בסוף ספטמבר 25 נסענו לטיול משפחתי בצפון יוון לחצי האי פיליון, ועד לזגוריה.

היעד הזה תמיד היה "על הראדאר", אך תמיד הקדימו אותו יעדים רחוקים אחרים.

ביטול טיול משפחתי, ביוני 25, לפגוש את הבן בטיול אחרי צבא שלו, בקוסטה ריקה, עקב המלחמה עם איראן, גרם לנו לבחור ביעד חלופי זה.

טיסה קרובה ולא מסובכת אם המצב מסתבך, מתאים לעונת החגים, סוף ספטמבר. טיסה של סנדור אלעל. מה שבטוח.

היה לנו טיול נהדר !!

היופי של יוון, הגיוון, השקט, השלווה והפשטות הפכו את הטיול לנהדר !

נסענו סה"כ ל- 10 ימים 9 לילות, מתוכם 9 ימים מלאים.

זוג הורים ושני ילדים בוגרים בני 23, 20.

המחשבה היתה לגוון בין חופי ים לבין טיולים בהרים כך שגם לכולם יהיה מעניין.

חלוקת הטיול :

טיסות לסלוניקי -סנדור אל על.

4 לילות חצי האי פיליון – לינה בכפר קאלה נרה, בצד המערבי. חדרי אירוח.

1 לילה מטאורה – לינה בכפר קלאבקה במלון Hotel Doupiani House

3 לילות זגוריה- לינה בכפר אריסטי במלון Aberratio Boutique Hotel

1 לילה סלוניקי- לינה במרכז במלון The Mood Luxury Rooms

מלונות הוזמנו ע"י בוקינג עם ביטול מראש עד כמה שניתן. החלטנו להתחיל בפיליון מאחר וזה "סוף עונה" בחופים וחששנו שיהיה כבר קר אם נשאיר את החופים למנוחה בסוף. האמת צדקנו. הצלחנו לתפוס את הימים האחרונים של הקיץ בפיליון.

לפיליון וזגוריה אפשר להגיע גם בטיסה מאתונה. מסאלוניקי קצת יותר קרוב. לכן החלטנו על טיסות לסאלוניקי.

רכב הוזמן מ –RENTELCARS אוטומטי, עם כל הביטוחים האפשריים.

קיבלנו שידרוג לפג'ו 5008 אוטומטי.

מתחילים :

חלק א' – פיליון

יום 1 – נסיעה מסלוניקי לפיליון

טיסת סנדור בוקר מוקדמת ובשעה 9:00 אנחנו כבר בעמדת השכרת הרכב. הדרך לפיליון ארוכה, כ-3.5 שעות ואנחנו בוחרים לעשות עצירה בדרך בכפר Palaios Panteleimonas.

אחרי כשעה של נסיעה התחלנו לראות גוש הרים בולט, זהו הר האולימפוס המתנשא לגובה 2918 מ', הר האלים לפי המיתולוגיה היוונית.

אנחנו פונים מהכביש המהיר ועולים אל הכפר עד לחניה בכניסה לכפר. הטיול בין בתי הכפר בסמטאות האבן הישנות מקסים, הכפר יפה ומדי פעם נגלה בין הסמטאות גם נוף הים. בכיכר הכפר יש כמה טברנות וכמובן גם עצי דולב גדולים בכיכר הראשית, אותם נראה בכל כפר שנעבור. ברחובות אפשר לראות גם כמה חנויות לתוצרת מקומית ולמזכרות. 

לאחר סיבוב קצר בכפר אנחנו מתיישבים בטברנה מקסימה, הראשונה ולא אחרונה שלנו לטיול הזה ! היינו רעבים והזמנו חצי מהתפריט, התגעגענו לאוכל היווני !

ממשיכים בנסיעה ארוכה עד הכפר שלנו בפיליון – קאלה נרה בצד המערבי.

חצי האי פיליון מתחלק לכמה חלקים עיקריים :

הצד ההררי שרחוק מחופי הים.

הצד המזרחי הפונה אל הים האיגאי, בו חופי הים היפים, הפראיים, אך גם עם כבישי גישה ונהיגה קשים וארוכים.

הצד המערבי השוכן במפרץ גדול ומוגן מהים, בו הכפרים נושקים לים, הים מתון יותר.

הדילמה בפיליון היא באיזה צד לנים כאשר רוצים קירבה לחופי ים, במערב או במזרח.

לא בעונה אפשר ללון על ההר ולנסוע לשני החלקים כימי טיול.

בחרנו להיות בצד המערבי בקאלה נרה– Kala Nera, אחד הכפרים המרכזיים בו אפשר למצוא מסעדות, בתי קפה וחוף נגיש, מישורי וקרוב ועדין שיהיה עם תיירים כי אנחנו מגיעים בסוף העונה.

בקאלה נרה רוב הלינה היא חדרי אירוח יחסית פשוטים. לקחנו שני חדרים, כל אחד עם מרפסת, ללא ארוחת בוקר. כך רציתי, פשוט, מקום קרוב לים, ללכת למכולת המקומית ולחיות כמו בכפר.

אחרי שהתמקמנו בחדרים, יצאנו להנות מחוף הים בשעת אחר הצהרים. עדין אפשר להכנס למים ! הים בצבע כחול עז והמים צלולים!

בערב, מסעדה מקומית על הטיילת היפה ממש על קו המים. סוף ספטמבר והכפר מלא עדין במטיילים. הכל במרחק הליכה. לא צריך להזיז את המכונית. בכפר יש שתי מכולות ואפילו כמה חנויות מאפים.

יום 2- קאלה נרה, חופים בצד המערבי, וולוס.

את הבוקר פתחנו בארוחת בוקר שהכנו במרפסת הגדולה שלנו, הליכה קצרה לחוף הים. זמן מנוחה, חיכיתי לזה הרבה זמן !!

לקראת הצהרים לקחנו את האוטו ונסענו לכיוון הכפרים הקרובים, הגענו לכפר אפיסוס– Afissos, גם הוא על הים. יש שם טיילת עם כמה מסעדות וחנויות. החופים בתחילת הכפר ובסופו. אכלנו ארוחת צהרים ב Selini ממש על הים ! מומלץ !

אחרי מנוחת צהרים יצאנו לעיר הגדולה באזור –וולוס.

התכנון היה שופינג עבור הילדים מאחר ורוב הזמן נבלה בכפרים ובסלוניקי לא יהיה לנו הרבה זמן.

חלק מהחנויות המקומיות היו סגורות ורק רשתות בינלאומיות היו פתוחות. קצת התאכזבנו ממהיצע ובכל זאת הילדים יצאו עם שלל ! ביקור קצר בטיילת, מסעדה לארוחת ערב וסיימנו יום.

וולוס היתה קצת רדומה ופחות התחברנו אליה.

יום 3- טיול לחופים המזרחיים- איזה יום !!

היום נצא מוקדם, הרעיון הוא לנסוע צפון מזרחה ולעשות טיול בין החופים בצד המזרחי.

הספקנו לראות בנחת 3 חופים משגעים ולעבור דרך חוף נוסף וכפר יפה. צריך לקחת בחשבון שאין גישה בין החופים, עולים להר ויורדים במקום אחר, לעיתים בדרכים מאוד צרות ותלולות.

כבר בתחילת העלייה להר, הנוף משתנה למיוער, לעומת עצי הזית שנמצאים בהרים מעל קלה- נרה. לשמחתנו השלכת כבר מתחילה !!!

לאחר זמן מה אנחנו מבינים שאנחנו רואים את החופים המזרחיים.

כיוונו לחוף Paralia Milopotamos שנחשב ובצדק לאחד החופים היפים. יש חנייה מסודרת ומשם יורדים דרך בית הקפה במדרגות עד לחוף עצמו.

נוף עוצר נשימה ! איזה צבע של המים !!

המים היו כך כך צלולים ! החוף יפייפה !

משם המשכנו לחוף Damouchari beach שבו צולם חלק מהסרט "ממה מיה", כאוהדת להקת ABBA לא יכולתי לוותר על החוף הזה.

בכניסה לכפר יש חנייה וצריך לרדת ברגל כ-10 דקות (וגם לעלות) בדרך סלולה מאבנים. ישנם שני חופים: אחד מצד ימין, חוף רגיל והשני משמאל, הוא המפרץ היפה בו צולם הסרט. נכנסים דרך טברנה Tavern Grill Uncle Stergios‏ שנמצאת ליד בתי ההארחה.

את ארוחת הצהרים שלנו אכלנו שם. לא זול אבל היה אוכל מעולה, והנוף ! לא רצינו לעזוב !!

המשכנו לחוף השלישי – חוף פלאקה – Plaka beach שהגישה אליו קלה, אבל הדרך אליו די תלולה.

יש לכוון ל –Eden Hotel. צריך לשלם בכניסה 20 יורו, לקנות דברים בקיוסק עבור הכניסה.

החוף מקסים, ישבנו על כסאות הנוח ורק צפינו בים. כבר שעת אחר הצהרים וכמעט לא היו אנשים בחוף.

בדרך עוד עברנו דרך חוף Papa Nero Beach.

משם התחלנו לחזור דרך הכפר Tsagkarada שנמצא על ההר.

בכפר נמצא עץ הדולב העתיק והגדול ביותר ביוון אז הלכנו לחפש אותו, לא לפני שעצרנו בבית קפה חמוד לקפה – הבית של אלקה.

חזרנו לשעת שקיעה בחוף שלנו בקאלה נרה, וסיימנו יום מקסים בארוחת ערב על הטיילת.

אחד הימים היפים !

יום 4 – פיליון -החופים הדרומיים

נשאר לנו עוד יום אחד באזור פיליון ולאחר התלבטויות החלטנו לנסוע לאזור הדרומי הפחות מתוייר של פיליון. עברנו בעיירה Milina, שנמצאת כבר באזור הדרומי, והחלטנו לחזור אליה בדרך חזרה.

כיוונו לכפר הדרומי ביותר Agia Kiriaki.

הדרך מאוד יפה, שונה מהדרכים בחלק המזרחי. פחות תלול, המפרצים השונים יוצרים הרגשה של אגמים ואפילו פיורדים קטנים. הכחול המשתקף כל כך יפה שהייתי חייבת לעצור בדרך ולצלם ! נסענו כמעט לבד על הכביש. אין כאן כמעט כפרים או בתים.

ולבסוף הגענו לכפר, איזה יופי כאן ! אז הבנו שהנסיעה לשם היתה שווה.

Agia Kiriaki הוא כפר דייגים אותנטי עם בתים צבעוניים, סירות דייגים ומסעדות דגים. החנינו בתחילת הכפר והמשכנו ברגל דרך הבתים עד לנמל הקטן.

מעליו שוכן הכפר קיריאקי שהיה מנותק במשך שנים ולא היה אליו כביש גישה עד 1984, הדרך היחידה להגיע אליו היתה עם סירות או מעבורות מכפר הדייגים.

אנחנו מתיישבים באחת המסעדות דגים לארוחת צהרים במקום היפה הזה. גם הארוחה היתה טעימה !

קשה היה להפרד מהכפר היפה, ובכל זאת חזרנו כמה מאות מטרים חזרה לחוף הים הקטן של הכפר שנמצא לפני הכניסה לכפר.

כמה שמשיות, שני ספסלים וים כחול, כחול, צלול צלול. איזו שלווה ! !

חזרנו חזרה לכיוון קאלה נרה, לא לפני שכיוונו למקום היפה הבא, אותו פספסנו בדרך הלוך. Tzasteni beach. פשוט עוצרים באמצע הכביש, לא תהיו לבד. רואים את הנוף שהוא אחד מהסמלים של פיליון הדרומית. רציף קטן עם כמה בתים לבנים שמשקיף על אי קטנטן לא מיושב, האי פרסודה Prasouda.

העצירה הבאה שלנו היתה בכפר Milina בו עברנו בבוקר. חיפשנו בית קפה, אך כמעט הכל היה סגור, עוד מסימני סוף העונה בכפרים מסויימים. בעונה אמור להיות כפר תוסס ומלא.

חזרנו לכפר שלנו למנוחה. בערב ניסע לכפר השכן Kato Gatzea שנחשב גם הוא בסיס טוב ללינה, לאחת המסעדות על הטיילת. מחר עוזבים את פיליון שנכנסה לנו ללב וממשיכים בטיול שלנו. איזה יום מקסים שהיה לנו !

פליון סיכום

פיליון הפתיע אותנו ביופי שלה, במגוון הנופים, בשלווה, בפשטות של הכפרים, ומעל הכל בחופים. מה שיפה בפיליון בעיני זה המפגש בין ההר לים בצורות שונות. אם זה הר של עצי זית או יער. עצי הדולב כבר התחילו את השלכת, מה שהוסיף עוד מימד יופי. אהבנו מאוד!

לא הספקנו את כל התכנית. כנראה שנצטרך לחזור שוב:

החופים הצפוניים בחלק המזרחי : Agii Saranta Beach ,Chorefto ,Paralia Fakistra.

הכפרים בחלק המזרחי : Zagora, Agios Ioannis. הכפר Mouresi שרק עברנו דרכו.

החלק המערבי: העיירה מיליס  Milies שבה ישנה רכבת קיטור ישנה. המשמשת היום כרכבת נופית מהעיירה אנו לחוניה ועד מיליס.

כמו כן לא הגענו לכפרים בהרים מעל וולוס : מקריניצה – Makrinitsa שנחשבת ל"מרפסת של וולוס". הוא הכפר הכי מסורתי בפיליון, יש בו הרבה מבנים לשימור. פורטריה –Portaria משקיפה על מפרץ פגאסטיקוס והעיר וולוס. מיקום נח בין מזרח למערב פיליון מבחינת כבישי הגישה.

בנסיעות הרבות שלנו לעתים לא היתה קליטה. למרות שהכל רשום אצלי במפת גוגל שאני מכינה מראש, מציעה לצלם בצילום מסך את היעדים אותם רוצים לראות ולהקליד אותם אח"כ בגוגל מאפס או בוויז.

החופים לא חוליים, אלא עם אבנים. אנחנו הבאנו סנדלי שורש ששירתו אותנו גם בתוך המים.

חלק 2 -הדרך לזגוריה – לריסה, ומטאורה המופלאה

יום 5 – נסיעה לכיוון מטאורה וביקור שורשים.

ארוחת בוקר אחרונה במרפסת שלנו. אנחנו כבר ארוזים ויוצאים מוקדם, יש לנו כמעט שעה וחצי של נסיעה עד היעד הבא. לאריסה.

היעד הזה לא נמצא במפת הטיולים הרגילה, למרות שהעיר הזאת נמצאת במיקום בין פיליון, האולימפוס ומטאורה. אנחנו מבקרים בה מכיוון שכאן נולדו סבא וסבתא שלי מצד אמי.

קבענו ביקור מיוחד בבית הכנסת היחיד שנותר קיים ופעיל. יצרתי קשר עם הקהילה היהודית דרך המייל של האתר שלהם.

הביקור היה מרגש מאוד. פגשה אותנו אלינה, נציגת הקהילה וסיפרה לנו את ההיסטוריה המיוחדת של הקהילה המונה כיום כ- 200 יהודים. שמעתי הרבה דברים שלא ידעתי מאחר והסבא וסבתא שלי עלו בנפרד ב1911, 1908 לירושלים. בית הכנסת היפה הוא היחיד ששרד אחרי השואה ולמרות שהגרמנים הפכו אותו לאורווה, הוא שוקם. הוא עבר שיפוץ רציני לאחרונה ונפתח ממש לפני חודשיים מחדש.

מול בית הכנסת ישנה ככר – "ככר הקדושים היהודים של הכיבוש" ובה אנדרטה לזכר 235 יהודים שנרצחו ע"י הנאצים. כ- 800 נוספים ניצלו מאחר וברחו להרים.

לאחר ארוחת צהרים במסעדה יפנית מעולה אנחנו ממשיכים בדרכנו לכיוון מטאורה !

מטאורה

הכניסה למטאורה לא מעידה על מה שנראה בהמשך.

זה הכל ? כמה הרים "שבורים"? כך זה נראה מרחוק בכניסה למטאורה.

רק כאשר מתקרבים יותר אפשר להתחיל להבין מה אנחנו רואים וגם זה לוקח זמן לקלוט. הרים גבוהים המזדקרים לשמים ומנזרים תלויים בפסגותיהם. מראה מדהים !!

מטאורה בתרגום מיוונית, תלוייה באויר. היא אחד האתרים המפורסמים והמתויירים ביותר ביוון. קבוצת מנזרים שנבנו על ראשי מצוקים המתנשאים לגובה של מאות מטרים מעל העמק של העיירה קלמבקה הם תוצאה של תופעת טבע מהמרשימות בעולם, סלעי בזלת ענקיים בגובה של מאות מטרים, חרוטיים המתנשאים לגבהים מזדקרים מהאדמה. לא ברור מה גרם להיווצרות המצוקים הללו ואולי זה סוד הקסם של המקום.

המנזרים נבנו במאה ה-14 ע"י נזירים שחיפשו מקום להתבודדות. במקור היו שם עשרות מנזרים אולם כיום פעילים רק שישה. כל מנזר יושב על סלע נפרד ופתוח בימים שונים. המנזרים נצפים מהתצפיות הפזורות לאורך הכביש המתפתל ביניהם. ישנם מספר נקודות תצפית לאורך הכביש המקיף את המנזרים.

הגענו למלון שלנו Hotel Doupiani House שעליו אני ממליצה. בחרנו חדרים עם נוף פנורמי למטאורה והנוף מהמרפסת היה חלומי ! המלון מעוצב בסגנון קולוניאלי מה שנותן הרגשה שהגענו למקום מיוחד.

נרגשים מהנופים החלטנו לא לבזבז זמו מיותר אלא לצאת לכיוון ההרים והתצפיות.

במלון המליצו לנו להגיע לתצפיות כ-40 דקות לפני זמן השקיעה, וזה היה מאוד נבון מאחר והעננים כבר התחילו לכסות את השמים. כמו כן זה איפשר לנו לסייר במקום בשעות האור.

ובאמת במטאורה מרגישים אוירה בינלאומית. אוטובוסים שלמים של תיירים מכל קצוות העולם. אבל לא מרגישים צפיפות.

כיוונו לתצפית הראשונה Main Observation Deck of Meteora‏ ובדרך עצרנו כמה פעמים לצלם מזויות שונות את המנזרים. השמש מכוסה בעננים, והשקיעה לא במיטבה, אך זה לא מונע מאיתנו להנות מהנוף המשגע, לצלם ולהצטלם !!

משם המשכנו לתצפית הבאה Sunset Rock-Viewpoint Meteora

וגם משם צילמנו והצטלמנו. לאחר מכן חזרנו למלון, והתארגנו לארוחת ערב במסעדה Taverna Gardenia. לא הזמנו מראש והיה מקום. האוכל היה מעולה.

כך הגיע לסיומו יום מרגש נוסף !

יום 6 – הדרך לזגוריה – מטאורה, ינינה.

קמנו לבוקר ערפילי, עד שירדנו לארוחת בוקר כבר התחיל לטפטף. אכלנו ארוחת בוקר והחלטנו בכל זאת להגיע לאחד המנזרים.

בחרנו במנזר שקל להגיע אליו ופתוח ביום שלנו, Holy Monastery of Saint Stephen, אך שהגענו הגשם התחזק והסתבר לנו שכל התיירים מגיעים אליו מאותה הסיבה שלנו ולכן לא מצאנו חנייה קרובה. לאחר זמן מה שחיכינו להפוגה במכונית, יצאנו רק לראות את המנזר והחלטנו לוותר ולהמשיך הלאה לכיוון אריסטי בזגוריה.

כיוונו ליואנינה במרחק של כמעט שעתיים נסיעה.

יואנינה

ביואנינה זרחה לנו השמש, כיוונו לחנייה ליד האגם. מכיוון שהתפנה לנו זמן, יהיה לנו יותר זמן ביואנינה. מצאנו חנייה בקלות ממש ליד האגם ב-5 יורו לכל היום ויצאנו לכיוון האגם היפה. למי שיש זמן יכול גם לקחת שייט אל האי באגם.

אנחנו המשכנו לכיוון העיר העתיקה וכיוונו לבית הכנסת היהודי.

היהודים של יאונינה

התיישבות היהודים ביואנינה, כמו בערים יווניות רבות, החלה כבר לאחר חורבן בית המקדש השני. הם דברו בניב רומניוטי המכונה יווניטיקה והיה להם נוסח תפילה משלהם. עם גירוש ספרד הצטרפו לקהילה אך מעט דוברי לאדינו, והקהילה, בניגוד לקהילות אחרות ביוון שמרה על הנוסח הקדום שנהגו בו יהודי ביזנטיון. בניגוד לנוסח התפילה ברוב קהילות יוון. נוסח יואנינה נותר רומניוטי ייחודי והיה מבין היחידים ששימר את הנוסח הקדום. ערב מלחמת העולם השנייה, מנו למעלה מ-2,000. ב-25 במרץ 1944, נצטוו כל יהודי יואנינה להתרכז ליד חוף האגם. נאמר להם שהם מובלים ל"התיישבות מחדש". בפועל העלו אותם על רכבות והם הגיעו לאושויץ. כ-91% מיהודי יואנינה, 1870 איש ואישה נשלחו למחנות המוות. לאחר המלחמה שבו ליואנינה כ-164 יהודים.

בית הכנסת הוא היחיד שנשאר מהקהילה, הוא סגור רוב ימות השנה ופתוח לתיירים ובימים הנוראים, שם מתקיימות תפילות בנוסח הרומניוטים.

בית הכנסת היה סגור והמשכנו לכיוון המרכז לארוחת צהרים ואז לרח' החנויות. בדרך נתקלנו בסימני הזמן, גרפיטי נגד ישראל ובעיקר נגד צה"ל שקצת עיכר לנו את האוירה, בנוסף התחיל לרדת גשם, סיום פחות נחמד לטיול.

יצאנו מיואנינה כאשר מטפטף ולאט לאט הגשם התחזק. בדרך לאריסטי היה לנו ערפל כבד ולאחר מכן גשם חזק. נסענו ממש לאט והדרך התארכה לנו בזמן. לקראת השעה 1800 הגענו לאריסטי, עצרנו במכולת שהיתה פתוחה וקנינו חלב ושאר חטיפים, אפילו מעילי גשם.

ההמלצות לפני הגעה לזגוריה הם למלא דלק ולהצטייד במוצרים בסופר לפני, באזור יואנינה. אז מכולת קטנה מצאנו באריסטי, אך תחנות דלק כמעט ואין ולכן ההמלצה הזאת חשובה.

התארגנו בחדרים היפים של המלון Aberratio Boutique Hotel, ולאחר מנוחה קצרה יצאנו ברגל למסעדה הקרובה והמוצלחת במלון Zissis hotel.

בחרתי ללון בעיירה אריסטי – Aristi מכיוון שהיא המומלצת לטיול כוכב, המרחקים בין האתרים השונים ממנה לא גדולים, יחסית גישה קלה ויש בה כמה מסעדות ומכולת אחת.

כך הסתיים לו יום שהיה בעיקר נסיעות. העצירה ביואנינה היתה טובה לשבירת הנסיעה הארוכה, כשעתיים וחצי, שבפועל התארכה עקב מזג האויר החורפי.

חלק ג' זגוריה

יום 7 – זגוריה מערב – דור הקרח, גשרים ו-2 פפיגו !

מזג האויר לא היה ברור ליומיים שלנו בזגוריה. ולכן שמחתי מאוד שהתחזית להיום לא גשומה. התכנית : גשרים, כפרים ומסלול הליכה קצר.

לפני הטיול עשיתי לעצמי רשימה של מקומות אותם ארצה לראות וסימנתי לי על המפה. מכיוון שמזג האויר לא היה ברור, החלטתי לא לקבוע מראש אלא להחליט לפי מזג האויר.

לאחר ארוחת בוקר יצאנו לכיוון גשר קלידוניה, להתחלת מסלול דור הקרח.

מסלול דור הקרח וגשר קלידוניה

מסלול דור הקרח היה בראש הרשימה שלי ואיזה כייף שהוא גם מאוד קרוב לכפר שלנו.

את המסלול אפשר לעשות בכמה אופנים:

1. מגשר קלדוניה לגשר אריסטי ואז צריך הקפצה חזרה.

2. אפשר גם בכיוון ההפוך, לסיים בגשר אריסטי.

3. ללכת הלוך וחזור ולהשאיר את הרכב במקום.

4. יש אפשרות לרפטינג.

ג'ורג' הבחור הנחמד במלון שמח לייעץ לנו והמליץ על הלוך וחזור מגשר קלדוניה וזה מה שעשינו.

קודם כל הגשר העתיק יפיפה והמים כחולים ירוקים וצלולים צלולים !

איזה פתיחה נהדרת ליום !

המסלול עצמו מתחיל בצידו השמאלי של הגשר, יש שלט קטן. אז לאחר שהצטלמנו ליד הגשר התחלנו ללכת. למזלנו לא היו סימנים לגשם של היום הקודם ולא היה מחליק או בוצי.

הלכנו כשעה וחזרנו באותה הדרך, הצבעים והזויות משתנות כך שזה לא משעמם.

כל כך יפה ! אפילו היה לנו ערפל על פני המים..כמעט כמו בשיר.

המשכנו לנקודה הבאה גשר אריסטי.

הגשר אינו עתיק ויפה כמו הקודם, אך צבע המים יפיפה וממנו אפשר ללכת ל Paleo Grifi,

בריכות מים יפיפיות עם צבע מים תורכיז !!

אז איך מגיעים לשם?

באזור חניית הרכבים של הגשר, יש מעקה עץ מול הגשר, תלכו לאורכו ומשם מתחיל שביל, לאחר כרבע שעה לאורך הנחל מגיעים לבריכה היפה. בדרך יש בריכה קטנה יותר.

אנחנו חוזרים באותה הדרך לחנייה וממשיכים לכפרים פפיגו ומיקרו פפיגו.

העלייה לכפרים אלו היא בכביש צר עם סיבובים רבים. אך אנחנו כבר מיומנים ובכלל סיכמנו לעצמנו שהכבישים במצב טוב יותר ממה שחשבנו והדרכים לא קשות כל כך .

פפיגו – PAPIGO

אחד מ- 46 כפרים הרריים בזגוריה, הכפרים מפורסמים באדריכלות האבן שלהם, בתים מסורתיים מאבן וגגות משופעים מצפחה אפורה. הרחובות מרוצפים מאבן. הכפר פפיגו שוכן בגובה 950 מ'.

החנינו בחנייה והתחלנו ללכת. ג'ורג' מהמלון המליץ לנו על המסעדה ASTRA בפפיגו. בדרך עברנו בבית הקפה שקיבלתי עליו המלצה- Sterna,‏ שהוא גם חנות מזכרות יפיפיה עם מבחר ריבות. את המזכרות שלי קניתי כאן, את הקפה החלטנו לשמור להמשך וניווטנו אל המסעדה Astra. ‏

כל פינה כאן יפה, הבתים, הגינות, הנוף מסביב. נראה שיש מחשבה על כל פרט כאן.

המסעדה עצמה יושבת בבית מקסים עם גינה ענקית בה הם גם מגדלים את הירקות והכל בנוף יפיפה. גם האוכל היה טעים מאוד ! מומלץ.

הכפר קטן ובשעה אפשר למצות אותו. אני מאוד אהבתי ! השמש היתה עימנו, הרבה מטיילים ואוירה נהדרת.

משם ממשיכים לכפר מיקרו פפיגו שהוא בהמשך העלייה בכביש.

הכפר קטן יותר, לאחר סיבוב קצר אנחנו מחליטים לעלות לבית הקפה שנמצא במעלה הכפר ודורש טיפוס רציני במדרגות, Veranda 1700‏ הוא נמצא במלון 1700 Hotel & Spa.

זה בהחלט המקום לקפה ! הנוף משגע והעליה לא קשה כל כך.

---

בין פפיגו למיקרו פפיגו אפשר לעצור בבריכות רוגובו. בריכות בתוך הסלעים. לא נרשמה התעניינות אצלנו ולכן חזרנו כל הדרך חזרה בסיבובים הרבים עד לאריסטי.

למי שיש עוד זמן ניתן לנסוע לכפר ויקוס הקרוב לתצפית על הקניון.

עשינו סבוב קצר ברגל בכפר שלנו. ובערב חזרנו לאכול במסעדה של אתמול, המסעדה של

Zissis Hotel שהוא גם מלון מומלץ.

יום 8 – זגוריה מרכז גשרים ותצפיות

קמנו לבוקר ערפילי במיוחד, מזג האויר יהיה כזה כל היום מלווה בגשם.

היום ניסע לאזור מרכז זגוריה לגשרים העתיקים ליד קיפי ולתצפיות על נהר הויקוס במרחק של כחצי שעה מאריסטי.

הגשר הראשון Kokkorou ancient stone bridge, המים לא זורמים, אך בכל זאת הוא מרשים.

משם המשכנו כמה דקות נסיעה ל Plakidas Bridge, גשר עם 3 קשתות. אפשר לרדת כמה דקות למטה אליו ואפשר גם לתצפת עליו מלמעלה כפי שאנחנו עשינו.

בדרך ראינו שליד הכפר קיפי יש עוד גשר אחד שאנשים הלכו אליו, לא הגענו. השם שלו Lazaridi Bridge.

מכאן אנחנו ממשיכים לתצפית על נהר הויקוס. יש 3 תצפיות ובחרנו בשתים.

Oxya Viewpoint – תצפית אוקסיה

תצפית אוקסיה היא התצפית הגבוהה ביותר על קניון ויקוס עם מצוק אנכי של 1400 מטר בחלק הדרומי של קניון ויקוס במרכז זגוריה. יש חנייה קטנה ומשם ממשיכים כ-10 דקות בחורשה עד שיוצאים לתצפית נהדרת על קניון ויקוס שהוא אחד העמוקים והמרשימים בעולם. בתחתית הקניון זורם נהר הוידומאטיס, שנחשב לאחד הנהרות הצלולים באירופה.

משם אפשר ללכת עוד כמה דקות בשביל לתצפית נוספת. שימו לב שאין שם מעקה. מאוד יפה ולמרות שטיפטף, נהננו מהתצפית הזאת.

בדרך חזרה עברנו ב-Stone Forest – יער האבנים. לא עצרנו והמשכנו לכפר Monodendri.

הכפר מונודנדרי Monodendri הוא כפר במרכז זגוריה בגובה של כ-1060 מ', בתים ציוריים, ככר עם עצי דולב, בתי קפה וגם תצפית נוספת לקניון ויקוס.

עשינו סיבוב קצר בכפר ומשם התחלנו ללכת כ-20 דקות לכיוון המנזר בו נמצאת אחת התצפיות היפות ביותר על קניון ויקוס.

מנזר אגיה פאראסקבי (Agia Paraskevi Monastery / Μονή Αγίας Παρασκευής) ממוקם ממש בשולי הצוק ליד הכפר מונודנדרי (Monodendri). המנזר נוסד במאה ה־15 ונחשב לאחד האתרים ההיסטוריים החשובים באזור זאגורי.
הנוף הנשקף ממנו אל הקניון נהדר, צוקים תלולים ועמוקים.

ליד המנזר יש שביל צר (אך בטוח יחסית) שמוביל לכמה מרפסות סלע טבעיות עם תצפיות מרהיבות נוספות.

אהבתי את התצפית הזו וגם את המנזר !

חזרנו לעיירה ועצרנו לקפה וצהרים קל באחד מבתי הקפה ברחוב שמוביל למנזר.

הסתובבנו עוד קצת בכפר הציורי הזה ולאחר מכן חזרנו לכפר שלנו למנוחת אחה"צ. הגשם התחיל ולא הפסיק לרדת כל אחה"צ. מזל שהספקנו !

בערב יצאנו לחפש מסעדה בכפר שלנו. המסעדה המומלצת והיקרה יותר Salvia Restaurant היתה מלאה אז התנחמנו במסעדה En Aristi שהיתה מעולה !

זה הערב האחרון שלנו בזגוריה. מחר מוקדם בבוקר נתחיל את המסע שלנו לכיוון סלוניקי.

אהבתי מאוד את זגוריה. ההרים, הכפרים הציוריים, הירוק, עצי החורש שמזכירים את צמחיה בארץ, אך הרבה יותר גבוהים וירוקים. השלווה והשקט.

הדרכים לא היו קשות כפי שחששנו למעט כמה מקרים בודדים שהוויז או הגוגל מאפס לקחו אותנו לשבילים תלולים, הדרכים טובות והופתענו לטובה.

גם אהבנו את אריסטי כמקום לכוכב. יחסית היו נסיעות קצרות, היה לנו מבחר במיסעדות ואפילו מכולת ! אני ממליצה !

היינו יכולים לבלות לפחות עוד יום אחד בזגוריה.

מקומות נוספים בזגוריה :

גשר קוניצה-Konitsa‏ לידו גם יש מסלול הליכה

תצפית מהכפר ויקוס‏.

תצפית בלוי ודרך הפרפרים :Baloi Path -נחשבת לתצפית היפה על נהר הויקוס. התצפית ממוקמת בגובה של כ-1400 מטר. ויש הליכה של כ 30 דקות לכל כיוון. לא עשינו בגלל מזג האויר.

הכפר היפה Tsepelovo.

Monument Zagorian Women Pindos. אנדרטה לזכר הנשים שעזרו המלחמת העולם, בהכנת מצרכי לחימה ומצרכים נלווים. הנוף יפה מהאנדרטה.

יום 9 -הדרך לסלוניקי- מצובו וסלוניקי.

ארוחת בוקר מפנקת אחרונה במלון שלנו, אנחנו נפרדים מג׳ורג׳ ומהמלון שבהחלט מומלץ ומתחילים לנסוע חזרה לסלוניקי.

למזלנו היום יפה וסוף סוף אנחנו רואים את הנוף בדרך שלט יכולנו לראות בהלוך עקב הגשם והערפל הכבד.

אנחנו מנווטים לכפר מצובו שיהוה עצירה בנסיעה הארוכה (כ3.5 שעות). הדרך יפה אנחנו עוברים דרך האגם של יואנינה ועולים במעלה ההר למצובו.

מצובו

העיירה קצת שונה מהכפרים שראינו בזגוריה, נראה יותר אלפיני, גגות רעפים אדומים לעומת האפור שבזגוריה. שעת בוקר והרבה אוטובוסים מורידים תיירים. אנחנו חונים ממש במרכז הכפר, עוברים על חנויות המזכרות הרבות ויושבים לקפה.

ממצובו יש לנו שעתיים נוספות של נסיעה בכבישים מהירים עד לסלוניקי.

סלוניקי.

מגיעים לסלוניקי לקראת צהרים. יש לנו סה"כ עד הלילה לבלות בה. מחר בבוקר הטיסה מוקדם בבוקר. אפילו ארוחת בוקר לא נוכל לאכול.

אנחנו מנווטים אל המלון כדי להוריד מזוודות ומתפצלים, חלק יחזיר את המכונית במרכז העיר ליד הנמל וחלק יעלה אל המלון שלנו עם המזוודות.

בחרתי במלון שנמצא במרכז, שנוכל בזמן הקצר ללכת ברגל ,קרוב לרחוב הקניות הראשי, לטברנות באיזורLadadika וקרוב לטיילת. The Mood Luxury Rooms

סה"כ היינו מרוצים. הלובי והמסעדה נמצאים לצד החדרים. ולחדרים נכנסים עם קוד. המלון נמצא בבניין משופץ והכל חדש יחסית. בלובי סידרו לנו נהג מונית למחרת וארוחת בוקר ארוזה לטיסה. האזור הוא אקלקטי, הרבה בניינים ישנים ומשופצים .

אנחנו מתארגנים בחדרים וישר יוצאים, הפעם מתפצלים, הצעירים יוצאים בנפרד ואנחנו יוצאים לשוטטות.

התחלנו עם ארוחת צהרים קלה – התחלקנו בסופלקי ראשון לטיול !!

משם אנחנו יורדים לכיוון הנמל והטיילת, בדרך רואים הרבה מיסעדות וטברנות.

מזמן לא ראינו ים !

ברקע אפשר לראות את המגדל הלבן, לא הגענו אליו. הוא אחד המונומנטים המפורסמים ביותר של סלוניקי.

אנחנו הולכים לאורך הטיילת הרחבה ובדרך רואים את אנדרטת השואה שנמצאת בכיכר החירות.

כאן ב- 1942 ריכזו הגרמנים את גברי הקהילה היהודית של סלוניקי, השפילו אותם ושלחו אותם לעבודות כפייה ולאחר מכם לאושוויץ . לפני המלחמה חיו בסלוניקי כ-50,000 יהודים בקהילה משגשגת, רובם צאצאי מגרשי ספרד. כ-96% מהיהודים נרצחו בשואה.

אנחנו פונים לכיוון כיכר אריסטוטלוס

כיכר אריסטוטלוס– הכיכר המרכזית והחשובה בסלוניקי, האזור היוקרתי והפופולרי ביותר בסלוניקי. הכיכר נבנתה בשנות ה-20 של המאה ה-20 לאחר רעידת האדמה של 1917 בה נחרבה העיר. היא תוכננה ע"י אדריכל צרפתי בסגנון ניאו קלאסי עם השראה ביזנטית, קומת הארקדה העליונה.

פונים לרחוב Tsimiski, הוא רחוב החנויות הגדולות.

בדרך עוצרים בקונדיטוריה Terkenlis‏ קונדיטוריה ותיקה וידועה בסלוניקי, ישנם כמה סניפים, הגדול נמצא בפינת כיכר אריסטולוס ורחוב צמיסקי, המאפים הטעימים והמפורסמים הם: הצוראקי, חלה מצופה וממולאת שוקולד לבן או חום, עוגיות במילוי קרם השקדים והקינוח המסורתי הטריגונה, ממתק סלוניקאי מוכר, משולש פילו פריך עם סירופ וקרם קטיפתי.

לאחר סיבוב קניות קצר אנחנו הולכים לכיוון בית הכנסת ובדרך עוברים בשוק שהולך ונסגר. מצאנו חנות אחת של תבלינים וזיתים, קונים שם צידה הביתה, מבחר זיתים. עטפו לנו אותם בעטיפת ואקום שנשמרה עד הבית.

בית הכנסת Monastirioton Synagogue היה סגור ולא נתנו לנו להכנס, שימו לב ל-3 שוטרים השומרים על המקום.

בית הכנסת נבנה בשנת 1927. בזמן מלחמת העולם השנייה שימש כמחסן של הצלב האדום וכך לא נהרס, בניגוד לשאר בתי הכנסת בעיר. בעיר פעלו עשרות בתי כנסת לפני השואה. כיום זה היחיד הפעיל.

מי שרוצה להעמיק יש מוזיאון יהודי, שהיה סגור בשעות שלנו, המספר את סיפור הקהילה. הוא נמצא ממש במרכז העיר.

מכאן אנחנו חוזרים ישירות למלון למנוחה קצרה ולאחריה ארוחת ערב. בחרנו לגוון עם אוכל אסיאתי בקירבת המלון, שלא היה מוצלח כל כך.

לאחר מכן המשכנו לסיבוב קצר באזור הטברנות שעכשו כבר היו הומות אדם, הרחוב הופך למידרחוב ומלא אנשים יושבים ונהנים !

אנחנו מקנחים בגלידה ובכך מסתיים לו הטיול שלנו.

מחר בבוקר נצא ב-0530 מהמלון לשדה התעופה. הטיסה שלנו ב900 בבוקר.

הזמן בסלוניקי היה קצר מדי כדי לחוות דעה על העיר. אהבתי את השילובים, אזור הטיילת המהודר, האדריכלות האקלקטית, הטברנות.

סיכום

אז לקוסטה ריקה לא נגיע השנה, אבל זכינו לטיול מהנה מאוד.

יוון קיבלה אותנו עם הרבה אהבה, יופי, רוגע ושקט.

חופשה שהיתה נחוצה לנו כל כך. חזרתי רגועה והרוגע המשיך גם ימים ארוכים אחרי.

כולנו התאהבנו בפיליון ויום הטיול בחופים המזרחיים היה לפי דעת כולם היום הכי מוצלח בטיול.

אחריו הטיול בחופים הדרומיים והטיול בזגוריה המערבית (עידן הקרח הגשרים ושני הפפיגו), גם מטאורה והביקור בלאריסה היה מרגש.

אהבתי את השילוב בין אזור החוף היפה לבין ההרים הפסטורלים בזגוריה אין ספק שנחזור !

ויש עוד השלמות לאזור האולימפוס, צומרקה והחופים של חלדיקיקי.

זו היתה הזדמנות לטיול משפחתי בהרכב מלא ואני מודה על כך שהצלחנו.

בערב לפני האחרון שמענו במסעדה באריסטי אישה ישראלית שאמרה למישהי אחרת : " נקוה שנחזור לארץ למציאות אחרת". למחרת בערב במסעדה בסלוניקי כבר שמענו על התכנית של הנשיא טראמפ להפסקת המלחמה ושבוע לאחר מכן נכנסה הפסקת האש וחזרו החטופים החיים !

מאחלת לנו שנה של שקט, שלווה והרבה טיולים !

טיולים נוספים ביוון– טיילתי עם בתי באתונה- 4 ימים מושלמים.

עזרו לי בתכנון הטיול:

הבלוג של פנינית

הסיכומים של רונית גלדשטיין

האתר של סיוון זמיר יוון והאיים עם קבוצת הפייסבוק שלו.

.קבוצת הפייסבוק של ענת רואה. והבלוג

הבלוג של זיוה רענן שמתי לב

קבוצות פייסבוק שונות על צפון יוון.

אהבתם ?

אפשר להרשם לקבלת עידכונים על פוסטים חדשים למייל.

אפשר לעקוב אחרי טיולים נוספים גם בפייסבוק ובאינסטגרם.

מוזמנים לשאול שאלה או לכתוב תגובה :

פוסטים אחרונים :

• טיול משפחתי בצפון יוון : חצי האי פיליון וזגוריה
• וינה בסתו- חופשה זוגית רגועה
• טיול מומלץ באזור חוף הכרמל – מכחול לירוק
• את ואני -סופ"ש באתונה. טיול אמא ובת
• לגלות את הקסם-הטיול שלנו לתאילנד

• טיול בערים
• טיולי פריחה
• טיולים באוסטריה
• טיולים באיטליה
• טיולים באירופה
• טיולים בבריטניה
• טיולים בדרום הארץ
• טיולים בהונגריה
• טיולים בחו"ל
• טיולים ביוון
• טיולים בירושלים
• טיולים בצפון הארץ
• טיולים בצרפת
• טיולים משפחתיים
• כללי

המידע בפוסט הזה מבוסס על נסיון אישי ומחקר עדכני. יתכנו שינויים בשעות פתיחה, מחירים מסלולים ולכן מומלץ לבדוק מול גורמים רשמיים לפני היציאה לטיול. התוכן והתמונות מוגנים בזכויות יוצרים.