת ערב ואנחנו מחליטים לעלות לדירה לנוח קצת ובהמשך לרדת. היינו כל כך עייפים שבסוף נשארנו בדירה. בסיכומו של יום הלכנו כמעט 12 קמ' וטיפסנו 21 קומות !!!

זה היה אחד הימים היפים שעשינו בכל הטיולים שלנו. הגשם רק העצים את חווית הביקור בכפרים. הנסיעה ברכבת גם הוסיפה ונתנה לטיול נופך של "טיול תרמילאים" וחשיפה לכל התיירים שחזרו לטייל באיטליה.

חומר נוסף:

אתר צינקווה טרה https://www.cinqueterre.eu.com/en/the-five-towns עוד אתר של צינקווה טרה https://www.tripsavvy.com/map-of-the-cinque-terre-villages-and-travel-guide-4134978 אתר חברת השייט https://www.navigazionegolfodeipoeti.it/en/daily-trips אפשר לקנות את כרטיס צינקוה טרה באינטרנט – כרטיס שנותן נסיעה יומית חופשית בכל הרכבות וכן אפשרות להליכה במסלולי ההליכה השונים. https://card.parconazionale5terre.it/en

יום 3 פורטוונרה – Portovenere והנסיעה לטוסקנה

שני מקומות נוספים שרציתי לבקר באזור זה היו הכפר פורטוונרה שקרוב ללה ספציה והכפר הידוע פורטופינו. לצערי הורדתי את פורטופינו והיא תדחה לטיול עתידי מאחר והתברר לי שזמן הגעה הוא ארוך מאוד ואין ספינות כרגע שמגיעות בזמנים מתאימים. בעל הדירה יעץ לנו לנסוע עם האוטו לפורטוונרה ולהגיע עד השעה 9:00 בבוקר מאחר וזהו יום שבת, גם האיטלקים מגיעים. שייט בעונה זו של השנה אפשרי, אך בחזור היינו צריכים לחכות כמה שעות.

קמנו מוקדם, סגרנו את המזוודות והלכנו לחניון להביא את האוטו, נפרדנו מבעל הדירה ועזבנו את לה ספציה לכיוון פורטווונרה. הגענו לעיירה קצת לפני 9:00, מצאנו חנייה בקלות, משלמים עם מדחנים והתחלנו ללכת לכיוון הנמל. לאורך הנמל נפתחו בתי הקפה, אנחנו חולפים על פני הרחוב וממשיכים הלאה לכיוון מערת בירון והכנסייה.

פורטוונרה-הנמל איזה יום יפה !

פורטוונרה היא חלק מ"מפרץ המשוררים" – Golfo Dei Poeti ממנו שאבו את השראתם גדולי המשוררים ואנשי הרוח של איטליה. דמויות כמו דנטה, ביירון, ז'ורז' סאנד ועוד רבים ישבו בסמוך למפרץ זה לתקופה במשך חייהם. אנחנו מגיעים לGrotte Byron מערת ביירון ע"ש הלורד ביירון משורר בריטי מהמאה ה18 שהיה מגיע להתארח כאן. ממנו נשקף נוף מקסים וממשיכים לכנסייה העתיקה Chiesa di San Pietro– כנסייה קתולית משוחזרת קטנה שנבנתה בשנת 1198, הניצבת על סלע בולט שמשקיף לים, ממנה רואים את החומות העתיקות ואת האיים שאליהם אפשר לקחת סירה ולשוט.

Grotte Byron– מערת ביירון

אנחנו חוזרים על עקבותינו ומחפשים את הרחוב הפנימי מאחורי הנמל בו יש חנויות. הכניסה אליו דרך שער המבצר או מהצד של המערה (כרגע יש שם עבודות בנייה וקשה למצוא). אנחנו נכנסנו דרך השער. חנויות תיירים מגוונות ומעוצבות, יפות מאשר בצ'ינקווה טרה.

מסיימים את הביקור בבית קפה על הנמל. חוזרים למכונית וממשיכים ליעד הבא -LARICI.

Chiesa di San Pietro
צילומי כלה וחתן
רחוב החנויות מקביל לנמל
מפרץ המשוררים

LARICI עיירה נוספת על החוף , נסענו לכיוונה, אך לא מצאנו חנייה והמשכנו הלאה לכיוון היעד הבא שלנו -החווה בטוסקנה.

חלק 2- טוסקנהTOSCANA DREAM

את הדרך מאזור לה ספציה ליעד החדש שלנו עשינו בנסיעה כמעט רצופה דרך נופים מתחלפים, הים, רכס ההרים באזור קררה, והכביש מפירנצה לסיינה. הבית הבא שלנו לחמישה ימים הוא בחווה באזור העיירה Monteriggioni. ההזמנה נעשתה דרך בוקינג. מונטריגיאוני נמצאת בין סיינה, סן ג'ימיניאנו ודרך הקיאנטי, כביש יפיפה בו עברנו לא מעט פעמים.

הוויז שולח אותנו מהכביש הראשי לכביש צדדי יותר, הנופים מתחלפים שוב והפעם לגבעות ובהם כרמים אין סופיים, חוות ציוריות, שעת השקיעה מביאה איתה אור מיוחד אותו נכיר במהלך הימים הבאים, הנופל על הכרמים ומאיר אותם בצורה קסומה. אנו מגיעים לחווה ומקבלים את הבית שלנו לחמישה ימים. ריח של יין מקבל אותנו, יש כאן יקב והכנת היין היא עכשו בעיצומה.

אז מה עשינו בטוסקנה ?

היו לנו ארבעה ימים מלאים ונפלאים- התמסרנו למרחבים הירוקים, לכרמים, לשקט ולרוגע. שילוב צבעים נהדר בין הירוקים בתוספת הצבע של הכרמים, צבע הבתים ואפילו האדמה בצבע המתאים בפלטת צבעים מושלמת באור שמש יחודי. נסענו בכבישים היפים, שתי עיירות בממוצע, אחת בבוקר, אחת לקראת צהרים ובהם שילבנו ארוחת צהרים וקפה וגלידה לאחה"צ. הכי נהנו מהנסיעה בכבישים הצדדיים, מהמרחבים, הכרמים והשקיעות היפות, ומהחווה שלנו. כל עיירה התגלתה כשונה מרעותה, ודווקא אלו שזכרתי לטובה וחזרתי אליהן פחות משכו אותי הפעם. חוץ מפירנצה שאליה הקדשנו יום ואכתוב עליה גם בהמשך.

יום 1 – סיינה ומונטיגיריאוני Monteriggioni 

את היום הראשון שלנו בטוסקנה פתחנו בארוחת בוקר שהכנו בחווה, התמוגגנו מהנוף שלנו שמסביב ולאחר התארגנות יצאנו לכיוון סיינה. לאחר שלושה ימים צפופים ומאתגרים בנסיעות , היום אפשר קצת לנוח. החנינו בחנייה של תחנת הרכבת של סיינה PORTA SIENA, יש מהקניון הצמוד מדרגות נעות ודרגנועים שעולים עד כ10 דקות מאחד משערי העיר. בסיינה הייתי בביקור קודם כסטודנטית לארכיטקטורה ואז מאוד אהבתי אותה. היום יום א' וגם האיטלקים מטיילים. לאט לאט נפתחות החנויות ואנחנו מנווטים לכיוון הכיכר הגדולה של העיר פיאצה דל קאמפו (Piazza del Campo) שנבנתה במאה ה-13, מוקפת ארמונות ובתי מידות עם גגות אדומים ובה גם שוכן ארמון העיר – Palazzo Pubblico, שמשמש כבית העירייה. מעל הארמון מתנשא מגדל שעון גבוה, Torre del Mangia

מהכיכר אנחנו ממשיכים לכיוון הדומו , ככר נהדרת עם המגדל. לא נכנסים פנימה. וממשיכים לטייל בסמטאות שהתמלאו בינתיים בתיירים. מחפשים מקום לאכול. מתעייפים ובסוף מוצאים מסעדה.

הדומו – הקתדרלה

עד שחזרנו לתחנת הרכבת כבר היינו עייפים וחשבנו לנסוע חזרה לחווה לנוח, קפה אחד הציל אותנו. תוך כדי נסיעה הרגשנו שהתאוששנו וכיוונו את הוויז לעיירה הקטנה מונטריג'יוני שדי קרובה גם לחווה שלנו.

מונטריג'וני – Monteriggioni 

מונטריג'וני יושבת על גבעה קטנה  בין הכרמים . עיירה קטנטונת אשר הייתה בעבר מבצר הגנה ונבנתה בתחילת המאה ה-13 ברחובות הפתלתלים שמוקפים בחומה. ארבעה עשר מגדלי השמירה המבוצרים בחומה שנשמרו כמעט בשלמותם. להשלמת אווירת ימי הביניים קיבלה אותנו בכניסה בכיכר הכנסייה הופעה של אבירים, דגלנים ומתופפים ! הסתובבנו כשעה בעיירה החמודה הזאת , קינחנו בגלידה וחזרנו אל החווה שלנו לקראת ערב. ניתן גם לעלות לחומות. אנחנו אהבנו מאוד את העיירה !

הופעה "ימי ביניימית" בכיכר

יום 2 -דרך הקיאנטי -SR222 וסן ג'ימיניאנו

חבל הקיאנטי (Chianti) מתפרס מאזור סיינה עד פירנצה ועובר דרך כביש SR222. החבל ידוע כאחד מאזורי היין החשובים של איטליה, כמו גם כאזור מרכזי לייצור שמן זית. אזור קיאנטי, כאשר העיירות המרכזיות הן גרבה (Greve), פנזנו (Panzano), ראדה (Radda), וקסטלינה (Castellina). קיאנטי הוא אזור כפרי, המאופיין בנוף ירוק של גבעות משתפלות, המוקפות בגפנים. הוא ידוע גם בשל יינות קיאנטי, היינות האדומים המופקים בו. השילוב בין מזג האוויר הנוח והאדמה הפורייה, הופכים אותו לכר פורה לייצור אחד היינות הטובים בעולם, מסורת שהחלה עוד לפני התקופה הרומית. היינות של קיאנטי מופקים מענבי ה-Sangiovese והם מתאפיינים בצבע בהיר, חמיצות גבוהה וטעם פירותי ומריר. כאשר יינות הקיאנטי קלאסיקו הם המפורסמים ביותר. בצדי הדרך אפשר לראות את היקבים עם סימון התרנגול השחור.

החווה שלנו נמצאת בדרום כביש היין מאוד קרוב לכביש SR222. היום מתכננים לחקור את הציר הזה ולנסוע צפונה. מתוכנן לנו יקב בשעה 13:00. אנחנו יוצאים בנחת ומתחילים לנסוע לתחנה הראשונה Castellina. נסיעה קצרה, מגיעים לחניון אך לא מוצאים את הכניסה לכפר, מוותרים וממשיכים הלאה, יש עוד עיירות על הציר הזה. עוצרים בראדה אל קיאנטי -Radda עיירה קטנטנה, חניון קרוב, מטיילים לאורך הרחוב הראשי, הרבה חנויות יין וממשיכים לכיוון היקב שלנו.

אנחנו ממהרים ליקב שלנו, אך לקראת השעה היעודה הוויז לא מוצא את היקב וכך אנחנו מסתובבים ומסתובבים. לבסוף התייאשנו והמשכנו הלאה לעיירה הבאה Greve. חנינו בחניון ציבורי והתחלנו ללכת לכיוון הכיכר הגדולה. בדרך ראינו חנות יין עם טעימות במרתף ענק. עצרנו ביקב קטן לטעימות והגענו אל הכיכר של העיירה.

לצהרים עצרנו בפודטראק של דריו, בעל מסעדת בשר מפורסמת באזור, מכיוון שלא היה מקום אצלו בהזמנה מראש, הסתפקנו בפוד טראק. זמן טוב לתכנן את המשך היום. החלטנו לא לשוב ליקב שפספסנו ולהמשיך לכיוון סאן ג'ימיניאנו.

סאן ג'ימיניאנו San Gimignano

עיירה קסומה מוקפת חומה בטוסקנה. בעבר, היו בעיירה כשמונים מגדלים, אך לאורך השנים, בעקבות מלחמות ומגיפות, הצטמצם מספרם ל-14. הם נבנו כחלק ממאבק כוחות בין שתי משפחות האצולה ששלטו בעיר דאז. ההשערה אחרת מציבה סיבה כלכלית לבנייה. תעשיית הטקסטיל שפרחה בעיר התמחתה בצביעת בדים בצבע הזעפרן היקר. כדי לשמור על איכות הבדים הם נתלו לייבוש בתוך המגדלים, מוגנים מפגעי השמש והרוח. בת שמונת אלפים תושבים. כיכר דלה צ'יסטרנה : Piazza della cisterna כיכר הבאר, שקסמה נובע מאי הסימטריות שלה ומהאינטימיות שיוצרים המבנים והמגדלים המקיפים אותה. במרכזה הבאר, אחת הגלידריות הטובות ביותר בטוסקנה. Piazza di Gelateria . או בגלידרייה דונדולי Dondoli Gelateria.

כיכר הבאר והגלידה המפורסמת ברקע

לסן ג'ימיניאנו הגענו לאחר נסיעה דרך הכרמים בדרכים חדשות ויפות. החנינו באחד החניונים P3 ומשם כמה דקות ואנחנו עולים לכיוון הרחוב הראשי. מצאנו בית קפה ברחוב הראשי, התיישבנו בו ולאחר התאוששות המשכנו הלאה. אחרי שהיינו בעיירות הקטנות של דרך הקיאנטי, סן ג'ימיניאנו נראתה גדושה בתיירים. שעות אחר הצהריים היפות הדגישו את הצבע המיוחד של הבניינים. הגענו לכיכר הכנסייה, כמה צילומים והמשכנו לכיכר הבאר הגדולה יותר. במרכז הכיכר תור ענק לגלידה, לחכות ? להמשיך? התור מתקדם מהר אז החלטנו לעמוד. ואכן עובדים שם מהר. האם זו הגלידה הטובה ביותר? לא בטוחה אבל היה טעים !!. המשכנו לטייל ברחובות, שווה מדי פעם להציץ מהסמטאות לכיוון הנוף שהוא יפה לא פחות. .

לאחר שמיצינו מתחילים לחזור לחנייה. בערב הזמנו מסעדה ליד החווה שלנו, בדרך למסעדה התגלתה בפנינו השקיעה הזאת. השקיעות היפות של טוסקנה.

לפני שנמשיך בטיול כמה מילים ותמונות על החווה שלנו שהייתה מוצלחת מאוד . גם המיקום לטיול כוכב, וגם החווה עצמה, שסיפקה לנו רוגע, יופי והנאה. Agriturismo Le Gallozzole . הזמנו דרך בוקינג. הייתה לנו דירה דו מפלסית : סלון ומטבח בקרקע עם יציאה לחצר וחדרי שינה ואמבטיה בקומה עליונה.

יום 3 טיול בפירנצה

במהלך תכנון הטיול התלבטתי האם לשלב את פירנצה בטיול.

להכנס לעיר, למצוא חנייה, האם יום יספיק או שנהיה במרדף אחרי אתרים ?

לבסוף החלטתי לשלב אותה. בטיול הסטודנטים שלי הייתי בה כמה ימים והיא היתה העיר המועדפת עלי. כמעט והתחרטתי ביום האחרון, השלווה של טוסקנה הרתיע אותי שמה זה יהיה יום עמוס מדי. מה גם ששותפי לטיול קיטרו כשנודע להם שהזמנתי מקום למוזיאון האקדמיה, לפסל של דוד. הדבר היחיד שהזמנתי לאותו היום. בבוקר החלטנו שיוצאים. החלטתי על המסלול וסימנתי אותו על המפה. בחווה המליצו לנו על החניון של הרכבת. Firenze Santa Maria Novella לשם כיוונו את הוויז. נסיעה של כשעה וחצי ואנחנו בפאתי פירנצה. התרגשות גדולה, הנופים מתחילים להיות מוכרים. נכנסים לחנייה, מסתבר שהיא יחסית יקרה (3.6 יורו). החלטנו להישאר שם. הפחד מאזורים אסורים לכניסה הzlt. הרתיע אותנו מהסתובבויות נוספות. (בסופו של עניין זה לא יצא יקר והיה שווה את המיקום) אנחנו יוצאים דרך התחנה החוצה ומגלים שאנחנו ממש במרכז!

תחנה מס 1 הדומו בדרך אנחנו רואים את Santa Maria Novella, דקות של הליכה וכנסיית הדומו הענקית עם הכיפה האדומה מתגלית לנו לאט לאט. הבתים מתקופת הרנסנס, הארמונות המייחדים את פירנצה ביחד עם החנויות היפות מבטיחות לנו יום נהדר !

קתדרלה סנטה מריה דה פלורה Cattedrale di Santa Maria del Fiore הנראית מלמעלה כמו פרח ענקי, נחשבת לקתדרלה החמישית בגודלה בעולם. הכניסה לדומו בחינם, אך יש תור !הכיפה העצומה של הדואמו, שהינה למעשה כיפה בתוך כיפה, תוכננה על ידי האדריכל, בן המאה ה-15, פיליפו ברונלסקי (Filippo Brunelleschi). היא בעלת קוטר של מעל לארבעים מטר וחולשת על קו הרקיע של העיר כולה. מדובר במבנה אדריכלי שיש בו פריצת דרך של ממש לאותה עת, ולשם בנייתה ברונלסקי המציא ציוד ומיכון מיוחדים. החלק הפנימי של הכיפה מעוטר בציורי קיר מרהיבים. יש אפשרות לעלות לתצפית על כל העיר מהגג אך יש לעלות 463 מדרגות. שעות פתיחה: שני עד שישי 8:30 עד 19:00, שבת 8:30 עד 17:00, ראשון 13:00-16:00. לעלות לכיפה צריך להזמין   מראש ובתשלום.                                                                         

אנחנו חולפים גם ליד הבפטיסטריום של פירנצה שמול הדואומו, הוא מבנה מתומן בן כאלף שנה. מבנה זה מפורסם בעיקר בזכות דלתות הברונזה המוזהבות שלו, שנמצאות בצידו המזרחי אל מול הדואומו, שאת המקוריות עשה מתחרה בן זמנו של ברונלסקי, בשם לורנצו גיברטי (Lorenzo Ghiberti). למרות שמדובר כעת בהעתק, לפי המסורת מסופר שמיכלאנג'לו כינה אותן "דלתות גן העדן", ומאז ועד היום הן נקראות כך.

תורים ארוכים של אנשים מחכים להכנס. הפעם לא נכנס ולא נעלה לכיפה. ממשיכים לעבר הככר, בתי הקפה המזמינים והכיפה של הכנסייה של ברונולסקי ביחד עם המגדל של גוטו –

קמפנילה די ג'וטו מגדל הפעמונים הקמפנילה (Campanile): המגדל מצופה לוחות שיש צבעוני ויקר ופסלים מרשימים מוצבים בגומחותיו. הקמפנילה עוצבה על ידי ג'וטו (Giotto), מבשר אמנות הרנסנס בן תחילת המאה ה-14. מוטיב החזרתיות, האיזון והפרופורציה שעליהם טרח, מבשרים את ערכי אמנות הרנסנס, כולל הצבת פסלים הקשורים כולם במספר שבע (שבע מידות טובות, מלאכות שונות, שבעה נביאים ועוד). אפשר לעלות למגדל.

התחנה מס 2 -ככר הרפובליקה אחת הכיכרות הגדולות. בהמשך אנחנו נכנסים Piazza Strozzi. אחד מארמונות של המשפחות העשירות של פירנצה שמשמש היום כמוזיאון אמנות.

תחנה 3-פיאצה סניורהPiazza della Signoria בה ממוקם "הארמון הישן" Palazzo Veccio שכיום הוא בחלקו מוזיאון ובחלקו שוכן בית העירייה אשר בחזיתו מספר פסלים, אשר המפורסם מכולם הוא פסל דויד של מיכאל אנג'לו. בעבר הרחוק זה היה מקום משכנו של הפסל המקורי, אך כיום זהו רק העתק כאשר הפסל המקורי נמצא בגלריית האקדמיה. כאן אפשר לראות את המגדל המפורסם, עותק פסל דוד ופסלים אחרים.

פסל דוד -ההעתק

תחנה 4 גשר פונטווקיו. (Ponte Vecchio) שמשמעות שמו- הגשר הישן, הוא גשר אבן מקורה מימי הביניים החוצה את נהר הארנו ומחבר בין הגדה הצפונית והעיר העתיקה לגדה הדרומית של פירנצה. זהו הגשר הישן ביותר של פירנצה, היחיד מבין גשרי פירנצה ששרד את מלחמת העולם השניה, והוא מבין הגשרים שמשמרים את הצורה הרווחת בעבר שבה נבנו חנויות לאורך הגשר.

בדרך לגשר הבת מזהה את החנות האהובה עליה. אנחנו משאירים אותה שם וממשיכים לכיוון הנהר ולגשר המפורסם. כמה יפה כאן!! מחפשים את הנקודות התצפית היפות אל הגשר.

אור השמש כאן כל כך מיוחד ומעניק לעיר הזאת גוונים יחודיים. נפעמים אנחנו עוברים דרך מוזיאון האופיצי, הפעם לא נכנס (לפחות שלוש שעות) . ממשיכים לתחנה מס 5 כנסיית סנטה קרוצ'ה אותה זכרתי מלימודי האדריכלות, אחת הכנסיות הגדולות בעיר והבזיליקה הפרנציסקנית הגדולה בעולם. בין כותלי הבזיליקה קבורים איטלקים דגולים והיא משמשת כעין פנתיאון . בין הקבורים בבזיליקה: גלילאו גליליי, מיכלאנג'לו, המלחין ג'ואקינו רוסיני, ההוגה והמחזאי ניקולו מקיאוולי ורבים אחרים. הבזיליקה גם עשירה במיוחד ביצירות אמנות, מן החשובות באיטליה. בדצמבר מתקיימים בה שווקי הכריסטמס.

בזיליקת סנטה קרוצ'ה

אוספים את הבת עם שקיות הקניות ומצפינים לכיוון שוק לורנצ'ו הסמוך למוזיאון האקדמיה. הפסקה לצהרים במסעדה מקומית כבר לא מותירה לנו זמן לשוק ואנחנו מתקדמים לכיוון תחנה מס 6 מוזיאון האקדמיה. את הכרטיסים שריינתי לשעה 15:00, מה שהוכיח את עצמו. נכנסנו אף לפני הזמן ועקפנו את כל אותם האנשים שעמדו בתור לרכוש כרטיסים. מוזיאון האקדמיה קטן ומכיל כמה אולמות בודדים של ציורים ופסלים. המפורסם שבהם הוא דוד של מיכאל אנג'לו שפוסל בין השנים 1501–1504, הפסל מציג את דמותו של דוד, היוצא לקראת גוליית ובידו קלע. הפסל נוצר בפירנצה , ונחשב לפסגת הפיסול האנושי, הוא אחד מן הפסלים הידועים ביותר מתקופת הרנסנס ואחת מיצירות האמנות הידועות ביותר בתרבות המערב.

דוד -מיכאל אנג'לו

כולם מאוד התרשמו. משם כמה דקות ואנחנו בתחנה מס 7 -שוק התיקים סאן לורנצו. הבת קנתה תיק ! ממש בסמוך לו יש שוק אוכל. אנחנו מוותרים ומתחילים לחזור לכיוון החניון.

בסך הכל זה היה אחד הימים המהנים. פירנצה הוכיחה את עצמה כעיר יפייפיה, מלאת שמחה, מופעי רחוב, חנויות משגעות ותיירים צעירים, שכייף לחזור אליה גם אחרי הרבה שנים, ומשאירה בהחלט טעם של עוד.

איזה יום נהדר !

יום 4 טיול לעמק אורצ'ה    Val d'Orcia

יום טיול מלא אחרון שלנו בטוסקנה לפני שנוסעים לרומא. ביום הזה בחרתי לנסוע לאזור הזה לראות את העיירות פיאנצה, מונטפולצי'אנו, ולחפש אחרי שדרת הברושים האולטימיטיבית. האזור נודע כאחד העמקים היפים והציוריים ביותר באיטליה. גבעות טוסקניות עדינות ועגולות, מנזרי ימי ביניים עתיקים, עיירות ציוריות ומזמינות, עצי ברושים בכניסה לחוות ועוד. באביב ובקיץ עוטפת את כל האזור תמונה גדולה של חמניות צהובות וגדולות. התחלנו לנסוע דרומה כאשר העיירה הראשונה שלנו היא אניו ויניוני (Bagno Vignoni). עיירה קטנה והציורית מימי הביניים "באניו ויניוני" שבניגוד לכפרים ועיירות אחרים, במקום כיכר במרכזה בריכה טבעית של מים מינרליים. זה למעשה היה תפקיד העיירה לאורך השנים: פינת מרגוע. משם ניסיתי לצוד אחר נופי הברושים שבדרך ובהמשך הגענו לכביש SR146 שעליו מספרים אפשר למצוא את הנופים הפסטורלים. גבעות עגלגלות שרק חלקן ירוקות בתקופה הזאת, במעלה הגבעה בית המוקף בשדרת ברושים.

פייאנצ'ה Pienza

העיירה השנייה שלנו להיום היא פיינצה (Pienza) נחשבת עיירה "אידאלית" . גם התושב המפורסם ביותר שיצא מתחומה – האפיפיור פיוס השני, חשב כך. כשהכריז עליה בשנת 1459 כ"עיר אידאלית לדוגמה” (Città ideale), שתשמש כמודל ומופת לבנייה לערים אחרות וליישום עקרונות הרנסנס. לשם כך הוא שכר את האדריכל ברנרדו רוסלינו, שהפך אותה לעיירה מדהימה ומתוכננת בקפידה. עד היום המרכז ההיסטורי שלה נחשב לפנינה של ממש, והוכרז כולו כאתר מורשת עולמית מטעם אונס"קו. העיירה משלבת ארמונות מרשימים, המסודרים סביב הכיכר המרכזית של העיר, בין המבנים שאסור להחמיצם תמצאו את ארמון פיקולומיני (Palazzo Piccolomini)הנישא לגובה של שלוש קומות ומאחוריו מתחבא גינת רנסנס קסומה במיוחד, וארמון פובליקו (Palazzo Pubblico) ששימש בעבר את ראשי העיר, וקירותיו מעוטרים בפרסקאות (ציורי קיר) מרשימים. בעיירה מומלץ לאכול ולקנות גבינת פקורינו מקומית, אחותה הטעימה של גבינת הפרמזן המפורסמת. פיינצה נחשבת לאחד מהעיירות הנחשבות בייצורה של אותה גבינה משובחת, העשויה מחלב עיזים.  לטעום את מנת הדגל של האזור – פסטה קצ'יו די פפה – פסטה טריה שמכינים במקום, עם גבינת פקורינו, ופלפל שחור.

אנחנו מסיירים ברחובות היפים של העיירה ומתיישבים לאכול באחת המסעדות. גבינת הפיקורינו היתה טעימה אך מנת הדגל של העיירה לא הייתה מוצלחת במסעדה הזאת.

הנוף מפיאנצ'ה

המשכנו בכביש היפה לכיוון מונטפולצי'אנו.

מונטפולצ'יאנו  Montepulciano פרחה בעיקר בימי הביניים המאוחרות, וכל המרכז העתיק שלה נשתמר בצורה מופלאה, שרק מזמינה לטייל בין הפיאצות היפות שלה ולהתפעל מהמבנים העתיקים והמרשימים והארמונות שהוקמו באותם ימים, על ידי גדולי האדריכלים האיטלקיים. יופיה של העיירה מתגלה בעיקר בשעות אחר הצהריים, אז שמש זהובה מאירה את המבנים בעלי גוון הטרה קוטה הכתמתם, ונדמה כי כל העיר מוקפת בזהב. לאן שלא תפנו במהלך השיטוט בעיירה, תגיעו בסופו של דבר לפיאצה היפהפייה והמרשימה – פיאצה גראנדה (Piazza Grande). בעיירה יש חנויות יין רבות, מקום מצוין להצטייד בו ביין המקומי, נובילה די מונטפולצ'אנו .

אנחנו הגענו לאחד החניונים התחתונים והתחלנו לטפס. מאוחר יותר שבנו על עקבותינו. יש גם מיניבוס מקומי שאפשר איתו לעלות למעלה. העיירה נראית כאילו נלקחה מתוך תפאורה לסרט איטלקי. בהחלט עיירה שרק טעמנו ממנה ואשמח לשוב אליה בעתיד.

ומה עם שדרת הברושים האולטימטיבית ? היפה ביותר ראינו כבר קרוב לחווה שלנו.

חלק 3 – טוסקנה -רומא

בצער אנחנו עוזבים את החווה שלנו, אך נרגשים להגיע לרומא. לא עברה חצי שנה מאז שביקרתי בה עם בתי –סיפור רומא וההתרגשות גדולה, לחזור ולהראות אותה גם לבעלי . בחרנו את מלון WHITE שבמיקומו קרוב למלון שהיינו פעם קודמת, כך שכבר נכיר את האזור בזמן הקצר שיש לנו. מכיוון שאת האטרקציות המרכזיות כבר עשינו, הכוונה הפעם היא לחזור למקומות האהובים, לנסות להגיע לאתרים שלא הספקנו פעם קודמת ושופינג (הובטח לבת) .

הדרך מהחווה לרומא אורכת כשעתיים וחצי . את ההפסקה שלנו אנחנו בוחרים לעשות בעיירה אורבייטו שנמצאת באמצע הדרך. לאחר כל העיירות שראינו, לא התעייפנו מהן, כל אחת שונה מרעותה ולכל אחת אופי המפתיע אותנו כולל אורבייטו.

אנחנו מחנים ממש ברום העיירה קרוב מאוד למרכז. ההפסקה שלנו תהיה קצרה מאחר ויש לנו עוד נסיעה ומזוודות באוטו ורוצים להגיע לרומא בשעה סבירה. אין ספק שאת אורבייטו לא מיצינו ונחזור אליה בשנית. הליכה קצרה מביאה אותנו לכיכר, אנחנו מתיישבים לקפה וסנדוויץ של בוקר שיוצא מוצלח מאוד ! וממשיכים לטייל בסמטאות היפות עד לקתדלרה המפורסמת של העיירה.