ROAD TRIP- ITALY-מילאנו-רומא

מילאנו – צ'ינקווה טרה – טוסקנה – רומא אוקטובר 22

חזרנו מטיול נהדר משפחתי ראשון אחרי הקורונה עם בתנו בת ה17, בהרכב חסר, הבן בקורס בצבא. חגגנו גם יום הולדת לבעלי. חצי שנה קודם, בשלהי גל האומריקון, הייתי עם בתי ארבעה ימים מופלאים ברומא והבנתי שאני חייבת לחזור לאיטליה, להעמיק ולשלב גם טיול עם נופים. התמכרנו לנופים והמרחבים המגוונים והיפים, הרבה ירוק, הרים, חופים דרמתיים, גבעות משתפלות, כפרים ציוריים שונים, אין סוף כרמים וערים כמו פירנצה ורומא. כל מקום עם נוף ייחודי ושונה. אחד יותר יפה מהשני. למעט יום אחד גשום, היה לנו מזג אויר מעולה ובטוסקנה אף ראינו קצת שלכת.

10 ימים שאותם חילקנו לשלושה חלקים :

אזור צ'ינקווה טרה חבל ליגוריה, חבל טוסקנה כולל יום פירנצה, ורומא.

לינות הוזמנו מראש :

2 לילות לה ספציה- דירה בלה ספציה דרך בוקינג

5 לילות טוסקנה-דירה דו מפלסית בחווה בטוסקנהAgriturismo Le Gallozzole דרך בוקינג.

2 לילות רומא -מלון WHITE ברומא דרך אתר המלון.

טיסות : אלעל הלוך למילאנו, חזור מרומא.

רכב : שכרנו מחברת AutoEurope- Budjet, שידרגנו אותו בשדה והיינו מרוצים מאוד. עשינו את הדרך ממילאנו לרומא.

חלק 1: מילאנו -לה ספציה. צ'ינקווה טרה ופורטוונרה

שנים שחלמתי להגיע לכפרים הצבעוניים האלה הנושקים מההרים לים. לחמשת הכפרים אי אפשר להיכנס עם רכב למעט הכפר הצפוני בו חלקית מותר. אפשר להגיע אליהם ברכבת או שייט. לכן בחרנו לישון בעיר לה ספציה על מנת לאפשר לנו להגיע לכפרי הצ'ינקווה טרה בנוחות עם הרכבת או בשייט וכן לטייל באזור. הדירה שלקחנו "La Cittadella" , ממוקמת קרוב למרכז העיר ולים, אך לא כל כך קרוב לתחנת הרכבת ולחנייה החינמית. נחתנו במילאנו בשעות הצהרים ומיד התחלנו לנסוע את הדרך היפה ממילאנו ללה ספציה, כשלוש -ארבע שעות. נוף מקסים שתוך כדי נסיעה אני מבינה שמגיע לו טיול משל עצמו- אמיליה רומנה.

בדרך

עם ההגעה ללה ספציה אנחנו עסוקים בהתארגנות בדירה, השארת המכונית בחניון חינמי –Piazza d'Armi ליומיים הבאים וקניית כרטיס יומי לרכבת בין הכפרים בתחנת הרכבת, על מנת לחסוך תורים למחרת בבוקר. ארוחת ערב אנחנו אוכלים במסעדה מקומית של פיש אנד ציפס ופירות ים שנמצאת על המדרחוב. עייפים חוזרים לדירה. מחר מצפה לנו יום ארוך ומרגש !

יום 2צ'ינקווה טרה – 5 האדמות- Cinque Terre

התעוררנו לבוקר מעונן, התחזית כבר כמה ימים לפני בישרה על יום גשום. כבר לא יכולנו להזיז את התכנית של טיול בכפרים ולכן לקחנו עמנו את מעילי הגשם, 2 מטריות שהבאנו וקיווינו לטוב. כבר בדרך לתחנת הרכבת התחיל לרדת גשם, קנינו עוד מטרייה בשוק המקומי והמשכנו לתחנת הרכבת. ב-9:20 יצאה הרכבת ואנחנו יורדים בכפר הראשון הדרומי ביותר והקרוב ללה ספציה. החלטנו לעשות את הכפרים מדרום לצפון.

ריומג'ורה- RIOMAGGIORE  
הנמל, הבתים הצבעוניים והסירות

הכפר ריומג'ורה נחשב הכפר הכי מתוייר. תשע דקות מלה- ספסיה. הוא הוקם בתחילת המאה ה13. ומונה כ1600 תושבים. הוא בנוי לאורך נקיק היורד אל עבר הים. הנקיק הוא רחובו הראשי של הכפר ויה קולומבו Colombo via . בו מרוכזים בארים, מסעדות וחנויות. תחנת הרכבת של הכפר ממוקמת כמאה מטר צפונה מהרחוב הראשי. מתחנת הרכבת ניתן לרדת לכיוון הנמל והחוף, בימי הקיץ המקום הומה ואנשים תופסים להם מקום להשתזף על הסלעים.

אנחנו יורדים לנמל והכל רטוב מהגשם שזה עתה ירד. מסיבוב קצר באזור החוף מתגלים הבתים הצבעוניים היפים של הכפרים. לסלעים לא הגענו בגלל הרטיבות, ואנחנו חוזרים לרחוב הראשי ומתחילים לטפס במעלה הרחוב. ככלל בכל הכפרים יש רחוב אחד שמטפס אל ההר. מעלה הרחוב מוביל אותנו לכנסייה ושם תצפית נהדרת, אנחנו מצטלמים ומצלמים,

במעלה הרחוב

משם ממשיכים בשביל המקביל לקו חוף הים שמוריד אותנו חזרה לכיוון תחנת הרכבת. בתחנה צריך לשים לב שאנחנו על הצד הנכון של הרכבות, יש כל 20 דקות רכבת ואנחנו ממשיכים לכפר השני. כמה דקות נסיעה, הרוב במנהרות.

השביל המסתובב ויורד לתחנת הרכבת. יש גם מעלית . ברקע תחנת הרכבת
מנארולה – Manarola

הכפר הכי קטן מבין הכפרים ונחשב לכפר היפה אז המשכנו אליו. יש כביש אחד שמטפס מהנמל עד לכנסייה למעלה. מהכנסייה נשקף נוף מרהיב של העיירה. אנחנו זקוקים להפסקת קפה ומחפשים מקום לשבת במעלה הרחוב הראשי. כן, גם כאן מטפסים. בדרך חנויות שרק נפתחות. קפה לא מצאנו ואנחנו מוצאים את עצמנו בראש ההר אל מול כנסייה יפה כאשר ממול נוף עוצר נשימה של הכפר והים. ברקע עננים כבדים.

מאנארולה- במעלה הרחוב
הנוף של הכפר מהתצפית ליד הכנסייה

מכיוון שלא שתינו קפה, החלטנו לברר מה עם המסעדות בעיר. ישנן שתים מומלצות מאוד שצריך להזמין מראש אליהן או כאשר הן נפתחות. Trattoria Dal Billy, ו Nessun Dorma. במעלה הרחוב ראינו את המשרד של נסון דורמה , אך בגלל הגשם הצפוי הם אמרו לנו שהם סגורים. נשארה לנו המסעדה השנייה שנמצאת במעלה ההר. בעוד אנו מתפעמים מהנוף התחיל שוב לטפטף, אנחנו בפסגת ההר ואין לנו מקלט מהגשם. החלטנו לנסות להגיע למסעדה טרטוריה דאל בילי ולראות אם נוכל להיכנס, על אף שלא הזמנו מקום. שלטים מובילים אותנו אל המסעדה שעוד לא נפתחה. אנחנו מכאן לא זזים !!!

לבסוף בעל המקום הסכים לקבל אותנו וישבנו בפנים. איזה מזל, דקות לאחר מכן התחיל גשם שוטף . הזמנו את המנות המקומיות שכוללות רוטב פסטו ופסטה פסטה בעבודת יד בשם Troffie העשויה מקמח מעורב בקמח ערמונים. זו היתה אחת הארוחות הכי טובות שלנו בטיול . מומלץ ביותר!! . מאחר והגשם לא הפסיק "נאלצנו " להזמין גם מנה אחרונה -טרמיסו, גם טובה מאוד. בכל זאת אנחנו באיטליה !!

אנחנו יוצאים מהמסעדה ועדין גשום, יורדים באותו רחוב שממנו באנו, מחכים מתחת לאיזה גשרון לסוף הגשם, שלא נפסק ובוחרים להמשיך לכפר הבא, את הנמל נשאיר לפעם הבאה. אנחנו מדלגים על הכפר קורניליה Corniglia מאחר והוא פחות מתוייר ובעל הדירה שלנו המליץ לנו להגיע אליו בשקיעה. הוא הכפר היחיד שאין לו נמל. שמרתי אותו כאופציה לסוף אם תהיה שקיעה ביום כזה ואם ישאר לנו כוח וזמן.

VERNAZZA

אנחנו יורדים מהרכבת בגשם שוטף ומתחילים ללכת לכיוון הנמל.

וארנצה נחשבת לפנינה של הכפרים. המרכז של הכפר הוא הנמל היחסית גדול, עליו חולשת הכנסייה היפיפייה סנטה מרגריטה לה מגדל הפעמונים צהוב ומעוגל מרשים ביותר ולה מרפסת פנורמית מאחור. בגב הנמל על קו החוף נמצאת המצודה המרשימה קְסֶטלו דורָיה Doria Castello מובילות אליה מדרגות תלולות. בנמל חוף חולי קטן, חוף נוסף ממוקם מדרום לנמל חופים סלעיים. המבצר נבנה במאה ה-15 במטרה להגן על תושבי הכפר מפלישת פיראטים.

בגשם השוטף אנחנו מנסים לקלוט את יופי המקום, בדרך מהתחנה למעגן ומסביב למעגן חנויות קטנות חמודות לתיירים. תיירים עם מטריות מנסים להגיע לקצה המעגן.

תחנת הרכבת-עולים יורדים. כך זה בכל כפר

באחת מהפוגות הגשם המשכנו לכיוון הרחוב הראשי שהיה פחות מוצלח מהכפרים שכבר ראינו לכן החלטנו להמשיך לכפר הבא. את המבצר, התצפית ממנו וחוף הים השארנו לפעם הבאה.

מונטרוסו Montoroso

הכפר הצפוני ביותר, מונטרוסו נחשב כפר ממוסחר יחסית לכפרים האחרים ומתאים ל"בטן גב" עם חוף מסודר. יש בו אזור חדש עם מלונות וחוף ים רחב ואזור "הישן" עם הבתים הצבעוניים, הרחובות המתפתלים וגרמי המדרגות התלולים. כמו גם, חנויות אומנות, מזכרות ואפילו בגדים. תחנת הרכבת נמצאת באזור "החדש" . אנחנו יוצאים מתחנת הרכבת, מתפעלים מחוף הים וממשיכים לכיוון הטיילת בחוף באזור החדש. יש הפוגה מהגשם ואנחנו מוצאים את עצמנו כמעט לבד על הטיילת ובחוף. בכל התמונות המפורסמות מהקיץ המקום מפוצץ מאנשים ומטריות הצללה הצבעוניות צפופות צפופות. לאחר ששתינו קפה עם עוגה אנחנו ממשיכים לכיוון החלק הישן. יש מנהרה מתחת לפסי הרכבת, בה עוברים כדי לעבור לאזור "הישן" של הכפר.

החוף בחלק החדש
חוף הים הנטוש

אנחנו מסיירים בין הרחובות והחנויות המושקעות . העייפות ניכרת ואנחנו מוותרים על הכנסייה Chiesa di San Giovanni Battista, הנמצאת בחלק הישן של הכפר. כנסייה זו נבנתה בין השנים 1244 ו-1307 בסגנון גותי ליגורי. וגם על המגדל Torre Aurora – שנבנה במאה ה-16 כדי להגן על הכפר מפני שודדי ים. אנחנו כבר עייפים ומחליטים לחזור חזרה לתחנת הרכבת, שוב על הטיילת היפה . מכאן אנחנו עולים בתחנה ונוסעים כמה תחנות עד ללה ספציה. נותנים לרגלים לנוח ומנסים לקלוט את המראות היפים שראינו היום.

מונטרוסו -החלק הישן
מבט לחלק הישן

בתחנת הרכבת של לה ספציה אנחנו יורדים וממשיכים במידרחוב לכיוון הדירה שלנו. עדין מוקדם לארוחת ערב ואנחנו מחליטים לעלות לדירה לנוח קצת ובהמשך לרדת. היינו כל כך עייפים שבסוף נשארנו בדירה. בסיכומו של יום הלכנו כמעט 12 קמ' וטיפסנו 21 קומות !!!

זה היה אחד הימים היפים שעשינו בכל הטיולים שלנו. הגשם רק העצים את חווית הביקור בכפרים. הנסיעה ברכבת גם הוסיפה ונתנה לטיול נופך של "טיול תרמילאים" וחשיפה לכל התיירים שחזרו לטייל באיטליה.

חומר נוסף:

אתר צינקווה טרה https://www.cinqueterre.eu.com/en/the-five-towns עוד אתר של צינקווה טרה https://www.tripsavvy.com/map-of-the-cinque-terre-villages-and-travel-guide-4134978 אתר חברת השייט https://www.navigazionegolfodeipoeti.it/en/daily-trips אפשר לקנות את כרטיס צינקוה טרה באינטרנט – כרטיס שנותן נסיעה יומית חופשית בכל הרכבות וכן אפשרות להליכה במסלולי ההליכה השונים. https://card.parconazionale5terre.it/en

יום 3 פורטוונרה – Portovenere והנסיעה לטוסקנה

שני מקומות נוספים שרציתי לבקר באזור זה היו הכפר פורטוונרה שקרוב ללה ספציה והכפר הידוע פורטופינו. לצערי הורדתי את פורטופינו והיא תדחה לטיול עתידי מאחר והתברר לי שזמן הגעה הוא ארוך מאוד ואין ספינות כרגע שמגיעות בזמנים מתאימים. בעל הדירה יעץ לנו לנסוע עם האוטו לפורטוונרה ולהגיע עד השעה 9:00 בבוקר מאחר וזהו יום שבת, גם האיטלקים מגיעים. שייט בעונה זו של השנה אפשרי, אך בחזור היינו צריכים לחכות כמה שעות.

קמנו מוקדם, סגרנו את המזוודות והלכנו לחניון להביא את האוטו, נפרדנו מבעל הדירה ועזבנו את לה ספציה לכיוון פורטווונרה. הגענו לעיירה קצת לפני 9:00, מצאנו חנייה בקלות, משלמים עם מדחנים והתחלנו ללכת לכיוון הנמל. לאורך הנמל נפתחו בתי הקפה, אנחנו חולפים על פני הרחוב וממשיכים הלאה לכיוון מערת בירון והכנסייה.

פורטוונרה-הנמל איזה יום יפה !

פורטוונרה היא חלק מ"מפרץ המשוררים" – Golfo Dei Poeti ממנו שאבו את השראתם גדולי המשוררים ואנשי הרוח של איטליה. דמויות כמו דנטה, ביירון, ז'ורז' סאנד ועוד רבים ישבו בסמוך למפרץ זה לתקופה במשך חייהם. אנחנו מגיעים לGrotte Byron מערת ביירון ע"ש הלורד ביירון משורר בריטי מהמאה ה18 שהיה מגיע להתארח כאן. ממנו נשקף נוף מקסים וממשיכים לכנסייה העתיקה Chiesa di San Pietro– כנסייה קתולית משוחזרת קטנה שנבנתה בשנת 1198, הניצבת על סלע בולט שמשקיף לים, ממנה רואים את החומות העתיקות ואת האיים שאליהם אפשר לקחת סירה ולשוט.

Grotte Byron– מערת ביירון

אנחנו חוזרים על עקבותינו ומחפשים את הרחוב הפנימי מאחורי הנמל בו יש חנויות. הכניסה אליו דרך שער המבצר או מהצד של המערה (כרגע יש שם עבודות בנייה וקשה למצוא). אנחנו נכנסנו דרך השער. חנויות תיירים מגוונות ומעוצבות, יפות מאשר בצ'ינקווה טרה.

מסיימים את הביקור בבית קפה על הנמל. חוזרים למכונית וממשיכים ליעד הבא -LARICI.

Chiesa di San Pietro
צילומי כלה וחתן
רחוב החנויות מקביל לנמל
מפרץ המשוררים

LARICI עיירה נוספת על החוף , נסענו לכיוונה, אך לא מצאנו חנייה והמשכנו הלאה לכיוון היעד הבא שלנו -החווה בטוסקנה.

חלק 2- טוסקנהTOSCANA DREAM

את הדרך מאזור לה ספציה ליעד החדש שלנו עשינו בנסיעה כמעט רצופה דרך נופים מתחלפים, הים, רכס ההרים באזור קררה, והכביש מפירנצה לסיינה. הבית הבא שלנו לחמישה ימים הוא בחווה באזור העיירה Monteriggioni. ההזמנה נעשתה דרך בוקינג. מונטריגיאוני נמצאת בין סיינה, סן ג'ימיניאנו ודרך הקיאנטי, כביש יפיפה בו עברנו לא מעט פעמים.

הוויז שולח אותנו מהכביש הראשי לכביש צדדי יותר, הנופים מתחלפים שוב והפעם לגבעות ובהם כרמים אין סופיים, חוות ציוריות, שעת השקיעה מביאה איתה אור מיוחד אותו נכיר במהלך הימים הבאים, הנופל על הכרמים ומאיר אותם בצורה קסומה. אנו מגיעים לחווה ומקבלים את הבית שלנו לחמישה ימים. ריח של יין מקבל אותנו, יש כאן יקב והכנת היין היא עכשו בעיצומה.

אז מה עשינו בטוסקנה ?

היו לנו ארבעה ימים מלאים ונפלאים- התמסרנו למרחבים הירוקים, לכרמים, לשקט ולרוגע. שילוב צבעים נהדר בין הירוקים בתוספת הצבע של הכרמים, צבע הבתים ואפילו האדמה בצבע המתאים בפלטת צבעים מושלמת באור שמש יחודי. נסענו בכבישים היפים, שתי עיירות בממוצע, אחת בבוקר, אחת לקראת צהרים ובהם שילבנו ארוחת צהרים וקפה וגלידה לאחה"צ. הכי נהנו מהנסיעה בכבישים הצדדיים, מהמרחבים, הכרמים והשקיעות היפות, ומהחווה שלנו. כל עיירה התגלתה כשונה מרעותה, ודווקא אלו שזכרתי לטובה וחזרתי אליהן פחות משכו אותי הפעם. חוץ מפירנצה שאליה הקדשנו יום ואכתוב עליה גם בהמשך.

יום 1 – סיינה ומונטיגיריאוני Monteriggioni 

את היום הראשון שלנו בטוסקנה פתחנו בארוחת בוקר שהכנו בחווה, התמוגגנו מהנוף שלנו שמסביב ולאחר התארגנות יצאנו לכיוון סיינה. לאחר שלושה ימים צפופים ומאתגרים בנסיעות , היום אפשר קצת לנוח. החנינו בחנייה של תחנת הרכבת של סיינה PORTA SIENA, יש מהקניון הצמוד מדרגות נעות ודרגנועים שעולים עד כ10 דקות מאחד משערי העיר. בסיינה הייתי בביקור קודם כסטודנטית לארכיטקטורה ואז מאוד אהבתי אותה. היום יום א' וגם האיטלקים מטיילים. לאט לאט נפתחות החנויות ואנחנו מנווטים לכיוון הכיכר הגדולה של העיר פיאצה דל קאמפו (Piazza del Campo) שנבנתה במאה ה-13, מוקפת ארמונות ובתי מידות עם גגות אדומים ובה גם שוכן ארמון העיר – Palazzo Pubblico, שמשמש כבית העירייה. מעל הארמון מתנשא מגדל שעון גבוה, Torre del Mangia

מהכיכר אנחנו ממשיכים לכיוון הדומו , ככר נהדרת עם המגדל. לא נכנסים פנימה. וממשיכים לטייל בסמטאות שהתמלאו בינתיים בתיירים. מחפשים מקום לאכול. מתעייפים ובסוף מוצאים מסעדה.

הדומו – הקתדרלה

עד שחזרנו לתחנת הרכבת כבר היינו עייפים וחשבנו לנסוע חזרה לחווה לנוח, קפה אחד הציל אותנו. תוך כדי נסיעה הרגשנו שהתאוששנו וכיוונו את הוויז לעיירה הקטנה מונטריג'יוני שדי קרובה גם לחווה שלנו.

מונטריג'וני – Monteriggioni 

מונטריג'וני יושבת על גבעה קטנה  בין הכרמים . עיירה קטנטונת אשר הייתה בעבר מבצר הגנה ונבנתה בתחילת המאה ה-13 ברחובות הפתלתלים שמוקפים בחומה. ארבעה עשר מגדלי השמירה המבוצרים בחומה שנשמרו כמעט בשלמותם. להשלמת אווירת ימי הביניים קיבלה אותנו בכניסה בכיכר הכנסייה הופעה של אבירים, דגלנים ומתופפים ! הסתובבנו כשעה בעיירה החמודה הזאת , קינחנו בגלידה וחזרנו אל החווה שלנו לקראת ערב. ניתן גם לעלות לחומות. אנחנו אהבנו מאוד את העיירה !

הופעה "ימי ביניימית" בכיכר

יום 2 -דרך הקיאנטי -SR222 וסן ג'ימיניאנו

חבל הקיאנטי (Chianti) מתפרס מאזור סיינה עד פירנצה ועובר דרך כביש SR222. החבל ידוע כאחד מאזורי היין החשובים של איטליה, כמו גם כאזור מרכזי לייצור שמן זית. אזור קיאנטי, כאשר העיירות המרכזיות הן גרבה (Greve), פנזנו (Panzano), ראדה (Radda), וקסטלינה (Castellina). קיאנטי הוא אזור כפרי, המאופיין בנוף ירוק של גבעות משתפלות, המוקפות בגפנים. הוא ידוע גם בשל יינות קיאנטי, היינות האדומים המופקים בו. השילוב בין מזג האוויר הנוח והאדמה הפורייה, הופכים אותו לכר פורה לייצור אחד היינות הטובים בעולם, מסורת שהחלה עוד לפני התקופה הרומית. היינות של קיאנטי מופקים מענבי ה-Sangiovese והם מתאפיינים בצבע בהיר, חמיצות גבוהה וטעם פירותי ומריר. כאשר יינות הקיאנטי קלאסיקו הם המפורסמים ביותר. בצדי הדרך אפשר לראות את היקבים עם סימון התרנגול השחור.

החווה שלנו נמצאת בדרום כביש היין מאוד קרוב לכביש SR222. היום מתכננים לחקור את הציר הזה ולנסוע צפונה. מתוכנן לנו יקב בשעה 13:00. אנחנו יוצאים בנחת ומתחילים לנסוע לתחנה הראשונה Castellina. נסיעה קצרה, מגיעים לחניון אך לא מוצאים את הכניסה לכפר, מוותרים וממשיכים הלאה, יש עוד עיירות על הציר הזה. עוצרים בראדה אל קיאנטי -Radda עיירה קטנטנה, חניון קרוב, מטיילים לאורך הרחוב הראשי, הרבה חנויות יין וממשיכים לכיוון היקב שלנו.

אנחנו ממהרים ליקב שלנו, אך לקראת השעה היעודה הוויז לא מוצא את היקב וכך אנחנו מסתובבים ומסתובבים. לבסוף התייאשנו והמשכנו הלאה לעיירה הבאה Greve. חנינו בחניון ציבורי והתחלנו ללכת לכיוון הכיכר הגדולה. בדרך ראינו חנות יין עם טעימות במרתף ענק. עצרנו ביקב קטן לטעימות והגענו אל הכיכר של העיירה.

לצהרים עצרנו בפודטראק של דריו, בעל מסעדת בשר מפורסמת באזור, מכיוון שלא היה מקום אצלו בהזמנה מראש, הסתפקנו בפוד טראק. זמן טוב לתכנן את המשך היום. החלטנו לא לשוב ליקב שפספסנו ולהמשיך לכיוון סאן ג'ימיניאנו.

סאן ג'ימיניאנו San Gimignano

עיירה קסומה מוקפת חומה בטוסקנה. בעבר, היו בעיירה כשמונים מגדלים, אך לאורך השנים, בעקבות מלחמות ומגיפות, הצטמצם מספרם ל-14. הם נבנו כחלק ממאבק כוחות בין שתי משפחות האצולה ששלטו בעיר דאז. ההשערה אחרת מציבה סיבה כלכלית לבנייה. תעשיית הטקסטיל שפרחה בעיר התמחתה בצביעת בדים בצבע הזעפרן היקר. כדי לשמור על איכות הבדים הם נתלו לייבוש בתוך המגדלים, מוגנים מפגעי השמש והרוח. בת שמונת אלפים תושבים. כיכר דלה צ'יסטרנה : Piazza della cisterna כיכר הבאר, שקסמה נובע מאי הסימטריות שלה ומהאינטימיות שיוצרים המבנים והמגדלים המקיפים אותה. במרכזה הבאר, אחת הגלידריות הטובות ביותר בטוסקנה. Piazza di Gelateria . או בגלידרייה דונדולי Dondoli Gelateria.

כיכר הבאר והגלידה המפורסמת ברקע

לסן ג'ימיניאנו הגענו לאחר נסיעה דרך הכרמים בדרכים חדשות ויפות. החנינו באחד החניונים P3 ומשם כמה דקות ואנחנו עולים לכיוון הרחוב הראשי. מצאנו בית קפה ברחוב הראשי, התיישבנו בו ולאחר התאוששות המשכנו הלאה. אחרי שהיינו בעיירות הקטנות של דרך הקיאנטי, סן ג'ימיניאנו נראתה גדושה בתיירים. שעות אחר הצהריים היפות הדגישו את הצבע המיוחד של הבניינים. הגענו לכיכר הכנסייה, כמה צילומים והמשכנו לכיכר הבאר הגדולה יותר. במרכז הכיכר תור ענק לגלידה, לחכות ? להמשיך? התור מתקדם מהר אז החלטנו לעמוד. ואכן עובדים שם מהר. האם זו הגלידה הטובה ביותר? לא בטוחה אבל היה טעים !!. המשכנו לטייל ברחובות, שווה מדי פעם להציץ מהסמטאות לכיוון הנוף שהוא יפה לא פחות. .

לאחר שמיצינו מתחילים לחזור לחנייה. בערב הזמנו מסעדה ליד החווה שלנו, בדרך למסעדה התגלתה בפנינו השקיעה הזאת. השקיעות היפות של טוסקנה.

לפני שנמשיך בטיול כמה מילים ותמונות על החווה שלנו שהייתה מוצלחת מאוד . גם המיקום לטיול כוכב, וגם החווה עצמה, שסיפקה לנו רוגע, יופי והנאה. Agriturismo Le Gallozzole . הזמנו דרך בוקינג. הייתה לנו דירה דו מפלסית : סלון ומטבח בקרקע עם יציאה לחצר וחדרי שינה ואמבטיה בקומה עליונה.

יום 3 טיול בפירנצה

במהלך תכנון הטיול התלבטתי האם לשלב את פירנצה בטיול.

להכנס לעיר, למצוא חנייה, האם יום יספיק או שנהיה במרדף אחרי אתרים ?

לבסוף החלטתי לשלב אותה. בטיול הסטודנטים שלי הייתי בה כמה ימים והיא היתה העיר המועדפת עלי. כמעט והתחרטתי ביום האחרון, השלווה של טוסקנה הרתיע אותי שמה זה יהיה יום עמוס מדי. מה גם ששותפי לטיול קיטרו כשנודע להם שהזמנתי מקום למוזיאון האקדמיה, לפסל של דוד. הדבר היחיד שהזמנתי לאותו היום. בבוקר החלטנו שיוצאים. החלטתי על המסלול וסימנתי אותו על המפה. בחווה המליצו לנו על החניון של הרכבת. Firenze Santa Maria Novella לשם כיוונו את הוויז. נסיעה של כשעה וחצי ואנחנו בפאתי פירנצה. התרגשות גדולה, הנופים מתחילים להיות מוכרים. נכנסים לחנייה, מסתבר שהיא יחסית יקרה (3.6 יורו). החלטנו להישאר שם. הפחד מאזורים אסורים לכניסה הzlt. הרתיע אותנו מהסתובבויות נוספות. (בסופו של עניין זה לא יצא יקר והיה שווה את המיקום) אנחנו יוצאים דרך התחנה החוצה ומגלים שאנחנו ממש במרכז!

תחנה מס 1 הדומו בדרך אנחנו רואים את Santa Maria Novella, דקות של הליכה וכנסיית הדומו הענקית עם הכיפה האדומה מתגלית לנו לאט לאט. הבתים מתקופת הרנסנס, הארמונות המייחדים את פירנצה ביחד עם החנויות היפות מבטיחות לנו יום נהדר !

קתדרלה סנטה מריה דה פלורה Cattedrale di Santa Maria del Fiore הנראית מלמעלה כמו פרח ענקי, נחשבת לקתדרלה החמישית בגודלה בעולם. הכניסה לדומו בחינם, אך יש תור !הכיפה העצומה של הדואמו, שהינה למעשה כיפה בתוך כיפה, תוכננה על ידי האדריכל, בן המאה ה-15, פיליפו ברונלסקי (Filippo Brunelleschi). היא בעלת קוטר של מעל לארבעים מטר וחולשת על קו הרקיע של העיר כולה. מדובר במבנה אדריכלי שיש בו פריצת דרך של ממש לאותה עת, ולשם בנייתה ברונלסקי המציא ציוד ומיכון מיוחדים. החלק הפנימי של הכיפה מעוטר בציורי קיר מרהיבים. יש אפשרות לעלות לתצפית על כל העיר מהגג אך יש לעלות 463 מדרגות. שעות פתיחה: שני עד שישי 8:30 עד 19:00, שבת 8:30 עד 17:00, ראשון 13:00-16:00. לעלות לכיפה צריך להזמין   מראש ובתשלום.                                                                         

אנחנו חולפים גם ליד הבפטיסטריום של פירנצה שמול הדואומו, הוא מבנה מתומן בן כאלף שנה. מבנה זה מפורסם בעיקר בזכות דלתות הברונזה המוזהבות שלו, שנמצאות בצידו המזרחי אל מול הדואומו, שאת המקוריות עשה מתחרה בן זמנו של ברונלסקי, בשם לורנצו גיברטי (Lorenzo Ghiberti). למרות שמדובר כעת בהעתק, לפי המסורת מסופר שמיכלאנג'לו כינה אותן "דלתות גן העדן", ומאז ועד היום הן נקראות כך.

תורים ארוכים של אנשים מחכים להכנס. הפעם לא נכנס ולא נעלה לכיפה. ממשיכים לעבר הככר, בתי הקפה המזמינים והכיפה של הכנסייה של ברונולסקי ביחד עם המגדל של גוטו –

קמפנילה די ג'וטו מגדל הפעמונים הקמפנילה (Campanile): המגדל מצופה לוחות שיש צבעוני ויקר ופסלים מרשימים מוצבים בגומחותיו. הקמפנילה עוצבה על ידי ג'וטו (Giotto), מבשר אמנות הרנסנס בן תחילת המאה ה-14. מוטיב החזרתיות, האיזון והפרופורציה שעליהם טרח, מבשרים את ערכי אמנות הרנסנס, כולל הצבת פסלים הקשורים כולם במספר שבע (שבע מידות טובות, מלאכות שונות, שבעה נביאים ועוד). אפשר לעלות למגדל.

התחנה מס 2 -ככר הרפובליקה אחת הכיכרות הגדולות. בהמשך אנחנו נכנסים Piazza Strozzi. אחד מארמונות של המשפחות העשירות של פירנצה שמשמש היום כמוזיאון אמנות.

תחנה 3-פיאצה סניורהPiazza della Signoria בה ממוקם "הארמון הישן" Palazzo Veccio שכיום הוא בחלקו מוזיאון ובחלקו שוכן בית העירייה אשר בחזיתו מספר פסלים, אשר המפורסם מכולם הוא פסל דויד של מיכאל אנג'לו. בעבר הרחוק זה היה מקום משכנו של הפסל המקורי, אך כיום זהו רק העתק כאשר הפסל המקורי נמצא בגלריית האקדמיה. כאן אפשר לראות את המגדל המפורסם, עותק פסל דוד ופסלים אחרים.

פסל דוד -ההעתק

תחנה 4 גשר פונטווקיו. (Ponte Vecchio) שמשמעות שמו- הגשר הישן, הוא גשר אבן מקורה מימי הביניים החוצה את נהר הארנו ומחבר בין הגדה הצפונית והעיר העתיקה לגדה הדרומית של פירנצה. זהו הגשר הישן ביותר של פירנצה, היחיד מבין גשרי פירנצה ששרד את מלחמת העולם השניה, והוא מבין הגשרים שמשמרים את הצורה הרווחת בעבר שבה נבנו חנויות לאורך הגשר.

בדרך לגשר הבת מזהה את החנות האהובה עליה. אנחנו משאירים אותה שם וממשיכים לכיוון הנהר ולגשר המפורסם. כמה יפה כאן!! מחפשים את הנקודות התצפית היפות אל הגשר.

אור השמש כאן כל כך מיוחד ומעניק לעיר הזאת גוונים יחודיים. נפעמים אנחנו עוברים דרך מוזיאון האופיצי, הפעם לא נכנס (לפחות שלוש שעות) . ממשיכים לתחנה מס 5 כנסיית סנטה קרוצ'ה אותה זכרתי מלימודי האדריכלות, אחת הכנסיות הגדולות בעיר והבזיליקה הפרנציסקנית הגדולה בעולם. בין כותלי הבזיליקה קבורים איטלקים דגולים והיא משמשת כעין פנתיאון . בין הקבורים בבזיליקה: גלילאו גליליי, מיכלאנג'לו, המלחין ג'ואקינו רוסיני, ההוגה והמחזאי ניקולו מקיאוולי ורבים אחרים. הבזיליקה גם עשירה במיוחד ביצירות אמנות, מן החשובות באיטליה. בדצמבר מתקיימים בה שווקי הכריסטמס.

בזיליקת סנטה קרוצ'ה

אוספים את הבת עם שקיות הקניות ומצפינים לכיוון שוק לורנצ'ו הסמוך למוזיאון האקדמיה. הפסקה לצהרים במסעדה מקומית כבר לא מותירה לנו זמן לשוק ואנחנו מתקדמים לכיוון תחנה מס 6 מוזיאון האקדמיה. את הכרטיסים שריינתי לשעה 15:00, מה שהוכיח את עצמו. נכנסנו אף לפני הזמן ועקפנו את כל אותם האנשים שעמדו בתור לרכוש כרטיסים. מוזיאון האקדמיה קטן ומכיל כמה אולמות בודדים של ציורים ופסלים. המפורסם שבהם הוא דוד של מיכאל אנג'לו שפוסל בין השנים 1501–1504, הפסל מציג את דמותו של דוד, היוצא לקראת גוליית ובידו קלע. הפסל נוצר בפירנצה , ונחשב לפסגת הפיסול האנושי, הוא אחד מן הפסלים הידועים ביותר מתקופת הרנסנס ואחת מיצירות האמנות הידועות ביותר בתרבות המערב.

דוד -מיכאל אנג'לו

כולם מאוד התרשמו. משם כמה דקות ואנחנו בתחנה מס 7 -שוק התיקים סאן לורנצו. הבת קנתה תיק ! ממש בסמוך לו יש שוק אוכל. אנחנו מוותרים ומתחילים לחזור לכיוון החניון.

בסך הכל זה היה אחד הימים המהנים. פירנצה הוכיחה את עצמה כעיר יפייפיה, מלאת שמחה, מופעי רחוב, חנויות משגעות ותיירים צעירים, שכייף לחזור אליה גם אחרי הרבה שנים, ומשאירה בהחלט טעם של עוד.

איזה יום נהדר !

יום 4 טיול לעמק אורצ'ה    Val d'Orcia

יום טיול מלא אחרון שלנו בטוסקנה לפני שנוסעים לרומא. ביום הזה בחרתי לנסוע לאזור הזה לראות את העיירות פיאנצה, מונטפולצי'אנו, ולחפש אחרי שדרת הברושים האולטימיטיבית. האזור נודע כאחד העמקים היפים והציוריים ביותר באיטליה. גבעות טוסקניות עדינות ועגולות, מנזרי ימי ביניים עתיקים, עיירות ציוריות ומזמינות, עצי ברושים בכניסה לחוות ועוד. באביב ובקיץ עוטפת את כל האזור תמונה גדולה של חמניות צהובות וגדולות. התחלנו לנסוע דרומה כאשר העיירה הראשונה שלנו היא אניו ויניוני (Bagno Vignoni). עיירה קטנה והציורית מימי הביניים "באניו ויניוני" שבניגוד לכפרים ועיירות אחרים, במקום כיכר במרכזה בריכה טבעית של מים מינרליים. זה למעשה היה תפקיד העיירה לאורך השנים: פינת מרגוע. משם ניסיתי לצוד אחר נופי הברושים שבדרך ובהמשך הגענו לכביש SR146 שעליו מספרים אפשר למצוא את הנופים הפסטורלים. גבעות עגלגלות שרק חלקן ירוקות בתקופה הזאת, במעלה הגבעה בית המוקף בשדרת ברושים.

פייאנצ'ה Pienza

העיירה השנייה שלנו להיום היא פיינצה (Pienza) נחשבת עיירה "אידאלית" . גם התושב המפורסם ביותר שיצא מתחומה – האפיפיור פיוס השני, חשב כך. כשהכריז עליה בשנת 1459 כ"עיר אידאלית לדוגמה” (Città ideale), שתשמש כמודל ומופת לבנייה לערים אחרות וליישום עקרונות הרנסנס. לשם כך הוא שכר את האדריכל ברנרדו רוסלינו, שהפך אותה לעיירה מדהימה ומתוכננת בקפידה. עד היום המרכז ההיסטורי שלה נחשב לפנינה של ממש, והוכרז כולו כאתר מורשת עולמית מטעם אונס"קו. העיירה משלבת ארמונות מרשימים, המסודרים סביב הכיכר המרכזית של העיר, בין המבנים שאסור להחמיצם תמצאו את ארמון פיקולומיני (Palazzo Piccolomini)הנישא לגובה של שלוש קומות ומאחוריו מתחבא גינת רנסנס קסומה במיוחד, וארמון פובליקו (Palazzo Pubblico) ששימש בעבר את ראשי העיר, וקירותיו מעוטרים בפרסקאות (ציורי קיר) מרשימים. בעיירה מומלץ לאכול ולקנות גבינת פקורינו מקומית, אחותה הטעימה של גבינת הפרמזן המפורסמת. פיינצה נחשבת לאחד מהעיירות הנחשבות בייצורה של אותה גבינה משובחת, העשויה מחלב עיזים.  לטעום את מנת הדגל של האזור – פסטה קצ'יו די פפה – פסטה טריה שמכינים במקום, עם גבינת פקורינו, ופלפל שחור.

אנחנו מסיירים ברחובות היפים של העיירה ומתיישבים לאכול באחת המסעדות. גבינת הפיקורינו היתה טעימה אך מנת הדגל של העיירה לא הייתה מוצלחת במסעדה הזאת.

הנוף מפיאנצ'ה

המשכנו בכביש היפה לכיוון מונטפולצי'אנו.

מונטפולצ'יאנו  Montepulciano פרחה בעיקר בימי הביניים המאוחרות, וכל המרכז העתיק שלה נשתמר בצורה מופלאה, שרק מזמינה לטייל בין הפיאצות היפות שלה ולהתפעל מהמבנים העתיקים והמרשימים והארמונות שהוקמו באותם ימים, על ידי גדולי האדריכלים האיטלקיים. יופיה של העיירה מתגלה בעיקר בשעות אחר הצהריים, אז שמש זהובה מאירה את המבנים בעלי גוון הטרה קוטה הכתמתם, ונדמה כי כל העיר מוקפת בזהב. לאן שלא תפנו במהלך השיטוט בעיירה, תגיעו בסופו של דבר לפיאצה היפהפייה והמרשימה – פיאצה גראנדה (Piazza Grande). בעיירה יש חנויות יין רבות, מקום מצוין להצטייד בו ביין המקומי, נובילה די מונטפולצ'אנו .

אנחנו הגענו לאחד החניונים התחתונים והתחלנו לטפס. מאוחר יותר שבנו על עקבותינו. יש גם מיניבוס מקומי שאפשר איתו לעלות למעלה. העיירה נראית כאילו נלקחה מתוך תפאורה לסרט איטלקי. בהחלט עיירה שרק טעמנו ממנה ואשמח לשוב אליה בעתיד.

ומה עם שדרת הברושים האולטימטיבית ? היפה ביותר ראינו כבר קרוב לחווה שלנו.

חלק 3 – טוסקנה -רומא

בצער אנחנו עוזבים את החווה שלנו, אך נרגשים להגיע לרומא. לא עברה חצי שנה מאז שביקרתי בה עם בתי –סיפור רומא וההתרגשות גדולה, לחזור ולהראות אותה גם לבעלי . בחרנו את מלון WHITE שבמיקומו קרוב למלון שהיינו פעם קודמת, כך שכבר נכיר את האזור בזמן הקצר שיש לנו. מכיוון שאת האטרקציות המרכזיות כבר עשינו, הכוונה הפעם היא לחזור למקומות האהובים, לנסות להגיע לאתרים שלא הספקנו פעם קודמת ושופינג (הובטח לבת) .

הדרך מהחווה לרומא אורכת כשעתיים וחצי . את ההפסקה שלנו אנחנו בוחרים לעשות בעיירה אורבייטו שנמצאת באמצע הדרך. לאחר כל העיירות שראינו, לא התעייפנו מהן, כל אחת שונה מרעותה ולכל אחת אופי המפתיע אותנו כולל אורבייטו.

אנחנו מחנים ממש ברום העיירה קרוב מאוד למרכז. ההפסקה שלנו תהיה קצרה מאחר ויש לנו עוד נסיעה ומזוודות באוטו ורוצים להגיע לרומא בשעה סבירה. אין ספק שאת אורבייטו לא מיצינו ונחזור אליה בשנית. הליכה קצרה מביאה אותנו לכיכר, אנחנו מתיישבים לקפה וסנדוויץ של בוקר שיוצא מוצלח מאוד ! וממשיכים לטייל בסמטאות היפות עד לקתדלרה המפורסמת של העיירה.

רומא

נפרדנו מהרכב בתחנת טרמיני ולקחנו מונית עד המלון WHITE HOTEL. אחרי מנוחה קצרה אנחנו יוצאים למסעדה שהוזמנה מראש OSTERIA BARBERINI המתמחה בפטריות כמהין, אותן כבר פגשנו בעיירות השונות בטוסקנה. אמנם נראה שעברה רק חצי שנה מאז שביקרתי כאן לאחרונה, והאווירה שונה, עמוס הרבה יותר, בעיקר בתיירים. עושים סיבוב באזור הטרוי וחוזרים למלון.

יום 1 רומא

הבת רצתה לצאת לקניות כבר בבוקר ואילו אנחנו רצינו קצת לטייל בעיר. לבסוף מצאנו פשרה, נלך קודם לאזור הפנתיאון וככר נבונה ולאחר מכן לאזור החנות (ברנדי מרויל) שברחוב ויה דל קורסו.

מזרקת טרווי

חלפנו על פני הטרווי ההומה, רח קורסו והאזור העתיק יותר עד הפנתיאון ומשם לככר נבונה. בהמשך הסתובבנו באזור הרחובות של החנויות ולקראת הצהרים הלנו לנוח במלון.

הפנתיאון

אחה"צ יצאנו שוב והפעם לכיוון ככר ונציה וככר הקמפידוליו הסמוכה אליה, מקום אותו זכרתי מביקורי כסטודנטית לאדריכלות.

פיאצה דל קמפידוליו (Piazza del Campidoglio, כיכר הקפיטול), היא פרי תכנונו של מיכלאנג'לו, נחשבת למופת אדריכלי. לפני שהתחיל את עבודתו בגבעת הקפיטול, היו בה ארמונות האוצרים והסנאטורים והסביבה נראתה משוללת כל סדר ואסתטיקה. מיכלאנג'לו החליט לבנות מול פלאצו די קונסרבטורי ארמון חדש, שיעניק לאיזור את הארגון שהיה חסר בו ויצר בכך מעטפת מבנים סימטרית ואסתטית. בין המבנים שבמעטפת הוא תכנן את הרחבה המעוטרת בדגמים גיאומטריים והוסיף את גרם המדרגות הנוח לטיפוס. הככר נחשבת לאחת הככרות המיוחדות ברומא. כיום ארמון הסנאטורים הוא מקום מושבו של ראש עיריית רומא, ואילו בארמון האוצרים ובארמון החדש שוכנים המוזיאונים הקפיטוליניים.

קיבלנו את השקיעה שם בככר היפה ולאחר מכן המשכנו לכיוון המלון חזרה לארוחת ערב באזור הטרוי. מחר יום אחרון וטיסה חזרה הביתה.

פיאצה דל קמפידוליו
שקיעה במדרגות היורדות מהככר
ככר ונציה
יום אחרון

יום זה הוקדש לאריזה, קניות והסתובבות בעיקר באזור המדרגות הספרדיות ורחובות המסחר שלידו כולל ויה דל קורסו.

ארוחת סיום אכלנו במסעדה קרוב לכיכר הטרווי IL CHIANTI VINERIA. לקראת ערב עזבנו את רומא לכיוון שדה התעופה והטיסה הביתה. היה נהדר לטייל בעיר שכבר מכירים זה מכבר , לגלות כמובן עוד מקומות ולחוש את הקצב, שמחת החיים והיופי הרב שלה שוב.

בכך בא אל סיומו ה ROAD TRIP שלנו ממילאנו לרומא.

איטליה יפה ואין סופית ואנחנו עוד נשוב !!

אהבתם ?

מוזמנים להירשם ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים

אפשר גם לעקוב באינסטגרם

https://www.instagram.com/daphna.shefer/

או בפייסבוק לטיולים ומקומות מומלצים

3 תגובות בנושא “ROAD TRIP- ITALY-מילאנו-רומא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: