דרום אדום אדום ! – יום טיול פריחה לדרום.

בכל שנה בתקופת חודש פברואר מתקיים פסטיבל דרום אדום בעקבות פריחה נהדרת של מרבדי כלניות בדרום. תמיד שמעתי על דרום אדום, אך נרתעתי מהפקקים והעומס בשבתות. כך חלפו להם השנים ולא ביקרתי את הכלניות. השנה (2022) החלטתי לקחת יום חופש ולנסוע באמצע השבוע, להימנע מהעומס. דבר אחד לא לקחתי בחשבון, העומס בדרכים באמצע השבוע ! .

כל זה לא העיב על החוויה של לראות שלל פריחה אדומה בשטח ענק. מרבדים מרבדים של כלניות. ומלבד הפקקים בדרך, השדות והכלניות היו כמעט שלנו לבד !

לקראת הפסטיבל שיתחיל כבר בסוף ינואר 23 מצרפת את החוויה שלנו.

יצאנו בבוקר שמשי לכיוון פריחת הכלניות הגדולה בדרום באמצע חודש פברואר. ביקרנו בשלושה אתרים : אתר ראש חץ -אתר הנצחה לצנחנים, יער שוקדה ובאר מרווה.

תחנה מס 1 אתר חץ שחור

תחנה ראשונה הייתה אתר חץ שחור שהוקם ע"י מילואימניקים מיחידת הצנחנים. זהו אתר מורשת הקרב של הצנחנים מתקופת פעולות הגמול בשנים 1956 -1953. האתר מתאר 11 פעולות ומבצע “קדש” בכלל זה, מתוך 70 פעולות שהצנחנים ביצעו בשנים אלו. עוד באתר תצפית על רצועת עזה, חורשה לפיקניקים ובית שביתת הנשק. בשטח האנדרטה לוחות הסבר ועמדות האזנה עצמאיות המגוללות את קורותיהם של הלוחמים, המבצעים השונים וסוקרים מעט את האזור. פעולת חץ שחור עצמה התחוללה בעזה, כתגובה לפעולות חבלה ופיגועים של מסתננים מרצועת עזה לעומק המדינה בשנות החמישים.

דרכי הגעה : לבאים מצפון על כביש 232 מיד אחרי הכניסה לקיבוץ מפלסים להיצמד לימין ולפנות ימינה בעיקול לפי השילוט.

תצפית -אל מול השדות המוריקים ישנה תצפית אל עבר רצועת עזה בה אפשר לראות את בית חאנון מצפון, העיר בית להיה, דרומית יותר נוכל לראות את העיר ג'אבליה.

כרגע הכל שקט !

במקום פודטראק נחמד בו שתינו קפה ואכלנו את ארוחת הבוקר שלנו.

תחנה מס 2 -יער שוקדה

יער שוקדה נמצא בין קיבוץ בארי למושב שוקדה. הוא הוקם על ידי תושבי שוקדה כיער קהילתי.
ביער יש דרך נוף יפה, מרבדי כלניות וגם דוכני שוק מהחקלאי לצרכן.

דרך הגעה : מכביש 25 יש פנייה ימינה (דרומה ) לכביש 2422 לכיוון שוקדה. לאחר הישוב כפר מימון יש פנייה ימינה מסומנת, מעט לפני הישוב שוקדה לדרך עפר. נוסעים עד שמגיעים לחנייה.

כבר על הדרך מבצבצות להם כלניות. ממשיכים לנסוע בדרך עפר עד שמגיעים לחנייה מאולתרת. שקרובה מאוד לדוכני המזון. אנחנו התרחקנו מההמולה והדוכנים ויצאנו לסייר בגבעות עם הכלניות האינסופיות.

בדרך אי אפשר שלא להימנע מלראות את כל המיגוניות עם הגרפיטי המרשים עליהן. אנחנו בלב הנגב המערבי, אזור שהכי חשוף לירי מאזור רצועת עזה והרבה משמות הישובים מוכרים לנו לצערי מתקופות האזעקות .

תחנה מס' 3 באר מרווה

מרווה היא מרווה בביאן ז״ל, בת קיבוץ עלומים שמתה ממחלה קשה בהיותה בת 18 בלבד. קק״ל הכשירה במקום חניון לזכרה, סביב באר ביזנטית שרבים כמוה נחפרו בנגב המערבי.  מול קיבוץ עלומים יש דרך נוף שמובילה לפריחה רבה ולפינות פיקניק רבות.

דרך הגעה : מכביש 232, מול קיבוץ עלומים, מסתעפת מזרחה דרך עפר טובה, המגיעה לאחר כקילומטר לבאר מרווה.

כאן הפריחה הייתה במיטבה, יפה ורעננה ולא היו הרבה אנשים, אין ספק שהמקום היה פסגת הטיול שלנו !

מרחבים ! מרחבים !

במשך השבוע אין כאן פעילויות לכל המשפחה, רוב הפעילויות הם לקראת סוף שבוע, כמו גם מסעדות ופוד טראקים מקומיים. מבחינה קולינרית הטיול הזה היה חלש, ומכיוון שגם היינו היינו מוגבלים בזמן, הסתפקנו בכריך שהבאנו מהבית. אפשר להתעדכן באתר של דרום אדום בכל הנוגע לפעילויות, זמני פריחה, דרכי הגעה מעודכנים וכו' לדרום אדום 23.

לקראת השעה 1530 התחלנו בדרכנו חזרה לאזור המרכז. אף שנסענו בפקקים צפונה והדרך התמשכה, מראות הפריחה היפים, המרחבים והשקט שזכינו בו, הם אלה שזכרנו בסוף היום !

מומלץ מומלץ !! מקוה להגיע גם השנה !

ואתם איזה אוהבים טיולי פריחות?

תיסעו במיוחד לראות פריחה? לאן ?

אהבתם ?

מוזמנים להירשם לקבלת עדכונים ופוסטים חדשים. הכניסו את המייל שלכם ואשרו במייל שתקבלו מוורדפרס את החברות. שימו לב שהפוסטים לא נכנסים לרשתות חברתיות !

מוזמנים לעקוב אחרי גם בפייסבוק ובאינסטגרם

daphnatravels

בודפשט החורפית – מהאפור אל האור

חופשה אם ובן

אז הבן קיבל רגילה בצבא, אישור יציאה לחו״ל ודרכון חדש ועלי הוטלה המשימה למצוא יעד במעט זמן ולימים מוגבלים מאוד באמצע נובמבר. ונחשו עם מי בחר לנסוע ?

בודפשט נבחרה מתוך תקוה שיפתחו לנו שווקי חג המולד… האם זה באמת קרה?

היו לנו טיול מקסים, שלושה וחצי ימים בבודפשט, ארבע לילות, זמן איכות אמיתי עם הבן, זמן ביחד שכבר קשה מאוד למצוא ביומיום ועוד ארבעה ימים מלאים איתו ! הספקנו הרבה וגם השארנו לפעם הבאה. היה כייף בלתי נשכח!

נפגשנו בה לקראת שקיעה, יום אפרורי, רטוב, קר, היא נראתה אפרפרה – לאן הגענו?

ביום הראשון גם אפרורי וקר, לאט לאט התרגלנו לקור, מעיל ארוך, צעיף, מטריה כבר עשו את העבודה.

ביום השני הפתעה ! השמש יצאה והכל כבר השתנה ואז עלינו לבודה ולרובע היהודי.

ביום השלישי שווקי הכריסטמס נפתחו. העיר התמלאה, הוארה, איזה שמחה !

מנהלות : נסענו שלישי עד שבת בוקר.

טיסות : ריינאר

מלון: ברסלו BERCALO דרך בוקינג.

כסף : המטבע ההונגרי נקרא פורינט. בעיקר התנהלנו עם אשראי. ליתר ביטחון הימרתי בארץ דרך בנק הפועלים שבנת"בג סכום של כ-650 שח שיהיה לנו מזומן מיידי ולא נצטרך לחפש צ'יינג'.

הסעות : שחר- תיאמנו איתו בווצאפ , 054-5433296 . שלח לנו נהגת נחמדה בשם הלגה. 30 יורו לכיוון.

מזג אויר – אמצע נובמבר, הטמפרטורות צונחות מיום ליום, היה לנו בממוצע 7 -6 מעלות ביום, יומיים וחצי גשומים ויום אחד שמשי. באנו ערוכים עם בגדים תרמים : חולצה תרמית טובה, סוודר לא עבה מעל. גטקס טרמי רק בערב וגרביים טרמיות, כובע, כפפות, צעיף, מעיל חם רצוי ארוך ולא קצר ומטרייה בתיק. עדין פחות קר מסוף דצמבר. כך שמי שמתכנן שווקי כריסטמס יכול להגיע באמצע סוף נובמבר כאשר הטמפרטורות עוד לא מגיעות לאפס או תחתיו.

יום 1- הגעה

יום ג' טיסת ריינאר מתעכבת בשעה בהמראה וחצי שעה בנחיתה. הנהגת שלנו מחכה לנו ואנחנו נוסעים למלון במרכז העיר.

הנוף בדרך שונה , סגרירי, עצים בשלכת בגוונים שאנחנו פחות מכירים.

מגיעים למלון שלנו Barcelo. מלון יחסית חדש, מעוצב יפה שנמצא קרוב מאוד לכיכר הראשית עם מטרו ואוטובוסים Francis Deák Square והמרכז, על גבול הרובע היהודי. החדר שהזמנו יחסית גדול עם מרפסת, מעוצב ומודרני. ממליצה !

אנחנו מתארגנים בחדר ומיד יוצאים לקנות סים, חלב לקפה ושלל מטעמים מהסופר.

סים קנינו ב תמורת כ 50 שח ב YETTEL בכתובת KAROLY KRT מצאנו גם סופר גדול ליד.

בדרך מתחילה להבין שכאן קר וצריך להתלבש יותר חם .

ארוחת ערב מוזמנת לנו במסעדת מנזה MENZA המומלצת. אנחנו מזמינים את המנות המומלצות: מרק גולאש ומרק שום למנה ראשונה, המבורגר ואווז עם ריזוטו מנה עיקרית. המרקים היו מעולים ובקושי השאירו לנו מקום למנות העיקריות. מחירים יחסית טובים.

מרק גולאש

חזרנו למלון דרך שדרת אנדראשי , רחוב המותגים בבודפשט.

מנסים להתרגל למזג האוויר הקר והגשום.

יום 1 אזור פשט

נהר הדנובה, הזורם בלב העיר מצפון לדרום, מחלק את מרכז העיר לשני חלקים עיקריים – פשׁט, שממזרח לנהר, הוא בעיקרו מישורי ובו מרוכז עיקר הפעילות המסחרית, הפיננסית והכלכלית שבעיר, בניין הפרלמנט ומשרדי הממשלה, בזיליקה Basilica San Esteban, הרובע היהודי ועוד. ובודה, שממערב לנהר, הוא אזור הררי יותר, פחות מסחרי, ובו מונומנטים לאומיים , וכן שכונות יוקרה. בין שני החלקים על הנהר מחברים גשרים. עד אשר בנו את הגשרים היו אלה שתי ערים נפרדות שאוחדו רק בשנת 1873.

החלטנו לאכול ארוחת בוקר במלון לאחר מכן אנחנו מתארגנים לסיור מודרך חינמי באזור פשט עם The Free Budapest Walking Tours. המפגש בכיכר אליזבט. הכיכר עם הגלגל הענק. . קרובה לכיכר -צומת הראשית Francis Deák Square , כמה דקות הליכה מהמלון. עצי השלכת מקבלים את פנינו.

המדריך שלנו נחמד מאוד, מסתבר שביקר בארץ במסגרת תגלית, יהודי כמובן. אנחנו מקבלים ממנו סקירה היסטורית על ההיסטוריה של הונגריה ובודפשט ועוברים אתו על פני המקומות החשובים. מתחילים בכיכר אליזבט ומשם לבזיליקה סנט סטפן St. Stephen's Basilica (Szent Istvan Bazilika)

הבזיליקה החשובה הזאת נבנתה ב1850 על המקום בו ניצלו התושבים מאסון השיטפון שפקד את העיר מכיוון שהמקום גבוה במעט. בנייתה נמשכה 54 שנים, נקראת על שמו של אישטוון (סטפן) הקדוש – מלך הונגריה הנוצרי הראשון וזה שהמיר את דתם של ההונגרים לנצרות בשנת 1000. נבנתה בסגנון ניאו רנסנס וגובהה מגיע לאותו הגובה של בניין הפרלמנט. בכיכר שלידה מתקיים שוק הכריסטמס ואליה נחזור ביום האחרון. במהלך הסיור שלנו יש עבודות הקמה של השוק כריסטמס על ביתניו השונים.

ברקע הבזיליקה Basilica San Esteban הכנות לפתיחת שווקי הכריסטמס
כיכר הבזיליקה בהכנות לפתיחת שוק הכריסטמס

התחנה הבאה כיכר József Nádor Square בה בניינים מרשימים מהתקופה האוסטרו הונגרית, התקופה בה נבנו הרבה מהבניינים המרשימים בבודפשט, וחנויות פורצלן עם מוצגים יקרים ביותר.

József Nádor Square

המשכנו לככר מרכזית נוספת ככר Vörösmarty tér‏ בה יש תמהיל של חנויות מוכרות כמו פול אנד בר, ברשקה, בניין שלם ל HARD ROCK CAFE, בניינים מפורסמים וביניהם בניין בית הקפה Café Gerbeaud. במהלך הימים שנהיה יקום כאן שוק כריסטמס נוסף.

ככר Vörösmarty tér‏
ככר Vörösmarty tér‏ בית קפה מפורסם Café Gerbeaud

תחנה נוספת היא בניין המדעים ולבסוף מגיעים לבניין הפרלמנט. שם מסתיים הסיור. זהו סיור המבוסס על טיפים. אנחנו נפרדים מהמדריך וממשיכים.

הסיור שלנו בפרלמנט בשעה 13:30 ויש לנו כ-45 דקות עד לתחילתו. זמן מספיק להיכנס להתחמם בבית קפה וללכת לאנדרטת הנעלים.

אנדרטת הנעלים על הדנובה: הוקמה בשנת 2005 האנדרטה היא יצירתם של האמנים והבמאים ההונגרים ג'וּלַה פַּאוּאֵר (Gyula Pauer) וג'אן טוֹגַּאי (Can Togay). היא נחנכה בשנת 2005 במלאת 60 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. האנדרטה מורכבת משישים זוגות נעליים עשויים ברזל. לזכר היהודים שנרצחו והופלו לנהר ע"י גדוד צלב החץ בשנים 1944-1945. מאוד מרגש ועצוב.

אנדרטת הנעלים על הדנובה

לקראת 1330 אנחנו מתקדמים לבית הפרלמנט. נכנסים פנימה ובשעה היעודה מקבלים אוזניות באנגלית ונכנסים כקבוצה לסיור.

בניין הפרלמנט– נחשב לסימן ההיכר הבולט ביותר של בודפשט, ואחד המבנים היפים והמרשימים ביותר בבירה ההונגרית. בית הפרלמנט נבנה בין השנים 1885 -1902, ובזמנו נחשב לגדול מסוגו בעולם כולו. במבנה 691 חדרים, ומדרגות באורך כולל של כ-20 ק"מ (!). הכיפה רבת ההוד שבראש הבניין מתנשאת לגובה של 96 מטרים. כגובה הבזיליקה של סנט סטפן. האדריכלות שלו מחקה את בניין הפרלמנט בלונדון.

המדרגות המפוארות

לבניין הפרלמנט צריך להזמין מראש כרטיס כניסה. יש שעות כניסה לפי השפה בה מתנהל הסיור. יש אפשרות לאכסן את המעיל .כרטיסים

אולם הפרלמנט

בדרך חזרה למלון למנוחה קצרה, אנחנו עוצרים לאכול במסעדה איטלקית.

החושך יורד כאן מוקדם ובימים אפורים בארבע כבר חושך.

לערב המוקדם הזמנו שייט לאורך הדנובה ברציף 7, 19 יורו לאדם. שייט .

את דרכנו לרציף אנחנו שוב עושים בגשם, עוברים דרך ה Fashion Street , הרחוב מתארגן לקראת שוק חג המולד והתאורה שאמורה להתחיל בעוד יומיים. האם יפתח בזמן לקראת היום האחרון שלנו ?

השייט אורכו כשעה ויש בו הסברים באוזניות במגוון שפות כולל עברית. וכך יצאה לה ההפלגה ושמענו הסברים על בודפשט, הבניינים המוארים שאנחנו רואים ואף קבלנו כוס שתייה לבחירה!

בניין הפרלמנט המואר

בהחלט מומלץ ! אין ספק שבודפשט יפה מאוד בלילה !

בדרכנו חזרה עברנו דרך רח הואצ׳י, רחוב החנויות הגדול בו הרבה מותגים שאנחנו מכירים גם מהארץ.

את הערב סיימנו בחצרות GOZSDU ברובע היהודי ממש מול המלון שלנו, מתחם שלם של מסעדות בתי קפה וברים, באחד מבתי הקפה לארוחת ערב קלילה.

הכניסה לחצרות GOZSDU

יום 2 – אזור בודה והרובע היהודי

התעוררתי בבוקר ופתחתי את הוילון בחדר במלון ובחוץ שמש!!

לפי התחזית אמור להיות כל השבוע מעונן ואף גשום. איזה הפתעה, אפילו הנוף מהחדר נראה נהדר, ארוחת בוקר קלילה בסטארבקס ואנחנו בדרך לבודה לתפוס את שעות השמש.

לקחנו מונית כדי לחסוך זמן עם אפליקציית Bolt ,שאותה צריך להוריד בארץ טרם נסיעה. היה לנו נהג חביב שהסביר לנו תוך כדי נסיעה. מוניות הן יחסית זולות בבודפשט ובכ 20 שח' הגענו למעלה למבצר הדייגים.

מצודת הדייגים הינה מבנה ניאו-גותי המתחקה אחר סגנון מימי הביניים, וממנה נשקפים הנופים המרהיבים של העיר. המקום נבנה כנקודת תצפית בשנת 1905. חזית המצודה מקבילה לנהר הדנובה ואורכה כ-140 מטרים. מקור שם המצודה בחברי גילדת הדייגים שהגנו על קטע זה של החומה במהלך מלחמות ימי הביניים. שבעת הצריחים הצחורים והשפיציים מסמלים את מנהיגי השבטים המגיאריים שכבשו את המדינה בסוף המאה ה-9 לספירה.

הנוף הנשקף נהדר!

איך אתמול בעננות וערפל כמעט ולא ראינו כלום!

מהמצודה ישנו נוף נהדר לכיוון החלק של פשט ובעיקר בית הפרלמנט היחודי.

משם אנחנו ממשיכים לכנסיית מתיאש

כנסיית מטיאש נבנתה במאה ה-15, והיתה המקום להכתרת המלכים מהמאה ה-16 והלאה. בתקופת השליטה של התורכים, קירות הכנסייה סוידו והיא שימשה כמסגד. בהמשך, עוצבה בסגנון בארוק. היא קיבלה את צורתה הנוכחית כאשר שופצה בשלהי המאה ה-19 בסגנון ניאו-גותי. המלך מטיאש והמלכה ביאטריס נישאו בכנסייה זו – מכאן שם הכנסייה.

נכנסים פנימה (בתשלום) הכנסייה יפה כל הפנים עשוי מעץ. משם אנחנו ממשיכים לכיוון קונדיטוריית RUSZWURM המומלצת. יש שם תור ואין מקום ישיבה. אנחנו עומדים בתור לקחת איתנו. שתי עוגות קרמשניט ושני קפה הפוך.

מחפשים ספסל ומתקדמים לכיוון ארמונות המלך. באחת הפניות מזהים גינה יפה שהיא בעצם שדרה לנוף עם עצים בשלכת וספסלים. זה המקום שלנו !

העוגה נפלאה וכך גם עצי השלכת.

אנחנו נהנים מהשדרה, מצלמים ומתקדמים הלאה. בדרך רואים את מוזיאון הודיני הקוסם. הבן מבקש להיכנס. ואנחנו מחכים כמה דקות עד הכניסה. הכניסה למוזיאון כוללת כרבע שעה של הופעת קוסם צעיר ומוכשר ולאחר מכן הדרכה במוזיאון עצמו (באנגלית).

הידעתם שהודיני היה יהודי ממשפחה הונגרית ? הוא עצמו נולד בשם אריך וייס בבודפשט, אך היגר כילד וחי כל חייו בארה״ב ונודע כאחד מגדולי הקוסמים. שעה קלה של מנוחה שם ואנחנו ממשיכים כמה דקות הליכה לעבר הארמונות.

משם ירדנו ברגל בשביל שוב דרך עצי השלכת היפים משם הולכים לתחנת האוטובוס הקרובה.

עולים על אוטובוס חזרה למלון. בתחנה זו אפשר גם לקחת טראם שעולה למצודת הדייגים.

בתכנון הראשוני רציתי להגיע לאי מגריט . התלבטתי בין שעות היום בהם ניתן לראות את עצי השלכת ולבין שעות הערב בהם מתקיים עכשו פארק אורות לקראת הקריסטמס. בסופו של דבר בצער, החלטתי לוותרוהוחלט מנוחה קצרה במלון ולסיור ברובע היהודי. בערב מוזמנת לנו מסעדת בשר טובה.

לאחר מנוחה קצרה אנחנו יוצאים לסייר ברובע היהודי הקרוב למלון שלנו. דבר ראשון לבית הכנסת שפתוח עד 1600. למרות שהגענו ב1530, כבר לא ניתן היה לקנות כרטיסי כניסה לסיור . לכן הבטנו בו רק מבחוץ. אנדרטת הערבה הבוכייה עשויה מתכת, ומורכבת מאלפי עלים קטנים, שעל כל אחד מהם כתוב שמו של אחד מיהודי הגטו בבודפשט שנספה בשואה שנתרמה בחלקה על ידי השחקן טוני קרטיס.

אנחנו ממשיכים לחנות ספורט שבני רצה לראות ובדרך מגיעים למתחם הקרוואן. מגוון אוכל בפוד טרקים. שם אנחנו אוכלים מרק גולאש בלחמניה ומנת שניצלים עם ציפס. בערב המקום עמוס. בשעות אחה"צ אין בעיית עומס ויש מקומות לשבת. עידכון עד מרץ 23 המתחם סגור.

יש כאן חנויות יד שנייה, אמנות ומסעדות לצד בניינים עזובים, חצרות ריקות שהופכות לעת ערב לפאבים חיי הלילה הם ברובע הזה. מיקס מוזר שמשלב בין העבר שאי אפשר שלא להרהר בו ולחשוב מה היה כאן לפני 80 שנה, לבין העכשווי, ההתחדשות. חלק מהבתים הרוסים או לא מיושבים מה שמחדד את התחושה. חוזרים למלון להתארגנות. בערב יש לנו הזמנה למסעדת הבשר HotStone.

במסעדה HOTSTONE נתחי בשר המוגשים על אבן חמה ונצלים במידה שאתה מבקש. גימיק נחמד. הארוחה הייתה טובה. מומלץ. צריך להזמין מקום מראש. לא זול, בטח לא יחסית למסעדות אחרות בבודפשט. אתר מסעדה

יום 3- שווקי כריסטמס, שוק עירוני וקניות

כאשר החלטתי על הנסיעה לבודפשט ראיתי ששווקי הכריסטמס הגדולים בעיר נפתחים כבר מהראשון לנובמבר, זו הייתה אחת הסיבות שהחלטתי על בודפשט (לעומת וינה שגם נשקלה ברצינות) לאחר שכבר קניתי כרטיסי טיסה התברר שהשנה לא בטוח שיפתחו שווקי הכריסטמס ושהעירייה החליטה לא להאיר את העיר כמדי שנה בתקופה זו עקב הרצון לחיסכון כלכלי. מכיוון שהחופשה נגזרה מתאריך מסויים -רגילה של הצבא, כל מה שנותר לנו לעשות הוא לחכות בסבלנות ולראות מה יתפתח. האם נספיק לראות שווקי כריסטמס ?

לאט לאט התבהרה התמונה והתברר לפי הפרסומים שהשווקים אמורים להיפתח ב18.11, כך שיש לנו יום שלם להHנות בהם. לכן שמרתי את היום הזה לשווקים ולקניות .

יום ארוך ואחרון לפנינו, אנחנו פותחים את היום שוב בקפה סטרבקס וממשיכים לכיוון רח' הFASHION STRRET לקניות, מתחיל שוב גשם. בצומת הרחוב עם הואצי , כיכר Vörösmarty tér אנחנו מגלים שהשוק כריסטמס בדיוק נפתח !! בוחנים את דוכנים, אוכלים בגשם שוטף ארוחת צהרים באחד הדוכנים. שימו לב לשאול כמה עולה, כי מחירי האוכל גבוהים ממחירים במסעדות ! איזה שמחה ! אנחנו נחזור לכאן כמה פעמים במהלך היום.

השוק בVörösmarty tér

לאחר שסרקנו כמה מהחנויות ברח ואצי, בעיקר הבן שלי לשם שינוי, לקראת צהרים אנחנו ממשיכים לכיוון השוק הגדול שנמצא בסוף רחוב הואצי, שוב הגשם לא מפסיק ולעומת היומיים הראשונים, עכשו זה לא טפטוף אלא ממש גשם שמצריך מטריה.

השוק הגדול

הוא נבנה בשנת 1897 ובעל רעפים צבעוניים. עשינו אתנחתא מהגשם והקור בשוק. בעיקר הסתובבנו בקומת כניסה, ניתן למצוא שם סוגי פפריקה, ממרחי שום, נקניקים וכן . אנחנו קנינו חלק מהמתנות הקטנות שם. המזכרות נמצאות בקומה למעלה ולא מצאנו שהיו זולות יותר מהחנויות בעיר. בקומה למעלה יש דוכני אוכל. מכיוון שכבר אכלנו בשווקים , אנחנו מסיימים את הביקור. מזמינים מונית ונוסעים למנוחה קצרה במלון, גם כדי להניח את שקיות הקניות בחדר שלא ירטבו.

לפני השעה 1600 אנחנו יוצאים שוב כדי להספיק לראות את שוק הכריסמס בבזיליקה באור יום, השוק נהדר, מלא דוכנים צבעוניים ואנחנו פשוט הולכים לנו לאיבוד שם. הכל קסום ויפה !!לקראת השעה 1700 הדליקו את האורות גם של עץ הכריסטמס וכל האווירה נהיתה חגיגית אף יותר. אנחנו מתחממים בשוקו חם, אוכלים קרמבו שאצלם ממולא במרשמלו, מצטלמים. חוייה נהדרת!

השוק בככר הבזיליקה- ויהי אור !!

איזה כייף כאן !!

משם אנחנו ממשיכים לשוק השני . 7 דקות הליכה דרך ה FASHION STREET ובכניסה לרחוב כבר ראינו שהכל מואר !!!

FASHION STREET
העץ בFATION STRRET

עכשו גם מואר ויפה בשוק של Vörösmarty tér וגם העץ שראינו בבוקר כבר מואר. אנחנו עושים עוד סיבוב בשוק הזה, שותים פונץ מקומי-סנגרייה , חם וטעים ולאחר מכן מוצאים מנוחה בבית הקפה אנה שברח ואצי.

שוק כריסטמס בכיכר Vörösmarty tér
השוק בכיכר ברקע רח הFASHON STREET המואר

קניות אחרונות ואנחנו חוזרים בערב למלון שוב דרך השוק של Vörösmarty tér , נפרדים מהFASHION STREET על האורות והיופי שלו. אנחנו צריכים לארגן את המזוודות, מחר ב0600 הטיסה חזרה.

בכך תם הטיול הקצר שלנו לבודפשט. יש כמה דברים שכבר שומרת לי לטיול הבא. אין ספק שהקור טיפה מאתגר בטיול כזה , בעיקר להתרגל לקור ואח"כ ההתנהלות של סחיבת מעיל, כפפות, כובע וכו' ממקום חם לקר.

זה היה זמן איכות נדיר עם הבן שלי, שנשאר לי להתגעגע אליו כשהוא בצבא ולקוות לעוד טיולים שכאלה איתו.

ואתם אוהבים את בודפשט ?

שווקי הכריסטמס אהובים עליכם ?

אהבתם?

מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג ולקבל פוסטים חדשים כאשר יעלו

מוזמנים לעקוב באינסטגרם ובפייסבוק

פוסטים אחרונים:


ROAD TRIP- ITALY-מילאנו-רומא

מילאנו – צ'ינקווה טרה – טוסקנה – רומא אוקטובר 22

חזרנו מטיול נהדר משפחתי ראשון אחרי הקורונה עם בתנו בת ה17, בהרכב חסר, הבן בקורס בצבא. חגגנו גם יום הולדת לבעלי. חצי שנה קודם, בשלהי גל האומריקון, הייתי עם בתי ארבעה ימים מופלאים ברומא והבנתי שאני חייבת לחזור לאיטליה, להעמיק ולשלב גם טיול עם נופים. התמכרנו לנופים והמרחבים המגוונים והיפים, הרבה ירוק, הרים, חופים דרמתיים, גבעות משתפלות, כפרים ציוריים שונים, אין סוף כרמים וערים כמו פירנצה ורומא. כל מקום עם נוף ייחודי ושונה. אחד יותר יפה מהשני. למעט יום אחד גשום, היה לנו מזג אויר מעולה ובטוסקנה אף ראינו קצת שלכת.

10 ימים שאותם חילקנו לשלושה חלקים :

אזור צ'ינקווה טרה חבל ליגוריה, חבל טוסקנה כולל יום פירנצה, ורומא.

לינות הוזמנו מראש :

2 לילות לה ספציה- דירה בלה ספציה דרך בוקינג

5 לילות טוסקנה-דירה דו מפלסית בחווה בטוסקנהAgriturismo Le Gallozzole דרך בוקינג.

2 לילות רומא -מלון WHITE ברומא דרך אתר המלון.

טיסות : אלעל הלוך למילאנו, חזור מרומא.

רכב : שכרנו מחברת AutoEurope- Budjet, שידרגנו אותו בשדה והיינו מרוצים מאוד. עשינו את הדרך ממילאנו לרומא.

חלק 1: מילאנו -לה ספציה. צ'ינקווה טרה ופורטוונרה

שנים שחלמתי להגיע לכפרים הצבעוניים האלה הנושקים מההרים לים. לחמשת הכפרים אי אפשר להיכנס עם רכב למעט הכפר הצפוני בו חלקית מותר. אפשר להגיע אליהם ברכבת או שייט. לכן בחרנו לישון בעיר לה ספציה על מנת לאפשר לנו להגיע לכפרי הצ'ינקווה טרה בנוחות עם הרכבת או בשייט וכן לטייל באזור. הדירה שלקחנו "La Cittadella" , ממוקמת קרוב למרכז העיר ולים, אך לא כל כך קרוב לתחנת הרכבת ולחנייה החינמית. נחתנו במילאנו בשעות הצהרים ומיד התחלנו לנסוע את הדרך היפה ממילאנו ללה ספציה, כשלוש -ארבע שעות. נוף מקסים שתוך כדי נסיעה אני מבינה שמגיע לו טיול משל עצמו- אמיליה רומנה.

בדרך

עם ההגעה ללה ספציה אנחנו עסוקים בהתארגנות בדירה, השארת המכונית בחניון חינמי –Piazza d'Armi ליומיים הבאים וקניית כרטיס יומי לרכבת בין הכפרים בתחנת הרכבת, על מנת לחסוך תורים למחרת בבוקר. ארוחת ערב אנחנו אוכלים במסעדה מקומית של פיש אנד ציפס ופירות ים שנמצאת על המדרחוב. עייפים חוזרים לדירה. מחר מצפה לנו יום ארוך ומרגש !

יום 2צ'ינקווה טרה – 5 האדמות- Cinque Terre

התעוררנו לבוקר מעונן, התחזית כבר כמה ימים לפני בישרה על יום גשום. כבר לא יכולנו להזיז את התכנית של טיול בכפרים ולכן לקחנו עמנו את מעילי הגשם, 2 מטריות שהבאנו וקיווינו לטוב. כבר בדרך לתחנת הרכבת התחיל לרדת גשם, קנינו עוד מטרייה בשוק המקומי והמשכנו לתחנת הרכבת. ב-9:20 יצאה הרכבת ואנחנו יורדים בכפר הראשון הדרומי ביותר והקרוב ללה ספציה. החלטנו לעשות את הכפרים מדרום לצפון.

ריומג'ורה- RIOMAGGIORE  
הנמל, הבתים הצבעוניים והסירות

הכפר ריומג'ורה נחשב הכפר הכי מתוייר. תשע דקות מלה- ספסיה. הוא הוקם בתחילת המאה ה13. ומונה כ1600 תושבים. הוא בנוי לאורך נקיק היורד אל עבר הים. הנקיק הוא רחובו הראשי של הכפר ויה קולומבו Colombo via . בו מרוכזים בארים, מסעדות וחנויות. תחנת הרכבת של הכפר ממוקמת כמאה מטר צפונה מהרחוב הראשי. מתחנת הרכבת ניתן לרדת לכיוון הנמל והחוף, בימי הקיץ המקום הומה ואנשים תופסים להם מקום להשתזף על הסלעים.

אנחנו יורדים לנמל והכל רטוב מהגשם שזה עתה ירד. מסיבוב קצר באזור החוף מתגלים הבתים הצבעוניים היפים של הכפרים. לסלעים לא הגענו בגלל הרטיבות, ואנחנו חוזרים לרחוב הראשי ומתחילים לטפס במעלה הרחוב. ככלל בכל הכפרים יש רחוב אחד שמטפס אל ההר. מעלה הרחוב מוביל אותנו לכנסייה ושם תצפית נהדרת, אנחנו מצטלמים ומצלמים,

במעלה הרחוב

משם ממשיכים בשביל המקביל לקו חוף הים שמוריד אותנו חזרה לכיוון תחנת הרכבת. בתחנה צריך לשים לב שאנחנו על הצד הנכון של הרכבות, יש כל 20 דקות רכבת ואנחנו ממשיכים לכפר השני. כמה דקות נסיעה, הרוב במנהרות.

השביל המסתובב ויורד לתחנת הרכבת. יש גם מעלית . ברקע תחנת הרכבת
מנארולה – Manarola

הכפר הכי קטן מבין הכפרים ונחשב לכפר היפה אז המשכנו אליו. יש כביש אחד שמטפס מהנמל עד לכנסייה למעלה. מהכנסייה נשקף נוף מרהיב של העיירה. אנחנו זקוקים להפסקת קפה ומחפשים מקום לשבת במעלה הרחוב הראשי. כן, גם כאן מטפסים. בדרך חנויות שרק נפתחות. קפה לא מצאנו ואנחנו מוצאים את עצמנו בראש ההר אל מול כנסייה יפה כאשר ממול נוף עוצר נשימה של הכפר והים. ברקע עננים כבדים.

מאנארולה- במעלה הרחוב
הנוף של הכפר מהתצפית ליד הכנסייה

מכיוון שלא שתינו קפה, החלטנו לברר מה עם המסעדות בעיר. ישנן שתים מומלצות מאוד שצריך להזמין מראש אליהן או כאשר הן נפתחות. Trattoria Dal Billy, ו Nessun Dorma. במעלה הרחוב ראינו את המשרד של נסון דורמה , אך בגלל הגשם הצפוי הם אמרו לנו שהם סגורים. נשארה לנו המסעדה השנייה שנמצאת במעלה ההר. בעוד אנו מתפעמים מהנוף התחיל שוב לטפטף, אנחנו בפסגת ההר ואין לנו מקלט מהגשם. החלטנו לנסות להגיע למסעדה טרטוריה דאל בילי ולראות אם נוכל להיכנס, על אף שלא הזמנו מקום. שלטים מובילים אותנו אל המסעדה שעוד לא נפתחה. אנחנו מכאן לא זזים !!!

לבסוף בעל המקום הסכים לקבל אותנו וישבנו בפנים. איזה מזל, דקות לאחר מכן התחיל גשם שוטף . הזמנו את המנות המקומיות שכוללות רוטב פסטו ופסטה פסטה בעבודת יד בשם Troffie העשויה מקמח מעורב בקמח ערמונים. זו היתה אחת הארוחות הכי טובות שלנו בטיול . מומלץ ביותר!! . מאחר והגשם לא הפסיק "נאלצנו " להזמין גם מנה אחרונה -טרמיסו, גם טובה מאוד. בכל זאת אנחנו באיטליה !!

אנחנו יוצאים מהמסעדה ועדין גשום, יורדים באותו רחוב שממנו באנו, מחכים מתחת לאיזה גשרון לסוף הגשם, שלא נפסק ובוחרים להמשיך לכפר הבא, את הנמל נשאיר לפעם הבאה. אנחנו מדלגים על הכפר קורניליה Corniglia מאחר והוא פחות מתוייר ובעל הדירה שלנו המליץ לנו להגיע אליו בשקיעה. הוא הכפר היחיד שאין לו נמל. שמרתי אותו כאופציה לסוף אם תהיה שקיעה ביום כזה ואם ישאר לנו כוח וזמן.

VERNAZZA

אנחנו יורדים מהרכבת בגשם שוטף ומתחילים ללכת לכיוון הנמל.

וארנצה נחשבת לפנינה של הכפרים. המרכז של הכפר הוא הנמל היחסית גדול, עליו חולשת הכנסייה היפיפייה סנטה מרגריטה לה מגדל הפעמונים צהוב ומעוגל מרשים ביותר ולה מרפסת פנורמית מאחור. בגב הנמל על קו החוף נמצאת המצודה המרשימה קְסֶטלו דורָיה Doria Castello מובילות אליה מדרגות תלולות. בנמל חוף חולי קטן, חוף נוסף ממוקם מדרום לנמל חופים סלעיים. המבצר נבנה במאה ה-15 במטרה להגן על תושבי הכפר מפלישת פיראטים.

בגשם השוטף אנחנו מנסים לקלוט את יופי המקום, בדרך מהתחנה למעגן ומסביב למעגן חנויות קטנות חמודות לתיירים. תיירים עם מטריות מנסים להגיע לקצה המעגן.

תחנת הרכבת-עולים יורדים. כך זה בכל כפר

באחת מהפוגות הגשם המשכנו לכיוון הרחוב הראשי שהיה פחות מוצלח מהכפרים שכבר ראינו לכן החלטנו להמשיך לכפר הבא. את המבצר, התצפית ממנו וחוף הים השארנו לפעם הבאה.

מונטרוסו Montoroso

הכפר הצפוני ביותר, מונטרוסו נחשב כפר ממוסחר יחסית לכפרים האחרים ומתאים ל"בטן גב" עם חוף מסודר. יש בו אזור חדש עם מלונות וחוף ים רחב ואזור "הישן" עם הבתים הצבעוניים, הרחובות המתפתלים וגרמי המדרגות התלולים. כמו גם, חנויות אומנות, מזכרות ואפילו בגדים. תחנת הרכבת נמצאת באזור "החדש" . אנחנו יוצאים מתחנת הרכבת, מתפעלים מחוף הים וממשיכים לכיוון הטיילת בחוף באזור החדש. יש הפוגה מהגשם ואנחנו מוצאים את עצמנו כמעט לבד על הטיילת ובחוף. בכל התמונות המפורסמות מהקיץ המקום מפוצץ מאנשים ומטריות הצללה הצבעוניות צפופות צפופות. לאחר ששתינו קפה עם עוגה אנחנו ממשיכים לכיוון החלק הישן. יש מנהרה מתחת לפסי הרכבת, בה עוברים כדי לעבור לאזור "הישן" של הכפר.

החוף בחלק החדש
חוף הים הנטוש

אנחנו מסיירים בין הרחובות והחנויות המושקעות . העייפות ניכרת ואנחנו מוותרים על הכנסייה Chiesa di San Giovanni Battista, הנמצאת בחלק הישן של הכפר. כנסייה זו נבנתה בין השנים 1244 ו-1307 בסגנון גותי ליגורי. וגם על המגדל Torre Aurora – שנבנה במאה ה-16 כדי להגן על הכפר מפני שודדי ים. אנחנו כבר עייפים ומחליטים לחזור חזרה לתחנת הרכבת, שוב על הטיילת היפה . מכאן אנחנו עולים בתחנה ונוסעים כמה תחנות עד ללה ספציה. נותנים לרגלים לנוח ומנסים לקלוט את המראות היפים שראינו היום.

מונטרוסו -החלק הישן
מבט לחלק הישן

בתחנת הרכבת של לה ספציה אנחנו יורדים וממשיכים במידרחוב לכיוון הדירה שלנו. עדין מוקדם לארוחת ערב ואנחנו מחליטים לעלות לדירה לנוח קצת ובהמשך לרדת. היינו כל כך עייפים שבסוף נשארנו בדירה. בסיכומו של יום הלכנו כמעט 12 קמ' וטיפסנו 21 קומות !!!

זה היה אחד הימים היפים שעשינו בכל הטיולים שלנו. הגשם רק העצים את חווית הביקור בכפרים. הנסיעה ברכבת גם הוסיפה ונתנה לטיול נופך של "טיול תרמילאים" וחשיפה לכל התיירים שחזרו לטייל באיטליה.

חומר נוסף:

אתר צינקווה טרה https://www.cinqueterre.eu.com/en/the-five-towns עוד אתר של צינקווה טרה https://www.tripsavvy.com/map-of-the-cinque-terre-villages-and-travel-guide-4134978 אתר חברת השייט https://www.navigazionegolfodeipoeti.it/en/daily-trips אפשר לקנות את כרטיס צינקוה טרה באינטרנט – כרטיס שנותן נסיעה יומית חופשית בכל הרכבות וכן אפשרות להליכה במסלולי ההליכה השונים. https://card.parconazionale5terre.it/en

יום 3 פורטוונרה – Portovenere והנסיעה לטוסקנה

שני מקומות נוספים שרציתי לבקר באזור זה היו הכפר פורטוונרה שקרוב ללה ספציה והכפר הידוע פורטופינו. לצערי הורדתי את פורטופינו והיא תדחה לטיול עתידי מאחר והתברר לי שזמן הגעה הוא ארוך מאוד ואין ספינות כרגע שמגיעות בזמנים מתאימים. בעל הדירה יעץ לנו לנסוע עם האוטו לפורטוונרה ולהגיע עד השעה 9:00 בבוקר מאחר וזהו יום שבת, גם האיטלקים מגיעים. שייט בעונה זו של השנה אפשרי, אך בחזור היינו צריכים לחכות כמה שעות.

קמנו מוקדם, סגרנו את המזוודות והלכנו לחניון להביא את האוטו, נפרדנו מבעל הדירה ועזבנו את לה ספציה לכיוון פורטווונרה. הגענו לעיירה קצת לפני 9:00, מצאנו חנייה בקלות, משלמים עם מדחנים והתחלנו ללכת לכיוון הנמל. לאורך הנמל נפתחו בתי הקפה, אנחנו חולפים על פני הרחוב וממשיכים הלאה לכיוון מערת בירון והכנסייה.

פורטוונרה-הנמל איזה יום יפה !

פורטוונרה היא חלק מ"מפרץ המשוררים" – Golfo Dei Poeti ממנו שאבו את השראתם גדולי המשוררים ואנשי הרוח של איטליה. דמויות כמו דנטה, ביירון, ז'ורז' סאנד ועוד רבים ישבו בסמוך למפרץ זה לתקופה במשך חייהם. אנחנו מגיעים לGrotte Byron מערת ביירון ע"ש הלורד ביירון משורר בריטי מהמאה ה18 שהיה מגיע להתארח כאן. ממנו נשקף נוף מקסים וממשיכים לכנסייה העתיקה Chiesa di San Pietro– כנסייה קתולית משוחזרת קטנה שנבנתה בשנת 1198, הניצבת על סלע בולט שמשקיף לים, ממנה רואים את החומות העתיקות ואת האיים שאליהם אפשר לקחת סירה ולשוט.

Grotte Byron– מערת ביירון

אנחנו חוזרים על עקבותינו ומחפשים את הרחוב הפנימי מאחורי הנמל בו יש חנויות. הכניסה אליו דרך שער המבצר או מהצד של המערה (כרגע יש שם עבודות בנייה וקשה למצוא). אנחנו נכנסנו דרך השער. חנויות תיירים מגוונות ומעוצבות, יפות מאשר בצ'ינקווה טרה.

מסיימים את הביקור בבית קפה על הנמל. חוזרים למכונית וממשיכים ליעד הבא -LARICI.

Chiesa di San Pietro
צילומי כלה וחתן
רחוב החנויות מקביל לנמל
מפרץ המשוררים

LARICI עיירה נוספת על החוף , נסענו לכיוונה, אך לא מצאנו חנייה והמשכנו הלאה לכיוון היעד הבא שלנו -החווה בטוסקנה.

חלק 2- טוסקנהTOSCANA DREAM

את הדרך מאזור לה ספציה ליעד החדש שלנו עשינו בנסיעה כמעט רצופה דרך נופים מתחלפים, הים, רכס ההרים באזור קררה, והכביש מפירנצה לסיינה. הבית הבא שלנו לחמישה ימים הוא בחווה באזור העיירה Monteriggioni. ההזמנה נעשתה דרך בוקינג. מונטריגיאוני נמצאת בין סיינה, סן ג'ימיניאנו ודרך הקיאנטי, כביש יפיפה בו עברנו לא מעט פעמים.

הוויז שולח אותנו מהכביש הראשי לכביש צדדי יותר, הנופים מתחלפים שוב והפעם לגבעות ובהם כרמים אין סופיים, חוות ציוריות, שעת השקיעה מביאה איתה אור מיוחד אותו נכיר במהלך הימים הבאים, הנופל על הכרמים ומאיר אותם בצורה קסומה. אנו מגיעים לחווה ומקבלים את הבית שלנו לחמישה ימים. ריח של יין מקבל אותנו, יש כאן יקב והכנת היין היא עכשו בעיצומה.

אז מה עשינו בטוסקנה ?

היו לנו ארבעה ימים מלאים ונפלאים- התמסרנו למרחבים הירוקים, לכרמים, לשקט ולרוגע. שילוב צבעים נהדר בין הירוקים בתוספת הצבע של הכרמים, צבע הבתים ואפילו האדמה בצבע המתאים בפלטת צבעים מושלמת באור שמש יחודי. נסענו בכבישים היפים, שתי עיירות בממוצע, אחת בבוקר, אחת לקראת צהרים ובהם שילבנו ארוחת צהרים וקפה וגלידה לאחה"צ. הכי נהנו מהנסיעה בכבישים הצדדיים, מהמרחבים, הכרמים והשקיעות היפות, ומהחווה שלנו. כל עיירה התגלתה כשונה מרעותה, ודווקא אלו שזכרתי לטובה וחזרתי אליהן פחות משכו אותי הפעם. חוץ מפירנצה שאליה הקדשנו יום ואכתוב עליה גם בהמשך.

יום 1 – סיינה ומונטיגיריאוני Monteriggioni 

את היום הראשון שלנו בטוסקנה פתחנו בארוחת בוקר שהכנו בחווה, התמוגגנו מהנוף שלנו שמסביב ולאחר התארגנות יצאנו לכיוון סיינה. לאחר שלושה ימים צפופים ומאתגרים בנסיעות , היום אפשר קצת לנוח. החנינו בחנייה של תחנת הרכבת של סיינה PORTA SIENA, יש מהקניון הצמוד מדרגות נעות ודרגנועים שעולים עד כ10 דקות מאחד משערי העיר. בסיינה הייתי בביקור קודם כסטודנטית לארכיטקטורה ואז מאוד אהבתי אותה. היום יום א' וגם האיטלקים מטיילים. לאט לאט נפתחות החנויות ואנחנו מנווטים לכיוון הכיכר הגדולה של העיר פיאצה דל קאמפו (Piazza del Campo) שנבנתה במאה ה-13, מוקפת ארמונות ובתי מידות עם גגות אדומים ובה גם שוכן ארמון העיר – Palazzo Pubblico, שמשמש כבית העירייה. מעל הארמון מתנשא מגדל שעון גבוה, Torre del Mangia

מהכיכר אנחנו ממשיכים לכיוון הדומו , ככר נהדרת עם המגדל. לא נכנסים פנימה. וממשיכים לטייל בסמטאות שהתמלאו בינתיים בתיירים. מחפשים מקום לאכול. מתעייפים ובסוף מוצאים מסעדה.

הדומו – הקתדרלה

עד שחזרנו לתחנת הרכבת כבר היינו עייפים וחשבנו לנסוע חזרה לחווה לנוח, קפה אחד הציל אותנו. תוך כדי נסיעה הרגשנו שהתאוששנו וכיוונו את הוויז לעיירה הקטנה מונטריג'יוני שדי קרובה גם לחווה שלנו.

מונטריג'וני – Monteriggioni 

מונטריג'וני יושבת על גבעה קטנה  בין הכרמים . עיירה קטנטונת אשר הייתה בעבר מבצר הגנה ונבנתה בתחילת המאה ה-13 ברחובות הפתלתלים שמוקפים בחומה. ארבעה עשר מגדלי השמירה המבוצרים בחומה שנשמרו כמעט בשלמותם. להשלמת אווירת ימי הביניים קיבלה אותנו בכניסה בכיכר הכנסייה הופעה של אבירים, דגלנים ומתופפים ! הסתובבנו כשעה בעיירה החמודה הזאת , קינחנו בגלידה וחזרנו אל החווה שלנו לקראת ערב. ניתן גם לעלות לחומות. אנחנו אהבנו מאוד את העיירה !

הופעה "ימי ביניימית" בכיכר

יום 2 -דרך הקיאנטי -SR222 וסן ג'ימיניאנו

חבל הקיאנטי (Chianti) מתפרס מאזור סיינה עד פירנצה ועובר דרך כביש SR222. החבל ידוע כאחד מאזורי היין החשובים של איטליה, כמו גם כאזור מרכזי לייצור שמן זית. אזור קיאנטי, כאשר העיירות המרכזיות הן גרבה (Greve), פנזנו (Panzano), ראדה (Radda), וקסטלינה (Castellina). קיאנטי הוא אזור כפרי, המאופיין בנוף ירוק של גבעות משתפלות, המוקפות בגפנים. הוא ידוע גם בשל יינות קיאנטי, היינות האדומים המופקים בו. השילוב בין מזג האוויר הנוח והאדמה הפורייה, הופכים אותו לכר פורה לייצור אחד היינות הטובים בעולם, מסורת שהחלה עוד לפני התקופה הרומית. היינות של קיאנטי מופקים מענבי ה-Sangiovese והם מתאפיינים בצבע בהיר, חמיצות גבוהה וטעם פירותי ומריר. כאשר יינות הקיאנטי קלאסיקו הם המפורסמים ביותר. בצדי הדרך אפשר לראות את היקבים עם סימון התרנגול השחור.

החווה שלנו נמצאת בדרום כביש היין מאוד קרוב לכביש SR222. היום מתכננים לחקור את הציר הזה ולנסוע צפונה. מתוכנן לנו יקב בשעה 13:00. אנחנו יוצאים בנחת ומתחילים לנסוע לתחנה הראשונה Castellina. נסיעה קצרה, מגיעים לחניון אך לא מוצאים את הכניסה לכפר, מוותרים וממשיכים הלאה, יש עוד עיירות על הציר הזה. עוצרים בראדה אל קיאנטי -Radda עיירה קטנטנה, חניון קרוב, מטיילים לאורך הרחוב הראשי, הרבה חנויות יין וממשיכים לכיוון היקב שלנו.

אנחנו ממהרים ליקב שלנו, אך לקראת השעה היעודה הוויז לא מוצא את היקב וכך אנחנו מסתובבים ומסתובבים. לבסוף התייאשנו והמשכנו הלאה לעיירה הבאה Greve. חנינו בחניון ציבורי והתחלנו ללכת לכיוון הכיכר הגדולה. בדרך ראינו חנות יין עם טעימות במרתף ענק. עצרנו ביקב קטן לטעימות והגענו אל הכיכר של העיירה.

לצהרים עצרנו בפודטראק של דריו, בעל מסעדת בשר מפורסמת באזור, מכיוון שלא היה מקום אצלו בהזמנה מראש, הסתפקנו בפוד טראק. זמן טוב לתכנן את המשך היום. החלטנו לא לשוב ליקב שפספסנו ולהמשיך לכיוון סאן ג'ימיניאנו.

סאן ג'ימיניאנו San Gimignano

עיירה קסומה מוקפת חומה בטוסקנה. בעבר, היו בעיירה כשמונים מגדלים, אך לאורך השנים, בעקבות מלחמות ומגיפות, הצטמצם מספרם ל-14. הם נבנו כחלק ממאבק כוחות בין שתי משפחות האצולה ששלטו בעיר דאז. ההשערה אחרת מציבה סיבה כלכלית לבנייה. תעשיית הטקסטיל שפרחה בעיר התמחתה בצביעת בדים בצבע הזעפרן היקר. כדי לשמור על איכות הבדים הם נתלו לייבוש בתוך המגדלים, מוגנים מפגעי השמש והרוח. בת שמונת אלפים תושבים. כיכר דלה צ'יסטרנה : Piazza della cisterna כיכר הבאר, שקסמה נובע מאי הסימטריות שלה ומהאינטימיות שיוצרים המבנים והמגדלים המקיפים אותה. במרכזה הבאר, אחת הגלידריות הטובות ביותר בטוסקנה. Piazza di Gelateria . או בגלידרייה דונדולי Dondoli Gelateria.

כיכר הבאר והגלידה המפורסמת ברקע

לסן ג'ימיניאנו הגענו לאחר נסיעה דרך הכרמים בדרכים חדשות ויפות. החנינו באחד החניונים P3 ומשם כמה דקות ואנחנו עולים לכיוון הרחוב הראשי. מצאנו בית קפה ברחוב הראשי, התיישבנו בו ולאחר התאוששות המשכנו הלאה. אחרי שהיינו בעיירות הקטנות של דרך הקיאנטי, סן ג'ימיניאנו נראתה גדושה בתיירים. שעות אחר הצהריים היפות הדגישו את הצבע המיוחד של הבניינים. הגענו לכיכר הכנסייה, כמה צילומים והמשכנו לכיכר הבאר הגדולה יותר. במרכז הכיכר תור ענק לגלידה, לחכות ? להמשיך? התור מתקדם מהר אז החלטנו לעמוד. ואכן עובדים שם מהר. האם זו הגלידה הטובה ביותר? לא בטוחה אבל היה טעים !!. המשכנו לטייל ברחובות, שווה מדי פעם להציץ מהסמטאות לכיוון הנוף שהוא יפה לא פחות. .

לאחר שמיצינו מתחילים לחזור לחנייה. בערב הזמנו מסעדה ליד החווה שלנו, בדרך למסעדה התגלתה בפנינו השקיעה הזאת. השקיעות היפות של טוסקנה.

לפני שנמשיך בטיול כמה מילים ותמונות על החווה שלנו שהייתה מוצלחת מאוד . גם המיקום לטיול כוכב, וגם החווה עצמה, שסיפקה לנו רוגע, יופי והנאה. Agriturismo Le Gallozzole . הזמנו דרך בוקינג. הייתה לנו דירה דו מפלסית : סלון ומטבח בקרקע עם יציאה לחצר וחדרי שינה ואמבטיה בקומה עליונה.

יום 3 טיול בפירנצה

במהלך תכנון הטיול התלבטתי האם לשלב את פירנצה בטיול.

להכנס לעיר, למצוא חנייה, האם יום יספיק או שנהיה במרדף אחרי אתרים ?

לבסוף החלטתי לשלב אותה. בטיול הסטודנטים שלי הייתי בה כמה ימים והיא היתה העיר המועדפת עלי. כמעט והתחרטתי ביום האחרון, השלווה של טוסקנה הרתיע אותי שמה זה יהיה יום עמוס מדי. מה גם ששותפי לטיול קיטרו כשנודע להם שהזמנתי מקום למוזיאון האקדמיה, לפסל של דוד. הדבר היחיד שהזמנתי לאותו היום. בבוקר החלטנו שיוצאים. החלטתי על המסלול וסימנתי אותו על המפה. בחווה המליצו לנו על החניון של הרכבת. Firenze Santa Maria Novella לשם כיוונו את הוויז. נסיעה של כשעה וחצי ואנחנו בפאתי פירנצה. התרגשות גדולה, הנופים מתחילים להיות מוכרים. נכנסים לחנייה, מסתבר שהיא יחסית יקרה (3.6 יורו). החלטנו להישאר שם. הפחד מאזורים אסורים לכניסה הzlt. הרתיע אותנו מהסתובבויות נוספות. (בסופו של עניין זה לא יצא יקר והיה שווה את המיקום) אנחנו יוצאים דרך התחנה החוצה ומגלים שאנחנו ממש במרכז!

תחנה מס 1 הדומו בדרך אנחנו רואים את Santa Maria Novella, דקות של הליכה וכנסיית הדומו הענקית עם הכיפה האדומה מתגלית לנו לאט לאט. הבתים מתקופת הרנסנס, הארמונות המייחדים את פירנצה ביחד עם החנויות היפות מבטיחות לנו יום נהדר !

קתדרלה סנטה מריה דה פלורה Cattedrale di Santa Maria del Fiore הנראית מלמעלה כמו פרח ענקי, נחשבת לקתדרלה החמישית בגודלה בעולם. הכניסה לדומו בחינם, אך יש תור !הכיפה העצומה של הדואמו, שהינה למעשה כיפה בתוך כיפה, תוכננה על ידי האדריכל, בן המאה ה-15, פיליפו ברונלסקי (Filippo Brunelleschi). היא בעלת קוטר של מעל לארבעים מטר וחולשת על קו הרקיע של העיר כולה. מדובר במבנה אדריכלי שיש בו פריצת דרך של ממש לאותה עת, ולשם בנייתה ברונלסקי המציא ציוד ומיכון מיוחדים. החלק הפנימי של הכיפה מעוטר בציורי קיר מרהיבים. יש אפשרות לעלות לתצפית על כל העיר מהגג אך יש לעלות 463 מדרגות. שעות פתיחה: שני עד שישי 8:30 עד 19:00, שבת 8:30 עד 17:00, ראשון 13:00-16:00. לעלות לכיפה צריך להזמין   מראש ובתשלום.                                                                         

אנחנו חולפים גם ליד הבפטיסטריום של פירנצה שמול הדואומו, הוא מבנה מתומן בן כאלף שנה. מבנה זה מפורסם בעיקר בזכות דלתות הברונזה המוזהבות שלו, שנמצאות בצידו המזרחי אל מול הדואומו, שאת המקוריות עשה מתחרה בן זמנו של ברונלסקי, בשם לורנצו גיברטי (Lorenzo Ghiberti). למרות שמדובר כעת בהעתק, לפי המסורת מסופר שמיכלאנג'לו כינה אותן "דלתות גן העדן", ומאז ועד היום הן נקראות כך.

תורים ארוכים של אנשים מחכים להכנס. הפעם לא נכנס ולא נעלה לכיפה. ממשיכים לעבר הככר, בתי הקפה המזמינים והכיפה של הכנסייה של ברונולסקי ביחד עם המגדל של גוטו –

קמפנילה די ג'וטו מגדל הפעמונים הקמפנילה (Campanile): המגדל מצופה לוחות שיש צבעוני ויקר ופסלים מרשימים מוצבים בגומחותיו. הקמפנילה עוצבה על ידי ג'וטו (Giotto), מבשר אמנות הרנסנס בן תחילת המאה ה-14. מוטיב החזרתיות, האיזון והפרופורציה שעליהם טרח, מבשרים את ערכי אמנות הרנסנס, כולל הצבת פסלים הקשורים כולם במספר שבע (שבע מידות טובות, מלאכות שונות, שבעה נביאים ועוד). אפשר לעלות למגדל.

התחנה מס 2 -ככר הרפובליקה אחת הכיכרות הגדולות. בהמשך אנחנו נכנסים Piazza Strozzi. אחד מארמונות של המשפחות העשירות של פירנצה שמשמש היום כמוזיאון אמנות.

תחנה 3-פיאצה סניורהPiazza della Signoria בה ממוקם "הארמון הישן" Palazzo Veccio שכיום הוא בחלקו מוזיאון ובחלקו שוכן בית העירייה אשר בחזיתו מספר פסלים, אשר המפורסם מכולם הוא פסל דויד של מיכאל אנג'לו. בעבר הרחוק זה היה מקום משכנו של הפסל המקורי, אך כיום זהו רק העתק כאשר הפסל המקורי נמצא בגלריית האקדמיה. כאן אפשר לראות את המגדל המפורסם, עותק פסל דוד ופסלים אחרים.

פסל דוד -ההעתק

תחנה 4 גשר פונטווקיו. (Ponte Vecchio) שמשמעות שמו- הגשר הישן, הוא גשר אבן מקורה מימי הביניים החוצה את נהר הארנו ומחבר בין הגדה הצפונית והעיר העתיקה לגדה הדרומית של פירנצה. זהו הגשר הישן ביותר של פירנצה, היחיד מבין גשרי פירנצה ששרד את מלחמת העולם השניה, והוא מבין הגשרים שמשמרים את הצורה הרווחת בעבר שבה נבנו חנויות לאורך הגשר.

בדרך לגשר הבת מזהה את החנות האהובה עליה. אנחנו משאירים אותה שם וממשיכים לכיוון הנהר ולגשר המפורסם. כמה יפה כאן!! מחפשים את הנקודות התצפית היפות אל הגשר.

אור השמש כאן כל כך מיוחד ומעניק לעיר הזאת גוונים יחודיים. נפעמים אנחנו עוברים דרך מוזיאון האופיצי, הפעם לא נכנס (לפחות שלוש שעות) . ממשיכים לתחנה מס 5 כנסיית סנטה קרוצ'ה אותה זכרתי מלימודי האדריכלות, אחת הכנסיות הגדולות בעיר והבזיליקה הפרנציסקנית הגדולה בעולם. בין כותלי הבזיליקה קבורים איטלקים דגולים והיא משמשת כעין פנתיאון . בין הקבורים בבזיליקה: גלילאו גליליי, מיכלאנג'לו, המלחין ג'ואקינו רוסיני, ההוגה והמחזאי ניקולו מקיאוולי ורבים אחרים. הבזיליקה גם עשירה במיוחד ביצירות אמנות, מן החשובות באיטליה. בדצמבר מתקיימים בה שווקי הכריסטמס.

בזיליקת סנטה קרוצ'ה

אוספים את הבת עם שקיות הקניות ומצפינים לכיוון שוק לורנצ'ו הסמוך למוזיאון האקדמיה. הפסקה לצהרים במסעדה מקומית כבר לא מותירה לנו זמן לשוק ואנחנו מתקדמים לכיוון תחנה מס 6 מוזיאון האקדמיה. את הכרטיסים שריינתי לשעה 15:00, מה שהוכיח את עצמו. נכנסנו אף לפני הזמן ועקפנו את כל אותם האנשים שעמדו בתור לרכוש כרטיסים. מוזיאון האקדמיה קטן ומכיל כמה אולמות בודדים של ציורים ופסלים. המפורסם שבהם הוא דוד של מיכאל אנג'לו שפוסל בין השנים 1501–1504, הפסל מציג את דמותו של דוד, היוצא לקראת גוליית ובידו קלע. הפסל נוצר בפירנצה , ונחשב לפסגת הפיסול האנושי, הוא אחד מן הפסלים הידועים ביותר מתקופת הרנסנס ואחת מיצירות האמנות הידועות ביותר בתרבות המערב.

דוד -מיכאל אנג'לו

כולם מאוד התרשמו. משם כמה דקות ואנחנו בתחנה מס 7 -שוק התיקים סאן לורנצו. הבת קנתה תיק ! ממש בסמוך לו יש שוק אוכל. אנחנו מוותרים ומתחילים לחזור לכיוון החניון.

בסך הכל זה היה אחד הימים המהנים. פירנצה הוכיחה את עצמה כעיר יפייפיה, מלאת שמחה, מופעי רחוב, חנויות משגעות ותיירים צעירים, שכייף לחזור אליה גם אחרי הרבה שנים, ומשאירה בהחלט טעם של עוד.

איזה יום נהדר !

יום 4 טיול לעמק אורצ'ה    Val d'Orcia

יום טיול מלא אחרון שלנו בטוסקנה לפני שנוסעים לרומא. ביום הזה בחרתי לנסוע לאזור הזה לראות את העיירות פיאנצה, מונטפולצי'אנו, ולחפש אחרי שדרת הברושים האולטימיטיבית. האזור נודע כאחד העמקים היפים והציוריים ביותר באיטליה. גבעות טוסקניות עדינות ועגולות, מנזרי ימי ביניים עתיקים, עיירות ציוריות ומזמינות, עצי ברושים בכניסה לחוות ועוד. באביב ובקיץ עוטפת את כל האזור תמונה גדולה של חמניות צהובות וגדולות. התחלנו לנסוע דרומה כאשר העיירה הראשונה שלנו היא אניו ויניוני (Bagno Vignoni). עיירה קטנה והציורית מימי הביניים "באניו ויניוני" שבניגוד לכפרים ועיירות אחרים, במקום כיכר במרכזה בריכה טבעית של מים מינרליים. זה למעשה היה תפקיד העיירה לאורך השנים: פינת מרגוע. משם ניסיתי לצוד אחר נופי הברושים שבדרך ובהמשך הגענו לכביש SR146 שעליו מספרים אפשר למצוא את הנופים הפסטורלים. גבעות עגלגלות שרק חלקן ירוקות בתקופה הזאת, במעלה הגבעה בית המוקף בשדרת ברושים.

פייאנצ'ה Pienza

העיירה השנייה שלנו להיום היא פיינצה (Pienza) נחשבת עיירה "אידאלית" . גם התושב המפורסם ביותר שיצא מתחומה – האפיפיור פיוס השני, חשב כך. כשהכריז עליה בשנת 1459 כ"עיר אידאלית לדוגמה” (Città ideale), שתשמש כמודל ומופת לבנייה לערים אחרות וליישום עקרונות הרנסנס. לשם כך הוא שכר את האדריכל ברנרדו רוסלינו, שהפך אותה לעיירה מדהימה ומתוכננת בקפידה. עד היום המרכז ההיסטורי שלה נחשב לפנינה של ממש, והוכרז כולו כאתר מורשת עולמית מטעם אונס"קו. העיירה משלבת ארמונות מרשימים, המסודרים סביב הכיכר המרכזית של העיר, בין המבנים שאסור להחמיצם תמצאו את ארמון פיקולומיני (Palazzo Piccolomini)הנישא לגובה של שלוש קומות ומאחוריו מתחבא גינת רנסנס קסומה במיוחד, וארמון פובליקו (Palazzo Pubblico) ששימש בעבר את ראשי העיר, וקירותיו מעוטרים בפרסקאות (ציורי קיר) מרשימים. בעיירה מומלץ לאכול ולקנות גבינת פקורינו מקומית, אחותה הטעימה של גבינת הפרמזן המפורסמת. פיינצה נחשבת לאחד מהעיירות הנחשבות בייצורה של אותה גבינה משובחת, העשויה מחלב עיזים.  לטעום את מנת הדגל של האזור – פסטה קצ'יו די פפה – פסטה טריה שמכינים במקום, עם גבינת פקורינו, ופלפל שחור.

אנחנו מסיירים ברחובות היפים של העיירה ומתיישבים לאכול באחת המסעדות. גבינת הפיקורינו היתה טעימה אך מנת הדגל של העיירה לא הייתה מוצלחת במסעדה הזאת.

הנוף מפיאנצ'ה

המשכנו בכביש היפה לכיוון מונטפולצי'אנו.

מונטפולצ'יאנו  Montepulciano פרחה בעיקר בימי הביניים המאוחרות, וכל המרכז העתיק שלה נשתמר בצורה מופלאה, שרק מזמינה לטייל בין הפיאצות היפות שלה ולהתפעל מהמבנים העתיקים והמרשימים והארמונות שהוקמו באותם ימים, על ידי גדולי האדריכלים האיטלקיים. יופיה של העיירה מתגלה בעיקר בשעות אחר הצהריים, אז שמש זהובה מאירה את המבנים בעלי גוון הטרה קוטה הכתמתם, ונדמה כי כל העיר מוקפת בזהב. לאן שלא תפנו במהלך השיטוט בעיירה, תגיעו בסופו של דבר לפיאצה היפהפייה והמרשימה – פיאצה גראנדה (Piazza Grande). בעיירה יש חנויות יין רבות, מקום מצוין להצטייד בו ביין המקומי, נובילה די מונטפולצ'אנו .

אנחנו הגענו לאחד החניונים התחתונים והתחלנו לטפס. מאוחר יותר שבנו על עקבותינו. יש גם מיניבוס מקומי שאפשר איתו לעלות למעלה. העיירה נראית כאילו נלקחה מתוך תפאורה לסרט איטלקי. בהחלט עיירה שרק טעמנו ממנה ואשמח לשוב אליה בעתיד.

ומה עם שדרת הברושים האולטימטיבית ? היפה ביותר ראינו כבר קרוב לחווה שלנו.

חלק 3 – טוסקנה -רומא

בצער אנחנו עוזבים את החווה שלנו, אך נרגשים להגיע לרומא. לא עברה חצי שנה מאז שביקרתי בה עם בתי –סיפור רומא וההתרגשות גדולה, לחזור ולהראות אותה גם לבעלי . בחרנו את מלון WHITE שבמיקומו קרוב למלון שהיינו פעם קודמת, כך שכבר נכיר את האזור בזמן הקצר שיש לנו. מכיוון שאת האטרקציות המרכזיות כבר עשינו, הכוונה הפעם היא לחזור למקומות האהובים, לנסות להגיע לאתרים שלא הספקנו פעם קודמת ושופינג (הובטח לבת) .

הדרך מהחווה לרומא אורכת כשעתיים וחצי . את ההפסקה שלנו אנחנו בוחרים לעשות בעיירה אורבייטו שנמצאת באמצע הדרך. לאחר כל העיירות שראינו, לא התעייפנו מהן, כל אחת שונה מרעותה ולכל אחת אופי המפתיע אותנו כולל אורבייטו.

אנחנו מחנים ממש ברום העיירה קרוב מאוד למרכז. ההפסקה שלנו תהיה קצרה מאחר ויש לנו עוד נסיעה ומזוודות באוטו ורוצים להגיע לרומא בשעה סבירה. אין ספק שאת אורבייטו לא מיצינו ונחזור אליה בשנית. הליכה קצרה מביאה אותנו לכיכר, אנחנו מתיישבים לקפה וסנדוויץ של בוקר שיוצא מוצלח מאוד ! וממשיכים לטייל בסמטאות היפות עד לקתדלרה המפורסמת של העיירה.

רומא

נפרדנו מהרכב בתחנת טרמיני ולקחנו מונית עד המלון WHITE HOTEL. אחרי מנוחה קצרה אנחנו יוצאים למסעדה שהוזמנה מראש OSTERIA BARBERINI המתמחה בפטריות כמהין, אותן כבר פגשנו בעיירות השונות בטוסקנה. אמנם נראה שעברה רק חצי שנה מאז שביקרתי כאן לאחרונה, והאווירה שונה, עמוס הרבה יותר, בעיקר בתיירים. עושים סיבוב באזור הטרוי וחוזרים למלון.

יום 1 רומא

הבת רצתה לצאת לקניות כבר בבוקר ואילו אנחנו רצינו קצת לטייל בעיר. לבסוף מצאנו פשרה, נלך קודם לאזור הפנתיאון וככר נבונה ולאחר מכן לאזור החנות (ברנדי מרויל) שברחוב ויה דל קורסו.

מזרקת טרווי

חלפנו על פני הטרווי ההומה, רח קורסו והאזור העתיק יותר עד הפנתיאון ומשם לככר נבונה. בהמשך הסתובבנו באזור הרחובות של החנויות ולקראת הצהרים הלנו לנוח במלון.

הפנתיאון

אחה"צ יצאנו שוב והפעם לכיוון ככר ונציה וככר הקמפידוליו הסמוכה אליה, מקום אותו זכרתי מביקורי כסטודנטית לאדריכלות.

פיאצה דל קמפידוליו (Piazza del Campidoglio, כיכר הקפיטול), היא פרי תכנונו של מיכלאנג'לו, נחשבת למופת אדריכלי. לפני שהתחיל את עבודתו בגבעת הקפיטול, היו בה ארמונות האוצרים והסנאטורים והסביבה נראתה משוללת כל סדר ואסתטיקה. מיכלאנג'לו החליט לבנות מול פלאצו די קונסרבטורי ארמון חדש, שיעניק לאיזור את הארגון שהיה חסר בו ויצר בכך מעטפת מבנים סימטרית ואסתטית. בין המבנים שבמעטפת הוא תכנן את הרחבה המעוטרת בדגמים גיאומטריים והוסיף את גרם המדרגות הנוח לטיפוס. הככר נחשבת לאחת הככרות המיוחדות ברומא. כיום ארמון הסנאטורים הוא מקום מושבו של ראש עיריית רומא, ואילו בארמון האוצרים ובארמון החדש שוכנים המוזיאונים הקפיטוליניים.

קיבלנו את השקיעה שם בככר היפה ולאחר מכן המשכנו לכיוון המלון חזרה לארוחת ערב באזור הטרוי. מחר יום אחרון וטיסה חזרה הביתה.

פיאצה דל קמפידוליו
שקיעה במדרגות היורדות מהככר
ככר ונציה
יום אחרון

יום זה הוקדש לאריזה, קניות והסתובבות בעיקר באזור המדרגות הספרדיות ורחובות המסחר שלידו כולל ויה דל קורסו.

ארוחת סיום אכלנו במסעדה קרוב לכיכר הטרווי IL CHIANTI VINERIA. לקראת ערב עזבנו את רומא לכיוון שדה התעופה והטיסה הביתה. היה נהדר לטייל בעיר שכבר מכירים זה מכבר , לגלות כמובן עוד מקומות ולחוש את הקצב, שמחת החיים והיופי הרב שלה שוב.

בכך בא אל סיומו ה ROAD TRIP שלנו ממילאנו לרומא.

איטליה יפה ואין סופית ואנחנו עוד נשוב !!

אהבתם ?

מוזמנים להירשם ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים

אפשר גם לעקוב באינסטגרם

https://www.instagram.com/daphna.shefer/

או בפייסבוק לטיולים ומקומות מומלצים

טיול משפחתי לאלפים הצרפתיים

דרוש מצנח רחיפה – תמידי

בקיץ 2018 נסענו לאחד הטיולים המשפחתיים המוצלחים והיפים שהיו לנו – זהו סיפור הטיול של כמעט שבועיים לאלפים הצרפתיים.

שנה קודם נסענו לתאילנד והיה לי ברור שחוזרים לאירופה הקרירה, התגעגעתי והתלבטתי בין אוסטריה, טירול בה כבר היינו לבין לאלפים הצרפתים, יעד שחלמתי להגיע אליו כבר כמה שנים.

לבסוף הוחלט על האלפים הצרפתיים. האלפים הצרפתים אלו נופים כמו בשויץ או אוסטריה, אך מחירים של ואוירה של צרפת (זול יותר משויץ )

כל הטיול נבנה מסיפורי טיול מאתר "למטייל" . וכאן המקום להגיד תודה לכל האנשים שבסיפורים שלהם ליוו אותנו גם בטיול עצמו. סיפור הטיול הזה גם הופיע בפורום ב"למטייל "ומעלה אותו כעת לבלוג שלי. נסענו ל 13 יום, טיסות איזיג’ט הלוך לג’נבה ביום א’ חזור מליון בגלל השעת חזרה הנוחה, שבת בצהרים.

חלוקת הימים :

חלק א'טיסה לג'נבה , 6 לילות כוכב לאזור אגם אנסי– בבקתה של נואל.

חלק ב'5 לילות כוכב בשאמוני עצמה בקרבת הר המונבלאן וההרים שסביבו

חלק ג'2 לילות בליון. טיסה מליון

 אז נתחיל …

חלק א'- אזור אגם אנסי

יום א’ בצהרים טרמינל 1 מפתיע אותנו לטובה -לא עמוס במיוחד וטיסת איזיג’ט שלנו יוצאת ומגיעה בזמן.

את הנופים של האלפים אי אפשר לפספס, ורואים אותם כבר מהמטוס. אנחנו נוחתים בג’נבה ומתחילים להתקדם לכיוון הצד הצרפתי. משם אנחנו משכירים את האוטו. הגענו בקלות ואין אפילו תור ! מקבלים את האוטו, יש אפילו גי.פי.אס ומדבקה של שוויץ. אנחנו מסודרים !! יוצאים לכיוון של הבקתה של נואל. כשעה נסיעה. יום א' היום וכל הסופרים סגורים. בדקתי עוד בבית ומצאתי סופר בדרך שאמור להיות פתוח, ננסה מקסימום נאכל את הקבנוס והקוסקוס שהבאנו מהבית… שמים על הג'יפיאס את הכתובת ונוסעים. לאחר כ 40 דקות מגיעים לכפר נידח ובו גם סופר די נידח אך פתוח !! בינגו !! יש חלב למחר בבוקר לקפה.

לאחר כרבע שעה אנחנו מגיעים לכפר של נואל, צימר שזכה להרבה ביקורות טובות באתר "למטייל". Gîte l´écureuil . דרך התקשורת אתה הייתה דרך המייל. (נראה שלאחר הקורונה כבר אי אפשר להשיגה) מחפשים ולאחר תשאול של השכנים מגיעים לנואל. נואל מקבלת אותנו בשמחה, מסיירת אתנו בדירה, מביאה לנו בגט, ביצים ועוגה שהכינה, פותחת לנו את החלונות -איזה כייף ! אויר ונוף נפלאים !

.זהו הבית שלנו ל 6 ימים. הילדים מקבלים כל אחד חדר מרווח והם מאושרים. אנחנו מקבלים את החדר עם התקרה המשופעת .

מכינים את ארוחת הערב הראשונה שלנו ומתארגנים ליום שלמחרת.

יום שני -יום 1 לטיול לעיירה אנסי – ANNECY

התחזית גשום ומעונן. זה המקום לציין שעד יומיים לפני שנסענו היה גל חום בכל האזור והטמפרטורות הגיעו ל 35 מעלות. ביום הראשון שלנו הטמפרטורות יורדות ומזג האוויר מיטיב עמנו לאורך כל הטיול. בתכנון המקורי רציתי לעשות את אגם בורג’ה ושיט בשאנאז' ביום הזה, אך בגלל מזג האוויר הגשום משנה ומחליטה לנסוע לעיירה אנסי, כך מרוויחה עוד יום בלשריין מקום לשייט  בשאנאז. אחרי שיחה עם נואל שהסבירה לנו על המפה לאן לנסוע, ארוחת בוק, הכנת סנדוויצים  ותורנות של הילדים בשטיפת הכלים אנחנו יוצאים ! נואל עוד רצה אחרינו עם מפה של אנסי ומייעצת לנו לחנות בחניון חינמי – Palace des Romains  כ 10 דקות הליכה מרכז. זה החניון שלנו גם לביקור הבא באנסי.

אנחנו מסתובבים ברחובות, הילדים מתלהבים מהחנויות ואנחנו מתקרבים לאזור העתיק .מצטלמים בגשר הצופה לבית הכלא העתיק וממשיכים בסיור שלנו, כך עוברות להם השעות. צהרים אכלנו במסעדת פיצות, וממשיכים לכיוון התצפית המפורסמת של בית הסוהר והאגם עצמו.

The Little Italy

לאחר ארוחת הצהרים והתצפית אנחנו ממשיכים לכיוון האגם, השמיים מתקדרים. בתכנית אופציה רכיבה על אופנים או שייט באגם. רחצה במים לא נראתה באופק, קצת קריר. בגלל העננות הילדים מוותרים גם על רכיבה באופניים, הולכים לנו על הטיילת היפה ונהנים מהנוף. מתחיל לטפטף ואנחנו ממשיכים לגשר המפורסם – Pont des Amours .

כאן כבר ממש יורד גשם שלא מפריע לתמונות להראות כמו גלויות. איזה צבע למים ואיזה יופי.!

Pont des Amours

אנחנו ממשיכים ובדרך עוברים בחנות ספורט (אחת מני רבות ) הבן רצה חולצה של נבחרת צרפת בכדורגל מהמונדיאל שאין להשיג. מבטיחים לו אולי שבחמישי תגיע אספקה חדשה. חוזרים לחנייה ומשם לסופר קרפור להשלים את הקנייה מאתמול. בדרך נראה את גשר גדול ומרשים.

“זוהי הנקודה הראשונה לטיול מחר “

סופר, ארוחת ערב, וצפייה מהחלון של נואל לנוף.

תם לו היום הראשון.

יום 2 – גשר Pont de la Caille , קניון גורג’ די פייר, העיירה שאנאז Chanaz, אגם בורז'ה

מישהו ראה את מכסה הקומקום אצל נואל?

קמים בבוקר לנוף העננים מרחפים מעל ההרים. בעוד אני בו זמנית בוהה בנוף הנפלא, מכינה ארוחת בוקר, קפה, חביתות וחושבת על המסלול להיום, נעלם לו כך פתאם המיכסה של הקומקום של נואל… התעלומה הזאת תלך איתנו כמה ימים….

ערפילי בוקר

ובינתיים ההחלטה לדחות את אגם בורג’ה היתה נכונה, נכון לנו יום יפה ללא גשם.

השייט נקבע לנו ל 1500 ובתכנית:  לעבור בגשר Pont de la Caille,  גורג’ די פייר, ואז בדרך אגם בורג’ה . בפועל : יצאנו מעט מאוחר 10. עצרנו בגשר Pont de la Caille.  

Pont de la Caille 

הילדים התפעלו, הצטלמנו מכל הזויות. בפועל היינו שם כמעט שעה ואז נסענו עוד חצי שעה לג'ורג' די פייר לעמוד בתור לקופה . George du Fier. קניון טבעי של ערוץ נחל שוצף, הליכה נחמדה של כשעה, גשרים ותצפיות לאורך הדרך. המסלול הוא הלוך וחזור. מסלול קליל של שעה. אנחנו אהבנו למרות שהיה קצת עמוס.

George du Fier

מסיימים אחרי 12 ועכשיו נוסעים ישירות לשאנאז. הדרך אמורה לפי גוגל לקחת שעה. בפועל לקח יותר. באמצע הדרך באיזה כפר פתאם שלט אין מעבר, נוסעים בעיקוף עוד 20 דקות. בכפר הבא אף אחד לא יודע איפה זה שאנאז או אגם בורז’ה. לבסוף סבתא צרפתייה הצילה אותנו וכיוונה אותנו לכיוון שאנאז.  מיום רגוע נכנסנו לחץ של זמן, מגיעים לשאנאז Chanaz  ב 14:50 כמובן שאין חנייה, לבסוף הבת ואני יורדות ומתחילות לרוץ לכיוון הביתן של הסירות על מנת לתפוס את הסירה, בעלי והבן מחנים ורצים גם הם. מגיעים  בדקה האחרונה. נכנסים לסירה ומתחיל לטפטף…

הזמנו שייט של שעה באזור התעלות והסכר בין שאנאז לנהר הרון

של חברת BATEAUCANAL.

בשביל לגשר על הפרשי הגבהים סוגרים סכר אחד, מעלים את האנייה וכשמגיעים לגובה , נפתח הסכר השני ואנחנו בנהר. יצא בעלי ואני התרשמנו יותר מהנוער על הפלא הזה. סה”כ היה נחמד מאוד. הילדים אמרו שלא היה צריך יותר זמן, מיצו אחרי שעה. יורדים ומחפשים מסעדה. השעה 1600 והרוב סגור. לבסוף מתנחמים בקראסון וגלידה.  סידור טוב גם בימים הקרובים. מטיילים בשאנאז כפר  יפיפיה, חוזרים לאוטו וממשיכים לחוף שאטילון -אגם בורג’ה.

Chanaz

משאנאז עד לאגם בורז'ה Lac du Bourget הנסיעה קצרה, מגיעים לחוף שאטילון -Chatillon 73310, חנייה קרובה ואנחנו פוסעים יחד לכיוון החוף. איך שנגלה האגם הבן שלי אומר : “זה נראה כמו הטפטים במסעדות עם הנוף…” האמת צדק. המים נראו עומדים כבתמונה סטאטית, לא אמיתי. אף תמונה של אף אחד מאתנו (4 ניידים ומצלמה) לא הצליחה לתפוס את הרגע  הזה ! ישבנו לנו על החוף. אף אחד  מאתנו לא נכנס לבסוף למים אבל נהנו מהמראה.

Lac du Bourget

בדרך חזרה לכיוון אנסי נסענו דרך col de chambotte דרך עקלקלה אך יפה. עוברים בקניון האאוטלט EMPAGNY .

יום 3 לטיול – גן עדן צרפתי Sixt-Fer-à-Cheval

מראש הגדרתי כמה אתרי MUST אחד מהם הוא הסיקס א שרוול Sixt-Fer-à-Cheval . שמורת טבע Cirque Du Fer A Cheval שהיא שרשרת הרים בצורת פרסה, חצי עיגול ,המעגל האלפיני הגדול ביותר, כנראה מכתש של קרחון. גובהם המרשים של ההרים מוליד שפע של מפלים כאשר השלגים מפשירים. ליום הזה היה ברור שצריך מזג אויר טוב ואכן זכינו במזג אויר מושלם : קריר 14 מעלות בבוקר עד 25 בצהרים. מושלם להליכה. אפשרי לעשות את המסלול גם משאמוני , אך בשאמוני היו לנו פחות לילות ולכן שמרתי לי את הימים פנויים שם .(אותו זמן נסיעה ) התארגנו יחסית מוקדם בבוקר כדי לעשות את המסלול לא בשעות החמות ויצאנו  לשעה נסיעה .הדרך מתחילה בכביש המהיר אך עולה אח"כ בכביש היפה D902. הגענו לכפר SIX -FER-A-CHEVAL  והמשכנו לפי השילוט לכיוון השמורה. כמו יש להמשיך הלאה אחרי הבקתה לשלם על החנייה 5 יורו, לבקש מפה, ולהמשיך לחניות. הגענו לקראת 900 בבוקר והיה מקום בחנייה P2.

התחלנו ללכת. תחילה יש עלייה מתונה מאוד ואז מגיעים לתחילת המסלול ולמקום הנהדר הזה בה רואים את כל ההרים באוכף הזה

מציינת שבאזור אנסי ההרים לא ככ גבוהים וזה היום הראשון בו אנו חווים את ההרים הגבוהים ,רמז לשבוע שמחכה לנו בשאמוני. המסלול שבחרנו- LE FOND DE LA COMBE המסלול האדום. מתחילים ללכת ובאיזה שהוא שלב יש התפצלות. הבנו שזה הזמן לעבור לצד השמאלי של הדרך . יפה כאן עד מאוד. מראש נתתי למסלול לזרום אתנו “כמה שרוצים נלך “ (מסלול הלוך חזור)

הגשר

בסופו של דבר כולם נהנו ועשינו את כל המסלול , בערך 4 שעות הליכה

הגענו עד לגשרים של FOND DE LA COMBE ואז עוברים אותם וחוזרים לצד המפלים

מסלול יפיפה, כולנו נהנו מאוד, בדרך עצרנו בבית קפה, השוקו שם היה נהדר.

זה היה אחד הימים המהנים שלנו, גם הסיפוק מלעשות מסלול של 4 שעות (לא נשמעו קיטורים..) גם הנוף המדהים, השקט של הטבע, המפלים הנופלים מכל עבר וההרים הגבוהים ברקיע. חזרנו לרכב והמשכנו לכיוון המפלים CASCADE DE ROUGET.

חוזרים לכפר ואז יש שילוט פניה שמאלה לכיוון המפלים. חנייה קטנה ועמוסה. בעלי מחכה לנו ליד המסעדה ואנחנו יוצאים לראות את המפלים . כמה דקות וממשיכים ל SAMOENS.

יום השוק בדיוק הסתיים וגם המסעדות לא מגישות (אחרי 14) ואנחנו מתנחמים בקראסונים בדיוק כמו אתמול…מסתובבים בעיירה החמודה ומתחילים לחזור חזרה לכיוון נואל. ארוחת ערב בדירה ומתכוננים למחר.

יום מושלם

יום 4 – יום לאורך אגם אנסי.

את הפתיחה הדרמתית של היום שריינו כבר ביום הראשון  כאשר שריינו את מצנחי הרחיפה לילדים. עוד בארץ הראיתי להם את האתרים והם מצאו סרטונים כדי להחליט אם רוצים לעשות ואיזה חברה. סה”כ בכל החברות המחירים די דומים. הייתה המלצה עליהם אז הלכנו על זה.

אנחנו משכימים בבוקר ויוצאים לפני 900 מהבית. יום שני ברציפות להשכמות. נקודת המפגש היא בחלק הדרומי של אגם אנסי. האגם נראה שונה לגמרי מיום שני – כאשר היה מעונן וגשום. הדרך מקסימה !.  

ב1000 קובעים להיפגש עם מדריכי הצניחה.

אנחנו נפרדים מהילדים שעולים למעלה לאזור קול-די פורקלז ויש לנו כחצי שעה לחכות להם.  קיבלנו מהמדריכים  תדרוך לחכות למצנחים בצבע אדום שחור צהוב וכחול אדום. קיבלנו המלצה שלילדים כדאי לצנוח בבוקר כאשר הרוחות לא חזקות.

והנה הם מגיעים ! !    הילדים צונחים קרוב אחד לשני ואנחנו לא מפסיקים לצלם !

עבור הבן (16) החוויה היתה נהדרת, היה מוכן לעשות שוב, עבור הבת (13) החוייה הייתה קצת מפחידה, מה עוד שבגלל שלא היתה כמעט רוח היה צריך לתת תנופה ע”י ריצה, מה שהיה לה קצת קשה. הבנו שבאותו הבוקר אחד המדריכים שבר את הרגל כאשר עזר לילדה אחרת לרוץ ולתפוס תנופה. צריך גם לקחת את זה בחשבון שחושבים על מצנחי הרחיפה.

אנחנו נפרדים ממשטח הנחיתה וממשיכים הלאה לכיוון העיירה Talloires   הכוונה לאכול, להתרחץ באגם ואז לעלות לפארק החבלים למבצר מנטון סאן ברנרד  ולתצפית COL DE LA FORCLAZ

בטלוריס יש יום שוק ואנחנו מחפשים חנייה, עוברים את כל החניות, עמוס ופקוק. ממשיכים אל העיירה ל Menthon Saint Bernard . הילדים קראו לזה "הסביון" של אנסי,  בתים יותר גדולים על החוף… לא רע.

החלטנו לתקוף את עניין המסעדות בצורה אחרת ופשוט להתיישב לאכול לפני 1400. וכך מצאנו לנו מסעדה בכיכר העיירה ואכלנו צהרים. כבר נהיה חם והחוף היה רחוק מאתנו. מחליטים לנסוע לפארק החבלים Acro Aventures Talloires. אתר הפארק הבת כבר עשתה את מנת האקסטרים שלה להיום ורק הבן רוצה לעשות מסלול . אנחנו עוקבים אחריו במרום העצים.

לאחר יותר משעה הוא מסיים וממצה ואנחנו ממשיכים לתצפית COL DE LA FORCLAZ. הדרך מתפתלת ועולה ונהיית צרה ושוב מגיעה מכונית מולנו וכולם מקטרים “לאן הבאת אותנו ? זה הכרחי לעלות הכל? “ “לאן אנחנו נוסעים?” “זה אתר חובה” חייבים לעלות! ושוב עוד סיבוב ועוד מכונית ממול בדיוק בגשר. לבסוף אנחנו מגיעים יש אפילו מקום חנייה ! אני מזהה את המסעדה ה”מומלצת “ לתצפית HOTEL RESTAURANT  LEDELWEISS

ואנחנו מתקדמים לעברה: “אפשר לשתות כאן קפה”

לאחר סט צילומים אין סופי  אנחנו מתיישבים בקפה : קפוצינו, לטה,קולה ושוקולטה

יום חמישי אחה”צ ואנחנו מתמוגגים מהנוף …כן כן כולם !

“היה שווה" אני נוצרת את הרגע..

עוד שעה ארוכה ישבנו שם ושוב צילמנו וצילמנו. הכחול הזה מהפנט וכמה תמונות שראיתי לפני, לא הצליחו לקלקל את ההפתעה  וההתפעלות מהיופי הזה. התחלנו לרדת חזרה . דרך חיפוש תחנת דלק ושוב חזרה לנואל ארוחת ערב בדירה.

יום ארוך מלא חוויות הסתיים

יום 5 – יום חופשי

 ימים ארוכים  עברנו וניכרת עייפות מה גם אצל הילדים. הבן :“נראה לי שמיצינו כאן, מה נעשה עוד שבוע וחצי?” מיצינו??? איזה רשימה ארוכה עוד יש לעשות כאן  !! בתכנון המקורי שלי כל יום אחה”צ היה עוד משהו נוסף בתכנון, בפועל זה  היה קשה לבצע וכך נאלצתי לוותר על מקומות כמו איבור או קניון השטן . אולי עד לפעם הבאה. בתכנון למחר אגם מונטרויד, כפר העזים ומורזין. אולי גם את איבור…בעלי מציע שנעשה את היום הזה בדרך לשאמוני ,אליה אנחנו עוברים למחרת, התחזית למחר לא ברורה  יש סיכוי לגשם באזור. והילדים מקטרים “עוד אגם?”. החלטתי להחליט בבוקר … קמים בבוקר ליום אפרורי ומחליטים יום חופשי–    קניון אמפני ואחכ מה שירצו אולי חוף אנסי שעוד לא עשינו או אנסי. נלך לבדוק אם הגיעו חולצות הספורט… התחלנו בדקטלון,  כמובן והמשכנו לחנויות הספורט (לא היה) משם לכאן כבר נהיה צהרים. בחוץ מטפטף. אכלנו שם והחלטנו לשוב לאנסי סיבוב פרידה. חנינו שוב בחניון החינמי והסתובבנו יותר בחנויות. לאגם כבר לא הגענו. חזרנו עייפים לנואל . בדרך כמה תמונות מהנוף שאהבנו בדרכים —ירוק–ירוק–ירוק

תמונה מהדרך

מחר נפרדים מנואל ועוברים לשאמוני ! עדכון : נמצא המכסה של הקומקום…שעות חיפשנו אותו…

כמה מילות סיכום לכוכב הזה באנסי עם תובנות :

הצימר של נואל היה מקסים ,יש מקומות יותר קרובים לאנסי שאפשרי לשקול בהם כוכב. למשל  טלואר. היתרון של נואל זה שהיא מתקרבת לאזור מורזין ושאמוני. הצימר יחסית מבודד כך שזה יתרון מבחינת הרגשת חופש (אהבתי )וחיסרון למי שצריך מסעדות או עיר קרובה. ונואל היא מקסימה אין מילים  מחויבת לאירוח שלה ב100% ויותר.כל יום גיליתי עוד הפתעה קטנה בעיצוב הדירה למשל המדפים הקטנים עם הספרונים בצרפתית.. .בערב האחרון היא הכינה לנו עוד הפתעה -עוגה ! בשורה התחתונה זו היתה בחירה מעולה !

באזור של טלואר אפשר להקדיש עוד יום : את מפלי אנגון Angon ,מבצר סאן ברנרד, מפלי Seythenex וכמובן חופי האגם. לאגם בורג’ה צריך לקחת בחשבון נסיעה של לפחות שעה לכל כיוון כך שזה יום שלם יוצא. רק למי שיש זמן בכוכב . אזור מורזין-מקסים ! תכף אפרט על היום השני שלנו באזור הזה. אפשר לעשות גם מכיוון של שאמוני.

חלק ב' – אזור שאמוני

יום 6 – נסיעה לכיוון שאמוני-אגם מונטרויד, כפר העיזים, מורזין

יום שבת בוקר ואנחנו עוזבים את נואל ועוברים לשאמוני. מסיימים לארוז, נפרדים בחיבוקים ונשיקות מנואל ונוסעים לכיוון מורזין, לאגם מונטרויד       74110 Lac de  Montriod. בעצם זו אותה הדרך לכיוון של סיקס א שרבל אך פונים למורזין. הדרך למונטרויד , כשעה עוברת בקלות ויש אפילו חנייה ליד האגם. אגם מונטרויד לא מאכזב, ואין הרבה אנשים, אנחנו אוכלים את הכריכים שלנו ויוצאים להליכה רגועה לאורך האגם.

רוגע , יופי שלווה ואויר נהדר, כמה אנשים שוחים באגם או עם סאפ…

אנחנו מסיימים את הסיבוב שלנו ונוסעים לכפר העזים Les Lindarets 74110 Montriod

הדרך קצרה טיפה מתעקלת אך מהר מאוד מגיעים. החנינו לפני הכפר,  הבנוי על מדרון ההרים בו מסתובבות העזים חופשיות. כך שלמעט העזים יש רק מסעדות וחנויות מזכרות ומלא תיירים. התיירים הם גם אלה שקונים את האוכל לעזים ומאכילים אותם…סטארט אפ אמיתי

הבן רעב ונמאס לו מהכריכים ואנחנו מתיישבים באחת המסעדות עוד בתחילת הכפר (לפני העזים) נהנים מהנוף -(לתפוס את המסעדות לפני 1400 !)

אח"כ עולים ועושים סיבוב בכפר.  כולם נהנו, גם הסקפטים שלא הבינו למה צריך לנסוע לראות את העזים באיזה כפר  נידח, כולנו התלהבנו מהילדה הזאת שהעז כמעט דרסה אותה, היא מופיעה בכל המצלמות. אנחנו עוזבים את הכפר וחוזרים לכיוון מורזין. עושים סיבוב קצר בכפר, אזור שמזכיר בהחלט את טירול, גם מבחינת  הנופים האלפינים וגם סוג בקתות העץ שפחות ראינו באזור של אנסי. ניכר שכל האזור תיירותי מאוד בטוח בחורף -סקי,  אך גם בקיץ. אנחנו נוסעים לכיוון ש א מ ו נ י ! ממשיכים על כביש D902 היפה, יורדים ופונים לכיוון שאמוני. מאזור Cluses כבר עולים על הדרך המהירה, הנוף נהייה דרמתי יותר. ההרים המושלגים  והקרחונים מתגלים אט אט  ואני כבר מזהה את השמות  עליהם קראתי לפי השלטים שבדרך…עוברים גשר ענק ומרשים  במיוחד, אנחנו תכף בפאתי שאמוני.

שאמוני Chamonix

העיירה שאמוני יושבת למרגלות המונבלאן, ההר הגבוה שבאלפים ומהווה מרכז מצויין לטיול כוכב באזור. מגוון של רכבלים, הליכות רגליות ואטרקציות נוספות. ניתן גם ללון בכפרים שליד. בחרתי את הכוכב השני שלנו שיהיה בשאמוני עצמה מתוך הכרות עם הנפשות הפועלות אצלנו : שלא יהיו הרבה נסיעות בהרים, עיירה שיש בה מבחר מסעדות בעיקר אחרי שנואל יחסית מבודדת .

בחרתי במלון Chamonix Les Balcons du Savoy. קיבל בפורום למטייל המלצות . דירה של 45 מ’ מאובזרת ומתוכננת היטב. מזמן לא היו לנו כ"כ הרבה ארונות . כל סמ’ מחושב. חדר שינה אחד והילדים במיטה נפתחת לשתיים נפרדות בסלון. כולל חנייה ובריכה פנימית. המיקום לא ממש במרכז כך שאנחנו לא במרכז הסואן, אך עדין מספיק קרובים מרחקי הליכה לרכבלים, מסעדות סופרים . שריינתי 7 חודשים מראש דרך בוקינג. ממליצה ! מגיעים למלון. יש חנייה ואפשר לאפסן את האוטו, החדר עוד לא מוכן (צק אין ב17) ואנחנו יוצאים לסיבוב סופר. וכבר מתחילים לצלם…….טוב אני כבר צילמתי לפני שנכנסנו לחנייה…

לאחר שהתמקמנו בדירה והיינו בסופר, השארנו את הילדים למנוחה בדירה ויצאנו לכיוון האינפורמישן לראות מה עושים עם ה PASS לרכבלים. מראש לא החלטתי מה עושים, חיכיתי לרגע האחרון לראות מה יהיה מזג האוויר ואז להחליט.

לגבי ה PASS הרכבלים ישנן אופציות שונות למספר משתתפים, מספר ימים, כדאי להסתכל באתר שלהם. אנחנו החלטנו לחכות ולא להזמין מראש אלא במקום. פס עלייה לרכבלים

יצאנו מהמלון ומתחיל לרדת גשם, מציצה להרים ממול ורואה את הקשת הכפולה הזאת – זאת קבלת פנים !  !

אני כבר מאוהבת במקום !

באינפורמיישן מאוד אדיבים ויודעים אנגלית מצויין, היא מסבירה לנו על כל המסלולים, אתרי מזג אויר. לגבי הפאס אי אפשר לקנות שם המכונה לא עובדת . ממליצה לנו לקנות ברכבל של EDM.

הגשם חזק ואנחנו חוזרים ישירות למלון לבדוק אתרי מזג אויר ולהחליט על המסלול ליום הבא. ממליצה על האתר של שאמוני שבו אפשר לראות תחזית מזג אויר לבוקר צהרים וערב בגבהים השונים של ההרים. מאוד ידידותי מזג אויר בשאמוני ועוד אתר.

מסלולים בשאמוני אתר של שאמוני

לילה טוב שאמוני

יום 7 – שאמוני- קניון דיסואז ופארק איילים

בוקר ראשון בשאמוני, מזג האוויר הראה בהיר בבוקר ואחה"צ מעונן עד גשם. החלטתי שנתחיל את הפאס למחרת ובכך בעצם גם קבעתי שאני לוקחת אותו ל 3 ימים רצופים כי בחמישי אנחנו כבר בדרך לליון. מזג האויר אמור להיות טוב בהמשך הימים (לפחות בבקרים)

אז אנחנו כן לוקחים את האוטו ויוצאים משאמוני  לא לפני שעוברים ברכבל של הEDM  כדי לקנות את כרטיסי הפאס, כדי לא לעמוד בתור  בבוקר.

נוסעים לכיוון קניון דיסואזGeorge of the Diosaz כ 20 דקות נסיעה קלה.

מסלול קליל בקניון יפה .עולים ויורדים .

George of the Diosaz

כולם נהנו אך פה אחד החליטו שגורג די פייר יותר מרשים.

קרוב מאוד אליו כלבי סאן ברנרד בלה הוצס אך כאשר סיימנו את המסלול הוא לא היה פתוח. החלטנו שנוסעים לפארק מרלט   Parc Merlet. פארק האיילים . יום א’ היום ואני חושבת אולי יהיה עמוס שם ,אך בכל מקום יהיה. אכן עמוס היום בפארק וכבר לפני החניות המסודרות חונים אנשים בצדי הדרך הצרה ממילא, לפעמים משני הצדדים. מה קורה שבא רכב ממול ? בעייתי.

אני מקריאה את ההוראות שקיבלתי : לעלות עד P1 או עדיף לחניית הנכים כי גם אח"כ זו עלייה תלולה ! “.מאחר וכולם רצו לחנות כמעט בכניסה, אנחנו חונים בP3 . נו … כמה תלולה יכולה להיות העלייה ?  נלך קצת… אז זה תלול וארוך !! רצוי להמשיך ולהתקדם או לבוא ממש בסוף היום שמתפנה ! חצי שעה ואנחנו התקדמנו רק כמה מאות מטרים ….בקושי לקחנו אתנו מים. בסופו של דבר הגענו לקופות מתנשפים ומזיעים ואיזה נוף נגלה לנו המונבלאן מהצד השני !

מצטלמים ומצלמים !!!

הבן רוצה לעצור לשתות קולה במסעדה של הפארק. ברור שמגיע לנו אחרי עליה שכזאת .השעה אחרי 14 אבל מגישים כאן אוכל ואנחנו טועמים שוב מהמאכלים המקומיים : תפוחי אדמה  מוקרמים עם הרבה אבל הרבה גבינה !  (כבד מאוד למי שרגיל לסקי וקוטג’) אפילו בעלי חובב הגבינות הטובות והנקניקים מצהיר שזהו הוא לא אוכל יותר גבינות ונקניקים כאן, הגיע למיצוי… (זה יחזיק מעמד 3 ימים עד ליון..)

אנחנו יוצאים לפארק ומקוים שהעננות לא תהפוך לגשם. בנוסף אני מטילה משימה על הצלמים לנסות לתפוס תמונת אינסטגרם/ פינטרסט אייל עם הנוף של ההרים.

טוב …אז תפסנו איילים בנפרד ונוף בנפרד

פשוט כי לא היו הרבה איילים ולא בפוזיציה של הנוף.

בכל אופן המקום יפיפה וגם האיילים  ואחרי כשעה וחצי אנחנו נפרדים מהפארק ויורדים חזרה למכונית. הירידה הרבה יותר פשוטה…

את כלבי סאן ברנרד לא רצו כבר לראות ואנחנו חוזרים חזרה למלון. ארוחת ערב בדירה …בדיקה  באתרי מזג האויר..

מחר השכמה …. THE BEST IS YET TO COME

יום 8- שאמוני- MONT BLANK- EDM – EIGUILLE DU MIDI וקרחון MER DE GLACE

אחרי כמה חודשים שטחנתי לכולם על המונטבלאן והעליה ברכבל לא.ד.מ. EIGUILLE DU MIDI בגובה 3842 מ' ,גם הילדים ובעלי מבינים שזהו היום הגדול… צריך ראות מעולה ומזג אויר טוב. קיבלנו את זה בגדול, שמנו השכמה בשני שעונים ל6:30. . בכל זאת אורזים מעיל אחד שיהיה , אנחנו עם סווטשרטים ומכנסים ארוכות . ב7:45 יוצאים מהמלון, יש לנו 15 דקות הליכה. שאמוני מתעוררת, בתי הקפה והבולונג’רים רק נפתחים ואתנו צועדים עוד כמה מטיילים, אני מניחה שהולכים לרכבל שלנו גם. בשמונה אנחנו כבר בתור, ואחרי כמה דקות אנחנו כבר מחכים לרכבל היורד שלנו . 8:15 ואנחנו עולים !!!

בדרך לרכבל

יש 2 רכבלים : הראשון עולה לגובה 2317מ' (שאמוני עצמה בגובה 1035 מ’) והשני עולה לפסגה שבסופה עולים לגובה 3842 מ’.

זוהי הנקודה הגבוהה ביותר אליה ניתן להגיע באזור ולהשקיף על המונבלאן-ההר הגבוה באלפים שגובהו 4810 מ’.

הרכבל שלנו !

אנחנו עולים, נדחסים בקרון הגדול, ומגיעים במהירות לתחנה הראשונה.

היתה המלצה לחכות ולהתרגל לגובה, הבחורה המכרטסת אומרת לנו להמשיך ואנחנו עולים לרכבל השני.

הנופים מהממים !!

השמים הכחולים שכל כך הוסיפו לעוצמתיות של הביקור על הפסגה. אנחנו בתחנה השנייה.. אין הרבה אנשים איזה כייף !

כל כך יפה כאן !!

מצטלמים ומצלמים בכל מרפסת אפשרית. ממש לא קר  ורק לאחר שעה קלה אנחנו ממשיכים אל הSTEP INTO THE VOID, אותה מרפסת מזכוכית בגובה העליון של הE.D.M..

כאן כבר מצטבר התור (עוד מעלית קטנה ) ועוד תור במרפסת העליונה אבל יוצר הזדמנות לעוד תמונות, בינתיים הערפילים מהכיוון השני מתבהרים והנופים שם עוצרי נשימה. מתחיל להיות אפילו חם וגם אני מורידה את הסווטשרט בפסגה. מדי פעם מגיח אחד העובדים וקורא לאנשים למהר לרדת עד 11: "יש תור גדול למטה ואחכ תתקעו ברכבלים…" בסוף יתברר שהם עושים תחרות עם הרכבל למטה כמה אנשים עוברים …

אנחנו מצטלמים על רצפת הזכוכית ומתחילים לרדת חזרה, לא לפני שנעבור במרפסת בה רואים את מטפסי ההרים חוזרים מהטרקים שלהם על ההרים. מחזה נהדר (לא צילמתי אותם וחבל ,נראה אותם גם מחר..)

בירידה למטה- תחנה בין שני הרכבלים

הירידה למטה אורכת דקות קצרות, ותוך דקות אנחנו בתחנה הראשונה. מכאן אפשרי ללכת לאגם הכחול, הליכה לא ארוכה או לשבת בבית הקפה החמוד, או לרדת למטה.

מונטנברס

בתכנון להמשך היום צהרים בשאמוני ולהמשיך ישירות לרכבת MONTENVERS ומערת הקרח ,אנחנו כבר עם בגדים ארוכים, לכן אכלנו כריכים אל מול הנוף וירדנו ישר למטה. אלא שכבר ירדנו היה ממש חם והבן התלונן שלא נוח לו עם הג’ינס ובכלל כואבת לו הבטן, לא מתאים לו המשך התכנון והוא רוצה שנחזור לדירה. הוא ממש כועס על חוסר ההתחשבות…זהו, כל כך מהר חזרנו למציאות, אין זמן חסד. לבסוף החלטנו לאכול בדירה, לנוח להחליף בגדים ואז ללכת לרכבת. היה לנו מספיק זמן כי ירדנו בסביבות 1130. מזג האוויר בהיר כל היום. הבן מתאושש , נחים קצת ואז יוצאים שוב ברגל לכיוון תחנת הרכבת של המונטנברסהרכבת האדומה.

MER DE GLACE.

האמת שאני התלהבתי מהתמונות שלה ובפועל קצת התאכזבנו כולנו. אולי כי היינו קצת עייפים מהפסגה, או שלאחר הא.ד.מ. שום דבר לא יכול להשתוות. עלינו על הרכבת  (כסאות עץ ישנים כמו באוטובוסים של פעם- לא הכי נוח) והתחלנו לנסוע. הרכבת עולה בשיפוע מטורף כ 900 מ’ עד לקרחון הנסוג. עד עכשו לא ברור לי איך הרכבת עולה את ההר כך, אפילו שהיא חשמלית. הנופים יפים אך לא משגעים (הכל יחסי) ואנחנו מגיעים לאחר כ40 דקות  לתחנה ויורדים.

יש אפשרות לקחת רכבל נוסף ומשם לרדת כ-500 מדרגות למערת הקרח, ירדנו ברכבל והתחלנו לרדת במדרגות ולבסוף החלטנו לא להשלים את המשימה והשארנו את מערת הקרח לטיול הבא.

יש לציין שאת הקרחון הנסוג גם לא רואים כמעט, רואים בסימונים איפה הוא היה לפני כמה עשרות שנים. אכן שינויי אקלים .

חזרנו ברכבת שכבר הייתה עמוסה (רכבות אחרונות שחוזרות ) והגענו חזרה לשאמוני. כאן הנוער כבר היה רעב ורצה לאכול במקדונלד המקומי, לי הייתה המלצה על מסעדה טובה של המבורגרים וזה עלה לנו בריב משפחתי שלם. בקיצור גם בנופים הכי יפים שיש, כאשר יש ריבוי מסעדות כמו בשאמוני , עדיין נושא האוכל הוא מהותי ואין לפספס מתבגרים רעבים !!!לבסוף ניווטנו למסעדה שהומלצה לי- MONKEY -המבורגרים טובים, מגישים מ18 וביום שני יש 50% על התפריט. רק לאחר שאכלנו כולנו, נרגעו הרוחות ואפשר היה להמשיך בטיול ברחובות שאמוני ולראות כמה הכל יפה כאן. צריך רק להרים את המבט !! חזרנו למלון -איזה יום ! אחד הימים המרגשים שחוויתי !

יום 10 – יום טיול לקרחון GLACIER ARGENTEIR LES GRAND MONTETS

הנוף מהמרפסת וחדר השינה במלון שלנו  פנה לעבר ההר LES GRANDS MONTETS (את המונטבלאן גם ראו אבל קצת פחות) , ישר התיידדתי איתו ולכן החלטתי ביום השני של הפאס לבקר אותו. ולעשות את המסלול לקרחון ארג’נטייר GLACIER ARGENTEIRE היום ניסע קצת במכונית, 10 דקות נסיעה ואנחנו בחניון של הגרנד מונטס, כאן אין תורים ועולים ישר, לכן לא השכמנו בבוקר, קצת זמן שינה לנוער. עלינו לרכבל הראשון –LOGNAN בגרנד מונטס. בחוץ 15 מעלות ובגלל מסלול ההליכה, שעתיים זמן צרפתי, לקחנו חולצות קצרות בלבד, לא ידעתי אם נעלה למעלה לרכבל השני, במילא במשחקי השלג יש קרח, זה מה שדיווחו.

מתחילים ללכת בשביל עלייה מתונה, בשביל הצרפתים זה מישורי אבל לנו זו עלייה אבל לא קשה, עם עצירות של אוכל הגענו לקרחון אחרי כשעה .

הדרך עצמה יפה מאוד, פריחה, נחלים זורמים. הקרחון מתגלה רק לקראת הסוף .אני לא גיליתי לכולם לאן בדיוק הולכים, שתהיה הפתעה !

הקרחון מתגלה והוא קרוב ואמיתי , הרבה יותר עוצמתי ממה שראינו אתמול במר דה גלאס.

הקרחון

מצטלמים, נחים קצת וחוזרים חזרה. סה”כ קצת יותר משעתיים הליכה. בהחלט מומלץ. בדרך בירכו אותנו לשלום בונז'ור ההולכים ושבים, משפחות עם ילדים קטנים, זוג זקנים בני 70+, כל הכבוד להם ! עשינו הפסקת שוקו בבית הקפה ושכנענו את הילדים לעלות לרכבל הבא 3275 מ’, אם כבר אנחנו כאן, עולים. כתוב שלמעלה 3 מעלות, נסתדר, זה גם מה שהיה אתמול בא.ד.מ. אלא שאתמול היה שמשי ובפועל למעלה היו כ12 מעלות, עכשו מעונן ולמעלה קפואאאא….אתנו עולים עוד תיירים עם חולצות קצרות, אז יהיה בסדר… אלא מיד כשהגיעו שלפו את המעילונים ולנו לא היו…

הנוף מהפסגה משגע

נופים אחרים מהמונבלאן ובגלל העננות היה אפקט דרמתי נוסף.

אנחנו מצלמים יש אפילו מצנחי רחיפה כאן, מטפסי הרים וכאלה שמשחקים במשחקי השלג (שזה כבר קרח עכשו)

לא ירדנו במדרגות. ממש היה לנו קר ובטח שלא לשחק בקרח…(הבת שלי עם מכנסים קצרים)

לקחנו את הרכבל הראשון שהיה וירדנו למטה ביחד עם קבוצה של מטפסי הרים בני 50+ עם כל הקסדות,הגרזנים והחבלים …חוויה ושוב לא צילמתי…

למטה חמים ונעים..תוך 10 דקות אנחנו חזרה במלון.

אז את אחה”צ בילינו בבריכה של המלון וכשחזרנו גילינו שיורד מבול עם סופת ברקים. מזל שלא נשארנו למעלה על הפסגה…

בערב הזמנו מקום במסעדה האיטלקית ה”מומלצת “ מהפורום למטייל

CASA VALERIO והיא אכן מומלצת ! הגשם עוד המשיך עד שעות הערב המאוחרות.

תם לו עוד יום יפה ! כולם נהנו מאוד !

שאמוני

חזרנו למלון ולהרים היה צבע מאלף מהשקיעה, רבים מהעוברים והשבים עמדו וצילמו, גם אנחנו !

לגבי הנוער גיליתי שאני נוסעת כבר עם אנשים מבוגרים ,דעתניים שיודעים מה הם רוצים ויודעים להסביר זאת יפה מאוד ..גם שכועסים….לפעמים היה לי נדמה שיושב מאחורינו עוד זוג מבוגרים…הבן שלי עזר מאוד בכל נושא הסחיבות ,הם עזרו בניווטים בנסיעה, הם כבר משיגים אותנו בהליכות וביחוד בטיפוס בעליות …מצד אחד כייף ומצד שני מאתגר. זהו חלק מהדינמיות של הטיולים כל שנה זה משתנה …

יום 11 – יום ד’ – יום פאס 3 בשאמוני BREVENT

את היום השלישי שלנו בשאמוני רציתי להקדיש לרכס ההר של ברוונט.

היה לי ברור שהתצפית יפה ושווה (משקיפה על המונטבלאן ) וצירפתי לו מסלול הליכה קליל. מזג האויר הראה בוקר יפה, אחה”צ מעונן עם סיכוי לגשם.

היו לי 3 אפשרויות : 1-מסלול הליכה מלה פלג’ר לפלאפראז ואז עליה לתצפית ברוונט, ירידה ולנסוע לקחת את האוטו.

2 -הליכה מהמלון  לברוונט 10 דקות,  עלייה ואז לעשות את המסלול מפלאפראז ללה פלאג’ר, יותר קל בירידה אך נגד כיוון המונט בלאנק .

3- לעלות לברוונט להתחיל ללכת לכיוון לה פלאג’ר ולחזור באותה הדרך.

התיעצתי עם בעלי והחלטנו על מס 3 : האופציה של לעלות 2 רכבלים עד לברבנט -תצפית ואז לרדת לתחנה הראשונה שקוראים לה  PLANPRAZ .  משם התחלנו את המסלול . חזרנו בסופו של דבר על עקבותינו וירדנו בפלנפרז חזרה לשאמוני. הערנו את הילדים ,אך הם היו עייפים  “עוד רכבל?”  “עוד מסלול הליכה? אנחנו עייפים..” לבסוף שכנענו אותם שנתחיל מוקדם, נסיים מוקדם ויהיה זמן חופשי. עוד נתון שנכנס, הבת שלי צריכה להזמין לוקר לביה"ס בשעה מסויימת . בדיוק שאנחנו במסלול הליכה… "בגללנו לא יהיה לה לוקר…ובטח לא יהיה קליטה במסלול…" כך יצאנו בבוקר, הליכה לרכבל 15 דקות  ואנחנו ברכבל העולה ל PLANPRAZ. אנחנו מהמקדימים רק עכשו נפתח !

תחנה אחת ואז עוד רכבל לנוף היפה של ברוונט LA BREVENT.

המונבלאן למעלה -הכיפה הלבנה, למטה שאמוני

לא להחמיץ ! !

שוב צילמנו וצילמנו הכל כל כך יפה !

הילדים בכלל לא רוצים מסלול הליכה, לאחד כואב זה ולשניה כואב משהו אחר. אז אמרנו שנתחיל ללכת ונראה מה קורה… ירדנו חזרה לתחנה של PLANPRAZ והתחלנו ללכת, עוברים את בית הקפה,אח"כ רואים את נקודת ההתחלה של מצנחי הרחיפה ואז ירידה מתונה, מסלול יפה, נוף מקסים יש פריחה. לאחר כשעה הם רוצים לחזור ..

מסלול ההליכה -אנחנו עשינו הלוך חזור
מבט לכיוון המונבלאן -בחזור

לא עזר כלום …חזרנו על עקבותינו והפעם עם הפנים למונטבלאן .

לא השלמנו את המסלול אבל עשינו חלק ממנו.

הנופים מהממים, חזרנו לבית הקפה לנסות להזמין באינטרנט לוקר לביה"ס ולא הצלחנו, נאלצנו לחזור למלון ואז להזמין.

בצהרים יצאנו לשאמוני לאכול ושוב סוגיית האוכל היתה בעייתית, לבסוף אכלנו באותם "מלכודות תיירים", גם יקר וגם לא מי יודע לא טעים. המשכנו משם לחנויות המזכרות וחזרנו עייפים למלון. בערב כבר יורד גשם.

מרכז שאמוני
פסל -המצביעים על המונבלאן

אורזים,  מחר נוסעים לליון.

היה לנו מזל גדול – 3 ימים לאחר שהיינו בברבנט הרכבל הראשון לפלנפרז הושבת והוא היה סגור בהמשך אותו הקיץ. יומיים אח"כ גם סגרו את הרכבל השני של הא.ד.מ.

לילדים היום השלישי של הפאס היה כבר מעייף, אני לעומת זאת נהניתי מכל רגע. נהדר לראות בכל שאמוני אנשים בכל הגילאים שפשוט באים לטייל ברגל. גם צעירים ,משפחות ומבוגרים בכל הגילאים.

חלק ג'- ליון

יום 12- משאמוני לליון

אנחנו ביום ה11 לטיול , נפרדים משאמוני בדרך לליון  –LYON

בחרנו לטוס חזרה מליון בלל השעה הנוחה יותר מג’נבה (1330).

וגם כדי לתת צאנס לילדים לטייל בעיר גדולה . קמנו בבוקר, ארוחת בוקר אחרונה במלון החמוד שלנו. יש לנו נסיעה של שעתיים וחצי ואני בוחרת להיפרד מהאזור באגם פאסי .

נפרדים משאמוני. תמונות אחרונות מהמרפסת, מהגינה של המלון ואנחנו נוסעים.

לאחר נסיעה של כ 20 דקות אנחנו באגם פאסי. רגוע ושלו כאן .

קצת קריר אז לא נכנסים למים, הולכים קצת לאורך האגם, חוזרים לאוטו וממשיכים בנסיעה.

הדרך המהירה עוברת עלינו בקלילות ואין איפה לעצור אפילו, אהבתי את הגשרים הרבים ואת הכבישים הרב מפלסיים שמגשרים על הבדלי הגבהים ושומרים על הנוף כל כך יפה.

הגי פי אס מוביל אותנו ישירות אל המלון. חמישי בצהרים ואין פקקים בעיר.

אנחנו מורידים את הילדים והמזוודות במלון שלנו, החדרים לא מוכנים, הילדים נשארים בלובי עם WIFI לשעה קלה ואנחנו נוסעים להחזיר את האוטו באזור תחנת הרכבת הגדולה LA PART -DIEU .

  מלון שלנו קטן וחמוד במיקום מעולה Best Western Saint Antoine

לקחנו 2 חדרים צמודים עם מזגן.  הכרחי בליון !  ואין הרבה מלונות עם מזגן שם.  החדרים קטנים אך ההפרדה בינינו לילדים הייתה טובה והילדים היו מאושרים בחדר שלהם .

אנחנו מתארגנים במלון , כולם רעבים אז אנחנו יוצאים לסיור קצר למצוא ארוחה.

עוד בארץ הבת שלי גילתה את קניון החנויות  פארט דיו עם הפרימק והחנויות בו, והבן רצה ללכת לראות משחק כדורגל  של הליגה הצרפתית בין ליון לשטרסבורג באצטדיון האולימפי .(לגבי שאר המסלול -לא גילו סקרנות יתרה).

בזמן שנסענו להחזיר את האוטו, שני ילדי גילו תושייה ותחקרו את הפקיד במלון לגבי נקודות העניין שגילו בעיר עוד בארץ. וגם את סניף המקדונלדס הקרוב למלון…וכך כשיצאנו לחפש מסעדה הם כבר ניווטו לכיוון המקדונלדס הקרוב….

ליון לידיעתכם היא בירת הקולינריה של צרפת ובה יש מסעדות מכל הסוגים כולל מסעדות מישלן רבות .

אז נאכל במקדונלדס? …למזלנו הרחוב הקרוב למלון היה רחוב מסעדות נהדר ומצאנו שם את המסעדה מרשת היפופוטמוס שפסחנו עליה בביקורינו באנסי, זה הזמן לבקר בה.   שם הרחוב Rue Merciere. הילדים רצו למקדונלד ורק לאחר שכנוע ארוך הסכימו לנסות. לאחר הארוחה המשכנו לכיוון ככר העיריה Hotel de Ville.

המלון שלנו נמצא ממש על יד הגשר האדום המחבר בין העיר העתיקה לחצי האי פרסקוויל . בחצי האי פרסקוויל כל הכיכרות היפות , רחובות החנויות והכל במרחק הליכה קצר מהמלון.  חצי האי תחום על ידי הנהרות הסון והרון.

מככר העירייה ובית האופרה הידוע של העיר אנחנו ממשיכים לאורך שדרת  החנויות Rue de la Republique.  עוצרים בחנויות מתלהבים מהבניינים. למזלנו מזג אויר מעולה אפילו מטפטף .וממש לא חם  (בד”כ הטמפ' עמדה על 33 מעלות )

המלון שלנו נמצא גם ליד הכיכר החמודה הזאת .עוד נעבור בה כמה פעמים. ככר היעקובינים. שילוב של פריז ועיר איטלקית כלשהי. מחר לפנינו יום עמוס וגדוש עם הפתעה אחת לא צפויה לקראת סופו…

מגיעים לכיכר בלקור ,כבר מאוחר והאינפורמיישן סגור. גם החנות לקניית הכרטיסים למשחק הכדורגל מחר. חוזרים למלון.

היום ה -13 – יום טיול אחרון -ליון

קמנו בבוקר ולאחר התייעצות עם בעלי החלטנו לנסות ולקנות כרטיסים למשחק הכדורגל שעתיד להתרחש בשעות הערב באצטדיון המרוחק מהמלון שלנו. מכיוון שלאצטדיון מגיעים עם טראם מהפארט דיו, החלטנו שאז גם נלך לקניון שהבת רוצה, ועד הצהרים ננסה להקיף את היעדים התיירותיים של העיר. הילדים כמובן שמחו ואת הבוקר פתחנו בבולונז’רי ברחוב של המלון.  הקראסונים מהמשובחים שאכלתי…

משם המשכנו כמה מטרים לכיוון שוק האוכל של Quai St Antoine על הגדה של הסון.

חגיגה אמיתית של דוכני גבינה,ירקות ,נקניקים ופירות הכל כל כך יפה .עשינו את דרכנו לאורך השוק וטעמנו ממבחר הגבינות וגם קנינו כמה לקחת לארץ.

 המשכנו ברגל לכיוון ככר בלקור שם נמצאת החנות של קבוצת הכדורגל של ליון. חנות ענקית, קנינו כרטיסים (כ15 יורו למבוגר, 8 לילד ) וקבלנו הסברים איך להגיע.

אכן הרפתקאה נכונה לנו ולא שיערנו עד כמה…

מככר בלקור אנחנו חוצים את הגשר של נהר הסון ואנחנו בעיר העתיקה.

הולכים לכיוון שתי הכנסיות המפורסמות אחת הקרובה סנט ג’אן ואחת על ראש הגבעה -הפיאבר, כנסיית נוטר דם.

ליד כנסיית סנט ג’אן יש גם טוריסט אינפורמיישן קטן והם הראו לי על המפה שקיבלנו במלון את המעברים המפורסמים הקרובים ,ציורי הקיר המפורסמים של ליון ומאיפה לוקחים את הפוניקולור לעלות לגבעה.

נכנסים לכנסייה העתיקה  – Cathédrale Saint-Jean,  היא בשיפוצים בחלק הפנימי שלה . יצאנו לככר היפה לכיוון תחנת המטרו שם קנינו את הכרטיסים היומיים לכל היום. חיכינו בתור לפוניקולור ושוב הפציעה לה רכבת אדומה שעולה בשיפועים מטורפים בהר…צפיפות איומה בפוניקולור ,הרבה תיירים. מגיעים לגבעה, הנוף יפה של כל העיר , ונכנסים לכנסייה השנייה.

שוב תור חזרה לפוניקולור יורדים למטה. 

אנחנו ממשיכים ברחובות העיר העתיקה ומחפשים את הכתובת של המעברים המקורים. ליון היתה מרכז ליצור משי מתקופת ימי  הביניים והמעברים בתוך הבלוק העירוני  שימשו להעביר את המשי בתק’ ימי הביניים מבלי שירטב – Traboules

Traboules

.מוצאים את הכתובת והדלת נפתחת , עוברים דרך המעברים לרחוב השני.  הסמטאות האלו נהדרות ,יש שם חנויות מכל הסוגים בעיקר לכל הממתקים המיוחדים שמייחדים את ליון  (עשויים משקדים) וכן מסעדות ליוניות טיפוסיות .

אנחנו מסתובבים בין הסמטאות עד שהילדים קצת ממצים ומחפשים את הציור קיר הקרוב אלינו. חוזרים דרך הגשר האדום לאזור המלון שלנו, מחפשים מסעדה באחד מהרחובות שראינו אתמול.

אז לא אכלנו במסעדה ליונית טיפוסית אלא באיטלקית וגם היה מצויין.

חוזרים למלון למנוחה קצרה

אחה”צ וערב ארוך לפנינו….

אחה”צ מסתובבים בקניון הענק . כן היינו גם בפריימק …

ואח"כ לוקחים את הטראם לאצטדיון . תוך כדי נסיעה מבחין בעלי שכייסו אותו בטראם !

חוויה מאוד לא נעימה.  מזל שלי היה ארנק עם כסף משלי…

איך שירדנו ביטלנו את כרטיסי האשראי והתקשרנו למלון שיבטלו את הכרטיס לחדר (גנבו גם אותו)  ואנחנו ממשיכים ברגל לכיוון האצטדיון הענק….הזוי מה.

שעה וחצי של בהייה במשחק, הצליחו קצת לאושש אותנו מהבאסה. ליון הבקיעה 2 גולים וכל הקהל מריע, אנחנו יוצאים לפני סוף המשחק. הכל מאוד מסודר והטראם מחכה לך ביציאה מהאצטדיון.

לא כך חשבתי שיסתיים לו הטיול שלנו אבל מצד שני אולי מזל שזה היה ביום האחרון….

במבט לאחור התאוששנו כמובן,  וזכרונות הטיול היפה הזה העפילו על עוגמת הנפש של סיום היום הזה.

סיום

יום שבת קמים בבוקר ארוחת בוקר בבולונג’רי שלנו ונהג מונית בא לאסוף אותנו לשדה התעופה. הטיול שלנו הסתיים ואני שמחה שהעליתי אותו כאן על הכתב ויכולה לראות איזה טיול נהדר זה היה גם בחלוף הזמן. כמה ימים עוד התהלכתי בתחושת געגוע להרים הנפלאים בשאמוני, לי הם היו החוויה החזקה ביותר מהטיול  הזה.

תודה וכל הכבוד שקראתם עד לכאן !! ונתתם למצנח הרחיפה שלנו עוד זמן אויר !!

לחיי טיולים מוצלחים !!

מצרפת כמה מהסיפורים שעזרו לי בהכנת הטיול:

סיפור הטיול של לימור –הבלוג של לימור

הבלוג של רבקה קופלר -אוספת אוצרות –ליון

הסיפור של איריס- עד הטיול הבא

בשנה שאחריה שוב הגענו לצרפת כחלק מטיול לונדון פריז שלנו- פריז חלק ב' מוזמנים לקרוא !

אהבתם ?

מוזמנים להצטרף ולקבל פוסטים חדשים : יש לרשום את המייל שלכם ואח"כ ולאשר את המייל שתקבלו. כמו כן יש לשים לב שהמיילים לא מגיעים אצלכם לרשתות חברתיות.

2 תגובות על 'טיול משפחתי לאלפים הצרפתיים'

  1. תמונת פרופיל של yaninazaslavsky

    מסלול מעניין שאשמח לעשות בעתיד. לא חשבתי לחבר בין ליון לאלפים. ואהבתי מאוד את הכותרת של הפוסט – לגמרי צריך לרחף על הכל מלמעלה

    אהבתי

  2. תמונת פרופיל של daphnatravels

    הי ינינה אני בטוחה שאת מאוד תאהבי את האזור וביחוד את שאמוני שמאפשרת מגוון גדול של מסלולים בהרים. זה היה אחד הטיולים היפים שלנו , ולכן הייתי צריכה "להשאר באויר" כי לא יכולתי הרבה זמן "לנחות" למציאות…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s