יצאתי לסיור מודרך ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים, הצצה לרובע סגור ופחות מוכר.

העיר העתיקה בירושלים מתחלקת לארבעה רבעים : הרובע היהודי, הרובע הנוצרי- אפשר לקרוא עליו כאן – סיור ברובע הנוצרי, הרובע המוסלמי והרובע הארמני.
הרובע הארמני הוא הקטן ביותר. מוקף בחומה, שטח סגור פרטי של המנזר הארמני.

מי הם הארמנים?

איך הם קשורים לירושלים ?

וגולת הכותרת המוזיאון החדש שנפתח ברובע ומספר את סיפור העם הארמני.

מוזמנים להצטרף, הסיור היה בהדרכת דב נוטקביץ.

מנזר סנט סביאור- המושיע הקדוש ST. SAVIOUR

התחלנו את הסיור במנזר הארמני סנט סביאור המושיע הקדוש ובבית הקברות האזרחי הצמוד אליו. שניהם נמצאים ממש ממול לשער ציון ליד הדורמציון, מחוץ לחומה.
המתחם הסגור כולל מנזר בו כנסייה, מנזר, קברי פטריארכים ושומרי המקומות הקדושים. המקום סגור וניתן להיכנס אליו רק בסיור מאורגן. מחוץ למנזר נמצא בית הקברות וכנסייה ארמנית שלא סיימו לבנותה.

כנסייית סן סביאור -המשיח הקדוש

הכנסייה נבנתה כנראה במאה 14. לפי האמונה ישו היה בכלא בערב לפני שהוסגר לנציב הרומאי. הכנסייה עומדת על מקום הכלא. לפי האמונה, האבן מתחת למזבח כיסתה את קברו של ישוע. בכנסיות הארמנים אפשר לראות את המזבח ומסביב קונסטרוקציה שמעטרת את המזבח.

מחוץ לכנסייה רחבה עם ארקדת קשתות, בה מונחים קברים של הפטריארכים הארמנים קבורים בסרקופגים. שומרי המקומות הקדושים ששירתו בכנסיית הקבר קבורים במרכז החצר ברצפת הרחבה. במתחם הכנסייה מתגוררים אנשי כמורה המשמשים בכנסיית הקבר.

את קירות הרחבה מקשטים אריחי קרמיקה ארמנית מתקופות שונות וכאן המקום להסבר קצר על אמנות הקרמיקה.

הקרמיקה הארמנית

הקרמיקה הארמנית היא תולדה של הקרמיקה העותומנית שמרכזה העיקרי היה בערים
איזניק וקוטיה שבתורכיה.
הקרמיקה באיזניק התחילה במאה ה15 והגיעה לשיא גדולתה במאה ה-16,
אז תורכיה הופכת לאימפריה ומפתחת את האמנות הזו. אריחים אלו קישטו את מיטב המבנים המונומנטאלים שנבנו ברחבי האימפריה וכמובן באיסטמבול. בירושלים העותמנים מקשטים את קבר דוד וכיפת הסלע באריחים תורכיים מאיזניק במאה ה-16.
מייסד האמנות הקרמיקה הארמנית בירושלים בתחילת המאה ה-20 הוא דוד אוהנסיאן ,ארמני שעבד בקוטיה, ויסד שם סדנת קרמיקה אומן קרמיקה, קישט את הכעבה והתגלגל עקב הטבח הארמני, כמו עוד רבים מבני עמו לירושלים.
הוא הביא עמו חברים אמנים ויחד יצרו את סדנת אריחי הר הבית. בליאן, שעבד בירושלים עד 1948, וקרקשיאן, שיורשיו פועלים עד היום ברחוב הפטריארכיה היוונית. בהמשך התפצלו וכל אחד מהמשתתפים המשיך את מפעל האריחים הארמנים בדרכו עם פיתוח מוטיבים ארמנים. כיום אחת המשפחות המפורסמות היא משפחת סאנדרוני, שיש לה חנויות ליד השער החדש וברובע הארמני.
עבודות של אוהנסיאן נמצאות בכניסה לאמריקן קולוני, בכנסייה הסקוטית, בבתים בשכונת טלביה וברחוב יפו. מאוחר יותר היו קרמיקאים ארמנים מעורבים בשילוט הרחובות בירושלים.
כאן ברחבת הכנסייה, יצר אוהנסיאן את ציפוי המזבח לזכר משפחתו. הוא יצר בירושלים בין השנים 1919-1948.

ההיסטוריה הארמנית -על קצה המזלג

האומה הארמנית התפתחה כבר בסביבות המאה ה-17 לפני הספירה, והממלכה הארמנית הראשונה אוררטו, נוסדה במאה ה -9 לפנה"ס, באזור בין הים התיכון לים הכספי לים השחור. שיא ההתפשטות של הממלכה היה במאה ה-1 לפנה"ס שאז הגיעה מהים הכספי עד עכו.
העם הארמני היה העם ראשון שמתנצר בשנת 301 לספירה.
קבלת הנצרות היתה אולי התבדלות משתי האימפריות הגדולות שהעם היה ביניהן, האימפריה הפרסית והאימפריה הרומאית.
הנזיר מסרוב הקדוש ממציא את הכתב הארמני בשנת 405 לספירה. וכך יוצרים הארמנים בידול נוסף מכתות אחרות של הנצרות, הם גם עם-לאום. מהמאה ה-5 הם כבר כנסייה עצמאית מבודלת מהכנסייה היוונית.

הקשר עם ירושלים התחיל כבר בתקופה הביזנטית ומאז היה ישוב רציף. הם בנו מנזרים ובמאה השביעית הגיע לירושלים הפטריארך הראשון ששמו אברהם.

הרובע הארמני בירושלים החל להיבנות בתקופה הצלבנית (מאה 12) בזכותה של המלכה מליסנדה שאימה היתה ארמנית (אביה קתולי). בתקופה זו נבנתה גם הכנסייה המרכזית של הרובע כנסיית סנט ג'יימס אליה נגיע בסוף הסיור.

בית הקברות האזרחי הארמני

אחרי מלחמת העולם הראשונה החלו להגיע פליטים מארמניה שחוו את הטבח הארמני, גירוש ,הגליה וצעדות מוות. לירושלים הגיעו יתומים פליטים שהפטריארכיה הארמנית קלטה ויצרה עבורם מוסדות חינוך, תעסוקה וכן הקצתה להם את בית הקברות. מכיוון שהאוכלוסייה הארמנית נמצאת בירידה מתמדת, בית הקברות לא מטופח ושמור. הצלב הארמני הוא צלב עם "פרח " בקצוות, מכל קצה יוצאים ניצנים פרחים. הצלב שהוא ביטוי לישו, הופך להיות עץ חיים.

המוזיאון

המוזיאון הארמני נמצא במבנה שהוקם ב-1853 כאכסניה לכמרים ארמנים, וכשהחלה השואה הארמנית ב-1915, שימש המקום גם כבית יתומים לילדים ניצולים. ב-1975 הפך המבנה בעל שתי הקומות למוזיאון.

לאחר תהליך שיפוץ שנמשך כעשר שנים, הפטריארכיה הארמנית אורתודוקסית בירושלים חנכה ב-23 באוקטובר 2022 את המוזיאון הארמני שקרוי על שם תורמיו הלן ואדוארד מרדיגיאן,

אדריכל הפרוייקט אנטואן פרנסיס יאדי, צרפתי, בנה את תקרת החצר הפנימית של המוזיאון, שהייתה נתונה להצפה במי הגשמים. שיקום המוזיאון כלל גם שינוי של כל התשתיות, החשמל המכניקה והמים אשר הוחלפו במערכות חדישות, והותקנה מערכת חכמה של חימום וקירור, תאורה ובקרה.

הפסיפס
במרכז המוזיאון בחצר המקורה נמצא פסיפס הציפורים שהובא במיוחד לכאן. פסיפס הציפורים הוא מודל לאמנות הארמנית בתק' הביזנטית. על ידי הבאתו למוזיאון, הארמנים מתחברים עם העבר שלהם.
הפסיפס התגלה באזור שער שכם בשנת 1894 מעל מערת קבורה. באזור היו מבנים ארמנים אחרים וכנראה שהיה מתחם ארמני שלם סביב כנסיית סטפנוס, כחלק מנוכחות ארמנית מרשימה בתק׳ הביזנטית.
על הפסיפס התגלתה כתובת לכן יודעים שהוא ארמני.

המוזיאון מתחלק לשני נושאים עיקריים :

בקומה הראשונה – ההיסטוריה של העם הארמני, הקשר לירושלים ומוצגים של התרבות הארמנית שהובאו לירושלים במשך השנים. רבים מאוצרות המוזיאון הן מתנות של עולי רגל ארמנים שביקרו בארץ הקודש בין המאות ה-17 וה-18. הנוכחות הארמנית בארץ הקודש הייתה חזקה לאורך כל ההיסטוריה.

הקומה השנייה מוקדשת כולה לשואת העם הארמנית.

מיליון וחצי ארמנים נרצחו בין סוף המאה ה-19 עד שנות העשרים של המאה העשרים.
לא רק בשנות המלחמה הראשונה כפי שנהוג לחשוב. בסך הכל הושמדו כשליש מהעם הארמני.
היתה הפרדה בין נשים לגברים. את החיילים, את הגברים ואת האליטה רצחו. הנשים והילדים נשלחים למסעות מוות . הרבה מתו תוך כדי המסעות.

שעות פתיחת המוזיאון: שני עד שבת, 16:30-09:30

הביקור במוזיאון בתשלום 25 שקלים לאדם, ממליצה לקחת סיור מודרך שנותן הסבר על העם הארמני וההסטוריה שלו. גם ניתן לסייר עצמאית.

המשכנו לאורך הרחוב הראשי של הרובע הארמני והגענו לאנדרטה לזכר קורבנות השואה הארמנית ממול לכנסיית ג'יימס הקדוש.

כנסיית יעקב ג'יימס הקדוש

הכנסייה נבנתה במאה ה – 12 בזכות המלכה מליסנדה שהיתה ארמנית, ונקראת "סנט ג'יימס" בשמם של 2 קדושים בשם הזה : יעקב הגדול – השליח, שלפי האמונה, ראשו קבור כאן וגופו בספרד (סנטיגו דה קומפוסטלה) ויעקב הקטן – אחי ישו והבישוף הראשון של ירושלים. בכניסה לכנסיה ישנו כעין לוח עץ מארך תלוי עליו מקישים לפני התפילה.  הסיבה נעוצה בתקופות בהן לא הרשו המוסלמים השליטים לנוצרים לצלצל בפעמונים ואז הם הקישו על עץ.  זה הפך למסורת ולפני התפילה תוכלו לראות וגם לשמוע את זה.

לכנסייה אפשר להיכנס רק חצי שעה ביום בין השעות 1500-1530. מחוץ לשעות אלו אפשר להיכנס לרחבה של הכנסייה , בה גם מצוי ביתו של הפטריארך הארמני. אנחנו הגענו בשעות הצהרים המוקדמות ולכן לא נכנסנו פנימה.

סיימנו את הסיור המעניין ומעורר המחשבה ועשינו את דרכנו חזרה לשער יפו. כאשר הגענו בבוקר מוקדם עוד היה ריק ושקט, עכשו בשעות הצהריים, ההמולה רבה, הרבה אנשים.

גם אותם ראינו בסיור, מכירים ?

GO CAR הוא רכב חשמלי פתוח שנבנה כדי לתת לכם לטעום מהאוויר של ירושלים – אוויר הרים צלול כיין שאין שני לו. ה-GO CAR כולל גם מסך דיגיטלי מובנה שיגיש לכם סיפורים מרגשים מההיסטוריה של ירושלים. טיולי ה-GO CAR יוצאים ממתחם התחנה מדי שעתיים, משעות הבוקר עד שעות הערב המאוחרות בכל ימות השבוע.

אהבתם?

יכולים להירשם ולקבל פוסטים חדשים שיוצאים.

אפשר גם לעקוב אחרי בפייסבוק ובאינסטגרם

טיולים נוספים בירושלים :

יום טיול בירושלים -ממילא, ימקא ומרכז העיר

הרובע הנוצרי

פוסטים אחרונים :

• הרובע הארמני בירושלים-סיור בעקבות המוזיאון החדש
• דרום אדום אדום ! – יום טיול פריחה לדרום.
• בודפשט החורפית – מהאפור אל האור
• ROAD TRIP- ITALY-מילאנו-רומא
• טיול משפחתי לאלפים הצרפתיים

• טיול בערים
• טיולי פריחה
• טיולים באיטליה
• טיולים בארץ
• טיולים בדרום הארץ
• טיולים בחו"ל
• טיולים בירושלים
• טיולים בצפון הארץ
• טיולים בצרפת
• כללי

• daphnatravels
• אודות
• טיולים בארץ
• טיולים בחו"ל
• יצירת קשר
• ראשי

daphnatravels