טיול משפחתי
זהו חלק ב' של הטיול שלנו בפורטוגל. יצאנו לטיול משפחתי של 11 יום, 9 ימי טיול מלא בהרכב מלא עם ילדינו בני 21 ו-18 גילינו ארץ יפה, מגוון נופים רחב המתאים לכל אחד, יעד שמכיל ערים, טבע, כפרים ציוריים וחופים ונותן מגוון לכולם עם היסטוריה מרתקת. ניצלנו חלון הזדמנויות מצומצם שנפתח, רגילה מורחבת של הבן, רגע לפני גיוס הבת והחלפת תפקיד בצבא, ארבע שנים לא נסענו לטיול משפחתי כולנו יחד.
לא תיארנו לעצמנו שחודש לאחר שובנו תפרוץ מלחמה וכל הנופים שראינו יישארו בגדר חלום רחוק. למרות שכבר התחלתי לכתוב את הפוסט, מאורעות אוקטובר הקפיאו את המשך הכתיבה. לאט לאט חזרתי לכתיבה והנה הסיפור לפניכם. מקווה שיהוה הפוגה מהחדשות.




המסלול שלנו מפורטו לליסבון :
- 2 ימי טיול מלאים בפורטו – חלק א'- לינה בפורטו.
- 1 יום טיול בעמק הדורו -לינה באביירו –חלק א'
- 1 יום טיול יער בוסאקו, כפר ציפחה, לינה בפניש. חלק ב'
- 1 יום טיול מנזר בסאלה, נזארה. לינה בפניש. חלק ב'
- 1 יום טיול פניש, אובידוש. לינה בפניש. חלק ב'
- 1 יום טיול סינטרה, קבו דה רוקה לינה ליסבון. חלק ב'
- 2 וחצי ימים ליסבון. חלק ב'
טיסות, ישירות הלוך לפורטו: אלעל דרך סנדור, סמרט ווינגס. חזור מליסבון : Tap חברת התעופה הפורטוגלית.
בחלק א' עשינו 3 ימים מופלאים בצפון פורטוגל אפשר לקרוא כאן.


תזכורת מחלק א' :
התחלנו יומיים מלאים בצפון בפורטו היפה ששבתה את ליבנו ולאחר יום גדוש בעמק הדורו, הגענו לאביירו Aviero לפנות ערב, התמקמנו במלון שנמצא ממש במרכז במיקום מעולה ויצאנו לתור את העיר. אביירו היתה הצלחה מסחררת, כולנו התחברנו אל הסמטאות, הקניון החנויות, תעלות המים עם הסירות וחיי הלילה השוקקים. אפילו לשוק הדגים הגענו כשבערב הוא הפך להיות בר עם מוסיקה ודי ג'י. גם זכינו בשקיעה מהממת ! המלון שבחרתי ממש בלב העיירה Hotel Aveiro Palace, מלון 4* קלאסי, למרות שהיינו על הרחוב הראשי לא היה רעש. הוא היה קרוב לתעלה והגשר הראשי, לעיר העתיקה עם הסמטאות ולקניון החנויות.

יום 4 – אביירו , יער בוסאקו וכפר ציפחה
בתכנון : יער בוסאקו, כפר ציפחה, נסיעה בהרים והגעה בערב לפניש שם מקום הלינה הבא שלנו. יום עמוס שעל התכנון שלו עבדתי הרבה, לא רציתי לוותר על יער בוסאקו ורציתי להגיע לכפרי הציפחה שנמצאים באזור ההררי של פורטוגל. ככל שקראתי יותר הבנתי שהכפרים די רחוקים מאביירו ומפניש אליה נגיע בערב. גם מזג האויר היה מעונן עם גשם. עוד בערב הכנתי שתי אפשרויות עם זמנים לפי הגוגל מאפס. בכל מקרה הרעיון היה לצאת מוקדם בבוקר.


ארוחת בוקר קלילה במלון, סיבוב לאור יום באביירו, בעיקר בתעלה המרכזית עם הסירות. הקסם של העיר היה לדעתנו יותר בערב. אנחנו עוזבים את המלון ונוסעים כ-50 דקות דרום מזרח לכיוון יער בוסאקו. הנוף משתנה ושוב אנחנו מגיעים לאזור הררי, שונה מהנוף של אתמול בעמק הדורו.
Mata Nacional do Buçaco – ארמון ויער בוסאקו
היער משתרע על שטח של 1,050 דונם. ביער המגודר בנו הנזירים שבילים להתבודדות וקאפלות ושתלו עצים. ביער גדלים מעל 250 מיני עצים ושיחים, לרבות עצים בני מאות שנים ועצים ושיחים אקזוטיים שהובאו לכאן על ידי מלחים פורטוגזים בעידן התגליות. בשנת 2004 ביקשה פורטוגל את הכרת היער כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.




הארמון נועד להיות מקום נופש למשפחת המלוכה הפורטוגזית, אבל אחרי רצח המלך קרלוש בשנת 1908 וההפיכה שהתחוללה לאחר מכן, הוא נהפך לבית מלון מפואר, המלון פועל עד היום והכניסה לארמון אפשרית רק למי שלן בו. הוא בנוי בסגנון המנואלי שנקרא על שמו של המלך מנואל הראשון, שכן הוא התפתח במהלך שנות שלטונו, בד בבד עם שיא הצלחתה של פורטוגל בעידן התגליות, תקופה בה יצאו מגלי העולם לארצות רחוקות וחיפשו דרכי מסחר ושותפי מסחר חדשים. במהלך תהליך זה גילו ארצות ופגשו בעמים שלא היו ידועים להם לפני כן. הסגנון לוקח אלמנטים מהעולם הימי, אפשר למצוא עצמים שניתן למצוא בספינות, דוגמת מצופים, עוגנים, שרשראות וחבלי אבן מתפתלים. מוטיבים מעולם הטבע הימי, דוגמת צמחי ים, אלמוגים, צדפים וכו. סמלים נוצריים, ובמיוחד צלב מסדר ישו הפורטוגלי, שקישט את ספינות הצי הפורטוגזי.
בכניסה ליער צריך לשלם חנייה, אנחנו חונים ממש מול הארמון. בחנות המזכרות יש אפשרות לרכוש מפה ולקבל הסבר על השבילים אותם אפשר לעשות בתוך היער. אפשר להסתובב כאן יום שלם, אולי אף יותר. מכיוון שהיום שלנו ארוך אנחנו בוחרים ללכת לאזור הבריכות כשעה הליכה לכל כיוון. הלכנו לאיבוד ביער, ראינו עץ סקוויה, עצי אקליפטוס ענקיים, עצים טרופיים. מצד אחד יער טבעי ומצד שני הרבה אלמנטים של אדריכלות נוף נהדרים, יש כאן איזה יד מכוונת. לבסוף, לאחר כשעה, הגענו לגרם המדרגות המרשים ולבריכות שלמרגלותיו. את הדרך חזרה עשינו בעלייה של כל המדרגות.


עשינו עוד סיבוב בגנים של הארמון עצמו והיקפנו אותו מסביב. מתחיל לטפטף ואנחנו עוזבים את המקום המיוחד הזה וממשיכים הלאה. פתיחה נהדרת ליום !

הנקודה הבאה שלנו היא הכפר LOUSA, העיירה קרובה כחצי שעה לכפר הציפחה Talasnal, אותו אני רוצה לבקר. בעיירה, כך חשבתי נוכל למצוא מקום לארוחת צהריים. אנחנו נוסעים באזור כפרי, רובו מיוער. ככלל בדרכים האלו הוויז נותן שעה, זה תמיד קצת יותר, נוסעים ולא מרגישים שמתקדמים. כבישים צרים ומפותלים. בדרך עברנו ב- Praia Fluvial "חופי נחל", ישנם כאלה לא מעט באזור ואפשר להתרחץ בהם בימי הקיץ. רוב הדרך ירד לנו גשם כך שלא יכולנו לעצור בהם.

לקח לנו זמן למצוא מסעדה פתוחה בעיירה ומשם המשכנו במעלה ההר, אל הכפר, כ-25 דקות נסיעה. יש מגרש חנייה מאולתר מחוץ לכפר, אנחנו חונים ונכנסים פנימה.

כפר הציפחה Talasnal
הכפר הוא אחד מ-30 כפרי ציפחה באזור. אלו הם כפרים עתיקים שננטשו בתחילת המאה ה -20 וחלקם עוברים היום התיישבות מחדש והוכרו לשימור. הייחודיות שלהם היא ההשתלבות בהר וכמובן הציפחה, החומר ממנה בנויים הבתים בכפרים. בכפר הזה היו גם מסעדות ובתי קפה. באזור של לוסה יש כ 5 כפרים ובאחד מהם יש גם מלון. בדרך ל-Talasnal אפשר לעצור בכפר Casal Novo.

מבט "חלון" אל הכפר מהדרך



אנחנו מסתובבים כשעה בתוך הכפר היפה הזה. הייתה שווה הנסיעה אליו !
ממשיכים הלאה כשעתיים נסיעה למקום הלינה שלנו ל-3 לילות הבאים – פניש. מגיעים אליה בגשם שוטף.


מקום הלינה הבא שלנו בפניש PENICHE הוא מלון STARINN, מלון גולשים צמוד לחוף הים. ארוחת בוקר טובה וחדרים גדולים. בערב אוכלים במסעדת דגים מקומית.
מלון מומלץ נוסף בפניש ליד הים-MH Peniche
יום 5 מנזר בסאלה, נזארה
התעוררנו לבוקר מעונן שהפך לגשום. לאחר התלבטויות מחליטים לצאת לכיוון מנזר בסאלה ולראות בהמשך לפי מזג האוויר. בדרך עצרנו לקנות מטריות.
מנזר Batalha da Mosteiro נבנה על ידי מלך פורטוגל הראשון ז'ואו הראשון. משמעות שם העיירה והמנזר היא “קרב”, והם קיבלו אותו להנצחת קרב אלז’וברוטה בו פורטוגל גברה על הקסטליאנים (ספרד). עם ניצחונו של הצבא הפורטוגזי, הורה המלך על בנייתו של מנזר המוקדש כולו למריה הקדושה, כהכרת תודה על הניצחון. בניית המנזר החלה כשנה לאחר הקרב, בשנת 1386, והסתיימה מעל למאה שנים מאוחר יותר, בשנת 1517. בסך הכל היו מעורבים בבניית המנזר 15 אדריכלים שונים. בשנת 1983 הוכרז המנזר כאתר מורשת עולמית על-ידי ארגון אונסק”ו. המנזר משלב אדריכלות גותית אנגלית וצרפתית ומצד שני גם את האדריכלות המנואלנית הפורטוגזית.




הגשם לא פסק כשסיימנו, המסעדות ובתי הכפר בכיכר ליד המנזר היו סגורים ואנחנו המשכנו לקניון חנויות מקומי לאכול ארוחת צהרים. לאחר מכן החלטנו למרות הגשם להמשיך לכיוון נאזרה בתקוה שיפסיק הגשם עד שנגיע.
נזארה – Nazaré
העיר נאזארה קרויה על שם העיר נצרת שלנו, העיר הגובלת באוקיינוס האטלנטי. בתחילת דרכה, התושבים עסקו בעיקר בדיג, אך כיום היא ידועה בתור יעד תיירותי נחשב, ומפורסמת בעיקר בקרב גולשי גלים בגלים הגבוהים הנחשבים לגבוהים בעולם. בחודשי הסתיו והחורף הגלים יכולים להגיע עד 25 מטר גובה ! זוהי תופעת טבע ייחודית למקום הנגרמת מקניון תת קרקעי באוקיינוס. העיר מחולקת לשנים, חלק עילי וחלק תחתי.
בחלק העליון של העיר, הצוק באזור Sitio, ישנה תצפית מדהימה על העיר התחתית ,האוקיינוס, המגדלור והתצפית לכיוון הגלים מגובה 110 מ'. אפשר לראות שם את נשות העיירה מתהלכות בבגדים מסורתיים, חצאית בעלת שבע שכבות המגיעה עד לברכיים, אותה הנשים היו לובשות כך שהן יוכלו לעזור לדייגים בעת משיכת רשת הדייג מהאוקיינוס אל היבשה מבלי שבגדיהן ירטבו. בתקופה בה עיקר התעשייה בנזארה היה דיג.
אנחנו מכוונים ל-Miradouro do Suberco, נקודת התצפית הגבוהה. אנחנו מוצאים מקום חנייה ליד כנסיית גבירתנו מנזרה, מהמאה ה-14, עם 2 מגדלי פעמון.
אנחנו מגלים שאנחנו מאוד קרובים לתצפית, איזה מזל ! גם הגשם פסק ! מהכנסייה זה כמה דקות הליכה לתצפית הראשונה שלנו לכיוון נאזארה – העיר התחתית. הרוח חזקה מאוד והמראה נהדר !

משם אנחנו ממשיכים ברגל כמה דקות לכיוון המיגדלור – Farol da Nazaré. ישנה הכוונה עם השלט הענק – "ברוכים הבאים לגלים הגבוהים בעולם" אנחנו יורדים בשביל ביחד עם עוד תיירים שהחליטו גם להגיע למרות הגשם והרוח החזקה.
התצפית מהמגדלור Farol da Nazaré:



בבניין המגדלור ישנה תערוכה קבועה בנושא גלישה המסבירה את תופעת הטבע הגורמת לגלים דווקא במקום הזה להיות כל כך גבוהים. בד"כ הגלים הגבוהים הם בחודשים נובמבר ואילך. הנוף מרשים גם ללא הגלים הגבוהים ודווקא מזג האוויר הסגרירי, הרוח ומיעוט התיירים הוסיף לאווירה המיוחדת שחווינו במקום הזה. אחד המקומות שהשאירו עלי רושם רב בטיול. לא לפספס ! ואיזה מזל שלא ויתרנו !



לאחר שעלינו חזרה לכיוון המכונית, ירדנו לכיוון העיר התחתית, כיוונו ל Ascensor da Nazaré. ניתן גם לרדת עם פוניקלור. הלכנו לאורך החוף והטיילת. לאחר הפסקת קפה ומאפה מקומי, החלטנו לחזור לכיוון פניש מאחר והעננים היו אפורים ונראה היה שהגשם מתחיל כל רגע. חזרנו לפניש והפעם ישבנו בבר חמוד לארוחת ערב כאשר בחוץ יורד גשם כמעט ללא הפסקה.


יום 6 -פניש ואובידוש
סוף סוף יום שמש ! מאחר והבטחתי לבן שלי שנהיה גם בים והוא יוכל לגלוש, הבוקר זה הזמן לראות את חוף הים. בגלל מזג האוויר הגשום לא ראינו עד כמה אנחנו קרובים לחוף. הבן קובע שיעור גלישה מהמלון לשעתיים ואנחנו מצטרפים אליו לטיול בחוף שקט, רחב ויפה. אחרי שסיימנו את השיעור אנחנו נוסעים לכיוון חצי האי פניש לראות תצפיות שונות.




פניש בנויה על חצי אי ומסביבה כל נקודות התצפית לכיוון הים. אפשר לנסוע בכביש לאורך החוף ולעצור היכן שרוצים. העיירה פניש עצמה פחות יפה בעיני, יש לה מרכז קטן עתיק עם מסעדות המלאות בגולשים. התחלנו בנקודה Ilheu da Papoa, החנינו את האוטו והתחלנו ללכת. יש שם מסלול הליכה עד לקצה עם עלייה עד לקצה המצוק. החוף הוא מצוקי עם גלים גבוהים ותצורות של מצוקים כאיים קטנים. אנחנו חוקרים את המקום, מצטלמים ומצטלמים, כל נקודה יותר יפה מהשנייה. בילינו כאן כשעתיים יפות ולאחר מכן עשינו הפסקה לארוחת צהרים במרכז העתיק של פניש. לאחר מכן המשכנו לעוד כמה נקודות תצפית.





הנקודה השנייה Cape Carvoeiro Viewpoint במקום יש מגדלור Cabo Carvoeiro Lighthouse


והנקודה השלישית Miradouro De Remédios.

לא הספקנו את כל הנקודות, חזרנו למלון להתארגנות, אחר הצהריים אנחנו יוצאים לאובידוש.
אובידוש – Óbidos
אי אפשר שלא להתאהב באובידוש. עיירה ימי ביניימית קטנה וציורית שנותרה מוקפת חומה עד היום ונשמרה בצורה מושלמת, יפה, מלאת חן וחיים, חנויות מיוחדות, מסעדות והרבה תיירים. שני רחובות בסך הכל ואפשר בשעתיים למצות אותה. ניתן גם לעשות סיור על החומות שהן ללא מעקה.

ב-1210 העניק מלך פורטוגל את הכפר לרעייתו המלכה. המלך שאחריו המשיך במסורת, ומאז, אובידוש הייתה ניתנת במתנה ממלכי פורטוגל לנשותיהם. היא זכתה בכינוי "עיר המלכות", והייתה באחריותן של מלכות פורטוגל, עד המאה ה-19. בניית מבנים חדשים אסורה בעיר העתיקה של אובידוש, וכך נשמרת האותנטיות של העיר. אחד מסימני ההיכר של העיירה הוא ליקר דובדובנים – Ginjinha ששותים בכוסות שוקולד קטנות. חונים במגרש חנייה גדול מחוץ לעיר ונכנסים פנימה ברגל.


אנחנו סיירנו ברחובות, נכנסנו לחנויות ואכלנו ארוחת ערב במסעדה איטלקית טובה. סיום ליום נהדר.


את חנויות קופסאות הסרדינים אפשר לראות מקומות רבים בפורטוגל.


מקומות נוספים שלא הספקנו להגיע אליהם:
- טיול יום לארכיפלג Berlengas archipelago – קבוצת איים שממוקמת לא רחוק מחופי Peniche. זוהי שמורת טבע עם מגוון פעילויות שכוללות טיולי חופים, טיולים רגליים, צפרות, צלילה ועוד. אפשר לצאת לסיור מודרך עם ביקור במערות וטיול באי – Berlengas ISLAND או ליהנות מסיור שנורקלינג ברחבי האי המרכזי. יש מעבורת שיוצאת מהנמל של פניש.
- חוף Baleal – החוף ממוקם צפונית אל Peniche, למעשה אלו שני חופים שמחברים את הכפר הקטן Baleal ליבשת. עברנו רק עם האוטו.
- –פארק בודהה – גן ענק ובו אוסף גדול של פסלי בודהה הגן, פגודות, דגי זהב, אגמים.
- -העיירה פאטימה
- -העיירה טומאר
יום 7 – סינטרה, קאבו דל רוקה, ליסבון.
יום עמוס לפנינו, אנחנו עוזבים היום את פניש ובערב נגיע לתחנה האחרונה שלנו ליסבון. בדרך מחכה לנו יום מאתגר : הגעה לארמונות בסינטרה, נסיעה לקאבו דל- רוקה, הגעה לליסבון, החזרת הרכב והגעה לדירה שלנו. את הרכב יש להחזיר עד השעה 1800 מה שקובע לנו את לוחות הזמנים ליום זה.
סינטרה
העיירה מפורסמת בזכות ארמונות ומבנים מפוארים רבים שהוקמו בה בתקופות שונות, ועל כן אונסק"ו הכריז על הנוף התרבותי של סינטרה כאתר מורשת עולמית בשנת 1995.
הארמונות המפורסמים הם : Palácio da Pena–ארמון פנה, Quinta da Regaleira–פארק קווינטה דה רגלריה ומצודת המורים Castelo dos Mouros.
ארמון פנה– Palácio da Pena
הארמון ממוקם באחת הנקודות הכי גבוהות בעיירה סינטרה ומתנשא לגובה של כ-500 מטרים מעל פני הים. הייחודיות של הארמון היא במגוון הצבעים והסגנונות שמעטרים אותו ובעובדה שהוא מוקף ביער שמשתרע על 200 דונמים ומכיל צמחים שיובאו במיוחד מרחבי העולם. הוא נבנה בתחילת המאה ה–12. בהתחלה כקפלה ומאוחר יותר כמנזר שכמעט נהרס כליל ברעידת האדמה. בשנת 1755, המלך פרדיננד השני, רכש את המנזר ואת האדמות סביב והפך אותו למעון הקיץ של משפחת המלוכה. את האדמות סביב הארמון פיתח והפך לפארק עצום ומטופח הכולל כ – 500 מינים של עצים מכל העולם. בעלה של המלכה מריה השנייה בנה את הארמון בשנות ה-40 של המאה ה-19 והוא נראה לקוח מעולמות הפנטסיה של אולפני דיסני. לארמון מגדלים, כיפות וצריחים צבעוניים, מסדרונות, אולמות וחדרים מפוארים. פנים הארמון נשאר כפי שהיה בזמן מנוסתה של משפחת המלוכה מפורטוגל בשנת 1910. ארמון פנה הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו והוא גם חלק משבעת פלאי פורטוגל. ורק בשנת 1998 נפתחו לציבור. המרפסות והגנים מסביב לארמון גם הם שווים ביקור, אחד החלקים היפים ביותר של הגנים הוא Vale dos Lagos ממש מתחת לארמון.

כרטיסים הזמנתי מראש כמה ימים לפני, רק לארמון פנה כולל סיור פנים וכרטיס שאטל לארמון. השכמנו קום, ארזנו את המזוודות ולאחר ארוחת בוקר יצאנו לכיוון סינטרה. קראתי שצריך לקחת כשעה בין ההגעה והחנייה לבין הגעה לארמון עצמו. הארמון נמצא בפסגת ההר והחנייה למטה. אין אפשרות לחנות ליד הארמון. אז זהו שלא, גם שעה לא הספיקה לנו. לעומת כל האתרים בפורטוגל בהם ביקרנו ולא הרגשנו צפיפות או עומס בתיירים, בסינטרה המצב שונה. עמוס ודי בלאגן.
החנינו בחנייה ליד תחנת הרכבת למטה וחיפשנו את האוטובוס שיעלה אותנו למעלה. כאשר עבר זמן ולא מצאנו אותו, והזמן התקדם לקראת שעת ההגעה שלנו לארמון, לקחנו טוקטוק, כמובן במחיר מופקע, שהעלה אותנו באיטיות רבה עד הכניסה לארמון. שם כבר היו שני תורים, אחד ארוך למי שלא קנה כרטיס ואחד קצר מהיר למי שיש כבר כרטיס. הגענו בכמעט שעה איחור. נכנסנו בשער ועלינו בשאטל שהזמנו עד לארמון עצמו. משם יש עוד עלייה רגלית ביער עד הכניסה לארמון עצמו. שני תורים ענקיים שוב בכניסה לתוך הארמון.
האם יתנו לנו להיכנס למרות האיחור? לבסוף נגשתי לשומר בסוף התור ושאלתי מה עושים עם כרטיסים מלפני שעה? הוא כיוון אותי להיכנס ישר וכך נחסך מאתנו לחכות בתור האימים. אבל כאן לא הסתיימו התורים. גם בכניסה לארמון היו תורים, הכול מתנהל באיטיות רבה. אבל אם כבר הגענו לא נכנס?





רפרפנו בתוך פנים ההמון, מתקדמים מאוד לאט בגלל ריבוי האנשים לבסוף יצאנו אל המרפסות שבעיני שוות יותר. הנוף מקסים וכן זוויות המבט אל הארמון עצמו.


מראש קבעתי ללכת לארמון אחד בסינטרה, מאחר וכבר הגענו באיחור, לא נותר לנו זמן אפילו לבקר במרכז סינטרה, ירדנו דרך הגנים עד לכניסה הראשית לארמון, שם לקחנו נהג ג'יפ פתוח שלקח אותנו את כל הירידה בכמה דקות, במהירות עצומה, לא חגורים, כמעט עד לאוטו. לא האמנו שהגענו בשלום לרכב שלנו….


יצאנו מסינטרה, מנסים לעכל את החוויה והמשכנו ליעד הבא שלנו Cabo da Roca כחצי שעה נסיעה.
Cabo da Roca
קאבו דה רוקה היא הנקודה הכי מערבית באירופה. תצפית מהצוק בגובה 140 לאוקיינוס האטלנטי. מלבד התצפיות הנהדרות לאוקיינוס אפשר לראות גם את :
- האנדרטת הצלב והציטוט של קמואש : צוק מסומן על ידי אנדרטה מאבן שצלב בראשה. הכתובת על האנדרטה היא ציטוט של המשורר הפורטוגלי הנודע לואיש דה קמואש, שתיאר את הצוק כמקום שבו "האדמה נגמרת והים מתחיל".
- המגדלור של קאבו דה רוקה-המגדלור של הצוק הזה נבנה במקור בשנת 1772. הוא ניצב 150 מ' מעל לגובה פני האוקיינוס האטלנטי. ניתן לראות את האור שלו ממרחק של 46 ק"מ.




אהבתי את המקום, נוף ומרחבים עוצרי נשימה, הדרך אליו גם יפה והוא סיפק לנו קצת אתנחתא אחרי העומס בסינטרה.
משם אנחנו ממשיכים לליסבון, פחות משעה נסיעה, אנחנו נפרדים מהנופים והמרחבים ולאט לאט מגיעים לעיר הגדולה. התחנה האחרונה שלנו בטיול הזה- ליסבון.
ליסבון

אנחנו נפרדים מהרכב ולוקחים מונית אובר לכיוון הדירה שלנו בליסבון. יש לנו יומיים מלאים ועוד שני חצאי ימים לסייר בליסבון.
מקום הלינה שלנו נמצא בשכונת באשיה – Baxia, הוא החלק המרכזי והמישורי של העיר. ליסבון בנויה מחלקים מישוריים ושבע גבעות מסביב, משופעת אף יותר מפורטו. צריך להתכונן פיזית ונפשית לכל העליות והירידות ולהביא נעלים טובות.
הדירה שלנו הייתה בבניין דירות בשם Residentas Aurea. מיקום מעולה, באזור מישורי, קרוב לרחוב הקניות הגדול – Rue Augusta, ככר המסחר, 10 דקות מכיכר רוסיו וקרובה לאזור שיאדו התוסס. הדירה עצמה חדשה ומעוצבת ברמה גבוהה. אהבנו !
מלונות נוספים מומלצים ברובע באישה:
Figueira by The Beautique Hotels & Spa

אפשר לחלק את ליסבון לכמה חלקים עיקריים :
ליסבון הקלאסית :בָּאיְשָׁה, בָּאיְרוֹ אָלְטוֹ ושִׁיאָדוּ.
באישה Baixa היא העיר התחתונה והמישורית של ליסבון, עם שדרות רחבות וכיכרות יפות, שנבנו לאחר רעידת האדמה של שנת 1755. המלון שלנו ברובע זה ואת רוב הזמן נבלה שם.
רובעי העיר החדשה שנבנתה אחרי רעידת האדמה ב1755 תוכננו ונבנו כעיר אירופאית מודרנית עם כיכרות גדולות, שדרות רחבות המקשרות ביניהן וגם החלק ההררי מתחבר עם הכיכרות והשדרות בצורה מופלאה.
באירו אלטו Bario Alto ושיאדו Chiado הם הרובעים הגבוהים, התוססים ומלאי החיים של העיר. בשיאדו גם המרכז המסחרי עם חנויות רבות המוכרות לנו. גם את הרובע הזה אהבתי.
.ליסבון העתיקה (אלפמה, גרסה, מורריה). אלפמה היא הרובע העתיק של ליסבון, עם מבוך של סמטאות קסומות, כביסה צבעונית על חבל ונקודות תצפית נהדרות.
רובע בֶּלֶם Belem, ליסבון של עידן התגליות, עם מבנים מרשימים ומיוחדים מעידן התגליות של המאה ה-15 וה-16, בה חוקרים ומגלי עולם אירופאים חיפשו בכיוונים שונים ברחבי העולם דרכי מסחר ושותפי מסחר חדשים. במהלך תהליך זה גילו האירופאים ארצות ופגשו בעמים שלא היו ידועים להם לפני כן. פורטוגל התחילה את הגילויים ויחד עם הספרדים בנו מושבות שאפשרו להם לשלוט על כל דרכי המסחר החשובות של המזרח. וכמובן מרכז אמריקה. התקופה נחשבת למפוארת בהיסטוריה של פורטוגל. הרובע מעט מרוחק מהמרכז.
ה”אבנידה” היא השדרה היוקרתית של ליסבון, אזור עשיר באדריכלות ארט נובו. השדרה המפוארת הזו מכונה “השאנז אליזה של ליסבון” על שם השדרה הפריזאית המפורסמת ממנה לקחו השראה.
אנחנו מתארגנים בדירה, ויוצאים לארוחת ערב מוקדמת במסעדה אסיאתית Boa-Bao ברובע שיאדו. מתחילים לחוש את העיר. מרכז העיר בנוי מבתים בסגנון ניאו קלאסי הדור בתחושה ראשונית מזכיר קצת את פריז או שמה את רומא מאחר והבתים צבעוניים. לאט לאט נגלה רבדים נוספים מיוחדים לעיר. הרבה יותר עמוס כאן בתיירים, שמתהלכים בקבוצות, הרבה סיורים מודרכים בכל מקום. מאוד תוסס ושמח עם אווירה נעימה.



יום 8- ליסבון
היום מתחיל בארוחת בוקר קלה בדירה שלנו, בשעה 10:00 מוזמן לנו סיור חינמי "ליסבון הקלאסית "עם איתמר מכוכב ליסבון . נקודת המפגש היא כ-5 דקות הליכה מהדירה בכיכר המסחר.
הסיור היה מוצלח מאוד, כולם נהנו ושמחנו שהגענו לסיור. אי אפשר שלא להישבות בקסם של איתמר ובידע שלו. הסיור היה מעולה להכרת מרכז ליסבון ונתן לנו בסיס למעולה להמשך השהות שלנו בעיר. מומלץ מאוד !
המקומות בהם ביקרנו:
ככר המסחר ושער אוגוסטה– זוהי הכיכר הגדולה של העיר, הנושקת לים, שם היו המלחים עוגנים עם סירותיהם ופורקים את הסחורה. הכיכר הגדולה והמרשימה נבנתה כמו רוב ליסבון הקלאסית לאחר רעידת האדמה הקשה שפקדה את העיר בבוקר ה-1 לנובמבר 1755, חג "כל הקדושים" כשכולם היו בכנסיות. הרעידה נמשכה יותר משש דקות. 85% מבתי העיר נהרסו ואת הנמל והעיר שטף גל צונאמי אדיר. לאחר מכן השתוללו שריפות רבות, שנרגעו רק לאחר חמישה ימים. ההערכה היא ששליש עד חצי מהאוכלוסייה נהרגו.

השער מסמל את ניצחון האדם על הטבע אחרי רעידת האדמה. בעבר ארמון המלוכה הפורטוגזי שכן בסמוך לכיכר. כיום בכיכר שוכנים משרדי ממשלה שונים וביניהם גם בית המשפט העליון. יש בה הרבה מסעדות וחנויות, ובמהלך חודשי הקיץ גם אירועים רבים ושמחות. ובחורף עץ כריסטמס ענק.

רחוב אוגוסטה (Rua Augusta) – המדרחוב הראשי והתוסס של ליסבון, יוצא מככר המסחר. מרוצף במדרכת פסיפס פורטוגלית יפהפייה. ברחוב מופיעים בד"כ אומני רחוב מזדמנים גם בערב. הוא גם רחוב הקניות הראשי.

כיכר רוּסִיוּ (Rossio) Praça Dom Pedro IV– זו אחת מהכיכרות המרכזיות בעיר, מזרקות, בתי קפה, חנויות. לכיכר מתנקזים הרחובות הראשיים.




מעלית סנטה ז'וסטה (Elevador de Santa Justa) – המעלית היפה הזו היא אמצעי תחבורה ייחודי שנועד להתמודד עם הגבעות התלולות של ליסבון. היא בנוייה כולה מפלדה ותוכננה על ידי אחד מהתלמידים של אייפל. אפשר לעלות בה לרובע שיאדו, אך יש שם תמיד תורים. במפלס העליון יש תצפית.
ככר הסבלנות– Largo São Domingos אנדרטה לזכר הטבח בו נהרגו 4,000 יהודים בשנת בשנת 1506. יהודים אשר חיו בליסבון בתור אנוסים.


ממש ליד הככר ראינו את כנסיית סאו דומינגוש המיוחדת. כנסייה רומית-קתולית מפורסמת משנת 1241 שנבנתה מחדש בעקבות רעידות אדמה ושריפה.
עלינו לרובע השיאדו דרך תחנת המטרו היפיפה, מבנה יפיפה עם סניף סטארבקס. עלינו במדרגות הנעות שבתוך התחנה לכיוון שכונות באירו ושאידו. המדרגות נעות חסכו לנו רק חלק מהדרך. עולים ועולים ! כמה מדרגות !
כיכר קארמו Carmo
הגענו לכיכר היפה ליד מנזר קרמו, הבניין היחיד ששרד ברעידת האדמה. לכיכר זו נחזור כמה פעמים. ככר אירופאית קלאסית יפה, עם אוירה נהדרת. לידה יש גם תצפית וגישה למעלית סנטה ז'וסטה. אהבתי אותה מאוד.




משם המשכנו דרך סמטאות רובע באירו אלטו, לנקודת הסיום שלנו -תצפית נהדרת על העיר. Miradouro de São Pedro de Alcântara המשקיפה לרובע אלפמה. אנחנו נפרדים מאיתמר ומתחילים לרדת דרך רובע שיאדו התוסס לכיוון המלון. ארוחת צהרים, קצת קניות בדרך.

לאחר מנוחה קצרה החלטנו לנסוע לשכונת אלפמה – Alfama .
רובע אלפמה
הוא הרובע העתיק ביותר של ליסבון, גבעה שבפסגתה ניצבת טירת סאו ז'ורז, שמסמלת את שחרורה של העיר מהשלטון המוסלמי במאה ה-1, והיא אחד מסמליה הידועים של בירת פורטוגל. מבוך של סמטאות קסומות, בשיפועים גדולים, כביסה צבעונית על חבל, מוזיקת פאדו מסורתית ונקודות תצפית נהדרות. רובו של הרובע לא נפגע ברעידת האדמה.
מאחר וההגעה היא בעליה תלולה לקחנו מונית אובר לתצפית Miradouro de Santa Luzia זוהי נקודת תצפית רומנטית, בתוך גן פורח ומעוטר אריחי קיר מצוירים. עמוס פה בתיירים, אך לאחר זמן מה מצאנו גם פינה להצטלם !
.



פה פגשנו שוב את אחד האייקונים של ליסבון הטראם– הרכבת המפורסמת.

משם המשכנו לנקודת תצפית נוספת, מרחק כמה דקות הליכה Miradouro das Portas do Sol.


ירדנו את כל הדרך ברגל דרך הסמטאות והחנויות השונות עד לקתדרלה הגדולה של ליסבון Sé de Lisboa . בהמשך ראינו את ה"בית המנוקד" –Casa dos Bicos שבשל היות בנוי מעץ, שרד את רעידת האדמה.


הגענו כבר למטה קרוב לכיכר המסחר והחלטנו ללכת ל- Time Out Market Lisboa – שוק האוכל המקורה של של ליסבון. שוק מלא במסעדות מקומיות, קינוחים ובמרכזו מספר ברים ושולחנות ישיבה. כדאי קודם למצוא מקום ואז ללכת להזמין ולטעום כל מיני מנות מיוחדות ממטבחים שונים, קוקטיילים ומשקאות טובים. כל אחד מאתנו הזמין לו מנה שונה וכמובן קינוח.


חזרנו לדירה דרך Pink Street רחוב הברים וחיי הלילה. הגענו מוקדם לכן לא היה מלא, אך הילדים שהסתובבו גם בשעות מאוחרת יותר סיפרו שמלא ותוסס שם. חזרנו לדירה עייפים. לילדים כפי שציינתי, עוד נותר כוח לשוב לרחובות מאוחר יותר ולבדוק את חיי הלילה ברבעים השונים.

יום 9 ליסבון
זהו היום המלא האחרון שלנו בטיול. חצי היום מוקדש לקניות. אנחנו מתחילים אותו בתצפית משער אוגוסטוס שנמצא במפגש בין ככר המסחר ורחוב אוגוסטוס, הוא רחוב הקניות הראשי. עולים במעלית, כניסה עולה 3.5 יורו. תצפיות שונות של העיר היפה הזאת ואנחנו ממשיכים לאורך רח אוגוסטוס לקניות.



בהמשך של רחוב אוגוסטוס הגענו לכיכר Praça da Figueira בה יש שוק אוכל קטן. קנינו כמה גבינות ועלינו לכיוון ככר קרמו.


בקצה הכיכר ישנה תצפית Carmo rooftop עמוסה מאוד בתיירים. אפשר להיכנס גם למנזר, הבניין היחיד ששרד את רעידת האדמה באזור הזה. משם ירדנו דרך רחוב הקניות Rua Garrett התוסס ברובע שיאדו.




אחה"צ יצאנו שוב לכיוון השדרה הגדולה ה”אבנידה” וממנה עלינו לרובע ביירו אלטו למסעדה איטלקית המומלצת Leonetta. העלייה קשוחה ביותר. בדיעבד אפשר היה גם לעשות אותה עם הפוניקלור המפורסמת גלוריה:

פוניקלור גלוריה-מחבר בין החלק הנמוך של העיר לחלק המאוד גבוה של שיאדו, שני רכבלים קטנים שעולים ויורדים ולפעמים מצטלבים, עלות עלייה בפוניקלור 3.6 אירו לכיוון, ויש מדרגות משני צידי הרכבל שדרכן עולים למעלה או יורדים. שימו לב לשיפועים המטורפים של הרחוב !
את כל זה עלינו ועוד המשכנו הלאה למעלה. הגענו למסעדה והתחיל לרדת גשם. למזלנו הכניסו אותנו למרות שלא הזמנו מקום. ארוחת ערב אחרונה לטיול. כשיצאנו עוד המשיך הגשם ונאלצנו לקחת מונית חזרה לדירה. כך ויתרנו על הכרת השכונה המפורסמת בחיי הלילה.
יום 10-סיום
הטיסה שלנו ממריאה לישראל ב-1500, ניצלנו את הבוקר האחרון לארוחת בוקר במסעדה ומשם הסתובבויות אחרונות במדרחוב אוגוסטה עד ככר רוסיו וחזרה. מונית אובר לשדה והטיול שלנו הסתיים.
ויתרנו על סיור ברובע בלם, העייפות כבר הכריעה, בכל זאת אנחנו אחרי 10 ימי טיול. נשאיר לפעם הבאה. התמקדנו באזור שלנו ויש כל כך הרבה מה לראות. אהבנו מאוד את ליסבון . יומיים וחצי בליסבון לא הספיקו לנו ונצטרך לשוב אליה להשלמות.
כמשפחה הטיול היה לנו גיבוש נהדר, 11 ימים ביחד כולנו היה חלום. בפורטוגל יש אפשרות שכל אחד יהנה. יש ערים שמתאימות לכולם עם קניות לנוער, ים חופים נהדרים, גלישה, הרים, כפרים עתיקים. הספקנו לטעום מכל דבר. יש בפורטוגל הרבה שלווה ונינוחות, גם באנשים. השילוב בין ערים ואורבניות לבין טבע וחופים היה מעולה. שתי הערים שונות מאוד כך שהיה גם גיוון כאן.
רציתי להודות ל-3 שעזרו לי בפרטי לארגן את המסלול בזמן קצר :
נטע שמואלי –נטע טיולים וקבוצת הפייסבוק שלה,
שירלי טוקר שעשתה טיול קצת אחר. זה הטיול שלה
ורונית גלטשטיין.
בתקווה לימים טובים ושנוכל לחזור לעוד טיולים משפחתיים שכאלה בקרוב!!
ומה אתם מעדיפים ?
טיול עירוני?
טבע או חופים ?


אהבתם ?
אפשר להירשם ולקבל עדכונים חדשים לפוסטים שיוצאים. יש לרשום את המייל ולאשר את המייל החוזר שתקבלו.
חיפוש בבלוג :
פוסטים אחרונים :
- טיול משפחתי בצפון יוון : חצי האי פיליון וזגוריה
- וינה בסתו- חופשה זוגית רגועה
- טיול מומלץ באזור חוף הכרמל – מכחול לירוק
- את ואני -סופ"ש באתונה. טיול אמא ובת
- לגלות את הקסם-הטיול שלנו לתאילנד
אפשר לעקוב אחרי טיולים נופים גם בפייסבוק או באינטגרם :
חיפוש לפי נושאים :
- טיול בערים
- טיולי פריחה
- טיולים באוסטריה
- טיולים באיטליה
- טיולים באירופה
- טיולים בבריטניה
- טיולים בדרום הארץ
- טיולים בהונגריה
- טיולים בחו"ל
- טיולים ביוון
- טיולים בירושלים
- טיולים בצפון הארץ
- טיולים בצרפת
- טיולים משפחתיים
- כללי
המידע בפוסט הזה מבוסס על נסיון אישי ומחקר עדכני. יתכנו שינויים בשעות פתיחה, מחירים, מסלולים ולכן מומלץ לבדוק מול גורמים רשמיים לפני היציאה לטיול. התוכן והתמונות מוגנים בזכויות יוצרים.
כתיבת תגובה