רומא הנהדרת – טיול אם ובת

רומא בונג'ורנו- סופש ארוך עם הרבה יופי ואהבה

שבתי לרומא לאחר הרבה מאוד שנים. הפעם עם מאיה, בתי. נסיעה שבוטלה, וסוף סוף יצאה לפועל כמה ימים לפני חג הפסח 2022.

זו היתה הפעם הראשונה שנסעתי סולו רק אני ואחד הילדים, טיולים אחרים שלנו היו בהרכב משפחתי מלא או זוגי, או משפחתי אחר (אמי ואחי) לכן הייתה איזו שהיא אי ודאות לגבי איך יהיה, לטפל בכל הנושאים, בטיחות בטיול, וכמובן ענייני הקורונה. לסיכום אומר שהיה נהדר ! הסתדרנו מצוין !! והריבים הבודדים שלנו היו לגבי זוויות צילום… (איזה כייף ! )

בפעם האחרונה שהייתי כאן הייתי סטודנטית לארכיטקטורה בטיול תרמילים עם חברתי אריאלה. חרשנו עם תרמיל וסנדלים את יוון ואיטליה. רומא הייתה התחנה האחרונה.

הסתובבתי עם מחברת תולדות הארכיטקטורה ומדריך מישלין ועברתי על כל הכנסיות והבניינים החשובים. רומא הייתה גדולה, רועשת ומנוכרת, בעיקר אחרי הכפרים ביוון ובטוסקנה ולאחר פירנצה היפה. אחרי 10 ימים הגעתי למיצוי .

ועכשיו גיליתי רומא אחרת, הכיכרות הבניינים והמונומנטים נשארו באותו המקום. הפרספקטיבה שלי כנראה השתנתה. ניסיתי לנווט בין הזיכרונות והגעגועים לבניינים והארכיטקטורה וההיסטוריה המדהימה לבין הרחובות היפים, בתי הקפה, החנויות, הרצונות של המתבגרת וההבנה שאי אפשר כבר ללכת מרחקים ללא מגבלה.

ככר הפנתיאון
הסמטאות הצבעוניות הקסומות

שלושה וחצי ימים נהדרים בהם גיליתי קודם כל שותפה נהדרת לטיול-מאיה בתי.

היא התלהבה מהכיכרות, מצילומים של רחובות, ממוזיאון הוותיקן, גילתה סבלנות למקומות שאמא חייבת שוב לבקר ולצלם, כמו להיכנס לפנתיאון, לבדוק את הכיכרות, הפסלים של ברניני, הקולוסיאום ומה שלום מיכאל אנג'לו בפלאצו פרנזי. מצד שני אני המתנתי כמעט שעתיים בחנות שבתי אהבה, ישבתי על המדרגות לצד אמא צרפתייה עייפה גם…

הופתעתי מכמות התיירים, ככר טרווי -ככר הבית שלנו הייתה הומה כמעט בכל השעות היום. הוותיקן מפוצץ וכנ"ל גם הקולוסיאום. רחובות עמוסים, מסעדות מלאות,

יש כאן קורונה ?

ורומא ?

היא הייתה נהדרת אלינו , פינקה אותנו בשמחת החיים שלה -הכיכרות , הרחובות, הבניינים המפורסמים עם האדריכלים והפסלים הגדולים – מיכאל אנג'לו וברניני בראשם. האוכל היה נהדר ומזג האוויר קריר ללא גשם, החנויות, האופנה, האיטלקים ובראשם הנשים בכל הגילאים שמפרגנות לעצמן ולבושות ונראות נהדר.

שנתחיל ?

טיסות: ישראייר שעות טובות, ניתן להוסיף מגן קורונה לביטול עד 72 שעות. הרגיע אותי.

מלון: Hotel Delle Nazioni. נבחר בעיקר בגלל מיקומו. קרוב להרבה אטרקציות, דקה מהטרוי. מיקומו הנהדר נתן לנו אפשרות להגיע בפחות מ10 דקות לפנתיאון, VIA DEL CORSO הרחוב הראשי של הקניות ואף למדרגות הספרדיות. או לכיכר ונציה. לקחנו חדר מרווח והיינו מרוצות מארוחת הבוקר והיחס במלון. מומלץ מאוד !!

הסעות : רומיו– מצויינים. לקחנו הסעה פרטית. רומיו הסעות.

הכנה : קבוצת הפייסבוק רומא למטיילים-Rome for travelers והספר של העומד בראשה הדר רימון. הספר כולל את כל מה שצריך לדעת על רומא. הקבוצה שלו בפייסבוק ובווטסאפ עוזרת להתמצא בכל הפרטים הקטנים בטיול.

יום ראשון – מתחיל קשה, נגמר נהדר

יום ד' הטיסה ממריאה ב915 ואנחנו מתייצבות בנת"בג נרגשות ארבע שעות לפני. מחכות ומחכות ובלגן בנת"בג. לא נפתחים דלפקי הצ׳ק אין. לאחר המתנה מורטת עצבים אנחנו אחרי, עולות סוף סוף לדיוטי . כמה התגעגענו ! קפה ומאפה, סיבוב קצר בחנויות ואנחנו עולות למטוס. כאן נכונה לנו אכזבה, המתנה במטוס של כשעה וחצי עד ההמראה בשל חסר בכוח אדם שמעלה מזוודות למטוס.

הגענו לרומא בשעתיים איחור, למזלנו כבר חיכה לנו נהג מונית מרומיו הסעות שאתו תאמתי מראש, שלקח אותנו אל המלון Hotel Delle Nazioni.

מותשות הגענו למלון, קיבלנו את החדר, התארגנו ונחנו לנו כשעה לפני היציאה שלנו.

דבר ראשון התארגנו על סים וסופר. הפקיד במלון כיוון אותנו עם מפה, חמש דקות הליכה מהמלון. קנינו סים של וודפון ב 20 יורו לאחת, ללא שיחות רק אינטרנט.

חזרנו למלון, ויצאנו סוף סוף לראות את רומא !!

התחנה הראשונה מזרקת טרווי !

כמה מילים על: מזרקת טרווי

המזרקה המפורסמת ביותר ברומא, שאת בנייתה יזם האפיפיור קלמנס ה-12 ונחנכה בשנת 1762, היא שילוב מקסים של אדריכלות ופיסול. במקור הובאו אל המקום מים ממעיין המרוחק 20 קילומטר מרומא, באמצעות אמת מים שבנה במיוחד למטרה זו המצביא אגריפס. אמת המים נקראה "מי הבתולה", על שמה של הבתולה הצעירה טרווי שהראתה לחיילים הרומים את המעיין. ב-1732 הוזמן הפסל ניקולה סאלבי (Niccolo Salvi) אל האפיפיור קלמנס ה-12, והוטל עליו ליצור את הפסל הבארוקי המרשים ולקשט בו את קצה אמת המים. בגומחה המרכזית נמצאת דמותו של נפטון, אל הים, רכוב על מרכבה בצורת צדף, שיצורים ימיים מושכים אותה בין סלעים ואשדי מים המתנקזים לבריכות. משני צדיו של נפטון שתי גומחות נוספות, באחת פסל של אל השפע ובשנייה של אל הבריאות

מיקומו המעולה של המלון כדקה מהככר , הפגיש אותנו עם המזרקה והכיכר כמעט בכל יציאה שלנו, הכיכר הזאת ממגנטת, היופי שלה, הפיסול שיוצא מהבניין, רעש המים, והאנשים שנמצאים בה כמעט בכל שעות היום. אנחנו עוד נחזור לשם, נצטלם שוב ושוב וגם נטיל מטבע. האגדה מספרת שמי שמטיל מטבע מובטח לו שיחזור לרומא. כיוונו את הGOOGLE MAPS לכיוון הפנתיאון ואנחנו בדרך לשם. הרחובות, הסמטאות, הצבעים והבניינים בדרך יפיפיים, מתחילה להתרגל ליופי הזה, בד ובד צריך גם להסתכל על הדרך המרוצפת באבנים שחורות וצריך לשים לב. אז לאן להסתכל קודם?

הפנתיאון

הגענו לפנתיאון והשעה 1900, בדיוק נסגר ואי אפשר להכנס, אנחנו עוד נשוב לכאן. ממשיכות לכיוון ככר נבונה. בדרך כבר התחלנו להסתכל על מסעדות ולא נסגרנו על משהו מיוחד. עכשיו אנחנו כבר רעבות , מסעדה נחמדה שנראית לנו כבר מלאה. ממשיכות הלאה. לכיכר נבונה הגענו כבר לקראת החשיכה, אך היא עדין הייתה נהדרת. מרוב שהיינו רעבות ועייפות , עצרנו באחת המסעדות התיירותיות לאכול. הפסטה היתה טובה אך המחיר ששילמנו התברר לנו אח"כ היה יחסית יקר.

עמודי הפנתיאון
ככר נבונה

האוכל והמנוחה נתנו לנו כוחות לדרך חזרה, כבר מרגישים את כמות התיירים, כל הסמטאות מלאות במסעדות המלאות באנשים. בדרכנו חזרה עצרנו שוב בככר הפנתיאון, מראה נהדר ובהמשך הדרך עצרנו לאכול גלידה בDON NINO. עברנו שוב במזרקת הטרווי , רק בכדי לגלות שיש עדין המוני אנשים.

הטרוי בלילה
יום שני ברומא – הותיקן, פינסה, טרמיסו וברנדי
!GOOD MORNING ROME

את מוזיאוני הוותיקן זכרתי מהביקור הקודם שלי כמשהו ארוך ומייגע. לכן בזמן תכנון הטיול התייעצתי עם בתי האם תרצה שנזמין לשם כרטיסים. היא רצתה ואני מיד הזמנתי . מומלץ להזמין כרטיסים כמה שיותר מוקדם.

כרטיסים לותיקן

הבוקר מרווח, יש לנו כרטיסים למוזיאון הוותיקן ב 13 בצהרים. אחרי ארוחת הבוקר אנחנו יוצאות למזרקה לצילומים, שוב אנחנו לא לבד. חוזרות ומתארגנות לצאת. מקבלות הסבר איך להגיע באוטובוס, לשם כך צריך לקנות כרטיסים בקיוסק הטבק שנמצא ממש מול המלון. קשיים של התחלה, אנחנו לא מוצאות את התחנה של האוטובוס, ומתעכבות . בסופו של דבר מצאנו ואנחנו בדרך לוותיקן. התחנה הראשונה ככר סנט פטרוס והכנסייה , שבה לא צריך להזמין מקום, רק לעמוד בתור. כשהגענו ראיתי שהתור הוא לפחות שעה, החלטנו לוותר ורק התרשמנו מהכיכר הענקית ומהכנסייה מבחוץ.

חזית כנסיית סנט פטרוס

המשכנו לתחנה הבאה, ארוחת הצהרים המוקדמת שלנו. המלצה ממיכל מילרד שהאיסטגרם שלה היווה השראה לכמה מסעדות בהם ביקרנו. לצערי לא היה אצלה מקום בסיור. יש כמה דברים שכבר נדחים לטיול הבא. (הרשימה בסוף ) פינסה-פיצה פוקאצה נהדרת . מקום קטן שאפשר לשבת או לקחת בכמה טעמים. אכלנו והמשכנו למוזיאון הותיקן. Pinsa 'mpò – pinseria romana a roma prati vaticano

מוזיאון הותיקן

התקדמנו עם ההמונים לכיוון הכניסה למוזיאון, נכנסנו קצת לפני הזמן והתקדמנו במעלה המדרגות לכיוון האולמות. לקחתי אודיו קולי ששימש אותנו לאורך המוזיאון.

כמה מילים על : מוזיאון הותיקן

המוזיאונים של קריית הוותיקן הם מהגדולים והמרשימים ביותר בעולם. הם הוקמו במאה ה-16 על ידי האפיפיור יוליוס השני ומוצגים בהם אוספי הכנסייה הקתולית. זהו אוצר של יצירות אמנות וממצאים ארכיאולוגיים ממצרים העתיקה, מהתקופה האטרוסקית, מתקופת רומא העתיקה ומהרנסנס. האולמות החשובים: גלריית התמונות Pinacoteca Vaticana- הגלריה כוללת 17 חדרים המכילים ציורים דתיים מכל התקופות, החל בתקופה הגותית ועד הבארוק. מוזיאון פיו קלמנטינו Museo Pio Clementino – מוזיאון הכולל 12 חדרים שבהם אוספים חשובים מתקופת יוון ורומא העתיקה. גלריית שטיחי הקיר Galleria degli Arazzi- גלריה מרהיבה שבה שטיחים המתארים את חייו של ישו. השטיחים תוכננו על ידי תלמידיו של רפאל.

בהמשך ישנו אולם מרשים במיוחד –אולם המפות עם ציורי תקרה נהדרים מצופים בזהב ועל הקירות מפות של איטליה. גולת הכותרת היא הקפלה הסיסטינית Cappella Sistina שבה מתפלל האפיפיור ובה גם בוחרים את יורש האפיפיור לאחר מותו. את התקרה צייר מיכאל אנג'לו והיא נחנכה בשנת 1512. היצירה מתארת את בריאת העולם ואת תולדות המין האנושי.

התקדמנו לאורך האולמות , אני לקחתי הסבר קולי באנגלית שנתן תמונה כללית על כל אולם, אולם לא תמיד ניתן לדעת באיזה מספר אתה נמצא. מלפנינו ומאחורינו היו קבוצות גדולות של תיירים. הגענו לקפלה הסיסטינית, התרשמנו מהציורים על התקרה. לא נותנים לצלם ויצאנו אט אט לעבר החצר. לנוח כמעה.

האולם המרשים בעיני אולם המפות והתקרה המוזהבת
גרם המדרגות הנהדר ביציאה מהמוזיאונים

אחרי הותיקן המשכנו לרחוב החנויות הסמוך Via Cola di Rienzo ובדרך מצאנו את POMPI הטירמיסו המומלץ, דגמנו שני סוגים שהיו מעולים, בתוספת קפוצינו ושוקולדה, התרעננות הכרחית אחרי הותיקן. ברחוב החנויות מצאה בתי את החנות האהובה עליה ובילינו שם שעתיים כמעט…. עייפות מאוד, לקחנו מונית וחזרנו למלון לנוח.

טירמיסו -POMPI

לערב הזמנו את המסעדה שבמזל היתה מאוד קרובה למלון, אוכל אותנטי, הזמנו שני סוגי פסטות . סיום נהדר ליום מאומץ. Giola Mia Pisciapiano

יום -3 – כמה הספקנו לא להאמין ! הקולוסיאום, 4 כיכרות וונצ'י אחת !

לבוקר מוזמן לנו הקולוסיאום בשעה 1030, הפעם אנחנו כבר למודות נסיון , מוצאות מהר את התחנת אוטובוס ומגיעות לפני הזמן לקולוסיאום. התור לכניסה לא ארוך ולוקח כמה דקות. הזמנתי גם עם הסבר קולי. ילדים עד גיל 18 לא נדרשים לשלם עבור הכרטיס, אבל נגבה מהם 4 יורו דמי טיפול באינטרנט. עבור מבוגר משלמים 18 יורו.

כרטיסים לקולוסיאום

בביקורי הקודם ברומא כסטודנטית מאוד התרשמתי מהקולוסיאום, וזה היה אחד המקומות שהכי הרשימו אותי ברומא. לכן היה לי ברור שחוזרת עם בתי. בתי פחות התרשמה , למרות זאת המקום הוא מדהים, וקשה להאמין שנבנה לפני יותר מאלפיים שנה. במבט בוגר יותר היה לי יותר קשה עם הפעילות שהיתה בקולוסיאום, קרבות בין חיות לעבדים ביניהם גם הרבה יהודים. גם כאן הרבה תיירים , המקום גדול וביחוד בקומה העליונה ( חייבים לעלות !! ) היה פיזור טוב של האנשים. לאחר סיבוב בקולוסיאום בתי ממצה ואנחנו חוזרות למלון. הכרטיס לקולוסיאום כולל גם את הפורום הרומאי, מכיוון שכבר הייתי ומכיוון שרציתי להספיק את אזור הכיכרות ברומא באותו היום, החלטתי לוותר הפעם. אפשר מאזור הקולוסיאום להתרשם מהפורום ואפילו לראות מרחוק את שער הניצחון של טיטוס.

כמה מילים על הקולוסיאום :

הקולוסיאום הוא האמפיתיאטרון הגדול ביותר שנבנה אי פעם, ונחשב בימיו וגם כיום לאחת מהיצירות הגדולות של ההנדסה והאדריכלות הרומית. בנייתו החלה על ידי הקיסר אספסיאנוס בשנת 70 לספירה והושלמה בשנת 80 לספירה בידי בנו הקיסר טיטוס. על פי הערכות, מספר הצופים המרבי בקולוסיאום היה בין 40,000 ל-70,000, והוא שימש לתחרויות גלדיאטורים ותצוגות קרב כגון קרבות ימיים, מסעות ציד, הוצאות להורג, שחזורי קרב היסטוריים ודרמות מיתולוגיות. המבנה חדל לשמש כמוקד בידור בראשית ימי הביניים ונעשו בו שימושים שונים כגון: דיור, סדנאות, מסדרים דתיים, מבצר, מחצבה ועוד. אף שבמהלך השנים נהרס חלק גדול מהקולוסיאום בשל רעידות אדמה הרסניות ושוד עתיקות, הקולוסיאום מהווה סמל בלתי רשמי של העיר רומא ושל קיסרות רומא.

חוזרות למלון לנוח ולהטעין את הטלפון. מחליטות לאכול צהרים באזור שלנו ואח"כ להמשיך הלאה. ניסינו שוב את Piccolo Buco הפיצה המומלצת באזור הצמודה לככר הטרווי, תמיד כשחלפנו היה תור. מקום קטן שאוכלים רק בפנים לכן כמעט ולא מתקדם. התחלנו לחכות בתור ולאחר מכן ויתרנו . המשכנו ללכת ומצאנו את המסעדה That's Amore Restaurant שגם היא מומלצת. היה מקום ולכן נכנסנו. לידנו ישבו זוג ישראלים שהמליצו לנו על הפיצה בנוסף הזמנו עוד פסטה. היה טעים ומשביע.

המשכנו לכיוון –כיכר ברבריני הכיכר השנייה. זכרתי את האזור מהביקור הקודם ובעיקר את ארמון ברבריני, בניין יפה שהיה בעבר ארמונה של משפחת האצולה ברבריני, וכיום פועלת בו הגלריה הלאומית לאמנות (Galleria Nazionale d'Arte Antica), שבה מוצגים אוסף ציורים מהמאה ה-15 עד המאה ה-18 ותערוכות מתחלפות. על בניית הארמון עמלו מיטב אמני המאה ה-17, ובהם ג'אן לורנצו ברניני, פרנצ'סקו בורומיני ופיאטרו דה קורטונה. והוא מייצג את תקופת הבארוק באדריכלות. לא נכנסנו פנימה והמשכנו לכיכר הבאה-ככר ברבריני, עם "המזרקה החיה" של ברניני, מזרקת אל הים (1642), ומשם לכיוון המדרגות הספרדיות המפורסמות.

ארמון ברבריני
הרחוב של פאלצו ברבריני

הגענו למדרגות הספרדיות לתצפית העליונה ומשם ירדנו לכיכר השלישית שלנו. חייבים תמונה גם שם ואנחנו ממשיכות לכיוון פיאצה דל פופולו. הכיכר הרביעית .כיכר בקנה מידה ענקי. בעבר היתה שער הכניסה הצפוני לעיר. בדרך עוברים דרך הרבה חנויות מותגי יוקרה.

בפיאצה דל פופולו השמש כבר יצאה ונהיה חם. אנחנו נחות על ספסל מאולתר בכיכר ואז מתחילות לטפס לכיוון גני בורגזה אל התצפית Terrazza del Pincio. יש שביל שיוצא מהכיכר. נוף נהדר של כל רומא והפיאצה דל פופולו שמתחתינו.

ככר דה פופולו מבט מTerrazza del Pincio

בהמשך נמצא הפארק . אנחנו בעיקר נחות ואוגרות כוחות להמשך היום שלנו ברחוב החנויות -ויה דל קורסו . בפארק יש את וילה בורגזה, גלריה לאומנות בתשלום והשכרת אופנים או רכב חשמלי. ביקור מעמיק אני שומרת לפעם הבאה.

אנחנו יורדות את כל הדרך חזרה וממשיכות לכיוון VIA DEL CORSO רחוב החנויות הראשי שיוצא מהככר דל פופולו ומגיע עד ככר ונציה. יום ששי אחה"צ והרחובות מלאים באנשים. אוירה נהדרת ברחובות ואנחנו פונות גם לרחובות המקבילים הלא פחות יפים, אחד המפורסמים הוא לרחוב ויה קונדוטי VIA DEL CONDOTTI. רחוב המותגים המפורסם שמגיע בסופו למדרגות הספרדיות. גם הרחובות המקבילים האחרים יפים ובחלקם אנחנו מסתובבות, החלטנו להשאיר גם חלק ליום שלמחרת.

הרחובות יפים, הרבה מסעדות ובתי קפה לצד החנויות, רחובות ובניינים יפים. לקראת החשיכה אנחנו חוזרות למלון ,להתארגן ויוצאות שוב לכיכר הבית שלנו ומשם כמה דקות לגלידה המפורסמת VENCHI, עומדות בתור הארוך ואוכלות גלידה בהנאה בקור של 8 מעלות.

סוף נהדר ליום מושלם !

יום 4- הפנתיאון , ככר נבונה , שוק קמפי דה פיורי -רחובות וסמטאות-יום נהדר

היה לי ברור שאני חוזרת שוב לפנתיאון, גם מכיוון שלא הצלחנו להיכנס אליו וגם מכיוון שהרחובות בדרך אליו וכל האזור היו קסומות בעיני ורציתי לשוב אליהם. בסופי שבוע צריך להזמין מקום בפנתיאון (לעומת אמצע שבוע שלא), הדרך היחידה שמצאתי היתה על ידי הזמנת סיור אודיו קולי בתשלום וזה מה שעשינו.

בבוקר בתי ביקשה שנאכל ארוחת בוקר בחוץ ולא במלון. דקה מהמזרקה שלנו מצאנו בית קפה נהדר. הזמנו Maritozzo לחמניית בריוש אוורירית וסופר טעימה וממולאת בקצפת אוורירית, קראסון איטלקי עם מילוי פיסטוק, קפה ושוקולדה חמה. מנת הסוכר הזאת החזיקה אותנו ערות ובכושר עד הצהרים… משם המשכנו לפנתיאון ונכנסנו פנימה.

כמה מילים על הפנתיאון

הפנתאון  הוא מבנה מתקופת רומא העתיקה, אחד המבנים היחידים שנשמרו בשלמותו מהתקופה הזאת. ובמשך מאות שנים שימש, כמקור ההשראה עבור בניינים ציבוריים רבים מספור. מקור השם "פנתאון" במילה היוונית שפירושה "מקום סגידה לכל האלים". המבנה הוקם לראשונה ביוזמתו של אגריפה, תחת שלטונו של הקיסר אוגוסטוס . המבנה נשרף ונהרס על ידי ברקים ואש, ונבנה מחדש בשנים 80 ו-100 לספירה. הפנתאון הניצב כיום ברומא משויך לתקופתו של הקיסר אדריאנוס, והדעה הרווחת במחקר היא שבנייתו החלה לא לפני שנת 117 וחנוכתו הייתה בין השנים 126–128. במאה ה-7 הוסב שימושו לכנסייה, המוכרת בשם "סנטה מריה רוטונדה" (Santa Maria Rotonda). בקדמת המבנה נמצאת מבואת כניסה המכונה "פרונאוס": פורטיקו ריבועי בעל גמלונים הנתמכים על ידי שמונה עמודים קורינתיים לפרונאוס צמודה רוטונדה, חלל פנימי ייחודי  בצורת צילינדר (קוטרה החיצוני כ-65 מטר, והפנימי 43.3 מטר), והיא מקורה בכיפה יצוקה מבטון רומאי. זו הייתה הכיפה הגדולה בעולם במשך כ-1400 שנה, עד בניית כיפת סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, ועד היום זוהי כיפת הבטון הגדולה ביותר אשר נבנתה ללא זיון פלדה.

החור בכיפה, ביום גשם הטיפות נכנסות פנימה

לאחר שיצאנו עשינו סבוב בכיכר היפה הזאת . משם המשכנו לכיכר נבונה הליכה של כעשר דקות. שוב בסמטאות הציוריות היפות אשר ילוו אותנו במשך כל מחצית היום הזה.

מזרקת ארבע הנהרות- הפיסול הנהדר של ברניני
ככר נבונה

לאחר שנפרדנו מהכיכר היפה הזאת החלטנו להמשיך לכיוון שוק קמפי די פיורי, לאכול באחת המסעדות המומלצות ובדרך לעבור בכמה רחובות חנויות מעניינות. אז שמנו את הגוגל מפס והוא לקח אותנו לחלק הנהדר של היום, סמטאות ציוריות, רחובות יפיפיים, חנויות קטנות ומגניבות . Via del Governo Vecchio . Via dei Coronari.

עד שהגענו לאזור קמפי דה פיורי, כבר היתה שעת צהריים והמסעדה המדוברת (Ostria Da Fortunata) כבר היתה מלאה עם תור ללפחות חצי שעה המתנה, אז ויתרנו והלכנו למסעדה שכנה. משם המשכנו לשוק שאינו גדול במיוחד.

שוק קמפי דה פיורי

ממש סמוך לשוק נמצאת ככר פרנזי ובה פלאצו פַרנֶזֶה Palazzo Farnese ,כיום בניין השגרירות של צרפת , ואחד הארמונות הידועים ברומא שאת השלב הסופי שלו תכנן מיכאל אנג'לו, הארמון, נחשב לאחד משיאי אדריכלות הרנסאנס. אם מביטים על צורתם המשתנה של החלונות מקומה לקומה ועל שער הכניסה המעוטר באבנים מסותתות, מבינים מדוע הפך הבניין למודל לחיקוי.

Palazzo Farnese

חזרנו למלון להתרעננות ומנוחה קלה ואת אחה"צ והערב האחרון שלנו בילינו באזור הקרוב למלון בחיפוש אחר מזכרות, מתנות וקניות אחרונות. ביקרנו בכלבו הגדול La Rinascente שנמצא ב Via del Tritone, ברחובות המקבילים לויה דל קורסו כמו Via Frattina היפה, שם באזור גם אכלנו את ארוחת הערב האחרונה שלנו.

יום 5 – חזרה הביתה

יום אחרון ואנחנו משכימות קום כדי לסיים את האריזות, לבקר פעם אחרונה בכיכר האהובה עלינו …

רומיו לוקח אותנו לשדה ובזה מסתיים לו הטיול לרומא.

רומא היתה בלתי נשכחת עבורנו ואני בטוחה שאחזור בקרוב !

המלצות כלליות :

להזמיו מראש כרטיסים לקולוסיאום ולותיקן.

מסעדות עמוסות, כדאי להזמין לערב מראש גם.

קבוצת הפייסבוק רומא למטיילים-Rome for travelers והחוברת המפורטת של העומד בראשה הדר רימון

האינסטגרם של מיכל מילרד

לסמן על מפת גוגל את כל המקומות שרוצים לטייל !

נעלי הליכה טובות !

להתעלם מכל מציעי הורדים למיניהם תמיד הם יבקשו תשלום.

לראות את הסרט שדים ומלאכים עם טום הנקס ואיילת זורר -סיור נהדר ברומא.

מה לא הספקנו ומשאירים לפעם הבאה

וילה בורגזה, הגלריה ופארק בורגזה

ככר ונציה וגבעת הקפיטולין בתכנונו של מיכאל אנג'לו.

כנסיית הבארוק סן קרלו אלה קווטרו פונטנה.

הרובע היהודי

רובע טרסטוורה בעיקר בערב

סיור אוכל

נספח-קצת סדר בתקופות האדריכלות והאמנות החשובות ברומא

תקופות באדריכלותשניםאדריכליםבניינים / פסלים מפורסמים
התק' הרומיתמאה 8 לפנה"ס -מאה 5פנתיאון , קולוסיאום, הפורום מקדש אדריאנוס
תק' הרנסנסמאה 15-17מיכאל אנג'לופלאצו פראנסי, Palazzo Farnese, ככר הקפיטולין, חזית כנסיית סן פייטרו
תק' הבארוקמאה 17-18ברניני, בורמיניככר סנט פייטרו, פנים כנסיית סנט פייטרו. ארמון ברבריני, הפסל ארבע נהרות של ברניני בככר נבונה. סן קרלו אלה קוואטרו פונטנה

ואתם אוהבים את רומא ?

את האוכל ? העתיקות ? הקניות ?

איזה ככר הכי אהבתם?

אהבתם ?

מוזמנים להרשם ולקבל עידכונים במייל לפוסטים חדשים

הגולן ואצבע הגליל-טיול משפחתי אביבי – 3 לילות בצפון

יצאנו לטיול משפחתי בהרכב מלא ל-3 לילות מלאים בצפון

ניצלנו את תקופת האביב עם פריחה נהדרת , רגע לפני חופשת הפסח וגיוס הבן לצבא.

יום 1נסיעה צפונה, אגמון החולה, שאר ישוב.

יום 2-טיול ג'פים במערב הגולן, הבניאס, מטולה.

יום 3-יום בצפון הגולןמאגר בנטל, עוז 77, המפקדה הסורית, עין זיוון, תל סאקי, חוות הטורבינות.

יום 4 -חזרה הביתה

יום ראשון

נסיעה מהמרכז לכיוון אגמון החולה שתואם לפני. בדרך עצרנו ליד הכנרת רק כדי להעיף מבט בכנרת המלאה.

אגמון החולה. ברקע רואים את הרי הגולן. הכל ירוק
אגמון החולה :

פארק אגמון החולה הוא אתר תיירות אקולוגי ייחודי. קק"ל הקימה פארק צפרות באגמון שמצוי בליבו של השבר הסורי-אפריקני. פעמיים בשנה חולפים בו למעלה מ- 500 מיליון עופות מים, עופות דורסים וציפורי שיר. בפארק אפשר להנות מצמחייה ומבעלי החיים הייחודיים לאזור.

ישנם כמה אפשרויות טיול במקום:

1. רכב חשמלי 2. אופניים 3. סיור עם קרונית מסתור בה אפשר להגיע קרוב מאוד לכינון העגורים בעונה. בחרתי הפעם לקחת רכב חשמלי ואכן כולם נהנו לנהוג בו. נהדר עם ילדים ! עשינו סיבוב מקיף עם עצירות קטנות לראות ציפורים, את הנוף ולהינות מהשלווה שמסביב.

ראינו מבחר עופות ומעט עגורים , אך המקום עצמו יפה והירוק בהרים משני צדי האגמון , הרי הגולן והרי נפתלי הבטיחו לנו טיול נפלא בהמשך.

יש להזמין מקומות מראש : אגמון החולה

משם המשכנו לצימר שלנו במושב שאר ישוב הצימר של יגאל. התארגנות קלה ויצאנו לחצבאני. בסוף המושב יש חורשה הנקראת חורשת הנופלים, שממש נמצאת על הנחל. השער נעול ויש גישה רק לבאי המושב. הצימר של יגאל בשאר ישוב -אירוח עם חן. מומלץ ! ארוחת ערב העברנו בצימר בהכנת ארוחת ערב בצימר. הימים ימי קורונה , המסעדות אט אט נפתחות ורוב הטיול הזה כמעט ואין לנו המלצות קולינריות….

אפשרויות טיול נוספות : ראש פינה , נחל ראש פינה בעיקר באביב . יסוד המעלה, טיילת שביל עמי בין כפר בלום לעמיר.(השארנו לטיול הבא !)

יום 2 – טיול גיפים, הבניאס ומטולה.

הבטחתי לילדים הפתעה ואכן זה היה ההיילייט והשיא של הטיול : טיול גיפים !! עם אילן הדר . את תיאום מסלול הטיול עשיתי עם אילן בהתאמה למסלול שלנו. לאחר ביקור והצטיידות בצרכנייה של המושב, יצאנו לכיוון מקום המפגש בקיבוץ גונן, עלינו על הג'יפ ומשם נסענו בדרכים לא דרכים לנחל חמדל שנמצא במורדות המערביים של הגולן.

זה הגיפ שלנו לטיול !

נסענו בדרכי עפר קשוחות במורדות ועליות שרק בג'יפ ובמיומנות אפשר לעשות, נגלה לנו נוף מדהים של הנחל , הפריחה מסביב, פרות בדרך ואפילו כמה עופות דורסים. המשכנו לעבר תצפית נהדרת לכיוון עמק החולה, האגמון שרק אתמול ביקרנו, קיבלנו הסבר על המוצבים הסורים שחלשו על העמק והפגיזו את הישובים עד 1967 וכמובן על אלי כהן ועצי אקליפטוס שנשתלו בזכותו.

הפסקת תה אל מול נוף מרהיב של פריחה. אילן איש שיחה נהדר עם סיפור חיים מעניין לא פחות. היו לנו שעתיים מרתקות. אחרי כן ירדנו לכיוון גונן. נפרדנו מאילן ואני בטוחה שעוד ניפגש. כולם נהנו מאוד!!

אילן טיולי ג׳יפים

שמורת החולה, האגמון ורכס הרי נפתלי
הבניאס מסלול השביל התלוי-שמורת טבע חרמון

נפרדנו מאילן והמשכנו לאתר הבא שלנו אותו הזמנו מראש : הבניאס המפל התלוי. מכיוון שהגענו באמצע השבוע, לפני החגים, המקום לא היה הומה וזרימות החורף עדין היו חזקות , כמו כן נהנו מהפריחה הרבה . זהו מסלול מעגלי שכייף לחזור אליו .

השביל התלוי

השביל התלוי שאורכו כ 80 מ' תלוי בגדת הבזלת של הנחל והטיול הוא בתוך קניון בזלת צר מעל נחל חרמון לפני מפל הבניאס. לאחר השביל התלוי, עולים במעלה השביל מסביבנו צומחים עצי אלון תבור ואלון מצוי ופריחת העונה, ומגיעים לאחר הצומת שבילים למפל הגדול. לאחר מכן עולים לחניון.

שמורת הטבע נחל חרמון מחולקת לשתי שמורות בהן הכניסה נפרדת ויש להזמין לכל אחת מקום בנפרד : 1. שמורת טבע נחל חרמון, הבניאס-מתחם המפל והשביל התלוי. 2. שמורת הטבע נחל חרמון –מתחם המעיינות. במתחם המעיינות ישנה אופציה לכמה מסלולים. כמו כן מסלול מתחם המפל התלוי מאוד מבוקש בסופי שבוע וחגים וכדאי להזמין כמה ימים מראש. ההזמנה היא לפי יום ושעה.

נחל חרמון מתחיל את דרכו למרגלות הר חרמון, מי הגשמים והשלגים מחלחלים בסלעי הגיר עד שפורצים למרגלות ההר במעיינות שיוצרים את מקורות הירדן – הנחלים דן, חרמון (בניאס), ושניר.

מפל הבניאס
מטולה

המשכנו למטולה כאשר בדרך ראינו את מטעי האפרסקים בכפר יובל.

הגענו למטולה והשמיים סגריריים ממש מזג אויר אירופאי חורפי באמצע האביב. שטחה של מטולה נרכש בשנת 1893 ביוזמת חברת יק"א והברון רוטשילד מערבי נוצרי מצידון בשם ג'בור בֵּיי. בשטח זה ישב כפר בשם אומטולה שהיה מיושב על ידי דרוזים, ולאחר רכישת הקרקע הצטרפו מספר יהודים מיישובי הגליל וצפת לכפר הדרוזי. בשנת 1895 פרץ המרד הדרוזי כנגד השלטון הטורקי. הדרוזים שבכפר הצטרפו למרד, וזה היה הסוף של הישוב המשותף. המושבה מטולה הוקמה ב-17 במאי 1896 ויושבה על ידי 59 משפחות ממושבות הברון השונות (בעיקר ראשון לציון וזכרון יעקב).

עשינו סיבוב ברחוב הראשי של המושבה רחוב ראשונים בו אפשר לראות הרבה בתים משומרים מתקופת היווסדה של המושבה. הרחוב יורד וממשיך כמעט עד הגבול.

תצפית דדו

יצאנו ממטולה ועלינו לתצפית דדו הצופה כמעט 360 מעלות לכיוון הגולן, לבנון והרי נפתלי. חזרנו לצימר שלנו ובדרך עברנו דרך קיבוץ דפנה שם לקחנו לנו לארוחת ערב פסטה מהפודטראק מקומי.

אופציות נוספות לטיול : מסלולים נוספים בשמורת הבניאס, שמורת טבע נחל עיון – המפלים רכס הרי נפתלי -דרך נוף ותצפית. בעונת הפריחה-אבל בית מעכה בתקופת הקיץ : תל דן , נחל שניר, מסלולים רטובים בבניאס.

יום 3 – טיפסנו לצפון הגולן – ליום מושלם
מרום גולן מאגר בנטל

התחלנו את היום בתצפית למאגר בנטל שנמצא ליד הישוב מרום גולן. תצפית נהדרת, ספסל אינסטגרמי, מבט לחרמון המושלג, דשא ופינות ישיבה. הגעה : דרך הקיבוץ מרום גולן.

מאגר בנטל. אפשר לרדת או לנסוע מסביב וללכת לאורך המאגר
שקדיות
אנדרטת עוז 77- עמק הבכא

משם המשכנו לעוז 77 עמק הבכא. במקום ניצבת היום אנדרטה שהוקמה לזכר הנופלים ולהנצחת מעשי הגבורה במלחמת יום כיפור. במקום זה, שקו הגבול הבינלאומי בין ישראל ובין סוריה עובר בו, ניסה הצבא הסורי להבקיע את קו החזית, וכאן נבלם. מול הכוח הסורי העצום ניצבו עשרות בודדות של טנקים מחטיבות השריון 188 ו-7. הקרב התנהל בטווחים קצרים ביותר וחטיבות צה”ל ספגו אבדות קשות במשוריינים ובנפש, גדוד 77 של חטיבה 7, בפיקודו של סא”ל אביגדור קהלני, שניהל באזור זה את קרבות הבלימה, הצליח לבלום את הצבא הסורי, למנוע את פלישתו לישראל ולהדוף אותו חזרה לסוריה. מפקדי החטיבה ולוחמיה גילו מנהיגות, קור רוח, אומץ לב ונחישות מופלאה. בתום הקרב היו פזורים בעמק כ 200 טנקים סוריים פגועים ומספר גדול של כלי רכב משוריינים, רובם מעלים עשן.

באתר ההנצחה שהוקם במקום לזכרם של הנופלים, נשתל עץ לכל חלל. . למרגלותיה מותקן לוח ארד בו חקוקים שמות 21 לוחמי הגדוד שנפלו במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה. לצד האנדרטה נמצאת שלדת טנק סורי מדגם T62, הטנק החדיש ביותר שהיה בידי הצבא הסורי ב 1973. הוא טיפס על הגבעה ונעצר בנקודה זו ממש. הגעה : עוז 77 על כביש 98.

המפקדה הסורית בקונייטרה

מפקדת הצבא הסורי בקוניטרה הוא בניין נטוש ברמת הגולן, סמוך לקונייטרה. עד לכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים שימש הבניין כמפקדת הכוחות הסורים ברמת הגולן. הבניין נבנה ע"י הסובייטים בשנת 1962 והוא בנוי כולו מבטון.

המבנה נמצא סמוך מאוד לגבול ישראל-סוריה, כקילומטר מערבית לקונייטרה הנטושה, וכ-3 קילומטרים מדרום לצומת בראון, על כביש 98. ביוני 1967 במהלך מלחמת ששת הימים כבש צה"ל את רמת הגולן אחרי שהפגיז כמה פעמים את המפקדה. המפקדה הופגזה ע" חיל האויר גם במלחמת יום כיפור. כיום מעטרים את קירות המבנה ציורי גרפיטי וכתובות גרפיטי, שהפכו אותו למוקד עלייה לרגל וללוקיישן לצילומים. שימו לב שהבניין לא בטיחותי כאשר אתם בפנים !

הגעה : וויז מפקדת המודיעין הסורי

אנדרטה לאלי כהן

אנדרטה שמוצבת לפני בניין המפקדה הסורית , אבן בזלת עם ציטוטים מספר משלי ותהלים בענייני תחבולות, סוד ומודיעין המוטבעים על האבן . גם סמל המוסד הישראלי מוטבע כאן, מעל האבן מנעול מפוסל שדרכו נראה מבנה המפקדה העצום. המנעול מסמל את עבודת המודיעין שמטרתה פריצת המנעול של מוסדות אחרים. אלי כהן עבר במפקדה זו כמה פעמים מפני שהוא היה זקוק לחתימת קצין המודיעין של המפקדה על מנת להמשיך לתוך השטח הצבאי הסגור,

הפסל הוא חלק משביל אלי כהן ,המחבר אוסף של שמונה נקודות הסמוכות לכביש 98, הכביש המזרחי של הגולן, שאורכו 70 ק”מ. כל הנקודות קשורות בדרך זו או אחרת לפעילותו של אלי כהן בסוריה. בשנים 1962 עד 1965 פעל בדמשק אלי כהן בזהות בדויה. שמו היה “כאמל אמין ת’אבת”, והוא הציג את עצמו כאיש עסקים סורי שחזר משהות בארגנטינה למולדתו. בינואר 1965 הוא נתפס והוצא להורג בתליה ב-17 במאי 1965. לפרטים על השביל : שביל אלי כהן

שמורת טבע הר אביטל

דרך נוף שמורת טבע הר אביטל- דרך יפיפייה אליה הגענו במקרה כאשר ניסינו לעקוף שיירה של רוכבי אופנים ופשוט נכנסנו לכביש צדדי. לא מצאנו מקום לעצור לעשות פיקניק ,אך עצרנו בצד הדרך לראות את הפריחה המדהימה.

פריחה משגעת
עין זיוון

לצהרים הגענו לעין זיוון, וחילקנו את הארוחה בין מטרלו שוקו חם ועוגה לבין יקב בהט שם אכלנו פיצה נהדרת עם סלט וטעמנו מהיינות השונים כמו כן הצטיידנו בליקר לימונצ'לו הנהדר שלהם. בעין זיוון יש גם את יקב פלטר. ואז התחלנו להדרים לכיוון תל סאקי על כביש 98 היפה.

אירוס הדור שמצאנו על הדרך בכביש 98 בדרך לתל סאקי כאשר התחלפנו בנהיגה -איזה מזל !
תל סאקי

לתל סאקי רציתי להגיע עוד מזמן, לאחר שידור התכנית "שעת נעילה", בה מסופר הקרב במלחמת יום כיפור. הכוחות בבונקר הותקפו וכותרו עם פתיחת המלחמה ע"י הסורים . כאשר הסורים הגיעו מאוד קרוב , יצא רב"ט יצחק נגרקר החוצה מהבונקר, ראה שני חיילים סוריים ששבו אותו. הוא סימן להם שאין חיילים חיים בבונקר ובכך הציל את חייהם של שאר הלוחמים. בקרבות על תל סאקי וסביבתו נפלו 32 לוחמים. 26 לוחמים הצליחו לשרוד על התל עד צהרי 8 באוקטובר 1973.

לאחר מלחמת יום הכיפורים נהרס הבונקר המקורי והוקם על ראש התל מוצב המיועד להיתפס בשעת חירום. . תל סאקי והמוצב שעל פסגתו הפכו לאתר מורשת קרב תל סאקי. בתוך בונקר הלוחמים הוקמה פינת הנצחה ללוחמים שנפלו במלחמה על התל ועל סביבתו. באתר ההנצחה חדר זיכרון לנופלים וכן מוקרן בו סרט המספר את קורות המקום.

ב-2019 שופץ הבונקר באתר ונוספה בו תאורה, כדי שיוכל לשמש לצורך צילומי סדרת הדרמה הטלוויזיונית "שעת נעילה". כך, המקום שימש כסט הצילומים המדמה את מוצב החרמון.

הר טורבינות הרוח

כשנסענו על כביש 98 דרומה לתל סאקי , ראינו על הדרך את ההר עם הטורבינות וכמה מכוניות חונות על הדרך. בדרך חזרה חיפשנו מקום להפסקת תה ועצרנו באותו המקום. התחלנו לעלות כדי למצוא מקום להפסקה שלנו , ובסופו של דבר הגענו כמעט עד הפסגה. זהו חלק משביל הגולן. הנוף מלמעלה יפיפה , השילוב של הירוק עם הרי הגעש הבזלתיים ממכר. על פסגת ההר בגובה 1050 מ' שוכנת חוות הטורבינות בה יש עשר טורבינות רוח לייצור חשמל. 

כביש 98 למטה, ברקע הרי הגעש הבזלתיים
ירדנו ממהר לקראת ערב. סוף הטיול שלנו מתקרב….

את הדרך חזרה לשאר ישוב בחרנו לנסוע צפונה דרך ברכת רם, מסעדה וכביש 99 .

סוף נהדר ליום מושלם.

אפשרויות טיול נוספות:

ברכת רם תצפית הר אביטל , פארק וולקני הר אביטל יער אודם , הג'ובה הגדולה. מבצר קלעת נמרוד יקב אורטל

למחרת בבוקר היינו צריכים לעזוב את הצימר מוקדם. הבת שלי , מדריכה בצופים הייתה צריכה להגיע לטיול עם חניכים.

וכך הסתיים לו הטיול לפני גיוס בימי הקורונה של יונתן בני. זה היה טיול מוצלח מאוד שכולם נהנו מאוד ! וכולם נתנו ציון מעולה לכל הימים !!! טיול שגם הצליח להשתוות לטיולי חו"ל שלנו כמו בשנים עברו.

חלק זה של הארץ בתקופת האביב , הוא ללא כל ספק יפיפה !

לטיול משפחתי נוסף שעשינו באזור הגליל המערבי והעליון מים לים קצת אחרת

ואתם אוהבים את הצפון והגולן בקיץ או בחורף? או אולי באביב ?

אהבתם?

אפשר להרשם לקבלת עידכונים ופוסטים חדשים במייל !

אחרי שתרשמו תקבלו מייל , תאשרו אותו ותבדקו שלא נכנס לרשתות חברתיות

daphnatravels

יום טיול בירושלים – איזה כייף להיות תייר

ימקא, ממילא, אטרקציות תיירותיות במרכז העיר

נולדתי וגדלתי בירושלים, חזרתי לאחר הלימודים בטכניון לירושלים לכחמש שנים ואז עזבתי לתל אביב והשאר היסטוריה. לחזור לטייל בירושלים תמיד מרתק , העיר משתנה והאתרים שלה תמיד יפים. כל טיול הוא אחר, כל תקופה בשנה ירושלים נראית קצת אחרת . עם תחילת כל קיץ , כשהלחות במישור החוף מתחילה לעלות, אויר ההרים הוא ה"רגיעון" שלי והגעגועים לירושלים עולים. יש אזורים שתמיד כייף לחזור אליהם בירושלים. אחד מהם הוא אזור ימ"קא, מלון המלך דוד. ברחוב המלך דוד. כל האזור משופע בבניינים יפיפיים "קולוניאלים" שמחזירים אותי לתקופות אחרות ומציתים את דמיוני, לפעמים אני מרגישה שאני בכלל לא נמצאת בארץ. סוג של חוץ לארץ .

ניצלנו את הרגילה של הבן כדי לנסוע לטייל ביום קייצי יפה לירושלים בהרכב מלא. להגיע לאזור זה ומרכז העיר שבקיץ קם לתחייה ומתעורר לחיים.

החנינו בממילא, שוטטנו ברחוב , בחנויות. ממילא זו תחנה נהדרת לחנייה, אפשר להשאיר את האוטו בחניון ולהמשיך ברגל או לקחת את הרכבת הקלה. בטיול שלנו היום המשכנו ברגל לכיוון ימק"א. עשר דקות הליכה.

מתחם ממילא

הוקם בסוף המאה ה19 והפך למרכז מסחר עבור יהודי וערביי ירושלים שמחוץ לחומות. המתחם נפגע קשות בזמן מלחמת השחרור, והאזור הפך במהירות לאזור גבול טיפוסי: הגבול עבר ממש באמצע השכונה, אזור של מבני מגורים מטים ליפול, שאוכלסו במשפחות עולים מרובות ילדים ומעוטות יכולת, הבניינים הצמודים לחומה נפגעו מדי פעם מירי . כבר אחרי איחוד העיר חלק מהמתחם פונה ותוכנן מחדש ע"י האדריכל משה ספדי, כאשר רק שני בניינים נשארו : בניין מנזר סן- ונסן והבניין שהרצל התאכסן, בית שטרן שפורק והועתק ,אבן לאבן למיקום אחר, לאחר שהתוכניות להריסת המבנה הביאו להתנגדות ממושכת מצד אזרחים רבים ומצד המועצה לשימור אתרים. המתחם חולק לארבעה אזורי תכנון: שדרות ממילא, הכולל מדרחוב מסחרי וחניון גדול, שדרה ופארק בעמק, אזור מגורים בשיפולים הדרומיים של המתחם (כפר דוד ), ואזור מלונות לאורך רחוב המלך דוד. לאחר הרבה עיכובים בשנת 2010 הסתיימה בניית המתחם החדש שאנו מכירים היום.

ימק"א

ימקא הבינלאומית ירושלים (באנגלית: Jerusalem International YMCA) הוא מרכז חינוך, תרבות וספורט הממוקם בלבה של ירושלים והיה מסונף בעבר לארגון ימק"א (איגוד הצעירים הנוצרים) בארצות הברית. מרכז ימקא ירושלים חורט על דגלו טיפוח אחווה וידידות בין נוצרים, מוסלמים ויהודים דרך פעילויות תרבות וספורט משותפות. בבניין, שהוא אחד הבולטים בירושלים ומן המושקעים בין בנייני הארגון בעולם, פועלים גם אולם קונצרטים קטן ומהודר ומלון.

המבנה המרשים נחנך בשנת 1933 ותוכנן בידי האדריכל ארתור לומיס הרמון אדריכל האמפייר סטייט בילדינג בניו יורק.  במקור היה המבנה ליד שער שכם.

אלמנטים קישוטיים מייצגים את 3 הדתות : 12 עצי ברוש, 12 חלונות מאירים ו12 קשתות מעל המרפסות מייצגים את 12 שבטי ישראל, 12 תלמידיו של ישו ואת 12 האימאמים. 40 עמודים בחצר מסמלים את 40 השנים במדבר של בני ישראל, 40 ימי הפיתוי של ישו ואת 40 שנותיו של הנביא מוחמד. כותרות העמודים מעוטרות בתמונות של החי והצומח בארץ ושל תושביה.

כדאי לעשות סיבוב באכסדרה היפה שבכניסה למבנה, להכנס לתוך המבנה ולעלות במעלית לראות את מגדל הפעמונים ולתצפית 360 מעלות על כל ירושלים. עלייה במעלית עולה 20 שח.

בראש המגדל קשורים 36 פעמונים קטנים היוצרים יחד פעמונייה עשירה. הצליל הנמוך ביותר בה הוא דו והוא מופק מפעמון שמשקלו 1,500 קילוגרם. הצליל הגבוה ביותר, אף הוא דו, מופק מפעמון שמשקלו 8 קילוגרם.

בחודש דצמבר מתקשט הבניין לכבוד חג המולד , מוצב עץ אשוח גדול והשנה אף התקיים שוק חג מולד. מומלץ להגיע בחשיכה.

מלון המלך דוד

מול ימק"א ניצב בניין לא פחות מפורסם- מלון המלך דוד אשר הוקם אף הוא בשנות ה30. המשמש גם בתור בית הארחה הרשמי של מדינת ישראל עבור אישים חשובים ומפורסמים, ראשיתו כמלון פאר בימי המנדט הבריטי, ועד היום לא הועם זוהרו. המלון נחשב מהבולטים והיוקרתיים שבמלונות ישראל, וזכה לפרסום ברחבי העולם.

מלון המלך דוד-מתצפית מגדל ימקא

בשנת 1929 יזמו בני משפחת מוצרי, משפחה יהודית אמידה של אנשי עסקים ממצרים, הקמת מלון פאר בירושלים. לצורך ההשקעה בהקמת המלון. בשנת 1929 החברה רכשה מהפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים שטח גדול . קרבתו של המלון למגדל דוד ולקבר דוד העניקה את ההשראה לשם שנבחר עבורו – "King David"- "המלך דוד". השם נועד לשקף הדר מלכות, כמקובל במלונות הפאר של אירופה באותה תקופה, אבל עם שם ארץ ישראלי-ישראלי.

המלון נפתח לציבור ב-20 בדצמבר 1930, אך פרוץ מאורעות תרפ"ט ואח"כ המרד הערבי ב1936, הביאו לירידה חדה במספר התיירים, והמבקרים במלון. במלון התארחו אורחים חשובים והבריטים חכרו אגף שלם שהיה למשרדים, אך בשנת 1946 פוצצו אנשי האצל אגף שלם במלון כחלק מהמאבק בבריטים. המלון ננטש על ידי הבריטים , כשעזבו ב1948 הפך להיות מפקדת הצלב האדום.

מיקומו – על קו התפר בין העמדות הישראליות בשכונות משכנות שאננים וימין משה, לבין העמדות הערביות על חומת ירושלים, מול עמדות הלגיון הערבי הירדני – הביא לכך שמדי יום נורו על המלון עשרות כדורים ופגזים.

רק לאחר איחוד העיר, הגידול הניכר בתנועת התיירים לירושלים הביא לתפוסה מלאה בכל מלונות ירושלים, ומטבע הדברים היה מלון המלך דוד הפך ליוקרתי שביניהם, שימר את מעמדו כ"מלון הדגל" של ירושלים והיה הרווחי במלונות דן.

חללי האירוח המפוארים, הקישוטים וסידורי הפרחים, החצר בה אפשר בקיץ לשבת לשתות קפה קר עם עוגה, הבריכה והנוף אל העיר העתיקה, משרים אוירה של מלונות פאר בחו"ל וניתן לחשוב לרגע שאנחנו ממש שם.

הגינה, הבריכה והנוף לעיר העתיקה יוצרים חוויה חד פעמית בשילוב אויר הרים ירושלמי בשקיעה.
אנחנו בירושלים או בקאן?
בימי הקורונה מומלץ להזמין מקום מראש בבית הקפה שבחוץ

ניתן גם לראות לאורך המסדרון על הרצפה את חתימות האורחים המפורסמים שביקרו במלון.

מדרחוב נחלת שבעה רח יואל משה סלומון

אין כמעט מי שלא מכיר את המדרחוב הזה בירושלים, שבקיץ עוטה את קישוטי המטריות ומעניק צבעוניות, משחקי אור וצל לרחוב הזה. הוא חלק מאחת השכונות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות בשנת 1869 ושמה נחלת שבעה. קמה בשנת 1869 (תרכ"ט) כחלק מתהליך "היציאה מן החומות" – ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה. כדי להגביר את תחושת הביטחון, נבחר אתר השכונה בסמוך למגרש הרוסים שנבנה שנים אחדות קודם לכן, ועל אם הדרך הראשית מירושלים ליפו, כיום רחוב יפו. השכונה נוסדה ביוזמת שבעה צעירים ירושלמים, בני המשפחות הוותיקות ביישוב הישן של ירושלים בעיר העתיקה, ששאפו לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל ולבנות את ירושלים: יוסף ריבלין, יואל משה סלומון, יהושע ילין, מיכל הכהן, בנימין סלנט , חיים הלוי ואריה (לייב) הורוביץ. השבעה שאבו עידוד מהצלחת ניסיונות ההתיישבות הקודמים מחוץ לחומות. בהמשך התפתחות ירושלים מחוץ לחומות , היתה שכונה זו לאחת המוזנחות ואף נשקל להרוס אותה ולבנות בניינים חדשים במקומה ואף חלק נהרסו.

בשנות ה-80, בעקבות לחץ ציבורי והתעוררות המודעות לשימור אתרים היסטוריים, יצאה לפועל תוכנית שימור, שיקום ושיחזור של נחלת שבעה בהוראתו של ראש העיר טדי קולק. על התכנון הופקד האדריכל נחום מלצר . המחסנים ובתי המלאכה התפנו, הרחובות רוצפו והפכו למדרחובים, חזיתות הבתים נוקו וחודשו, ומערכת הסמטאות והשבילים הפנימיים פונו מגרוטאות ורוצפו מחדש. נפתחו במקום בתי קפה, מסעדות, פאבים, גלריות וכדומה, ונקבע שילוט אחיד לכל בתי העסק המשקף את רוח המקום. עבודות השיקום והושלמו ב1989. במקום פועלים חנויות אמנים , מסעדות שהמומלצות ביניהם זוני ותמול שלשום.

אפשר להגיע מאזור ממילא עם הרכבת הקלה או ללכת ברגל כ 10 דקות.

רח בן שטח

ממש בסמוך לנחלת שבעה , נמצא רח בן-שטח. בקיץ הפך הרחוב לפרחוני במיוחד עם הקישוטים שנתלו . אפשר למצוא עליו את מסעדת הדגים דולפין ים , בהמשך הרחוב אפשר לרדת לרחוב בן סירא שם יש את קפה "הסירה" וה"מרבד-שטיח"

בחורף הקישוטים יורדים

ה"מרבד"

המרבד הוא מיצב שנוצר על ידי האמנית סמדר כרמלי והוא בנוי בצורת שטיח המורכב מפאזל של כ-500 אריחים, כל אחד במשקל של 60 ק"ג על פני שטח של 300 מ"ר. האריחים יצוקים מבטון לתוך תבניות וצבעיתם נעשתה בשיטה משולבת של ריסוס ועבודת מכחול פרטנית. .

הצבע המרכזי – כחול-טורקיז, נבחר בגלל היותו צבע הבולט במרחב הציבורי העירוני וצבע המשרה תחושת חופש ומלכותיות.

בתהליך היצירה בחרה האמנית שורה ארוכה של מוטיבים סמליים, שחלקם מעוצבים בהשראת מוטיבים עתיקים ומוכרים או שעברו עיצוב מחודש, המתכתב עם עיצובים עתיקים שהוטבעו על מטבעות יהודיים, שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות באזור ירושלים.

מדרחוב בן יהודה-ככר ציון -קישוטי סריגה

מדרחוב בן יהודה הוא חלק מה״משולש" הירושלמי המפורסם של הרחובות במרכז ירושלים. כאשר במפגש עם רחוב יפו יש את ככר ציון המפורסמת. הרבה היסטוריה עברה על הככר הזאת , ובקיץ שעבר היא נעטפה בקישוטי סריגה ובשילוב של הופעות מוסיקה שנערכו במקום, הככר קמה לחיים ונראתה צוהלת ושמחה. המיצג קיים בקיץ.

מדרחוב בן יהודה עם כיסוי סריגה על העצים
אפשרויות טיול נוספות
  • מימקא ומלון המלך דוד אפשר להמשיך לימין משה ולטחנת רוח המפורסמת .
ירושלים של זהב- טחנת הקמח בימין משה 10 דקות מימקא
  • המרכז העולמי היהודי צפון אפריקה
  • המפעל
  • בניינים יפים לאורך רחוב אמיל בוטה : בניין הקונסוליה הצרפתית ,
  • אפשר להמשיך לטייל ברחובות המדרחוב,
  • לעלות לשוק מחנה יהודה, זה מה שאנחנו עשינו ! ! , חיכינו לערב כאשר השוק משנה את פניו והופך לאזור בילוי. הגעה : ברגל דרך רחוב אגריפס או ברכבת הקלה.
  • ואם רציתם לחזור לעיר העתיקה מפנה אתכם לפוסט שלי על הרובע הנוצרי

רמות מנשה- הגבעות הירוקות-טיול פריחה קסום

בנסיעותיי בכביש 6 צפונה, חלפתי על פני הגבעות באזור רמות מנשה ותהיתי מה יש מעברם. שנה שעברה יצא לי לבקר כשלוש פעמים מעבר לגבעות אלו והשנה שבתי לבקר וגיליתי אזור מגוון, עשיר וקסום עם אפשרויות טיול רבות . בתקופת החורף והאביב, כאשר הגבעות ירוקות ומתחילה הפריחה, מאגרי המים מתמלאים ותוך כדי נסיעה הם מציצים מבין הגבעות, האזור מזכיר את אירופה , אנגליה או גרמניה או אולי איטליה ? האזור ממוקם פחות משעה מאזור המרכז, כאשר יוקנעם היא הישוב הגדול הקרוב אליו. חבל ארץ טבעי , גבעות מוריקות, פריחה מרובה, והרבה שלווה. למרות שעוברים כל פעם דרך יוקנעם לצפון, זהו חבל ארץ יפה ומגיע לו ביקור והתעמקות נפרדת. ואני רק מחכה לחזור לשם !

לאזור הגענו בכמה טיולים שונים של חצי יום. אפשר לקבץ את האתרים לכדי יום אחד שלם או לחלק כל פעם לאזור אחר. גם מבחינת הפריחה יש כמה שלבים : שלב הרקפות והכלניות , שלב התורמוסים ושלב החרציות והפרגים. לכן אפשר לשלב ביקורים שונים בתקופת הפריחה השונות.

גבעת הרקפות

בסוף ינואר ובתחילת פברואר בעונת הפריחה כל הגבעה מתכסה באלפי רקפות. הגישה אל הגבעה מאוד נוחה, יש שביל עם מדרגות העולה לגבעה ובגבעה עצמה יש שביל מגודר שהולך לאורך הגבעה. בתקופת הפריחה יש לקחת בחשבון שהמקום עמוס. אני אהבתי גם את הגבעות מסביב , מלאות בפריחה והכל ירוק. מקום אידיאלי לפיקניק, הליכה.

הגעה: וויז גבעת הרקפות או אל הכניסה של הקיבוץ גלעד. במקום יש חנייה ואפילו אוטו גלידה ופיתה דרוזית.

לא רק רקפות, גם כלניות אפשר למצוא בגבעות המקיפות את הגבעה
מאגר גלעד ומאגר רז

במרחק של חמש דקות נסיעה מגבעת הרקפות ישנם שני מאגרי מים, מאגר גלעד ומיד אחריו מאגר רז, הפריחה והצמחייה מסביבם יוצרת נוף פסטורלי נהדר לטיול קליל ופיקניק באזור. הגעה : נוסעים על כביש 672, וייז יש לכתוב : מאגר גלעד או חניון אשתר. יש מגרש חנייה לא גדול. יש לשים לב כי בימי שבת או חג יכולה להיווצר בעיית חנייה. לאחר שהחנינו מתחילים ללכת. יש שתי דרכים להגיע : להמשיך ישר דרך החורשה או לרדת לשביל ימינה . בשני המקרים נגיע למאגר הראשון מאגר גלעד ובינו לבין המאגר השני יש שביל למאגר השני. את המאגר השני מקיפים ואז אפשר בצד של החנייה להגיע עם שביל למפלי רז. הליכה מהנה מעין אגם בצד אחד עם הרבה פריחה מסביב. מאגר גלעד הוא מאגר מים טבעי המתמלא בחורף ומתרוקן בקיץ ולכן אפשר לשחות בו לעומתו למאגר רז מוזרמים מי קולכין ולכן הכניסה אליו אסורה.

מבט לשני המאגרים בין הגבעות והשביל המקשר ביניהם
הליכה פסטורלית לאורך גדת המאגר
מפלי רז

בתקופת החורף יש זרימה חזקה בנחל רז ואפשר להנות ממפלונים הנוצרים מהפרשי הגבהים. כאשר אנחנו הגענו באביב כבר לא היתה זרימה חזקה. הגעה אפשר להגיע מפנייה בהמשך להקפה של מאגר רז , כך אנחנו הגענו.

מנחת מגידושדה כלניות לנצח

אחד המקומות היפים והמדהימים בזמן הפריחה. אמנם הוא לא ברמות מנשה אבל הוא לא רחוק, כ25 דקות נסיעה והכביש אל רמות מנשה 6953 יפה ביותר. אם מגיעים לאזור בתקופת הפריחה כדאי לא לפספס את הפריחה בזאת. שדות וחורשה עם כלניות בשלל צבעים. אדומות ורודות , סגולות לבנות, מראה נהדר וקסום שאין להחמיץ !. כדאי לקחת בחשבון שהמקום עמוס בשבת. אנחנו ביקרנו ביום ששי כשהגענו היה עמוס בחנייה, אך לא נורא. מצאנו מהר חנייה ויש כלניות ומרחב לכולם. הגעה : וייז מנחת מגידו.

שדה תורמוסים וכלניות קבוץ רמת מנשה

כמה מאות מטרים לפני הכניסה לקבוץ רמות מנשה יש טיילת עם שביל אופניים. אפשר לעצור את הרכב שם ומצד ימין יש פתח בגדר ומדרון שלם המלא בפריחה . כאשר אנחנו היינו שם היינו כלניות בשלל צבעים ותורמוסים. בפעם השנייה תורמוסים , צבעונים וכלניות.

שדות הפרגים

שדות הפרגים הם שדות חקלאיים המתכסים בפרגים ומשתנים במיקומם משנה לשנה, כדאי לעקוב אחר הפרסומים. בשנת 2021 אנחנו מצאנו אותם בכביש בין קבוץ דליה לקבוץ עין השופט.

אנדרטת הקיבוצים

כביש 6953 הוא כביש נופי יפה העובר בין עין השופט למשמר העמק. באחת הפניות אנחנו נכנסים לדרך צדדית המובילה לאנדרטת הקיבוצים. הדרך יפיפייה עוברת בין שדות מוריקים, עדר פרות ויער קסום. באנדרטה עצמה יש נוף לכיוון עמק יזרעאל.

מטעי השקדיות

בדרך בין מנחת מגידו לאזור רמות מנשה ישנם מטעי שקדיות שפריחתם ציורית וקסומה. אחד הידועים הוא ליד המושב יוגב. חשוב לדעת שזהו שטח פרטי ואם מטיילים לא להכנס לעומק המטעים ולשמור על העצים והפריחה. הגעה : פז היוגב.

אפשרויות טיול נוספות באזור:

נחל השופט– מסלול קליל לאורך פלגי מים, מונגש בחלקו.

עמק השלום -מרבדי פריחה שנמצאים בסכנה עקב תכניות בנייה להקמת שכונה ביוקנעם. כיום יש מאבק סביב תכנית זו.

איזה פרחים אתם אוהבים ?

את הרקפות? הכלניות? התורמוסים ?

ואולי את הפרגים או החרציות?

הפריחה האהובה עלי !

מוזמנים להרשם ולקבל עידכונים לאחר שרשמתם את המייל , תקבלו מייל אותו תאשרו.

לאחר מכן תבדקו שלא נכנס לרשתות חברתיות

פארק תמנע- והאגם הנעלם. יופי ומסתורין ליד אילת

שנים לא הייתי באילת,

בפעם האחרונה שהיינו, הילדים היו ממש קטנים ואת רוב הזמן העברנו בבריכה של המלון . חזרנו לאילת, אמנם לסופ"ש מהעבודה של בעלי , אבל לטייל חייבים למצוא זמן !

הרוח החמה והחום הזכירו לי את הימים ההם בהם היינו עם הילדים, בשיא הקיץ. אבל עכשו סתיו ולקראת ערב החום יורד ונעים.

שקט דממה

רק עשרים דקות מאילת ישנו פארק מקסים ולידו אגם יפיפה, הרים בגווני אדום, חום מקיפים אותנו ואנחנו כמעט לבד. שקט ודממה, לעומת הרעש וההמולה של אילת.

לאזור תמנע הגענו בבוקר מוקדם לפני שמעלות החום מטפסות , אמנם סתו, אך בצהרים חם מאוד. בחרנו את תמנע כי אפשר לעשות את המסלול ברובו ברכב ואין הליכות מרובות.

האגם הנעלם באמצע של שום מקום

התחנה הראשונה היא האגם הנעלם. מדוע נעלם? כי בהתחלה לא מצאנו אותו… באמת נעלם…. וויז לאגם הנעלם מביא אותנו לדרך לא סלולה באמצע שום מקום. רק הרים מסביב. "הגעת ליעד" . אבל לא רואים כלום !! חמש דקות הליכה לכיוון צפון מביאים אותנו להפתעת היום האגם הנעלם !

האגם הענקי בצבע ירוק-כחול נוצר בעקבות חציבות בקרקע שבעקבותיהם עלו מי התהום אשר הציפו את המחצבה במקום זה . התוצאה היא אגם יפהפה המוגדר בין שיפולי ההרים. המצוקים והמדבר יוצרים ניגודיות מושלמת לצבע החום – אדמדם שסביב. האזור מגודר ואפשר לראות מלמעלה אך ישנה דרך להגיע למרגלות האגם. אנחנו בחרנו להסתכל מלמעלה.

אמצע שום מקום- כך לפחות היה נדמה לנו כשהגענו עם הרכב

האגם הנעלם מלמעלה

פארק תמנע

נסיעה קצרה לכיוון צפון מובילה אותנו לפנייה לפארק תמנע. במרכז המבקרים החדש ניתן לרכוש כרטיסים ולקבל הסבר על המסלול המומלץ. כמו כן יש תערוכה קפיטריה ומולטימדיה במקום. ניתן לשהות כאן יום שלם או יותר וכן שעות בודדות. הכרטיס תקף לשלושה ימים. ישנן מגוון של מסלולים רגליים או רכובים שניתן לעשות בפארק כולל מסלולי אופניים. אנחנו היינו קצרים בזמן ובתוך כשעתיים הספקנו לראות הרבה . כדאי להצטייד במפה המחולקת בכניסה. בפארק ניתן לראות את המכרות העתיקות, תצורות הסלע והנופים השונים , ישנו אגם מלאכותי (בו לא היינו) יש מתחם קמפינג. כמו כן יש אפשרויות לינה שונות.

כאשר עולה המחסום ואנחנו נכנסים לפארק , נדמה כי עברנו לעולם אחר, מרחב וצבעוניות מקבלים אותנו.

תצפית הבקעה

התחנה הראשונה בא עצרנו היא תצפית הבקעה : אנחנו מתוודעים לאבן החול האדומה בתהליך הבלייה שלה, מסביב גוונים של גבעות בצבע חום או לבן. כל גוון מהווה סוג אבן או סלע שונה.

תחנה ראשונה
המכרות העתיקים:

פארק תמנע הוא המקום הראשון בעולם שבו כרו נחושת, והשתמרו בו אלפי פירים של כריית נחושת ושרידים של תנורי התכה מהתקופה המצרית הקדומה. הנחושת הייתה המתכת הראשונה שנעשה בה שימוש ליצירת כלי עבודה, כלי נשק, כלי בית, כלי יוקרה ופולחן. בתמנע נתגלו שרידים ועדויות להתפתחות הכרייה וההפקה בשלבים שונים לאורך ההיסטוריה. כריית הנחושת בתמנע החלה לפני למעלה מ-6,000 שנה . באתר נחשף המכרה הקדום בעולם . כאן החלה המהפכה הטכנולוגית שהובילה לשימוש במתכת לצרכים יומיומיים.

במקום ישנו מסלול הליכה עד המערות וכן ניתן לצפות מרחוק.

הפטרייה
הפטרייה

תצורה מעניינת של בליית אבן החול האדומה בחלק התחתון ויצירת הפטרייה. באתר נמצא גם מרכז מבקרים קטן שממחיש את המכרה הקטן שהיה קיים בתקופת המצרים.

עמודי שלמה

עמודי סלע מרשימים. העמודים הם צורת נוף טבעית שאופיינית לאזור, בלייה של אבן החול האדומה. מקור השם בטעות כאשר יחסו את המכרות בתמנע לתקופת שלמה המלך. במקום נמצא גם מקדש מצרי ויש לעלות אליו במדרגות החצובות בסלע.

עמודי שלמה והמקדש המצרי
מצד ימין אפשר לראות את המדרגות העולות למקדש.

הפארק פותח בפני המבקרים "חלון גיאולוגי" יוצא דופן שדרכו נחשפות תצורות סלע מרהיבות של אבן הגרניט ומצד שני הקווים הרכים של מצוקי אבן החול הלבנה והאדומה שמעטרים את הפארק. כל זאת אל מול נוף של עצי שיטים, צמחיית מדברית ומצוקים תלולים שעליהם מטיילים עדרי צבאים ויעלים.

"התנין"

האתרים בפארק תמנע נחפרו ונחשפו ב- 50 השנים האחרונות על ידי משלחת הערבה בראשותו של פרופסור בנו רוטנברג. הפארק הוקם בשנת 1981 על ידי קק"ל והמועצה האזורית בשיתוף משרד התיירות. מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 מנוהל הפארק במשותף על ידי קק"ל והחברה הכלכלית ושותפים לו בחזון ובמדיניות גם רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות. פיתוח הפרויקטים השונים בפארק נעשה בסיוע ידידי קק"ל בארצות הברית.

אנחנו אהבנו מאוד את תמנע ונחזור אליה במזג אויר קריר יותר למסלולים ארוכים יותר.

ואתם אוהבים את אילת? מה אתם מעדיפים : את החופים? את ההרים ? בחורף או בקיץ ?

מה עוד אפשר לעשות באזור:

עמודי עמרם

תצפית שחמון באילת

הר צפחות

הקניון האדום

החי בר

בארות שרשרת פלמיינגו- אגמי מלח עם פלמינגו

פארק הצפרות באילת

הפוסט המעולה של חברתי ינינה מאפקים מטיילים- איך התאהבתי שוב באילת

פנינת חמד בעין חמד- טיול סתוי -שלכת אירופאית

הסתו שלנו מתעתע, הוא קצר , כמעט ולא מורגש ומגיע אחרי חודשי קיץ ארוכים ומייגעים.

בנוסף כמעט ואין שלכת אצלנו או סממני סתו אחרים.

ישנם מקומות מעטים בארץ בהם אפשר לראות שלכת, כמו זו שאנו מכירים ואוהבים בחו"ל, מקום כזה נמצא במרכז הארץ על כביש 1, דקה ממחלף חמד ואבו גוש, 10 דקות מירושלים : שמורת עין חמד !

חלפתי עשרות אולי מאות פעמים על המקום, מבלי לעצור, מסמנת לעצמי תמיד שצריך לעצור כאן יום אחד. זוכרת במעומעם ביקור מהילדות,

הסתו, כאמור זו תקופה נהדרת לביקור חוזר !

גן לאומי עין חמד

שייך לרשות הטבע והגנים ויש להזמין אליו מקום מראש. הכניסה אליו מהכביש הראשי תל אביב ירושלים במחלף עין חמד.

בעמק נובעים מעיינות אחדים שיוצרים פלג הזורם כל השנה.

הצלבנים בנו כאן חווה מבוצרת , שהשתמרה בצורה טובה, ובזכות יופי המקום הצלבנים כינו את המקום אקווה בלהמים יפים .

בנוסף לצמחי החורש הקיימים בשמורה, נטעה רשות הטבע והגנים עצי דולב, עץ גדול ונשיר שבזכותם יש לנו את השלכת היפה בסתו, כאשר העלים משנים את צבעם לחום אדמדם. במקום ישנם משטחי דשא, שולחנות פיקניק ומתקני שירותים.

את הטיול מתחילים מהחנייה, שם מתחיל שביל סלול היורד אל ערוץ הנחל, אפשר להמשיך אל המעיין, בו יש בריכה עם מפלים – זוהי התחנה הראשונה, לאחר מכן אפשר להמשיך לאורך הנחל לכיוון המצודה הצלבנית.

המעיין עם המפלים
לאורך הנחל ,שביל, ספסלי פיקניק ודשא
המצודה הצלבנית

המקום השתמר וניתן לראות את המבנה בעל שתי הקומות , חצר ומימין ומשמאל נמצאים שני אולמות עם תקרות מקומרות שמורות, באולם המזרחי נותרו חלקי בית בד.

המבצר באקווה בלה היה כנראה שייך למסדר האבירים ההוספיטלרים, אבירים שקיבלו על עצמם להקים בתי מחסה (הוספיס) לעולי הרגל לא"י .

הכניסה למבצר
האולם המזרחי בו נותרו חלקי בית בד

ביציאה מהמצודה ניתן להמשיך לטייל לאורך שדרת העצים , חזרה לשביל שממנו הגענו למגרש החנייה.

השביל הראשי , איתו גם חוזרים חזרה לחניון

לאחר מכן המשכנו לארוחת צהרים במעלה החמישה בחממת הסחלבים .

המקום היה בעבר חממת סחלבים , לאחר שנשרף הוקם מחדש כמסעדה איטלקית, במקום חנות סחלבים קטנה.

חממת הסחלבים

אפשריות נוספת :

מסעדת רשטא. הנמצאת בכפר עין רפא ומבוססת על המטבח הערבי האותנטי . רשטא

דרך הגפן בבית זית .כדאי להזמין מקום לפני. דרך הגפן

וכמובן מבחר גדול של מסעדות באבו גוש. אנחנו תמיד אוכלים במסעדה הלבנונית.

חממת הסחלבים בתוך המסעדה

מקומות נוספים שאפשר לטייל בסביבה :

הסטף

נטף

ואתם איזה עונה חביבה עליכם ?

חורף ? אביב ? קיץ ?

ואולי הסתו?

הרובע הנוצרי בירושלים-מסע בזמן מסע בעולם

מסע בזמן , מסע בעולם

הכומר הקופטי ממצרים בכנסיית הקבר, הנזירה הרוסייה בכנסיית נייבסקי,

הבחור האוסטרי בבית הקפה בהוספיס האוסטרי, האיש שישב בכנסייה האתיופית.

האבנים , הריחות, הצבעים והטעמים.

מסע בעולם, מסע בזמן.

יום גדוש , ברובע הנוצרי בעיר העתיקה, ירושלים.

הרובע הנוצרי מגג ההוספיס האוסטרי
הרובע הנוצרי מגג ההוספיס האוסטרי
כרחבת כנסיית הקבר
הרובע הנוצרי מתצפית גגות

העיר העתיקה בירושלים ושער יפו בפרט הוא סוג של נת״בג עבורי, , להכנס לעולם אחר. חו״ל אמרנו ? ישנן אפשרויות רבות לטיול בעיר העתיקה והיום נטייל ברובע הנוצרי.

הרובע הנוצרי מספק הצצה למגוון הכתות הנוצריות הנמצאות בירושלים, הגרות זו לצד זו במתחם יחסית קטן. כל כנסייה היא כניסה לעולם אחר שפחות מוכר לנו .

התחלנו את היום בשער יפו. ירדנו ברחוב דוד הוא הרחוב הראשי של השוק ופנינו שמאלה לרחוב הנוצרים. הגענו לרובע הנוצרי.

הרובע תחום ברח השוק הוא רח דוד במזרח, רח הגיא בצפון וחומות העיר העתיקה בדרום ובמערב . ברח' הנוצרים יש חנויות אך פחות עמוס, עדיין אין תיירים. אנחנו בדרך לכנסיית הקבר. עוברים בכיכר המוריסטאן, עוד נחזור לכאן בהמשך.

ככר המוריסטאן עם המזרקה
מחכים לתיירים…

כנסיית הקבר

רחבת הכנסייה , המקום החשוב והמקודש לנוצרים, גם היא ריקה ואפשר להביט בכנסייה ולחפש את הסולם. הסולם מסמל את הסטאטוס קוו הקיים בכנסייה הזו בין כל הפלגים הנוצרים הנמצאים בכנסייה. לכל פלג יש את האזור שלו ודרכי הגישה שהושגו בהסכמים מורכבים כבר מאות בשנים. הכנסייה בנויה ע"פ המסורת הנוצרית על אתר צליבתו של ישו ועל המקום בו נקבר וממנו קם לתחייה תוך הוכחת אלוהותו. בימי הקיסר אדריאנוס נבנה במקום מקדש אלילי, שנהרס לאחר שלפי המסורת אמו של הקיסר קונסטנטינוס מצאה את הצלב של ישו. אז נבנתה הכנסייה שנחנכה בשנת 335 בשם כנסיית התחייה. במרוצת השנים נהרסה הכנסייה הביזנטית ושופצה פעמים אחדות. שיקום יסודי נערך בה ע"י הצלבנים ב 1149 ותכנית זו היא הבסיס לכנסייה הקיימת היום.

חזית הכנסייה-חפשו את הסולם שנמצא בחלון הימני העליון.
אזור הכניסה הוא אזור המשיחה
אזור הקבר-הרוטונדה הוחלפה במהלך ההיסטוריה כמה פעמים
המבנה של הקבר ברוטונדה
כל אזור שייך לפלג אחר של הנצרות
טכס באזור הגולגולתא
הקבר
ברקע כנסיית הקבר מדיר א סולטן
ויה דולורוזה

דרך הייסורים היא דרך בעיר העתיקה בירושלים שבה על פי האמונה הנוצרית צעד ישו מהמקום שבו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא שבה בוצע גזר הדין (כנסיית הקבר). הדרך נקראת בשם זה בשל הייסורים שהיו מנת חלקו של ישו בלכתו בה. ויש בה תחנות המציינות את הדרך.

כנסיית אלכסנדר נבסקי

כנסייה רוסית במריבה בינלאומית, מיקום אסטרטגי על הוויה דלרוזה סמוך לכנסיית הקבר. חלק המתחם חצר אלכסנדר היא הוקמה בשנת 1896 וקרוייה ע"ש המצביא הרוסי אלכסנדר נייבסקי, שיסד במאה ה19 את האגודה האורתודוכסית למען ירושלים והיה פטרונו של הצאר אלכסנדר השלישי. בזמן הקמת המתחם נחשפו שרידים ארכיאולוגים, ביניהם קשת שהייתה ככל הנראה הקשת הדרומית מבין 3 הקשתות של שער הנצחון שהוקם ע"י הקיסר אדריאנוס ושולב במאה הרביעית בכנסיית הקבר שבנה קונסטנטינוס, חלקים מחומה הרודיאנית ושרידים מעמודי הקארדו הביזנטי שניתן לראותם בכנסייה. כיום הכנסייה נמצאת בסכסוך פנימי רוסי לגבי בעלות וחלק מעסקת נעמה יששכר בו מדינת ישראל הסכימה להתערב בסכסוך ולהעביר את הבעלות לחברה בשליטת ממשלת רוסיה.

כפר אתיופי על גג כנסיית הקבר

כנסיית סנט הלנה כנסייה קופטית.
מחצר כנסיית הקבר אפשר להיכנס דרך דלת בצד שמאל למתחם האתיופי דיר א סולטאן , המאוכלס ע"י נזירים אתיופים. מהכניסה עוברים דרך שתי כנסיות , עולים במדרגות ומגיעים לחצר. האתיופים היו בעבר בעלי "חזקה " על אזור קטן בכנסיית הקבר עצמה ,אך עם השנים נדחקו לגג ע"י עדות חזקות יותר. ניתן להגיע גם מרחוב שוק הבשמים.

דיר אל סולטן
דיר אל סולטן
כפר אתיופי-מגורי הכמרים
גג כנסיית הקבר מחצר גג האתיופים

המשכנו לאורך הויה דלרוזה עד רח' הגיא -אנחנו כבר בשוק ברובע המוסלמי, הגענו אל ההוספיס האוסטרי.

ההוספיס האוסטרי

אכסניה מרשימה עבור עולי רגל, אשר פתחה את שעריה בשנת 1863. האכסניה נבנתה בצומת דרכים חשוב בלב הרובע המוסלמי בעיר העתיקה, בצומת הרחובות ויה דולורוזה והגיא, ובמרחק הליכה קצר משער האריות ומשער שכם.

האכסניה נועדה לשמש לאירוח צליינים ועולי רגל מאוסטריה. בשנת 1869 הגיע לביקור הקיסר האוסטרו-הונגרי פרנץ יוזץ הראשון, לאחר שנכח בטקס פתיחת תעלת סואץ. בביקורו, חנך את בית ההארחה ואף לן במקום. בעת בנייתו, היה המבנה בן 2 קומות. במהלך השנים פקדו את המקום צליינים רבים, ולקראת סוף המאה ה-19 נוספה לבניין קומה שלישית, על מנת להכיל את כמות האורחים שגדלה מדי שנה.

עם הכיבוש הבריטי לאחר מלחמת העולם הראשונה, הופקע המבנה ושימש למשך מספר שנים כבית יתומים. לאחר מלחמת העצמאות, שימשה האכסניה כבית חולים, תחת השלטון הירדני. לאחר מלחמת ששת הימים, המשיך המבנה לשמש כבית חולים צבאי, עד שהוחזר בשנות ה-80 לידי הכנסייה האוסטרית, שערכה בו שיפוץ מסיבי, לאחר שנים של הזנחה והרס.לאחר השיפוץ, שב המבנה לשמש כאכסניה עבור תיירים מאוסטריה ומארצות אחרות דוברות גרמנית.

באכסניה חצר ירוקה וגינה וכן בית קפה המגיש מנות מהמטבח האוסטרי. אנחנו בחרנו בקפה ועוגת שטרודל !

ניתן לעלות (בתשלום 5 שח במטבע) לגג המבנה ( יש מעלית !) ממנו נשקף נוף נהדר של העיר העתיקה וסביבותיה.

ההוספיס האוסטרי
בית הקפה ,ההוספיס האוסטרי ,ירושלים
בית הקפה בפנים
הנוף מגג ההוספיס האוסטרי
הנוף מהגג
החצר הקסומה של בית הקפה
קפה ושטרודל
הנוף מהמרפסת לכיוון הר הבית -כיפת הסלע.
הנוף לכיוון הרובע הנוצרי-ברקע מגדלי הכנסיות השונות

חזרנו שוב דרך הויה דלרוזה לככר המוריסטאן והפעם דגמנו חומוס נהדר . באבו כמאל.

שוק אבטימוסהמוריסטאן
במקום זה ישבו האבירים ההוספיטלרים בתקופה הצלבנית. הם הקימו באזור זה בית חולים, ושני מנזרים. המוסלמים שבאו אחריהם קראו לשטח "מוריסטן" שפירושו בית חולים. במאה ה– 19 היה כל האזור חרב. הגרמנים בנו כאן את כנסית הגואל, ובתחילת המאה ה – 19 נבנה שוק מודרני ביזמת הפטריארך היוני-אורתודוכסי, אבטימוס , ועל שמו השוק. במרכז הככר עם מזרקה בסגנון הבארוק .

בהמשך עלינו דרך רח' הפטריארכיה היוונית לכיוון השער החדש. ברח' מתחם שלם של הכנסייה היוונית האורתודוכסת , אך אין אפשרות להכנס.

רח הפטריארכיה היוונית
השער החדש

במתחם השער החדש ממש קרוב לשער נפתחו לאחרונה מספר בתי קפה וחנויות ביניהם מומלצת הקונדיטוריה – פטיסרי צרפתי –אבו סייר, וחנות הקרמיקה הארמנית SANDROUNI, בה אפשר לעשות סדנאות צביעה בתיאום. Sandrouni

בחודש דצמבר פועל במקום שוק כריסטמס. השער החדש

מתחם השער החדש ירושלים.
הרחוב המוביל לשער החדש
חנות הקרמיקה
אבו סייר – כמה טעים !

בדרכנו חזרה לשער יפו עברנו במתחם הפטריארכיה הלטינית השייכת לותיקן. במקום אכסנייה, משרדים וקתדרלה. כמו כן בכניסה יש שלטים המציינים את ביקורי האפיפיורים במקום.

מתחם הפטריארכיה הלטינית

בדרך חזרה לשער יפו ניתן לבקר גם בבית של סנטה שסגור במשך ימי השנה ונפתח לקראת חודש דצמבר.

חזרנו לשער יפו שהזכיר לנו שחזרנו לעולמנו היום .

תם סיורנו ברובע הנוצרי,

ישנן אפשרויות רבות להמשיך לטייל בעיר העתיקה:

הרובע היהודי , הקארדו ברובע היהודי, בית כנסת החורבה שהתחדש.

תצפית גגות עלייה מרח חב"ד.

הר הבית -עלייה בשעות מסויימות וימים מסוימים.

הכותל, חפירות הכותל

מגדל דוד

סיור חומות

ואתם איזה חלק של העיר העתיקה חביב עליכם?

עוד המלצות לטיול בירושלים:

ירושלים של מעלה

מצפה רמון -נכנסת לנו ללב-סופ"ש זוגי

כשעלינו לראות את השקיעה הנהדרת בהר גמל במצפה רמון אל מול המרחבים, השקט והשלווה של המכתש, וכל דאגותינו היו איפה נאכל ארוחת ערב וכמה חם יהיה מחר, לא יכולנו לתאר איך יראה היום שלמחרת החזרה או ליתר דיוק השבועיים שלמחרת .

מבצע "שומר חומות" התחיל יום אחד אחרי שחזרנו ושבועיים של אזעקות היו הניגוד הגמור לטיול הרגוע והשלו שעשינו רק עכשו.

תצפית לכיוון המכתש מהר גמל בשקיעה

צירפנו ביקור הורים בבסיס הטירונים בדרום לטיול סופ״ש למצפה רמון, יעד שכבר מזמן ביקש זמן משלו ולא רק בדרך לאילת.

יצאנו בבוקר לכיוון הדרום וב 1030 כבר היינו בעין עבדת. 28 מעלות .עכשו מתחילים את המסלול.

עין עבדת

הגן הלאומי עין עבדת שוכן בערוצו של נחל צין, בשוליה הצפוניים של רמת עבדת , שרומה 400-600 מ' מעל פני הים.

נאת המדבר של עין עבדת היא מהיפות בארץ. בזכות גודלה ומקומה בלב המדבר היא אתר פעילות חשוב לבעלי החיים המדבריים ובראשם היעלים, ומצוקיה הגבוהים והבלתי נגישים הם אתר הקינון החשוב ביותר לנשרים בהר הנגב. מלבד בעלי חיים ומים יש כאן מצוקים אדירים וגם שרידים ארכיאולוגיים מהתיישבות נזירים.

הגן הלאומי נמצא בערוצו של נחל צין ובתחומו שלוש נביעות – עין מעריף (למרגלות המפל העליון, בראש הקניון), עין עבדת (במרכז הקניון), ועין מור (במוצא הקניון לבקעת צין). כניסה התחתונה לעין עבדת היא בסמוך לאחוזת קבר בן גוריון ומדרשת שדה בוקר. הכניסה העליונה כ- 5 ק"מ דרומה.

כתבו בוויז : גן לאומי עין עבדת.

ישנן שתי אופציות של טיול :

  1. הליכה במסלול ארוך חד סטרי במשך 2-3 וכולל עלייה תלולה עד למגרש החנייה העליון. (צריך לדאוג לרכב שיחכה למעלה)
  2. הליכה במסלול טבעתי קצר במשך 1-2 שעות דרך הבריכות התחתונות עד עין עבדת וחזרה עד למגרש החנייה התחתון

תצפית עין מעריף: תצפית על ראש הקניון של נחל צין. התצפית מרשימה במיוחד כשהנחל שוצף וניתן להשקיף ממרחק בטוח על המפל האדיר ועל המים הנבלעים במצולות הקניון. מצוק ארוך המתנשא לגובה 100 מ' ויותר בין רמת עבדת לבקעת צין. בימים שבהם הנחל זורם המסלול הרגלי לאורך הקניון סגור למבקרים.

עין עבדת
תצפית לעין עבדת מהר מעריף

בחרנו לעשות את המסלול המעגלי הלוך חזור.

בנוסף אפשר לבקר באזור :

צריף בן גוריון

קבר בן גוריון בשדה בוקר

גן לאומי עבדת -העיר הנבטית הראשית

מצפה רמון

רובע דרכי הבשמים

לאחר כעשרים דקות נסיעה מאזור שדה בוקר הגענו למצפה רמון ופנינו ימינה לפני הכניסה למרכז, לרובע דרכי הבשמים . הרובע היה בשיאו כשהגענו בשעות הצהריים של יום ששי. הופעת רחוב של מוסיקת רגאי בפאב הברך , חנויות אמנים וצהרים קל ממאפיית לשה המקומית. נכנסנו לאוירה .

לאחר שהצטיידנו בחלב וכמה מצרכים נוספים במרכז המסחרי של מצפה רמון, המשכנו למלון שלנו-פונדק רמון של ישרוטל , שם נתמקם , ננוח צהריים ונתחיל לחקור את מצפה רמון

את שעות אחה״צ בחרנו להעביר בפארק הפסלים וטיילת אלברט.

פארק הפסלים

שוכן על שפת מכתש רמון בסמוך לכניסה למצפה רמון. על שטח גדול פזורים פסלים הבנויים מסלעי ענק, ופסלים מוסיקליים שונים ובהם מתחם נדנדות מתכת ממולאות חצץ, המשמיעות רחש בעת הנדנוד, מתחם גונגים שנהרס לצערנו בוונדליזם, ומתקן פעמוני רוח. מהפארק יש נוף מהמם של המכתש.

טיילת אלברט

הטיילת הנפלאה צופה אל מצוק המכתש ,תוכננה על ידי אדריכל הנוף צבי דקל ויוצרת התאמה מושלמת עם הנוף.

מעקה האבן מתמזג עם אבני המכתש ,הוא לא גבוה ומסתיר. הטיילת היא על שם אלברט אלברט כ״ץ – ידיד קק״ל משוויץ, ואורכה כשני קילומטר ממרכז המבקרים ועד לבית ספר שדה הר הנגב.

כמו שהאדריכלות הנוף מתמזגת במכתש , כך גם המגוון האנושי המיוחד במצפה משתלב לו בטיילת בערבו של יום ששי : בנות צעירות יחפות עם צעיף ורצוי עם כלב, בני ישיבות בתפילת ששי, חבורת מטיילים עם כוס יין ועוגה, זוגות , בודדים… לכולם יש מקום לצעוד, לצפות בנוף ולהתמזג עם המדבר.

אך מצד שני הבלוקים הגובלים במצוק מראים את הפער הבלתי נתפס בין הפוטנציאל התיירותי של המקום למציאות , השיכונים משנות ה-50, לא מטופחים, ללא גינון וגינות. סוג של עזובה.

ארוחת ערב בפאב הברך. אוירה צעירה, מוסיקה טובה בתוך חצר ציורית ומלאת צמחייה.

טיילת אלברט- מעקה האבן שהוא סוג של "כרכוב" -סיומת למכתש
מכתש רמון

המכתש הגדול מסוגו בעולם. את המכתש מנקז ערוץ אחד מרכזי – נחל רמון.

שם הנחל נובע מהמילה הערבית ״רמאן״ שמשמעותו – רומאים. כידוע הרומאים שלטו בארץ ישראל לפני אלפיים שנה, וגם לאזור זה הם הגיעו, בעיקר על מנת לשלוט על דרכי הבשמים של הנבטים.

בשבת ירדנו למכתש רמון. התחלנו עם מצפור ברק ועמיחי הצופה לעבר המכתש עצמו .המצפה נמצא בתחילת הירידה ממצפה רמון . המשכנו לשתי שמורות חדשות במכתש עצמו למטה : אתר אבן, רוח ומים ופארק צבעי רמון.

אתר אבן, רוח ומים

לצד כביש 40 שחוצה אותו, שוכן אתר אבן, רוח, מים – זוהי מחצבה ישנה, שבמסגרת תהליך שיקומה הפכה לאתר של חולות צבעוניים – האתר היחיד במכתש שבו מותר לאסוף חול צבעוני. במרחק של כ-30 מטר מרחבת החנייה שנמצאת לצד הכביש תמצאו ארגז חול עצום בשלל גוונים: חול, משחור, אדום, סגול, ירוק, חום ועוד. בימי החורף ישנה בריכה, מאגר מים . כאשר הגענו במאי , כבר לא נשארו מים.

במאי כבר לא נשארו מים
פארק צבעי רמון

מחצבה משוקמת . ציר צבעי הרמון הוא נתיב נסיעה לכל רכב, העובר במכתש רמון באזור ששימש בעבר לכריית מחצבים. המרחב עבר שיקום יסודי והפך פארק גיאולוגי מרתק, החושף סודות מעברו הגיאולוגי של המכתש. לצד ציר הנסיעה הוכשרו רחבות חניה ושבילים קצרים המובילים את המטיילים אל סלעים ססגוניים ולצידם שלטי הסבר והמחשה שווים לכל נפש, שעושים את הביקור לחוויה.

איך להגיע ? כניסה לדרך הנוף מכביש 40, בין סימני ק"מ 88-89. בשל פס הפרדה רציף בכביש, הכניסה אפשרית מכיוון דרום בלבד. הבאים מצפון (מכיוון מצפה רמון), ימשיכו עוד כקילומטר, ירדו ימינה לדרך עפר ויחזרו בזהירות

אחת התחנות
"התותח"

"התותח" –אי אפשר לפספס את התחנה הזאת

מפעל החרסית : צינור דמוי תותח ענק מציין את מקומו של המפעל. הצינור הענק הוא הכבשן שנותר מן המפעל. גרגרי הסלע, לאחר שהושבחו ונוספו להם מים שהפכו אותם לעיסה, עברו לקלייה בכבשן. הצינור, שהונח בשיפוע קל, סב על צירו כשהוא מחומם במבערי אש שחיממו את הטמפרטורה עד 1,600 מעלות צלסיוס. לאחר הקלייה הפך החומר לחסין אש וייצרו ממנו לבנים לבניית תנורים וכבשנים. סמוך למפעל נמצאת דיונת הירח, הבנויה מהחול הססגוני והמרהיב של תצורת חתירה

אחת התחנות היפות היא מאגר המים המשמש למקום טבילה והתרעננות במכתש.

ארוחת צהרים חזרנו למצפה רמון לדרומה קפה. מומלץ !

הר גמל

אחה״צ עלינו לשקיעה בהר גמל לנוף עוצר נשימה של המכתש. שמו נובע מצורת ההר , באמת מזכיר גמל !

מומלץ לעלות במדרגות עד לפסגה , למרפסת הצופה על הנוף. שעת השקיעה או הזריחה מומלצת ביותר. אנחנו עלינו בשקיעה .

הר גמל -מומלץ לעלות עד המרפסת העליונה לנוף עוצר נשימה
המכתש נפרש כולו -נוף המר גמל

ו

מקומות נוספים במכתש:

המנסרה

קיר האמוניטים.

מרכז המבקרים ע"ש אילן רמון

חוות האלפקות, שכבר ביקרנו בעבר.

ואי אפשר בלי היעלים , שמסתובבות להם בנינוחות ברחבי מצפה רמון.

למחרת יום א' מצפה רמון התכסתה בחיילים של יום א….

נפרדנו ממצפה בדרך לבסיס ועצרנו בחוות קורנמל .

החווה הראשונה שהוקמה בדרך היין. נטועה על גבעה הצופה אל הנוף המדברי בהר הנגב. דיר העיזים ממוקם אל מול טראסות אשר הינן שריד מחווה עתיקה מתקופת ברונזה תיכונה (3000 – 4000 שנה). במקום ישנה חנות המוכרת את מוצרי החווה וכן פינת ישיבה.

חוות קורנמל

כך תם לו הטיול שלנו בדרום

מצפה רמון נכנסת לנו ללב ❤️ נחזור שוב בקרוב!!

עוד רעיונות לטיול :

קולינריה בנגב המערבי

אהבתם?

אפשר להרשם לקבלת עידכונים ופוסטים חדשים במייל !

אחרי שתרשמו תקבלו מייל , תאשרו אותו ותבדקו שלא הגיע לרשתות חברתיות

מים לים קצת אחרת

מים לים – By the Shefer's

בין ים לימה, בין כיפור לסוכות, לאורך הגבולות, ים, הרים, כפרים, ואפילו רכבל אחד של דקה לרפואה . כחול ,ירוק, ירוק וכחול.

כפרים של דו קיום מול גבול אל עתיד לא נודע, אנדרטאות מהמלחמה האחרונה, הרבה חומר למחשבה. חצבים וחבצלת החוף, מבשרי החלפת העונות.

יצאנו לטיול בהרכב מלא לצפון היפה קצת לפני החגים.

הגליל העליון והמערבי היו יעד מסומן כבר הרבה זמן.

מלון הסיינדא בו שהינו בעבר בחופשה משפחתית, נתן לנו את לינת הכוכב המושלמת ל 3 ימים יפים בגליל.

יום 1 : הים התיכון -ראש הנקרה וחופי אכזיב , תרשיחא .

הגענו לראש הניקרה לקראת הצהרים המוקדמות לאחר שלא צלחנו לעמוד בתורים של תושה בייקרי המומלצת בקיבוץ ראש הניקרה. נותרנו עם הכריכים שהבאנו מהבית …

ראש הניקרה :

לאחר שקנינו כרטיסים, למזלנו תור לא היה, ירדנו ברכבל .

לא הספקנו להגיד ג'ק רובינסון וכבר הגענו לתחנה למטה. "מי היה ג'ק רובינסון ?" שאלו הילדים- הם לא מכירים את הביטוי…. דור אחר. ג'ק רובינסון מופיע בספר "אוולינה" מאת פרנסס ברני, שיצא לאור בשנת 1778. נראה שהביטוי היה כבר בשימוש בשפה האנגלית בתקופה זו משום שהוא מופיע גם במילון הסלנג של גרוס (Grose) משנת 1785. הביטוי מוזכר גם במהדורת 1811 של אותו מילון. במילון נטען כי מקור הביטוי בשמו של ג'נטלמן אנגלי אמיתי שנהג לעזוב זמן קצר לאחר שהגיע לביקור, אך לטענה זו אין ביסוס נוסף.

הגענו לרחבה ממנה יורדים לנקרות ונכנסנו אליהן. נעים בצל והחום לא מורגש. מערה ועוד מערה בכל מקום הים נראה אחרת.

לאחר סיבוב הנקרות שהיה הצלחה גדולה וכולם נהנו, יצאנו החוצה למבט אל הצוק הלבן והים. במקום יש גם סרט אור קולי המסביר את ההיסטוריה של המקום. ניתן גם ללכת במנהרה שנחצבה בתקופת הבריטים לרכבת שקישרה בין פלסטינה ללבנון אך לא היה בה שימוש לבסוף.

ניתן גם לשכור אופניים או רכב חשמלי לנסיעה לאורך הטיילת עד אכזיב. אנחנו העדפנו לנסוע ברכב. גם היה חם מדי לנסוע ברכב חשמלי.

לעוד אופציות אתר ראש הניקרה

הרכבל הקצר -ראש הניקרה
ראש הניקרה -הסלע הלבן

אכזיב

לאורך הכביש בין ראש הניקרה ושמורת הטבע אכזיב ישנו כביש בו אפשר לעצור לרדת לאחד החופים היפים , בעיני אחד החופים היפים בארץ, לשחות בלגונות או לעשות הליכה.

אנחנו זכינו לראות את חבצלות החוף שבדיוק פרחו על החוף.

חבצלת החוף -אכזיב

תרשיחא:

בתרשיחא לא הייתי שנים רבות ובדרכנו למלון עברנו בה וחקרנו את הקולינריה בה. הכפר מטופח ויפה . רשמתי לי מראש כמה מקומות ומצאנו את רובם במרכז : פלאפל מקומי שהתגלה כמצויין, גלידה בוזה , מיזם ערבי יהודי , גלידה בטעמים מיוחדים. המפעל עצמו נמצא בסאסא ויש אפשרות לבקר בו. ארטבורגר , מסעדה שהתגלתה כטעימה לכולם. מסעדות נוספות : אלומה, מאפייה the good bread bakery, שלא הספקנו לדגום. כמו כן בערב הכפר מואר ונעים להסתובב בו. את אחה"צ בילינו במלון, נהננו מהבריכה והתחלנו להרגיש את האוירה הגלילית.

מקומות נוספים באזור:

חוף אכזיב- טרק ים

עין חרדלית-

מעילייא-

גלידה בוז'ה
נוף גלילי לכיוון מעילייא

יום 2. : כביש הצפון 899 -ממזרח למערב

לאחר ארוחת בוקר טובה במלון יצאנו לדרכנו לכיוון כביש הצפון ממזרח למערב. התחנה הראשונה –

מערת קשת.

במקום יש חנייה וחורשה. בתוך החורשה יש תצפית ואנדרטה לחיילים שנחטפו לא רחוק מכאן אהוד גולדווסר ז"ל ואלדד רגב ז"ל . התצפית שהקימו קק"ל פונה לעבר הנוף מערבה. המקום בו היינו אתמול עם נוף מושלם לים. צעידה של כמה דקות הובילה אותנו למערת קשת.

מערת קשת היא למעשה כלל לא מערה אלא קשת ענקית תלויה, ותחתיה תהום. בעבר הייתה המערה סגורה כמעט מכל עבריה, עד שתהפוכות גיאולוגיות חשפו את פתחה הדרומי, התמוטטות פערה את תקרתה, וכל שנותר הוא קשת סלע מרהיבה שדרכה אפשר לצפות בנוף ירוק ומשגע. התצפית המרשימה נפרשת עד לים התיכון ורכס הכרמל.

ניתן להתקרב ולצפות במערה.

מערת קשת

המשכנו לאורך כביש הצפון לתחנה הבאה :

"קירות מדברים" גרפיטי על קיר הגבול בשתולה

הדרך לשם היא בעיני הדבר היפה . עצים גבוהים והרבה ירוק, ירוק וירוק ממש כאילו אנחנו בארץ אחרת.

שמונה אמני גרפיטי מוכרים מהעולם לקחו חלק בפרוייקט ענק, “קירות מדברים”, ביוזמת המועצה האזורית מעלה יוסף, המרכז הקהילתי ועמותת Atrist 4 Israel. השמונה עמלו במשך מספר ימים על הפיכת החומה החוצצת בין גדר הגבול עם לבנון ובין מושב שתולה למיצג צבעוני ויפהפה. את החומה האדירה הנמתחת לאורך 10 מטר, בעומק של 200 מטר ובגובה של ארבעה מטרים בנו בעקבות חטיפתם של אודי גולדווסר ז”ל ואלדד רגב ז”ל, שהובילה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה ב-2006.

קירות מדברים
קירות מדברים
הדרך היפה לציורי הגרפיטי

המשכנו מזרחה לאורך כביש הצפון לכיוון

תצפית הר אדיר

מצפור לזכרם של הנופלים במלחמת לבנון השנייה הממוקם בגובה 1008 מטר על פסגתו המיוערת של הר אדיר שהוא חלק משמורת הרי מירון. המצפור מאפשר תצפית מרהיבה לכוון הרי הלבנון והר החרמון ולכוון אתרי הקרבות העקובים מדם של מלחמת לבנון השנייה.

הר אדיר -נוף מדהים לכיוון עומק הלבנון

הכפר ג׳יש

אחרי התצפיות והנופים הנהדרים נסענו לאכול בכפר גי'ש .כפר יפה היושב על גבעות בלב נוף יפיפה של הגליל. היו לי כמה המלצות למיסעדות ובסוף אכלנו באל-ליאלי. מומלץ ! . בשלב הזה כולם רצו לחזור לבריכה במלון ולא להמשיך הלאה וכך בילינו אחה"צ קסום במלון ,בבריכה ובגולפיטק.

הנוף מג׳יש
מיסעדה בג׳יש.

אפשרויות נוספות :

ג'יש העין הכחולה-אגם קסום שלא הגענו אליו

ג'יש מיסעדות : בלדנא- לא היינו כי נפתחה מאוחר. יש הרבה המלצות

האנטר האוס. מסעדת בשרים

נחל בצת

סאסא מפעל גלידת בוז'ה

תצפית קרן נפתלי-דרך נוף קרן נפתלי.

שקיעה גלילית

יום 3 : בדרך לימת הכנרת -המג'רסה וחוף חוקוק

את היום השלישי בחרתי לבלות באזור הכנרת , להכניס קצת יותר פעילות. ונתתי לבני המשפחה לבחור.

התכנון: לרדת לאזור הכנרת , לעשות את המג'רסה שהוזמן מראש ברשות שמורות הטבע ואז לנסוע לאחד מחופי הכנרת , מסעדה והביתה !.

יצאנו ממעלות דרך הכביש היפה 864 פקיעין ראמה, לא עצרנו הפעם בפקיעין וירדנו כל הדרך לצפון כנרת. נפרדנו מהרי הגליל הירוקים לטובת הרי הגולן הצהובים וסלעי הבזלת והגענו

לשמורת טבע בקעת (בית צידא) המג'רסה

זהו המקום היחיד בארץ בו נשתמרו נופי ביצה טבעיים, כמעט בלתי מופרעים. נמצאים כאן פלגי מים הזורמים כל השנה, פלגים עונתיים, ודלתא של נהר הירדן בה נוצרו לגונות- בריכות מים גדולות. במקום התפתח מגוון עשיר של מיני צומח ובעלי חיים הקשורים במים.

המג'רסה זוהי הלגונה הדרומית ,חלק מנחל דליות. במקום יש מסלול רטוב ומסלול יבש המקביל לו. אפשר לשלב ביניהם ובכמה מקומות להיכנס או לצאת. אנחנו התחלנו ברטוב והמשכנו עד הסוף !!. כולם מאוד נהנו ולמזלנו באנו ביום חול ולא היו כמעט אנשים.

משך המסלול הוא כמעט שעה . האפיק משנה את רוחבו ואת עומק המים. בסוף המסלול חוזרים חזרה בדרך היבשה. המים מגיעים בנקודה העמוקה ביותר עד המותניים אז להתארגן בהתאם !

המג׳רסה -הצלחה עצומה!

חוף חוקוק בכנרת

את הטיול סיימנו ברחצה בחוף חוקוק. חוף מוסדר משלמים בכניסה בחנייה. במקום יש איסור על השמעת מוסיקה ומנגלים. יש שירותי חוף ואפשרות לקמפינג.

חוף חוקוק

אפשרויות נוספות

עין נון מעיין קרוב למגדל

שייט קיאקים באזור בית צידא

פקיעין

לעוד טיול משפחתי בהרכב מלא שעשינו בצפון -קראו כאן הגולן ואצבע הגליל

כאן הסתיים הטיול שלנו מים אל ים -קצת אחרת . היה מאוד מהנה ונשארו לנו הרבה מקומות שלא הספקנו הפעם ויתווספו אל הטיול הבא !

יש לכם זיכרונות ממסע ים אל ים שלכם ?

אהבתם?

אפשר להרשם לקבלת עידכונים ופוסטים חדשים במייל !

אחרי שתרשמו תקבלו מייל , תאשרו אותו ותבדקו שלא נכנס לרשתות חברתיות !

%d בלוגרים אהבו את זה: